שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ראיון כלכליסט

המשנה לנגיד בנק ישראל: “המטרה היא לא לנפח מחירים אלא לספק ודאות"

אנדרו אביר מבהיר את ההחלטה הדרמטית לרכוש אג"ח חברות: “לא נגרום לקפיצת מחיר של אג"ח מסוימת, נפעל בצורה מדודה, נמזער את ההפרעה במנגנון התמחור של השוק"

בנק ישראל הכריז השבוע על צעד דרמטי: הבנק ירכוש איגרות חוב של חברות בבורסה בהיקף כולל של עד 15 מיליארד שקל. ההחלטה הזאת הותירה לא מעט שאלות פתוחות: איך תבוצע הרכישה, מה הרציונל שעומד מאחוריה ומה יהיו התוצאות שלה.

 

מי שיכול לשפוך אור על הנקודות האלו הוא אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל שאחראי על הפעילות בשווקים הפיננסיים. לדבריו, משבר הקורונה כאן כדי להישאר, ועדיף לפעול מוקדם מאשר מאוחר.

 

 

 

מה גרם לבנק ישראל לעשות צעד דרסטי בשוק אג"ח החברות ולהתערב ברכישות של עד 15 מיליארד שקל?

“ערכנו בבנק דיונים רבים על מצב המשק. אם לפני חודש היינו קצת אופטימיים, הרי שבשבועות האחרונים זה השתנה בצורה מהותית. המטרה של בנק ישראל היא להיות ‘לפני העקומה’. החזרה של הגל השני ביחד עם חזרתן של המגבלות על הפעילות הכלכלית במשק הולכות להיות סיפור מאוד מאתגר לכלכלה הישראלית”.

 

נגיד בנק ישראל אמיר ירון. החלטה שנויה במחלוקת נגיד בנק ישראל אמיר ירון. החלטה שנויה במחלוקת צילום: עמית שעל

 

זה נכון, השאלה היא מדוע להתערב בשוק האג"ח הקונצרניות שלא מראה סימנים של פאניקה?

“תראה, שוק האג"ח הקונצרניות הוא אחד המקורות הגדולים של אשראי עסקי, וכשיש צפי להחמרה של הסביבה העסקית, אנחנו מניחים שזה עשוי להגיע גם לשוק הזה. המהלך הזה נועד לייצר סביבה נוחה לחברות להמשיך ולגייס כספים. 15 מיליארד השקלים שאנחנו נקנה ישחררו עוד מקום למוסדיים ולמשקיעים פרטיים שיוכלו לרכוש אג"ח חברות. המטרה שלנו היא לא לנפח מחירים, כמובן, אלא לספק ודאות”.

אבל זה מה שמהלך כזה עושה, גם אם כתופעת לוואי: מנפח מחירים ומעלים סיכונים.

 

“ובדיוק בגלל זה, ולא במקרה, לא התחלנו בתוכנית הזו ב־2009-2008. אנחנו לא חושבים שזה המקום שלנו. אבל אנחנו באירוע של פעם במאה שנה. יש חסרונות לכל תוכנית. יהיו חברות שלא ייכנסו לתוכנית וזה לא יסייע להן. אבל אנחנו דואגים למצב המאקרו של מדינת ישראל. ברור לנו שיהיו כאן חברות שיפטרו עובדים וחלק מהחברות כבר עושות קיצוצים. חשבנו שלא נכון שנשב בצד ולא נעשה כלום. מי שמסתכל על השאלה אם יש או אין בעיה כרגע, מפספס את התמונה הגדולה. המשק הישראלי נמצא במצב הכי גרוע שלו ב־60 השנים האחרונות. וכשהמצב הוא לא סטנדרטי, חייבים לעשות שימוש בכלים לא קונבנציונליים. אני לא יודע אם מהלך כזה מעוות את התשואות ואת הסיכון. אנחנו משקיעים בכל הרוחב ולכן ממוצע הסיכון יירד אבל לא השוני בין סיכון של חברה אחת לשנייה. במילים אחרות, הסיכון היחסי יישמר”.

 

איך אתם מתכוונים לעשות את הרכישות בפועל ולא להשפיע על המחירים בחדות בהינתן שהשוק הקונצרני אינו שוק סחיר כמו השוק הממשלתי?

“התחלנו כבר מיד אחרי ההודעה לעשות רכישות בשוק, ואנו פועלים ונפעל בהתאם לנזילות. לא נכניס סכומים לביקוש של אג”ח מסוימת שהם לא בהתאם לנפח המסחר באג"ח הזאת לפי יום. קונים בתוך מגוון רחב של איגרות חוב. נקנה עד המשקל שלהן בתוך השוק. לא נגרום לקפיצה של מחיר של אג”ח מסוימת, ולכן נפעל בצורה עדינה ומדודה. נדווח פעם בחודש על הרכישות שלנו וכמה קנינו. אין לנו שום כוונה להיות גדולים על השוק. נבנה את התיק הזה בצורה שלא תעוות את התמחור היחסי בין איגרות החוב. נמזער ככל שנוכל את ההפרעה שלנו במנגנון התמחור של השוק”.

 

לאיזו תחזית אתה יותר מאמין, לאופטימית או לפסימית מאתמול?

“אנחנו לא אפידמיולוגים ובטח לא יודעים להעריך את הפן הבריאותי שממנו נגזרת התחזית הכלכלית. אי אפשר לחשוב במונחים של תחזית אלא של תקציב. התחזיות השתנו והן עוד ישתנו בעתיד. בינתיים נראה שהולך להיות פחות טוב ממה שחשבנו לפני חודשיים”.

 

x