שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

מומחי תזונה: "יש רעב גם בתל אביב"

29 מומחים בכירים טוענים, כי הגל השני של הקורונה עלול לגרום לפגיעה קשה בביטחון התזונתי ולנזקים בריאותיים וכלכליים חמורים. מדווחים שהביקוש לארוחות של בית תמחוי בתל אביב עלה ב-400%, ביניהם יותר ממאתיים ילדים ביום

שחר אילן 20:3805.07.20

29 מומחי בריאות לתזונה פרסמו נייר עמדה המזהיר כי הגל השני של הקורונה עלול להחריף בהרבה את בעיית חוסר הביטחון התזונתי בישראל ולגרום לנזקים בריאותיים וכלכליים קשים. בין היתר הם מדווחים על עלייה של 400% בביקוש לארוחות בבית התמחוי "לשובע" בתל אביב. וכותבים "יש רעב גם בתל אביב".

 

הקבוצה פועלת מול משרדי הממשלה כבר חודשיים אבל את נייר העמדה פרסמה היום בעקבות התבטאותו של השר צחי הנגבי בתוכנית "אופירה וברקוביץ'" בערוץ 12 בליל שבת, כי "השטויות האלה שלאנשים אין מה לאכול זו חרטה, להגיד שאין מה לאכול זה פופוליזם. כמישהו שחי את הציבור, הביטוי 'אין מה לאכול' הוא מוגזם".

 

 

 

 

את שיתוף הפעולה מובילים שני חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית פרופ' חגי לוין ופרופ' אהרון טרואן מביה"ס למדעי התזונה.

 

ילדים שחיים במצוקה כלכלית ילדים שחיים במצוקה כלכלית צילום: זהר שחר

 

פרופ' לוין מסר כי "ברור לנו שאי התערבות במצב הקיים יוביל לכך שמערכות התזונה כפי שהן כיום יובילו לתחלואה כרונית והתפרצות של מחלות רקע רבות שיחריפו משמעותית את הנזקים". הוא מזהיר ש"בגל השני. למרות שעבר זמן רב, לא התייחסו לנושא התזונה ונראה שלא נעשה דבר. אסור לחשוב 'חשיבת מנהרה' ולעסוק רק בקורונה".

 

פרופ' אהרון טרואן אמר ש"יש רעבים גם בתל אביב! עוד לפני הקורונה, הביטוח הלאומי דיווח שכ-18% מאוכלוסיית ישראל שרויים באי-ביטחון תזונתי, מחציתם (כ-9%) באי-ביטחון תזונתי חמור (כלומר רעבים. ש"א)". טרואן חשף ש"מאז הקורונה מספר הפונים לבית התמחוי 'לשובע' בתל אביב קפץ בכ-400% כולל 200-300 ילדים שפונים מדי יום להתחנן. התרענו לפני חודשיים שזה יקרה, וכשזה מגיע לפתחינו, עדיין שומעים התבטאויות אומללות ומנותקות של מי שלא מביט למציאות בעיניים".

הנייר סוקר את המידע שממנו עולה החשש להתפשטות רעב בישראל במהלך גל הקורונה השני. מסקר של הלמ"ס שפורסם ב-7 במאי עולה ש-50% מהאוכלוסייה חוששים מקושי בכיסוי הוצאותיהם. 14% שהם קרוב ל-800 אלף איש דיווחו שהם או אחד מבני ביתן צמצמו את כמתה אוכל שהם צורכים.

 

 

לדבריהם, "במשך שנים הטיפול באי ביטחון תזונתי הוזנח ולא הוקצו משאבים בבסיס תקציב לצמצום הבעיה. כעת בשעת משבר שבה צפויות עשרות אלפי משפחות להצטרף למעגלי העוני לא ניתן לגלגל את הבעיה לפתחה של החברה האזרחית בלבד (הכוונה לעמותות המחלקות מזון. ש"א). המשך המצב והתאוששות כלכלית איטית יגררו השפעות בריאותיות, חברתיות ופוליטיות חמורות".

 

מחברי נייר העמדה "קוראים למטה לביטחון לאומי לנקוט בצעדים נחושים להבטחת החוסן התזונתי של ישראל". בין הצעדים שעליהם הם ממליצים: אבטחת מזון סדירה ושמירה על מלאי חירום שמבוסס על עיקרי סל המזון הבריא; הקמת מטה לביטחון תזונתי שיתאם את הפעולות; והקצבות ממשלתיות לחלוקת מזון בריא לאוכלוסיות מוחלשות.

x