שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

משבר הקורונה

המובטלים הופכים לעניים החדשים: "יש רעבים גם בת"א"

זינוק של 400% בפניות לבית תמחוי בתל אביב, עלייה של 110% במספר הפניות לארגון הסיוע לתת ברחבי הארץ, והצפת לשכות הרווחה. מובטלי הקורונה בדרך לקו העוני, כשב־2021 הם כבר עלולים למצות את חסכונותיהם

שחר אילן 06:5109.07.20

השיח במשבר עוסק בינתיים בעיקר במובטלים, אבל ככל שעובר הזמן האבטלה הולכת והופכת לעוני. לפי נתוני ארגון "לתת", המספק סיוע במזון, בחודשים מרץ-מאי זינק מספר הפניות אליו לסיוע ב־116% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מ־21.5 אלף ל־46.5 אלף. זאת כאשר פנייה לסיוע במזון נחשבת לעניין משפיל, והיא כרוכה בהתגברות על מעצורים נפשיים.

 

מימין: שר האוצר ישראל כץ ושר הרווחה איציק שמולי מימין: שר האוצר ישראל כץ ושר הרווחה איציק שמולי צילום: אלכס קולומויסקי, עמית שעל

 

הנתון הקשה הזה הוא רק ההתחלה. מנכ"ל ארגון לתת ערן וינטרוב אומר ש"מדובר במשבר הכלכלי העמוק בתולדות המדינה ואנחנו רק בראשיתו". לדבריו, "מה שמייחד את המשבר הזה הוא שכל הצונמי קרה בבת אחת. יש קהלים חדשים של עוני, בעיקר אוכלוסיות שהיו קרובות לעוני אבל החזיקו את הראש מעל המים. ויש גם את העניים הקיימים ששוכחים אותם". לדבריו, היחס של הממשלה הוא: "הם עניים, הם רגילים להיות עניים. הם יסתדרו".

 

"ילדים פונים מדי יום"

 

ממדי הבעיה הולכים ומתבהרים מכמה כיוונים. בנק ישראל פרסם השבוע לראשונה ניתוח של היוצאים לחל"ת לפי חמישונים. פחות מ־10% מהחמישון העליון נמצאים בחל"ת, אבל 30% משני העשירונים התחתונים. ובמבט אחר: בחודש יוני נרשם זינוק של 68% במספר הפונים ללשכות הרווחה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. אם בשלושת השבועות הראשונים של יוני 2019 היו 2,900 פניות ללשכות, הרי בתקופה המקבילה ביוני 2020 זינק המספר ל־4,900. כך עולה מנתוני משרד העבודה והרווחה. ב־63 יישובים טיפל כל עובד סוציאלי באפריל ביותר מ־300 איש בממוצע. "העסק מתפרק לגמרי, איך אנחנו אמורות להתמודד?" שואלת יו"ר איגוד העובדות הסוציאליות ענבל חרמוני.

 

בליל שבת נרשמה ההתבטאות המקוממת של השר צחי הנגבי ש"השטויות האלה שלאנשים אין מה לאכול זו חרטה". אם היתה תועלת בשיח הגינויים שפרץ נגד הנגבי זו העובדה שהוא הטיל זרקור על נושא גל העוני. זאת, בניגוד לשיח הרגיל שמתמקד בכלכלה ובמובטלים.

 

ביום ראשון פרסמה קבוצה של 29 מומחי בריאות לתזונה נייר עמדה המזהיר כי הגל השני של הקורונה עלול להחריף בהרבה את בעיית חוסר הביטחון התזונתי בישראל ולגרום לנזקים בריאותיים וכלכליים קשים. אחר מראשי הקבוצה, פרופ' אהרון טרואן מבית הספר למדעי התזונה של האוניברסיטה העברית, אמר ש"יש רעבים גם בתל אביב!"

לדבריו, "עוד לפני הקורונה, הביטוח הלאומי דיווח שכ־18% מאוכלוסיית ישראל שרויים באי־ביטחון תזונתי, מחציתם (כ־9%) באי־ביטחון תזונתי חמור (כלומר רעבים. ש"א)". טרואן חשף ש"מאז הקורונה מספר הפונים לבית התמחוי 'לשובע' בתל אביב קפץ בכ־400%, כולל 200–300 ילדים שפונים מדי יום להתחנן לאוכל. התרענו לפני חודשיים שזה יקרה, וכשזה מגיע לפתחינו, עדיין שומעים התבטאויות אומללות ומנותקות של מי שלא מביט למציאות בעיניים".

 

בתחילת השנה עמד תקציב הביטחון התזונתי, בהיקף של כ־20 מיליון שקל, בסכנה. התקציב מספק סיוע של 500 שקל בחודש ל־11 אלף משפחות רעבות. רק לאחר מאבק ציבורי הושג תקציב להמשך הסיוע. התוכנית מופעלת ב־46 רשויות מהן ב־12 בהיקף חלקי. מנכ"ל עמותת אשל ירושלים, ממפעילות התוכנית, מנדי ברוד, אומר שיש לחצים גדולים מהרשויות המקומיות ב־12 הרשויות האלו להגביר את היקף הסיוע בשל הביקוש הגובר.

 

11 אלף הם רק טיפה בים. המועצה לביטחון תזונתי העריכה בעבר את מספר הנמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי חמור ונזקקים לסיוע ברכישת מזון ב־130 אלף. יו"ר המועצה פרופ' דב צ'רניחובסקי אומר שבהערכה שמרנית אפשר להניח שמספר הנזקקים גדל ל־150–160 אלף. ארגוני הסיוע לחלשים פנו לממשלה וביקשו תקציב של 225 מיליון שקל לחלוקת כרטיסי מזון או מזון. אלא שהסיכוי שהתקציב יגדל אינו גבוה.

 

"כלכליסט" חשף שבחודש מאי ערכה מחלקת המחקר של הביטוח הלאומי סימולציה של נתוני דו"ח העוני נכון למשבר הקורונה. הסימולציה כללה שני מקורות נתונים, נתוני השכר של ביטוח לאומי וסקר הוצאות משקי הבית של הלמ"ס. סמנכ"לית המחקר של הביטוח הלאומי לשעבר לאה אחדות מציינת שהחולשה של נתוני הביטוח הלאומי היא שאינם כוללים את כל מקורות ההכנסה (למשל שכר דירה או רווחים מהון). והחולשה של נתוני הלמ"ס היא שהם מתבססים על סקר.

 

תחולת העוני של משפחות גדלה ב־14% על פי נתוני ביטוח לאומי וב־8% על פי הלמ"ס. תחולת העוני של נפשות עלתה ב־15% על פי ביטוח לאומי וב־7% על פי נתוני הלמ"ס. תחולת העוני של ילדים גדלה ב־13% לפי ביטוח לאומי וב־6% לפי הלמ"ס. תחולת העוני של קשישים יציבה למדי, שכן רובם אינם מושפעים מגל ההוצאה לחל"ת.

 

לפי נתוני ביטוח לאומי, הנפגעים ביותר הם מי שעבדו ערב המשבר. תחולת העוני של משפחות שבהן ראש המשפחה שכיר עלתה ב־18% לפי נתוני ביטוח לאומי וב־16% לפי הלמ"ס. חמור יותר המצב של משפחות עם שני מפרנסים, שאצלן תחולת העוני גדלה ב־43% על סמך נתוני ביטוח לאומי, שכן יש משפחות רבות שבהן שני ההורים בחל"ת. לפי נתוני הלמ"ס הפגיעה חמורה פחות.

 

אחדות אומרת שהזמן שלוקח לאדם להיות עני נקבע לפי היכולת שלו לממש נכסים שיספיקו לו לקיום מינימלי. אבל לדבריה יש אנשים שאין להם מספיק חסכונות גם לשלושה-ארבעה חודשים. ממחקר שפרסם מרכז אדוה לשוויון וצדק חברתי עולה ששיעור משקי הבית שנמצאים בקרבת העוני עמד על 8.1%, וזאת בנוסף ל־18.5% ממשקי הבית שהיו

מתחתיו.

 

עומק העוני גדל ב־6% לפי ביטוח לאומי וב־8% לפי נתוני הלמ"ס. מדד עומק העוני מודד את הפער הממוצע בין הכנסות העניים לבין קו העוני. חומרת העוני גדלה ב־7% לפי ביטוח לאומי ו־11% לפי נתוני סקר הלמ"ס. מדד חומרת העוני דומה למדד עומק העוני אבל נותן משקל יתר לעניים קשים.

 

"הם גם חשופים יותר לקורונה"

 

החמרת עוני קיים היא נושא שחוזר ועולה בקרב המומחים. צ'רניחובסקי אומר שסביר שבמשפחות שנמצאות בחוסר ביטחון תזונתי חמור היו אנשים שעבדו ואיבדו את עבודתם ולכן המצוקה שלהן החמירה. ראש המרכז לחקר העוני וההדרה החברתית באוניברסיטת חיפה רוני סטריאר מספר שהמרכז שלו מקיים קשר עם משפחות מעוטות יכולת והן במצוקה גדולה בגלל הכנסות קטנות אבל משמעותיות שהיו להן ונפסקו.

 

בין היתר מדובר לדבריו בנשים שהשגיחו במבחנים או שימשו כסייעות בגנים ומעונות יום, שני תחומים שנפגעו במשבר. לדבריו, רבים מהעובדים בענפי התיירות, המזון והאירוח שעדיין סגורים או מתחילים להיסגר מחדש עובדים בשכר דחוק ודווקא הם נפגעים עכשיו. הוא מזכיר שהאבטלה איננה אחידה וצפויים כיסי אבטלה עמוקים במיוחד בפריפריה. סטראיר סבור שזה הזמן ליוזמה ממשלתית כפולה. אחת היא ליצור מקומות תעסוקה כמו למשל העסקת סייעות כדי להקטין כיתות גם ומעונות. השנייה היא מפעל לאומי לשיפור מיומנויות של מובטלים. סטריאר מציין גם שעובדים עם הכנסות נמוכות חשופים יותר לא רק לעוני אלא גם לקורונה. "קופאיות, עובדי ניקיון, סניטרים בבתי חולים. הם עובדים פחות מהבית".

 

וינטרוב צופה שהשנה הקשה באמת תהיה 2021. "היא תהיה חלום בלהות", לדבריו. הוא מסביר שכרגע אנשים לוקחים הלוואות וממצים את חסכונותיהם. "מתישהו החמצן ייגמר וזה יקרה לקראת סוף 2020 ותחילת 2021". 

 

x