שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ראיון כלכליסט

מנהל מחלקת החינוך ב-OECD: "סגירת מערכת החינוך צריכה להיות פתרון אחרון"

אנדריאס שלייכר, איש החינוך הבכיר בעולם, סבור שסגירה של כל מערכת החינוך, כפי שנעשה בארץ, היא אסון. לדעתו הלמידה מרחוק כאן מיושנת ורק בוצעה בכלים חדשניים, ומערכת החינוך ההיררכית בישראל היא "נכות בעת התמודדות עם המשבר"

שחר אילן 19:2016.07.20
ישראל עברה ללמידה מרחוק במהירות גדולה, איך זה השפיע עליה?

"זה תלוי למה אתה קורא למידה מרחוק. רוב הלמידה הזו מרחוק היתה מורים שהשתמשו בזום. הרבה מזה הוא הוראה של המאה ה־20 בטכנולוגיה של המאה ה־21. למידה מרחוק זה קצת יותר מלתת שיעורים מקוונים. סביבת לימוד חדשנית אפשר להשיג רק עם מורים שעובדים יחד, מפתחים טכנולוגיות יחד וחולקים ניסיון משותף".

 

 

למידה מרחוק יעילה כמו למידה פרונטלית?

"למידה מרחוק יכולה להיות מאוד יעילה להעברת ידע כי לתלמידים יש יכולת לשלוט בתהליך הלמידה ולתקשר עם הטכנולוגיה. אבל צריך לזכור שטכנולוגיה יכולה לשפר הוראה טובה אבל היא לא מחליפה הוראה עלובה".

 

אנדריאס שלייכר. "למידה מרחוק זה קצת יותר מלתת שיעורים מקוונים"  אנדריאס שלייכר. "למידה מרחוק זה קצת יותר מלתת שיעורים מקוונים" צילום: דנה קופל

 

מה בנוגע ללמידה מרחוק בגני ילדים וכיתות נמוכות?

"אני מפקפק ביעילות של למידה מרחוק לילדים קטנים. מה שחשוב אתם זה המרכיב הרגשי והחברתי. אני לא בטוח שטכנולוגיה טובה מאוד בלהחליף את זה. אני לא חושב שאנחנו רוצים שהם ישבו מול מסכים הרבה זמן".

 

אז חשוב שלא נסגור את גני הילדים?

"זו המסקנה שהרבה מדינות הגיעו אליה. מדינות רבות שמרו את גני הילדים פתוחים לפחות לילדים שבאים ממשפחות חלשות".

 

בכלל המעבר ללמידה מרחוק היה כרחי?

"אולי היה צריך לסגור כיתות או בתי ספר אבל לא את מערכת החינוך כולה. זו הסיבה ששבדיה מעולם לא סגרה את בתי הספר. ואיסלנד ודרום קוריאה ויפן פתחו אותם מהר מאוד. במשבר יש נטייה ללחוץ על כפתורי הפעל/הפסק. זו תגובה מיידית. אבל המחיר החברתי של סגירת בתי הספר גבוה מאוד. ביחוד לחלשים כלכלית. אם אתה בא ממשפחה אמידה תמצא את הדרך שלך גם עם בית ספר סגור. אם אתה ממשפחה מאותגרת — תעמוד בפני השפעות קשות מאוד. אם הפערים החינוכיים יגדלו, תראה פערים חברתיים ופערים תעסוקתיים".

 

על המורים במשבר על המורים במשבר

כלומר ממשלות צריכות לעשות כל מאמץ לא לסגור את מערכת החינוך?

"לחלוטין. לעולם אין לסגור את כל מערכת החינוך. זה מבחינתי המסר. זה אמור להיות האמצעי האחרון".

 

מה ההבדל בן מדינות שסגרו את מערכת החינוך לאלו שהחזיקו אותה פתוחה?

"במשבר הזה ממשלות לא צריכות לשאול את עצמן כמה אנשים ימלאו את ההוראות שלהן אלא עד כמה האזרחים יכולים לשתף אתן פעולה. אם יש מערכת חינוך עם יכולת שיתוף פעולה גבוהה, אתה יכול לעבור את זה בהצלחה".

 

אז לישראל יש בעיה כי מערכת החינוך שלנו היררכית?

"זה נכון. אין אצלכם הרבה שיתוף פעולה בין בתי ספר ובתוכם. יש מורים ומנהיגי חינוך טובים אבל כולם מביטים למעלה ולא אל מורים ובתי ספר אחרים. זה מצב של נכות. ממשלה לא יכולה לדעת מה נחוץ במקום מסוים או בבית ספר מסוים, זה הרגע שצריך יוזמה מקומית. מעבר לכך מורים בישראל מלמדים הרבה. הם מעבירים הרבה שיעורים אבל מבלים פחות עם תלמידים, ואז הם לא מכירים אותם מספיק. ואם אתה לא מכיר מספיק את התלמידים כפרטים יהיה לך קשה במשבר. כי במשבר אתה לא יכול להניח יותר שהתלמיד מקשיב לך. אתה צריך לרכוש את ההקשבה שלו".

 

“לא תוכלו להתעלם מחוסר השוויון”

 

מה ההשפעות העיקריות של המשבר על מערכת החינוך בעולם?

"בטווח הקצר 1.5 מיליארד תלמידים נבעטו מבתי הספר. אחד הדברים שאנשים צעירים יזכרו מהמשבר הזה הוא מורים שהתקשרו אליהם, שדאגו להם ובנו אתם קשר. בטווח הארוך רואים הרבה חדשנות בלמידה. אני חושב שנצא מהמשבר עם מערך כישורים חדש: הדגש על למידה קוגניטיבית פחת וכישורים חברתיים ורגשיים גבר. זה שינוי גדול".

 

אתה נשמע כמעט מרוצה מהמשבר.

"ראינו יותר שינוי בחינוך בשלושת החודשים האחרונים מאשר ב־20 השנים שקדמו להם. זה בריא לחינוך. הפער בין מה שהחברה שלנו צריכה לבין מה שמערכות החינוך שלנו עושות הפך למאוד גדול. עכשיו אנשים מבינים את זה. שינוי אמיתי קורה לעתים קרובות בזמן משבר. לעתים רחוקות זה קורה כשלכולם מאוד נוח. אחרי המשבר אני חושב שנראה הרבה אנשים צעירים דוחפים לחינוך שונה. אני חושב שנראה גם הרבה מורים שיבואו לבית הספר וישאלו למה אנחנו לא יכולים להיות יותר חדשניים".

 

אבל לא יקרה שוב מצב שבו החזקים ייהנו והחלשים יסבלו?

"זה מבחינתי המבחן למערכת חינוך טובה. ברור שהמשבר הגביר את חוסר השוויון. אם מערכת החינוך שלכם היא רק מערכת מיון ענקית, תראה חלק מהאנשים פורחים והרבה סובלים. אם מערכת החינוך שלכם מתוכננת לסייע לכל אחד ללמוד בדרכו, תראה הרבה שינוי".

 

בישראל כבר יש את הפערים הגדולים ביותר בתוצאות במבחני PISA.

"אני מרגיש שאנשים רבים בישראל מודאגים מהפערים ומחפשים דרכים אחרות לגשר עליהם וזה נותן תקווה. בימים רגילים אתה יכול לחיות עם פערים, כי מתייחסים אליהם כבלתי נמנעים. בעת משבר אי אפשר יותר להתעלם מחוסר השוויון כי אין דרך להחביא את ההשלכות. אולי גם בישראל תעשו מאמץ לסגור חלק מהפערים. אנחנו יודעים מה יקרה אם לא יהיה שינוי וזה יהיה דרמטי".

 

על ההשכלה הגבוהה על ההשכלה הגבוהה

אתה לא מגזים עם האופטימיות?

"ערכנו ב־OECD סקר במאי על האופן שבו בעלי תפקידים שונים הגיבו למשבר. יותר מ־80% מהמדגם אמרו שכולם עושים כמיטב יכולתם. אתה לא רואה את זה בזמנים רגילים. בזמנים רגילים מורים מדברים על הממשלות, וממשלות מתלוננות על הציבור. כרגע במדינות רבות אנשים עובדים יחד בצורה שמעולם לא עבדו בעבר".

 

בישראל דווקא היו שהאשימו את המורים שלא “נכנסו מתחת לאלונקה”.

"ברוב המדינות המורים המציאו את עצמם ואת התפקיד מחדש. לא כולם, אבל ראיתי הרבה מחויבות, ברגע הזה אתה צריך לצאת למצוא את התלמידים, לבדוק מה התמיכה שנחוצה להם, אתה צריך להפוך לפסיכולוג ועובד סוציאלי ומנטור ומאמן ומעצב סביבה לימודית חדשנית. מורים רבים עשו את זה".

 

מה אפשר לעשות לצמצום הפערים?

"כשבתי הספר ייפתחו מחדש צריך לספק שיעורים נוספים לתלמידים משכבות חלשות שהחמיצו לימודים. אם בתי הספר לא יכולים לפעול בתפוסה מלאה, צריך לתת עדיפות לתלמידים משכבות חלשות או עם צרכים לימודיים מיוחדים ולהשתמש בלמידה מרחוק לאלה שטובים בכך".

 

בישראל יש שתי קבוצות, חרדים וערבים, שלמעטים מאוד בהן יש חיבור לרשת וציוד נחוץ.

"זו בעיה שממשלה יכולה לפתור מהר. יש מדינות עניות רבות שעשו במשבר הזה עבודה טובה באמת והבטיחו שתהיה לתלמידים גישה לרשת וציוד. בבוגוטה בקולומביה היתה ל־40% גישה לרשת, ואנשים לא יכלו להרשות לעצמם להתחבר. אז הממשלה נתנה לכולם מנוי חינם לתכני חינוך. במקום לחייב אנשים לקנות מחשבים הם השתמשו בטלפונים ניידים. העלות של לתת לכל ילד גישה לאינטרנט ומכשיר היא לא גדולה. אני לא חושב שזה צריך להיות מחסום ללמידה מקוונת".

 

“לחנך את הילדים לעתיד לא צפוי”

 

על למידה מרחוק על למידה מרחוק

המשבר מגביר את עצמאות המנהלים והמורים. זו התפתחות חיובית?

"זה דבר טוב. זה יצור אוטונומיה מקצועית בחינוך. אבל זה חייב ללכת בצמוד לתרבות של שיתוף פעולה. עצמאות בחינוך זה לא לעשות מה שאני רוצה. עצמאות משמעותה שאני עושה מה שנכון לעשות בשם המקצוע שלי. את זה אתה מגלה רק מלהיות מאוד קרוב לעמיתיך".

 

מקימים כאן ועדה לבדיקת הרחבת העצמאות למורים. מה היית ממליץ לה?

"צריך לתת למנהלים ולמורים להיות מעורבים בוועדה. צריכה להיות להם אמירה. כשאתה לא מערב בתי ספר בעיצוב המדיניות, הם לא יעזרו לך ביישום שלה".

 

מה ההמלצות שלכם למערכות החינוך לשנה הבאה?

"אני חושב שהשאלה העיקרית היא מה יכין אנשים צעירים לעתיד של חוסר ודאות, כי כנראה בעתיד נראה יותר משברים. יש את העתיד שהיינו רוצים. אבל יתכן שיהיה עתיד שלא צפינו".

 

מה בנוגע להשכלה הגבוהה?

"בתי ספר ניהלו את המשבר טוב יותר מאוניברסיטאות. אם אוניברסיטאות יפנו רק ללמידה מרחוק הן יהיו המפסידות הגדולות מהמשבר. איש לא ישלם הרבה כסף ללכת לאוניברסיטה כדי לקבל קורס מקוון. לרכישת תוכן לא צריך קמפוס. סטודנטים נרשמים לאוניברסיטה כדי לפגוש אנשים נפלאים, לקיים דיונים עם מרצים נהדרים. אם זה לא יהיה - לא תישאר לאוניברסיטה הרבה זכות קיום".

 

מה הן יכולות לעשות?

"הן צריכות לספק סיבה משמעותית לאנשים צעירים לבוא ללמוד. הן צריכות ליצור חוויה קהילתית גם בעולם המקוון, מקום שבו סטודנטים יכולים לשתף פעולה ויכולים להחליף דעות. אוניברסיטאות יתקיימו רק אם ימשיכו למשוך צעירים. כרגע הן בסיכון”.

 

ישראל משקיעה הרבה כסף בהגדלת מספר תלמידי המחשב וההנדסה. זה תהליך חיובי?

"בטווח קצר יש כנראה דרישה גדולה למהנדסים ואנשי מחשב. בטווח הארוך צריך תערובת טובה של אנשים עם הרבה כשרונות שונים. זה מאוד מסוכן להשתמש בשוק העבודה כסמן יחיד - כך תחנך ילדים לעבר ולא לעתיד".

 

אנדריאס שלייכר ישתתף בכנס השנתי לפיתוח הון אנושי לאומי בהנדסה של המכללה האקדמית להנדסה אפקה בתל אביב בנושא חינוך מהנדסים בעידן פוסט קורונה

x