פניית הפרסה של נתניהו מחזקת את הצורך בדמוקרטיה
הביקורת הציבורית עשתה את שלה: ראש הממשלה ושר האוצר נאלצו להודיע על חלוקה מחדש של מענקי התמיכה, בשילוב פקידי האוצר. אבל הפעולות שננקטו בדרך - תקיפת הדרגים המקצועיים וחברי כנסת ביקורתיים - מאותתת שבפעמים הבאות זה עלול להיגמר אחרת לגמרי
- למה לא הוזמן נשיא לשכת העצמאיים לפגישה אצל נתניהו
- עורך דינו של נתניהו: "תיק 4000 אחראי לפילוג בעם"
- מחלוקת על פרויקטור הקורונה: אדלשטיין מעכב את מינוי המועמד של נתניהו
זאת לאחר שרק בסוף השבוע האחרון בישר בגאווה לאזרחי מדינת ישראל על תוכנית המענקים שלו ושל שר האוצר ישראל כץ. כאשר פקידי אגף תקציבים, לרבות העומד בראשו שאול מרידור, אמרו את הברור מאליו - שהאגף מתנגד נחרצות למהלך, אך הם לבטח יצייתו ויבצעו את ההחלטה של הדרג הנבחר - החלה מתקפה פרועה נגד הפקידות המקצועית. מהר מאוד זה הסלים לאמירות כגון: "פקידי האוצר מחבלים", מצד גורם ממשפחת נתניהו. וכאשר מנכ"לית האוצר קרן טרנר הביעה את אי נוחותה לגבי המתקפה על עמיתיה, היא ננזפה בפרהסיה ובפומבי על ידי שר האוצר ב"זובור" מביך בטוויטר.
ובכל זאת ראש הממשלה, שכשל בניהול משבר הקורונה ונטש את השיטה הדמוקרטית, יחד עם עבודת המטה, נאלץ לעשות סיבוב פרסה.
באותו צוות יהיו פקידים. הרבה פקידים: גם מרידור, גם טרנר וגם שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית באוצר, שרק בסוף השבוע אמרה בכנס מכון אהרון כי הפגיעה בכלכלת ישראל עלולה להגיע ליותר מ־7% וכי ההתאוששות לא תגיע לפני 2023. כל הגיס החמישי, כולל בני גנץ ועמיר פרץ, ישבו במהלך היממה האחרונה כדי להוציא מההחלטה המופרכת של נתניהו וכץ איזשהו היגיון כלכלי. אגב, לו היו שואלים את המנכ"לית, את בכירי אגף תקציבים או אגף הכלכלן הראשי מה כדאי לעשות ב־6 מיליארד השקלים שהשניים כה להוטים לחלק, הם ודאי היו שמחים לחלוק עמם את עבודת המטה שבה הם עוסקים מאז החל המשבר. הרי זה התפקיד שלהם - לגבש מדיניות מאקרו־כלכלית, להציג בפני הדרג הנבחר את החלופות ואת היתרונת והחסרונות שלהן. לשם כך הם מקבלים משכורת. כך עובדת השיטה.
הקץ לשליפות מהמותן
ברגעים אלו קשה שלא להיזכר במשפט של אחת הפרזנטריות הנאמנות ביותר של נתניהו ושיטתו, שרת התחבורה מירי רגב, שתהתה בקול רם, "מה שווה תאגיד השידור אם אנו לא שולטים בו?". ובכן, גם נתניהו ודאי שואל את עצמו כעת מה שווה אגף תקציבים אם אנו לא שולטים בו? מה שווים הפקידים אם הם אומרים את מה שהם חושבים ולא נותנים לנו - הפוליטיקאים - לעשות את מה שאנו רוצים ומה שמשרת את האינטרסים הפוליטיים שלנו? מה שווים מרידור וטרנר אם הם משמיעים את דעתם המקצועית? למרבה הפלא היחיד שעוד לא חטף היה שומר סף נוסף שהיה מבין הראשונים שהעביר ביקורת, אם כי עדינה, על התוכנית המופרכת של נתניהו, הלא הוא נגיד בנק ישראל ולפי חוק גם היועץ הכלכלי של ממשלת ישראל, פרופ' אמיר ירון. נראה כי גורלו פחות מר מזה של מרידור ושאר פקידים ושומרי סף, אך רק לבינתיים.
התנהגותו של נתניהו אינה מפתיעה ואינה חדשה. מה שכן חדש זו התחושה כי האדמה גועשת, רועשת וכמעט נשמטת מתחת לרגליו. הוא איבד שליטה והפאניקה אחזה אותו חזק. אבל התנהלותו של ישראל כץ, שמבקש להחליפו, אינה ברורה. התקווה היחידה שיש למשק הישראלי לא לקרוס ולחזור 30 שנה אחורה, מה שעלול לחסל לכץ את הקריירה הפוליטית, היא גיבוש אסטרטגיה כוללנית שעוברת בהכרח דרך עבודת מטה רצינית, בניגוד מוחלט לשליפות מהמותן שנתניהו וחבריו מבצעים כבר חצי שנה.
ללא פקידים מקצועיים, המשימה הזו לא תושלם, ואז כאמור גם נתניהו, אך בעיקר כץ, ישאו במחיר. לכץ אין ניסיון בניהול מדיניות מאקרו־כלכלית, והמשמעות של המהלך שביצע היא שפקידים יחששו לתת לו עצה טובה. הם יעדיפו להגיד לו רק את מה שהוא רוצה לשמוע. זו בשורה רעה לכלכלת ישראל, שעוברת את המיתון החמור ביותר מאז נוסדה, אבל בשורה לא פחות רעה לכץ שנראה כעת שהתפקיד שקיבל גדול עליו בכמה מידות.
חקיקה זה מעכב
גם ח"כ יפעת שאשא־ביטון, יו''ר ועדת הקורונה, הפכה לדוגמא חיה לחסרונות הדמוקרטיה וכשלי השיטה בעיני נתניהו, אחרי שביצעה סדרת מעשים חמורים: ביקשה תשובות, בחנה נתונים, קיימה דיון ענייני ולא הסכימה להיות חותמת גומי של הממשלה למרות השתייכותה למפלגת השלטון. מה זה אמור להיות? כפי שהיטיבה להגדיר אותה אושיית הליכוד החדשה ח"כ אוסנת מארק - מה שווה שאשא־ביטון אם היא לא משרתת אותנו? הרי כל מה שנדרש ממנה זה לביים מופע של דיון אמיתי בכנסת. זו גם הסיבה שנתניהו הבטיח לציבור כי ינסה להעביר את המענק ללא חקיקה אלא רק בהחלטת ממשלה. חקיקה זה מעכב.
לפני הקורונה קראו לזה משילות, עכשיו קוראים לזה מהירות. זו אותה גברת בשינוי אדרת. הכנסת והאופוזיציה מעכבות. מדוע לציית לחוק אם התבקשת לציית למנהיג? זו בדיוק הסיבה ששאשא־ביטון עשויה למצוא את עצמה מחוץ לוועדת הקורונה.
למרות הרושם ש"שומרי המשילות" מנסים ליצור, שיש לפקידות המקצועית כוח מופרז, ההיפך הוא הנכון. הפקידים חטפו מהלומה קשה ושתקו. זה השיח הציבורי, התסיסה החברתית וחוסר האמון שנתניהו יצר שהכריעו. לגבי שאשא־ביטון, נכון שהדחתה חייבת שני סיבובי הצבעות, אך אנשי גנץ, שמנהלים כמה קרבות מול נתניהו במקביל, לא ילחמו עבור מי שהגיעה לליכוד ממפלגת כולנו.
בסופו של דבר, החלשת האופוזיציה בכנסת במשך עשור שלם נותנת את אותותיה כעת. מערך הבלמים והאיזונים אמנם נמצא על סף גסיסה, אבל סיבוב הפרסה של נתניהו מראה כי אלו עדין פועלים גם ללא מכונת הנשמה. למרות הנסיונות להחלישם, הם מתגלים בימים אלו כהרבה יותר חסינים ממה שחשבנו.
