בארץ

כמה כסף הוציאה ישראל עד עכשיו על בדיקות קורונה?

בתחילת יוני שינה משרד הבריאות את אסטרטגיית הבדיקות שלו, כאשר הקל בתנאים לביצוע בדיקה. מאז מבצעת ישראל כ-16.5 אלף בדיקות קורונה בממוצע ביום - היקף בדיקות גדול יחסית, שהוביל לעומסים כבדים על המעבדות וניפח את ההוצאות - ללא כל השפעה על קצב והיקף התפשטות הנגיף

דורון ברויטמן 08:5016.07.20

עם שתי עובדות לא ניתן להתווכח. הראשונה היא שמבחינה אבסולוטית, ככל שעושים יותר בדיקות כך עולה מספר המקרים המאומתים, ותעיד על כך העלייה היומית במספר החולים המאומתים מאז תחילת יוני - עלייה ביחס ישר לזו שנרשמה במספר הבדיקות שנעשו באותה תקופה. ביולי, לראשונה, מספר החולים המאומתים שהתגלו בתוך 24 שעות חצה את רף 1,000 החולים והגיע בשיאו ל-1,718 חולים.

 

עובדה שנייה היא שבאופן יחסי אחוז התוצאות החיוביות מכלל הבדיקות שנעשו מאז תחילת יוני ועד ה-9.7 עומד על 2.88%. מדובר על אחוז נמוך בהרבה מאחוז התוצאות החיוביות שנמצאו בתקופת הגל הראשון (החל מתחילת מרץ ועד תחילת ההקלות ב-19.4), ועומד על 8.89%. זאת, כאמור, אף על פי שמספר הבדיקות בתקופה הראשונה היה נמוך בהרבה.

 

בדיקת קורונה בדיקת קורונה צילום: גטי אימג'ס

 

שתי העובדות הללו משקפות שתי אסטרטגיות שונות של משרד הבריאות בכל הנוגע להתמודד עם הקורונה. בתקופה הראשונה הנחיות המשרד קבעו כי יש לעשות בדיקות רק לאלו שפיתחו תסמינים מובהקים של מעל ל-38 מעלות חום, ושיעול או קשיי נשימה. מטרת המערכת - שפעלה בתנאים של אי ודאות אל מול נגיף לא מוכר - היתה לזהות מוקדי התפרצות, לעקוב אחר ההתפשטות ולחסוך (לפחות בהתחלה) כמה שניתן בבדיקות בעקבות מחסור בערכות בדיקה וציוד מתאים. התוצאה הייתה כיבוי השריפות שפרצו בירושלים, בני ברק, ח'ורה ובמספר ישובים נוספים בישראל - שיחד עם הסגר הכללי שהוטל על המדינה יצרו אשליה שהרשויות הצליחו להשתלט על הקורונה ולנהל את התפשטותה. בפועל, מספר חולים לא היה ידוע, ונשאים א-סימפטומטיים המשיכו להסתובב חופשי ברחבי הארץ ולהפיץ את הנגיף.

 

הגישה השנייה גרסה כי יש לעשות כמה שיותר בדיקות, על מנת לחשוף כמה שיותר חולים. בתוך כך הוחלט על ביצוע בדיקות איתור נוגדנים (בדיקות סורולוגיות) כדי להעריך את התחלואה בקרב האוכלוסייה. ההנחה היא שסריקה של אוכלוסיות גדולות תאפשר להשוות אותה למספר חולי הקורונה הידועים, וכך ניתן יהיה ללמוד על הפער בין התחלואה בפועל לבין התחלואה הסמויה - וכפועל יוצא על התפשטות הקורונה במדינה. משרד הבריאות הקל בתנאים לביצוע בדיקות, והתוצאה היא עלייה דרמטית במספר הבדיקות היומיות שנעשו. אם בתחילת המשבר (עד ההקלות ב-19.4) הממוצע היומי עמד על 6,249 בדיקות, אזי החל מחודש יוני ועד היום הממוצע היומי עומד על 16,459 בדיקות.

 

עומס עצום על המעבדות, עלייה דרמטית בהוצאות

 

ישראל מבצעת 143,299 בדיקות לכל מיליון תושבים, מה שמציב אותה במקום השמיני בעולם בקטגוריה זו (בקרב מדינות עם למעלה מ-10 אלף חולים). היא עקפה מדינות כגון ארה"ב, תורכיה, איטליה, צ'ילה ופרו, בהן ההתפרצות חמורה בהרבה. למרות זאת, לא ניתן להכריז על הצלחה בהתמודדות עם הקורונה: התוצאה הישירה של העלייה במספר הבדיקות היא, כאמור, עלייה במספר המקרים המאומתים. תוצאות עקיפות הן עומס עצום על המעבדות ומערך הבדיקות, ועלייה דרמטית בהוצאה הכלכלית הקשורה למערך הבדיקות.

 

25 המדינות המובילות בעולם בביצוע בדיקות קורונה לכל 1 מיליון תושבים

 

 

ההוצאה הכללית נחלקת בין משרד הבריאות לקופות החולים, אולם ניכר כי העומס הכלכלי על קופות החולים רק הולך וגדל. לטענת קופת חולים מכבי, "הקופה הוציאה עד כה מאות מיליוני שקלים על בדיקות, גיוס כוח אדם, מיגון, אמצעים טכנולוגיים ועוד. לעומת זאת, עד עתה התקבלו ממשרד הבריאות כ-36 מיליון שקל בלבד". קופות החולים נאלצות לדאוג למערך הבדיקות, החל משלב הדיגום ועד לשלב הבדיקה. לכך ניתן להוסיף את הוצאות הקופות שאינן קשורות למערך הבדיקות: רכישת ציוד מיגון, הכשרת בתי החולים לטיפול בחולי קורונה והפסדים כתוצאה מאי פעילות או מתת-פעילות בשירותי הקופה.

 

על פי משרד הבריאות, תקציב מכונות, מטושים וריאגנטים שאושר ונפתחו בגינם הזמנות עומד על כ-600 מיליון שקל, כאשר בימים הקרובים צפויה בקשה לרכש ריאגנטים בחו"ל בהיקף של 250 מיליון שקל נוספים. משרד הבריאות מנסה לקדם פיתוח יכולות מקומיות לייצור ריאגנטים, אך מדובר בשלבי פיתוח בלבד שעדיין לא הבשילו. בנוסף לכך משרד הבריאות מעניק שיפוי לקופות על כל דגימה שהן מבצעות, כאשר סכום השיפוי משתנה בהתאם לסוג הדגימה: 170 שקל לבדיקה בנקודת דיגום, 200 שקל לבדיקה בנקודת דיגום שנעשתה ביום בו נתנה ההפניה, 230 שקל לבדיקה למבוטח במלון, 300 שקל לבדיקה למבוטח בבית ו-400 שקל למבוטח בבית בפריפריה. המחירים הללו רלוונטיים עד סוף יולי, כאשר בתחילת אוגוסט, כך על פי המלצת ועדת המחירים של משרד הבריאות, צפוי לרדת ערך השפוי בבדיקה בנקודת הדיגום ל-149 שקל.

 

מהנתונים שמפרסם משרד הבריאות אודות הבדיקות שהוא מבצע עולה כי עד ה-9.7 הוציא המשרד לפחות כ-207 מיליון שקל עבור 1.216 מיליון בדיקות קורונה שבוצעו. זאת בהנחה כי מרבית החולים נדגמו בעמדת דיגום, כאשר ערך השיפוי עבור הדגימה הוא 170 שקל. 53% מהסכום, כ-109 מיליון שקל, שולמו החל מתחילת חודש יוני, עם העלייה המסיבית בבדיקות הסרולוגיות. מתחילת המשבר ועד תחילת ההקלות ב-19.4 שולמו על בדיקות כ-41.4 מיליון שקל, כאשר בתקופת ההקלות (19.4-31.5) שולמו עבור בדיקות כ-56.1 מיליון שקל.

 

מאז תחילת יוני, הכסף שהוציא משרד הבריאות על בדיקות הכפיל את עצמו: שיפוי משרד הבריאות לקופות החולים (על פי סכום שיפוי של 170 ₪ לבדיקה)

 

 

סביר להניח שהסכום גדול אף יותר, הן כיוון שעבור חלק מהבדיקות סכום השיפוי גדול יותר והן כיוון שהנתונים מתייחסים רק לבדיקות שבוחנות מקרים חדשים, ולא לוקחים בחשבון "בדיקות החלמה". על פי נהלי משרד הבריאות, כל חולה קורונה מאומת מחויב בלפחות בשתי בדיקות שליליות בהפרש של שבוע ביניהן על מנת להצהיר על חולה מאומת כמי שהחלים. במקרים רבים שתי בדיקות לא מספיקות (למשל כאשר יוצאת תוצאה אחת שלילית ולאחריה חיובית). עד ל-9.7 היו בישראל 18,452 חולים שהבריאו, ובהנחה שכולם ביצעו שתי בדיקות בלבד בשיפוי של 170 שקל, הרי שמדובר ב-6.273 מיליון שקל נוספים.

 

קופות החולים

 

על אף שקופות החולים נפגעות כלכלית, לפחות על פניו, בצורה קשה, הן מסרבות לחשוף את ההוצאות שלהן בעקבות המשבר בכלל, ובפרט את ההוצאות הקשורות למערך הבדיקות. חלק מהקופות, כגון כללית ומאוחדת, נאלצות להתקשר בהסכמים עסקיים מול גורמים פרטיים כגון מד"א וארגון בטרם לטובת ביצוע הדגימה, וחלק, כמו לאומית, נקשרות עם בתי חולים לטובת ביצוע הבדיקה - שכן המעבדות של הקופה לא עומדות בעומס.

 

עמדת בדיקה של קופ"ח כללית עמדת בדיקה של קופ"ח כללית (צילום: דוד חורש, דוברות כללית

 

כללית ומאוחדת היו היחידות שהסכימו לחשוף את עלויות הבדיקה. במאוחדת, דגימה שנלקחת בעמדת קופה עולה 185 שקל במידה והיא נשלחת למעבדת הקופה, ו-222 שקל במידה והיא נשלחת לבית החולים. כלומר, לאחר הורדת השיפוי של משרד הבריאות עלות הבדיקה לקופה הינו 15-52 שקל. כאשר החולה נדגם בביתו, עלות הבדיקה תעמוד על 397 שקל במידה והיא נשלחת למעבדות הקופה, ו-434 שקל במידה והיא נשלחת לבית החולים. לאחר הורדת שיפוי משרד הבריאות עלות הבדיקה לקופה כאשר החולה נדגם בביתו נע בין 97-134 שקל.

 

לטענת גורמים במאוחדת, מאז תחילת המשבר נלקחו 200 אלף דגימות, כאשר מחציתן נדגמו בקופה. במקרה הטוב ביותר, שבו כמחצית הבדיקות נדגמו בעמדת הקופה וגם נבדקו במעבדות הקופה ומחצית הבדיקות נדגמו בבית ונבדקו במעבדות הקופה, ההוצאה של מאוחדת תעמוד 10.4 מיליון שקל. במקרה הגרוע ביותר, שבו כל הבדיקות שנדגמו יבדקו במעבדות בתי החולים, הוצאת הקופה תעמוד על 18.6 מיליון שקל. סכומים אלו אינם כוללים הוצאה על התקשרויות מול מד"א למשל, עימם "טרם נקבעה עלות כוללת וההתחשבנות עדיין בעיצומה. העבודה מול מד"א אינטנסיבית ואינה זולה כלל", קובעים בקופה. בכללית נלקחו מאז תחילת מרץ למעלה מ-400 אלף דגימות, כאשר עלות נטילת דגימה בבית עומדת על 285 שקל ועלות דגימה במתחם מד"א עומדת על 80 שקל. הסכומים אינם כוללים את עלויות המעבדות, הציוד, המכשור ועוד.

 

סכום השיפוי שיקבלו קופות החולים ממשרד הבריאות תלוי ביכולת שלהן לעמוד ביעדים שהגדיר המשרד, וביניהם מתן תשובות תוך 12-24 שעות. גורמים במאוחדת טוענים כי "יהיה קשה מאוד לעמוד ביעד שנקבע, ועל כן ההשתתפות של המדינה בכיסוי התקציבי לבדיקות אינה בטוחה. הכללים שקובעת המדינה להתחשבנות הינם כאלה שכנראה לא יאפשרו קבלת תמיכות כלל, בעיקר בגלל קשיי המעבדות לעמוד בזמנים שהוגדרו". הלחץ על המעבדות, אם כך, אינו נובע רק מעלייה דרמטית בכמות הבדיקות אלא בצורך שלהן לספק תשובות מיידיות. לחץ מסוג זה מהווה פתח לטעויות, שמשמעותן בסופו של דבר - בזבוז משאבים. עד כה נזרקו לפח 14,062 בדיקות בעלות של 2.39 מיליון שקל (חושב בשיפוי של 170 שקל) - סכום לא מבוטל בעיתות של משבר כלכלי.
x