שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח כלכליסט

משבר התעסוקה בישראל הוא מהחריפים ביותר בעולם המערבי

דו"ח של ארגון OECD משקף תמונה עגומה של מצב התעסוקה בישראל ושל הטיפול במשבר. לפי הדו"ח, מספר התביעות לדמי אבטלה באפריל בישראל היה השני בגובהו בעולם, אחרי ארה"ב. כלכלני הארגון ממליצים: הגדלת תמריצים לעסקים והכנסה נאותה למפוטרים ולעצמאים

אדריאן פילוט 06:4708.07.20
ההשפעה הראשונית של משבר הקורונה על שוק העבודה במדינות החברות ב־OECD הייתה גדולה פי 10 מזו שנצפתה בחודשים הראשונים של המשבר הפיננסי העולמי ב־2008. כך עולהמדו"ח התעסוקה של ה־OECD לשנת 2020 שמנתח את המגמות הראשוניות בממד שנפגע הכי הרבה מהמגיפה — התעסוקה.

 

 

 

אם בוחנים את הירידה במספר העובדים וגם את הצמצום בשעות העבודה בקרב אלה שלא הוצאו לחל"ת התברר שסך כל שעות העבודה ירד ב־12.2% בשלושת החודשים הראשונים של 2020 לעומת 1.2% בשנת 2008. הנתון הזה משקף את אופיו המיוחד של משבר הקורונה, שהביא לכך שמדינות רבות נאלצו להשבית סקטורים שלמים בהמתנה על מנת להכיל את התפשטות הנגיף.

 

ראש הממשלה בנימין נתניהו ראש הממשלה בנימין נתניהו

 

כאשר צוללים אל תוך הדו"ח ניתן לראות כי הירידה בשעות העבודה בישראל הייתה בין הגבוהות ביותר במערב. בחודש אפריל, החודש הקשה ביותר מבחינת התעסוקה בימי המשבר, הצניחה נאמדה בשיעור של יותר מ־35% (לעומת כ־12% בממוצע ב־OECD). רק באיטליה ובמקסיקו, הירידה בהיקף שעות העובדה לעומת טרום עידן הקורונה הייתה גבוהה יותר: 40% באיטליה ו־45% במקסיקו. מחברי הדו"ח מציינים כי מדובר בנתונים שאינם מנוכי עונתיות. באפריל, שבו נרשמה הירידה החדה ביותר בישראל, חל גם חג הפסח כך שיש כאן הטייה מסוימת. עם זאת, בחודש מארס 2020, הירידה הסתכמה ב־21% — עדיין שיעור גבוה ביותר לעומת מדינות המערב.

 

נתון נוסף שמשך תשומת לב הוא שיעור דמי האבטלה הממוצע במשק ביחס לשכר של אותו עובד. שיעור זה עמד על בממוצע על 78%, כלומר דמי אבטלה היוו 78% מהשכר שקיבל אותו עובד ערב התפרצות משבר הקורונה. בישראל, שיעור זה עמד על 73% בלבד. בניגוד לישראל, היו מדינות, בהן בריטניה, דנמרק וצרפת שהפגינו נדיבות בימי הקורונה והעלו את דמי אבטלה ביחס לשכר של המובטל או המפוטר לשיעור של 100%.

 

 

ישראל: שיאנית תובעי דמי אבטלה

 

לפי הדו"ח, ישראל היא שיאנית תובעי דמי אבטלה במערב אחרי ארה"ב. בכלכלה הגדולה בעולם נרשמו באפריל 950 אלף תובעי דמי אבטלה (כולל אלו שביקשו להאריך את תקופת הזכאות) ואילו בישראל המספר הגיע ליותר מ־708 אלף על אף שכוח העבודה בארה"ב גדול במאות אחוזים מבישראל.

 

"העובדים החלשים ביותר הם אלו שנושאים את חלק הארי של המשבר", כותבים מחברי הדו"ח. "עובדים בעלי השכר הנמוך היו המפתח להבטחת המשך מתן השירותים החיוניים במהלך הסגר, לעיתים תוך סיכון משמעותי לחשוף את עצמם לנגיף בזמן העבודה. הם גם אלו שסבלו ביתר שאת מאובדן מקומות העבודה או מאובדן הכנסות מעבודה. עובדים שלא במשרות סטנדרטיות (עבודה שאיננה קבועה או במשרות חלקיות), ובמיוחד העצמאים, נפגעו במיוחד. שוב הצעירים עלולים להיות בין המפסידים הגדולים במשבר הנוכחי. בוגרי לתואר ראשון מתמודדים השנה עם סיכויים עגומים ביותר למצוא משרה או אפילו סטאז', כאשר עמיתיהם המבוגרים יותר כבר חווים את המשבר הכבד השני בקריירה הצעירה שלהם (הראשון בהיה ב־2008–2009 במשבר הפיננסי הגדול). נשים סבלו עד כה מירידה גדולה יותר בתעסוקה מאשר גברים, בניגוד למשבר הקודם. בינתיים נראה שסגירת גני ילדים ובתי הספר הגבירו את נטל המשימות הביתיות שבעבורן אין תשלום".

 

ישראל כץ. ב־OECD ממליצים לסייע ישירות למעסיקים ישראל כץ. ב־OECD ממליצים לסייע ישירות למעסיקים צילום: שלו שלום

 

בטווח הקצר, כלכלני הארגון ממליצים להמשיך להעניק תמיכה ישירה למגזרים שעדיין מושפעים מצעדי הריחוק החברתי. לדבריהם, תמיכה כזאת "חיונית להגנה על משרות ועל רווחת האזרח".

 

מחברי הדו"ח מציינים עוד כי "חשוב למקד את התמיכה באלה הנזקקים ביותר, תוך הגברת התמריצים לעסקים שמחזירים עובדים לעבודה ובעיקר לאלו שמגייסים עובדים חדשים. צעד זה חיוני כדי למנוע 'צלקות' ארוכות טווח בדמות אבטלה וחוסר פעילות כלכלית ממושכים. עסקים, בעיקר קטנים, יזדקקו לתמיכה על מנת ליישם נוהלי בריאות ובטיחות במקום העבודה".

 

והנה המלצה נוספת, שכבר נשמעה אתמול מפי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "מכיוון שהסיכויים למצוא עבודה חדשה במהירות יישארו דלים עבור רבים, מדינות מסוימות צריכות להאריך את משך דמי האבטלה כדי למנוע מחפשי עבודה ליפול מהר מדי למשרות בעלות שכר נמוך. כמו כן, יש להעניק שוב תמיכה לעצמאים תוך הבטחת הגינות באותם תמריצים".

 

 

בטווח הבינוני, ב־OECD סבורים כי המדינות צריכות להתמודד עם מה שהם מכנים "הפערים המבניים בהגנות הסוציאליות של העובדים שהמשבר חשף". הדבר כרוך בחיזוק הבטחת הכנסה נאותה לכל העובדים, כולל עצמאים ועובדים במשרה חלקית. לדבריהם, על חברות במשק להחזיר לממשלות את התמיכה והאמון שהאחרונות נתנו והשקיעו בהן בשלב החירום של משבר הקורונה, בצורה של סיוע, וזאת על ידי שמירה על עובדיהם ככל האפשר תוך טיפוח כישוריהם. "כדי להבטיח שאיש לא יישאר מאחור בהתאוששות, הרחבת התמיכה בחינוך והכשרה מקצועית היא חיונית ומכרעת, כמו גם חיזוק השיח בין הצדדים השונים בתוך שוק העבודה (מעסיקים, ארגוני עובדים, ממשלה) על מנת לשפר את חוסנו של שוק העבודה".

 

הנגיד המליץ כבר על כמה מהצעדים שמופיעים בדוח של OECD, לרבות הארכת דמי אבטלה ללא הגבלת זמן כל עוד שיעור האבטלה במשק עומד על 10% מכוח העבודה או יותר. כמו כן, בתוכנית המקיפה שהוא מגבש בימים אלו –תוכנית שנקראת "עירוי/האצה/צמיחה" — הוא מציע גם תמריצים מיוחדים לעסקים בקשיים שבכל זאת מוכנים לגייס עובדים מחדש. ל"כלכליסט" נודע כי בין היתר בנק ישראל מציע מענק לחברות שאיבדו 25% לפחות מהמחזור שלהן אך מחזיקות לפחות 80% מכוח האדם שהעסיקו ערב המשבר. גם הפרק "האצה" כולל המלצות המיועדות להגביר את התעסוקה, ובהן פיתוח תשתיות פיזיות לרבות שיפוץ מלונות וטיפוח אתרים לאומיים והיסטוריים, מה שמצריך כוח עבודה רב.

 

הקורונה לא רק שיבשה את חייהם של האנשים ברחבי העולם, אלא גם את הסטטיסטיקה עצמה. מאחר שקיימת שונות גדולה מאוד בין הממשלות בנושא מדיניות התעסוקה, ב־OECD מודים כי אין יכולת ממשית להשוות שיעורי אבטלה בין מדינות. כך למשל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הישראלית (למ"ס) איננה מחשיבה את העובדים שהוצאו לחל"ת כמובטלים מפני שלפי ההגדרות הרשמיות מדובר בעובדים מועסקים שבסך הכל "נעדרו ממקום עבודתם בשבוע הקובע". לכן, בטבלה של ה־OECD, שיעור האבטלה בישראל הוא כ־4% למרות שלפי המספרים האמיתיים שמספקת לשכת התעוסקה המבוססת על מספר תביעות דמי אבטלה, שיעור הבלתי מועסקים הוא כ־21% — השיעור הגבוה בתולדות המדינה ומהגבוהים במערב. בשאר המדינות המערביות, ישנה בעיה אחרת: המדיניות האירופית התבססה על גישה של שמירת העובדים במקום עבודתם ומימון ממשלתי של השכר, וזאת על מנת שלא לנתק את הקשר בין העובד למעסיק. מדיניות זו גם מנוונת את נתוני האבטלה שכן אותו עובד שנשאר במקום עבודה אך לא עובד, ממשיך לקבל את שכרו מהמעסיק למרות שה"משלם" האמיתי הוא הממשלה.

x