שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

הקורונה חתכה חצי מהצריכה הפרטית בישראל

מדד הסנטימנט של פסגות וכלכליסט חושף את מצבו העגום של המשק. 16 מתוך 17 תתי־המדדים המרכיבים אותו ומתייחסים לצריכה הפרטית השוטפת, שוק העבודה ושוק האשראי – צנחו בחדות ברבעון השני, והמדד בכללותו רשם צניחה של פי 4 לעומת הרבעון הראשון. המשמעות היא שהצריכה הפרטית – מנוע הצמיחה המרכזי של המשק – התכווצה ב־50%

אדריאן פילוט 08:4623.07.20

"מדד הסנטימנט של פסגות וכלכליסט מראה התכווצות של כ־50% בצריכה הפרטית ברבעון השני של השנה. הצריכה הפרטית היא מנוע הצמיחה המרכזי של המשק שכן משקלה מתוך התוצר עומד על כ־50% בממוצע. כלומר, אם המדד שלנו יפגע גם הפעם, נפילה בסדר גודל שכזה בצריכה הפרטית תגרע לבדה רבע מהתוצר ברבעון זה". כך מסביר הכלכלן הראשי של פסגות אורי גרינפלד, בהתייחסו לנתונים החריגים של המדד ברבעון השני, כשבחלק לא מבוטל מהתקופה המשק עצר מלכת ואזרחי ישראל היו בסגר.

 

 

 

מדד הסנטימנט הוא מודל לחיזוי בזמן אמת של קצב העלייה השנתי בצריכה הפרטית מתוך רכיבי החשבונאות הלאומית. במילים אחרות, מדד זה מאפשר לקבל אומדן מוקדם של הצריכה הפרטית לפני הפרסום הרשמי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (שצפוי להתפרסם רק ב־16 באוגוסט). "עד כה, בשנה האחרונה, מדד הסנטימנט שלנו הוכיח את עצמו בכיוון ועוצמת העלייה בצריכה הפרטית. גם ברבעון הראשון של 2020, רבעון שבו הנתונים היו כמובן חריגים והקשו על מתן תחזיות, המדד צפה ירידה של 18% בצריכה הפרטית (שינוי רבעוני במונחים שנתיים), כאשר בפועל הצריכה הפרטית נפלה בכ־20%".

 

"המדד לא ידע איך לאכול את הנתונים הגרועים"

 

המדד לוקח בחשבון 17 משתנים כאשר כל משתנה מחושב על ידי שיעור השינוי השנתי (שלושה חודשים לעומת שלושה חודשים אשתקד), וביחד הם מספקים תמונה רחבה על קצב העלייה השנתי בצריכה הפרטית. כל משתנה "מנורמל" – כלומר עובר סקלה שווה לכל מדד כדי שיהיה אפשרי להשוות ולאחד ביניהם ולקבל ערכים זהים של בין 0 ל־100 (כאשר 100 מייצג סנטימנט חיובי קיצוני ו־0 סנטימנט שלילי קיצוני).

 

"הפעם", מדגיש גרינפלד, "נתקלנו בבעיה – המדד לא ידע איך 'לאכול' את הנתונים הרעים שפורסמו בשלושת החודשים האחרונים. הנתונים היו כל כך גרועים ביחס להיסטוריה שבחלק מהמשתנים פשוט קיבלנו את הערך 0 נקודות – מה שלא מייצג כלל את מה שקורה בפועל, שכן פונקציית הנרמול שבה השתמשנו עד כה לא פולטת ערכים שליליים. לכן לא היתה לנו ברירה אלא לערוך מחדש את המודל ואת פונקציית הנרמול במדד כך שיאפשרו גם ציונים שליליים וזאת כדי לקבל ערכים מהימנים יותר אשר מהם נוכל לגזור תחזית לקצב העלייה בצריכה הפרטית ברבעון השני", הוא אומר.

 

 

הכלכלן הראשי של פסגות אורי גרינפלד: "הפגיעה העיקרית בסנטימנט הצרכני מגיעה מהמצב הקשה בשוק העבודה וההוצאה המאסיבית של עובדים לחל"ת. אבל גם אלו שמועסקים מהדקים את החגורה" הכלכלן הראשי של פסגות אורי גרינפלד: "הפגיעה העיקרית בסנטימנט הצרכני מגיעה מהמצב הקשה בשוק העבודה וההוצאה המאסיבית של עובדים לחל"ת. אבל גם אלו שמועסקים מהדקים את החגורה" צילום: יריב כץ

 

מ־17 תתי־המדדים שמרכיבים את מדד הסנטימנט, כולם צנחו בחדות למעט השכר הממוצע במשק. גם עלייה במדד יחיד זה איננה בשורה טובה, אלא להפך: השכר במשק עלה אך ורק מכיוון שרוב העובדים שיצאו לחל"ת או פוטרו הם בעיקר עובדים בעלי שכר נמוך מהממוצע והסרת הערכים הנמוכים רק מגדילה את הממוצע. השורה התחתונה של מדד הסנטימנט ברורה: המצב ברבעון השני היה הרבה יותר גרוע (כמעט פי 4) לעומת הרבעון הראשון שכלל בסוף מרץ שבועיים של צעדי ריחוק חברתי של ממש, ושבו הצריכה הפרטית כבר התכווצה בכ־20% (שינוי רבעוני במונחים שנתיים).

 

 

 

ברבעון השני הפגיעה בצריכה הפרטית נבעה מכמה תהליכים שמתרחשים במקביל: פגיעה בתעסוקה, בהכנסות, ועלייה באי הוודאות ומגבלות הקורונה שממתנים את הביקושים. במקביל, שוק העבודה מתקשה להתאושש על רקע העלייה בתחלואה ומספר המפוטרים מחודש לחודש עולה. "אופיו חסר התקדים של משבר זה הוביל לקריסה בלא מעט ענפים בכלכלה ובפרט בענפי האוכל, תרבות, בידור ופנאי. הדרישות לכללי הריחוק חברתי והסגירה של חלק גדול מהענפים במשק הביאו לפגיעה בהיקף הפדיון. אמנם יש ענפים שנהנו מהמצב כמו קמעונאות מזון, אך ברוב הענפים נרשמה פגיעה משמעותית", מסביר גרינפלד. הוא מזכיר כי בשיאו של המשבר (חודש אפריל) מספר העובדים שיצאו לחל"ת עמד על כ־1.2 מיליון איש – כרבע מכלל המועסקים במשק. לדבריו, רובם הגדול אמנם קיבל דמי אבטלה, אך דמי האבטלה נעים סביב ה־50%–70% מהשכר המקורי, כך שהכנסתם נפגעה.

 

בנוסף, התפשטות הנגיף מוסיפה חשש לעתיד מקום העבודה (למי שעדיין עובד) או העסק, מה שמביא גם לירידה בנטייה לצרוך. המשמעות של ירידה בנטייה לצרוך וירידה בהכנסה הפנויה היא פגיעה ישירה בצריכה הפרטית.

 

 

שר האוצר ישראל כץ וראש הממשלה בנימין נתניהו שר האוצר ישראל כץ וראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: יאיר שגיא, אלכס קולומויסקי

 

עוד מזכירים בפסגות כי אי הוודאות שקיימת במשק הולכת ומכבידה על הרצון להגדיל אשראי ומביאה לעצירה בתשלומים ככל שניתן. רק בשבוע האחרון הוחלט על האפשרות להקפאת תשלומי המשכנתא עד סוף השנה.

 

"בבנק ישראל ושאר הגופים מצביעים על התכווצות חסרת תקדים ברבעון השני, אך אין יותר מידי תחזיות ספציפית לשינוי הצפוי בתוצר ברבעון השני של 2020. ובכל זאת, על פי ה־OECD התוצר צפוי להתכווץ ברבעון השני ב־42.5% (שינוי רבעוני במונחים שנתיים). המספר די מסתדר לנו פחות או יותר עם המדד של הרבעון השני", מציין גרינפלד.

 

למרות שגרינפלד מוטרד מהנתונים של הרבעון השני הוא אינו מופתע מהם שכן הם רלוונטיים לתקופה שבה הופעלו הצעדים הקיצוניים ביותר של ריחוק חברתי. הוא מוטרד יותר מהנתונים של הרבעון הבא – הרבעון השלישי – שבו אזרחי ישראל כבר יצאו מהסגר וכלכלת ישראל החלה לפעול יחד עם הקורונה. "אם ברבעון השני אנו צפויים לראות התכווצות חדה של המשק הרי שברבעון השלישי, עם פתיחת המשק מחדש ועל אף כל המגבלות שעדיין קיימות, נתון הצמיחה צפוי להיות חריג בצד החיובי. העניין הוא שמידת הקיצוניות של הנתונים ברבעונים אלו גם הופכת אותם לפחות מעניינים. מה שמעניין באמת זה כיצד נראית הפעילות הכלכלית תחת 'שגרת הקורונה' וזאת מכיוון שמדובר על שגרה שאנו כנראה הולכים לחיות איתה הרבה זמן", הוא אומר.

 

"נמנעו מלקחת אשראי חדש ללא צורך"

 

מעבר לכך שענפים שלמים כמו תרבות, תיירות ופנאי ימשיכו לספוג פגיעה, גרינפלד מציין כי גם ענפים שכן חזרו לפעילות לא יוכלו להתאושש לחלוטין וזאת משתי סיבות. ראשית, צד הביקוש חלש מכיוון ששוק העבודה נראה כפי שהוא נראה – מאות אלפי אנשים עדיין לא עובדים וחלק גדול מאלו שחזרו לעבוד ספגו מכה כואבת שגורמת להם לשקול הוצאות בכובד ראש. שנית, בניגוד למיתונים או משברים קודמים, הפעם ישנה פגיעה חמורה גם בצד ההיצע בגלל אותן מגבלות קורונה. "המעסיקים למשל יאלצו ללמוד לעבוד בשגרה שבה אחוז מסוים מכוח האדם נמצא תמיד בבידוד. המגבלות על מרחק בין עובדים או לקוחות פוגעות בתפוקה ולכן גם ללא קשר לירידה בביקוש, התוצר יתקשה לחזור לרמה של לפני המשבר עוד זמן ממושך", הוא מוסיף.

 

לדבריו, "אין ספק שהפגיעה העיקרית בסנטימנט הצרכני מגיעה מהמצב הקשה בשוק העבודה. סגירת המשק וההוצאה המאסיבית של עובדים לחל"ת הביאה לזינוק חסר תקדים במספר הבלתי מועסקים ומכאן גם לעצירה של הצריכה הפרטית, בעיקר בכל מה שקשור למוצרים בני קיימא".

 

הוא מציין כי מכיוון שגם אי הוודאות בתקופה זו היא גבוהה מאוד יש פגיעה בביטחון התעסוקתי גם אצל אלו שעדיין מועסקים ופגיעה זו כנראה באה לידי ביטוי בירידה בנטייה לצרוך, כלומר גם אלו שעובדים מהדקים מעט את החגורה.

 

בנוגע לשוק האשראי גרינפלד מציין כי אמנם האפשרות לעצור את תשלומי המשכנתא מנעה כנראה פגיעה חמורה יותר בשוק האשראי.

 

לדבריו, "בתקופת הרבעון השני של השנה אנשים נמנעו מלקחת אשראי חדש ללא צורך מיידי ועצרו את התשלומים הקיימים ככל שניתן. מצד שני, חלק מאלו שהכנסתם נפגעה באופן קריטי נאלצו לקחת אשראי חדש כדי לשרוד, הנתונים בסעיף זה כנראה אף מוטים מעט כלפי מעלה".

 

x