$
בארץ

ח"כ שלח: "לחייב את בתי המשפט לשקול שחרור עצורים שזכויותיהם הופרו"

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה הודיע כי יקדם חקיקה שתוודא את שמירת זכויותיהם של עצורים. דו"ח המבקר הצביע על שורה של ליקויים בפעולות בפעולות שנוקטים הגורמים המעורבים בהליכי מעצר בישראל - מהמשטרה, דרך שירות בתי הסוהר, ועד התביעה ובתי המשפט

עמיר קורץ 15:0808.07.20

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח"כ עופר שלח (יש עתיד) וח"כ שרן השכל (ליכוד) הודיעו היום כי יקדמו חקיקה לפיה בתי המשפט יחויבו להכניס כשיקול מרכזי את נושא שמירת זכויות עצורים בעת ההחלטה אם להאריך את מעצרם. כיום הנושא נתון לשיקול בית המשפט. הרציונל בבסיס החקיקה הוא שבתי המשפט יחוייבו לשחרר עצורים כאשר יגלו כי זכויותיהם הופרו.

 

 

ח"כ עופר שלח ח"כ עופר שלח צילום: עומר מסינגר

 

 

המהלך מגיע על רקע דו"ח מבקר המדינה שפורסם בחודש מאי האחרון על המעצרים הפליליים בישראל, שנדון הבוקר בוועדת הביקורת בכנסת. על פי הודעת הוועדה לאחר הדיון, הצעת החוק שתוגש תקבע כי משטרת ישראל תחויב לדווח לבית המשפט על מילוי שורה של זכויות עצירים, כולל תיעוד הודעה על הזכות להיוועץ בעורך דין באופן מיידי, מתי נמסרה הודעה למשפחתו על מעצרו ועוד - ובמידה ולא יישמרו זכויות העציר במלואן, יחויבו בתי המשפט להתייחס לכך כשיקול בהחלטתם על הארכת מעצר החשוד.

 

דו"ח המבקר הצביע על שורה של ליקויים בפעולות בפעולות שנוקטים הגורמים המעורבים בהליכי מעצר בישראל - מהמשטרה, דרך שירות בתי הסוהר, ועד התביעה ובתי המשפט. המבקר מתניהו אנגלמן ציין כי "ליקויים אלה מקשים עליהם להבטיח את זכויותיהם של עצורים כחוק ולהפחית את המשאבים הרבים המושקעים בפעולות שבהליכים אלו".

 

 

 

במהלך הדיון הבוקר הוקרן סרטון המעצר של הצעיר דוד ביטון שהופץ השבוע ברשתות החברתיות ועורר סערה לאחר שהוכה נמרצות בידי שני שוטרים. ביטון , שנזקק לטיפול רפואי בעקבות התקרית, דיבר בוועדה בבכי ואמר: "למה השוטרים גרמו לי לטראומה הזאת? הרי הצגתי תעודת זהות. לא עשיתי כלום. אני אדם נורמטיבי, משכיל. אין לי עבר פלילי. רק אחרי ארבעה ימים שחררו אותי. הם פשוט רצו להכות אותי באכזריות. החליטו לענות אותי ואני לא יודע למה. הקאתי, התעלפתי בתחנת המשטרה. צעקו לשוטרים: 'הוא עומד למות" והם לא התייחסו'". בעקבות הפצת הסרטון והביקורת הציבורית הודיעה המשטרה כי העבירה את הטיפול במקרה לחקירת מח"ש. ראש מדור חקירות במשטרה, סנ"צ גלעד בהט, התייחס לאירוע בדיון ואמר כי "אסור לי להגיב מכיוון שהתיק עדיין בחקירה, גם אם אני יודע שהאמת היא אחרת".

 

עוד הופיע בדיון תא"ל במיל' אמיר השכל, אשר נעצר בשבוע שעבר בהפגנה מול מעון ראש הממשלה והובא לבית המשפט לאחר שסירב לחתום על שחרור בתנאים מגבילים, שכללו הרחקה מירושלים. בית המשפט ביקר באופן חריף את המשטרה והורה לשחררו. "אני מתרשם שב- 95% ממקרי המחאה המשטרה מאוד מכילה", אמר השכל בדיון. "אך לאחרונה יש יד מאוד קלה על ההדק בהרחקת מפגינים. במקרה שלי, הופתעתי מהקלות שבה עצרו אותי". סנ"צ בהט אמר בתגובה לדבריו כי "חשוד חייב להסכים לשחרורו. אם הוא מסרב, אני חייב לקחת אותו לבית משפט. האם החשוד עשה שימוש תקשורתי במעצר שלו? אני לא יודע וזה גם לא חלק מהשיקולים שלנו".

 

 

מ"מ מנכ"ל האגודה הישראלית ליוצאי אתיופיה, מזל ביסהוור אמרה כי "תגידו תודה שאתם לפחות לא אזרחים שחורים. המעצרים הופכים להיות כאמצעי ענישה, לא רק הרתעה. באופן מפתיע, למשטרת ישראל יש תמיד נתונים אחרים. רק שליש מהמעצרים בהפגנות יוצאי אתיופיה הבשילו לכדי כתבי אישום, וזה אומר משהו".

 

ראש חטיבת חקירות במשטרה, תנ"צ דודו באואנו, התייחס לטענות ואמר כי "יש ירידה דרמטית של עצורים על ידי משטרת ישראל לאורך השנים. בשנת 2016 נעצרו מעל 60 אלף איש, בשנת 2017 ירדנו ל 51 אלף. משטרת ישראל משתמשת פחות ופחות במעצר".

מנגד ח"כ שלח אמר - וזאת בדומה לעמדת הסניגור הציבורי הראשי ד"ר יואב ספיר - כי המשטרה לא מדווחת על כ-40% מהמעצרים שהיא מבצעת.

 

מנהל החטיבה לביקורת מוסדות שלטון במשרד מבקר המדינה, יובל חיו, חיזק את דבריו של שלח ואמר כי בין השנים 2016 ל-2018 לא תועדו למעלה מ- 123 אלף מעצרים. תנ"צ באואנו השיב כי המשטרה אינה מגדירה מקרים אלו כ"מעצרים". בתגובה אמר ח"כ שלח כי "גם עיכוב או הבאה לתחנת משטרה מחייבים דיווח ושקיפות. בחוויית האזרח זהו מעצר לכל דבר ועניין".

x