שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

פרשנות

אם פוקס נהנתה משיפור במכירות - למה שלא תפצה את עובדיה שקיבלו רק חלק מהשכר?

בעלי המניות לא ויתרו על הדיבידנד, היחידים שנפגעו היו העובדים שקיבל שכר חלקי, וגם זה על חשבון המדינה. איך המתווה העקום שאימץ ישראל כץ הביא לכך שנשלם כדי לנפח את כיסם של בעלי המניות?

עמרי מילמן 22:3227.06.20

הפינג פונג המביך בין הראל ויזל, הבעלים ומנכ"ל פוקס, לשר האוצר ישראל כץ בנוגע למענק שקיבלה פוקס מהמדינה ולדיבידנד שהיא הודיעה שתחלק ממחיש עד כמה המתווה לעידוד התעסוקה שכץ אימץ הוא טעות חמורה ויקרה על חשבוננו.  

 

תוך פחות מ-24 שעות הספיק הדירקטוריון של ויזל להודיע על חלוקת דיבידנד בגובה של 49 מיליון שקל ולאחר ביקורת חריפה מאינספור כיוונים גם להודיע על ויתור על המענק שאמורה הקבוצה לקבל מהמדינה. לאחר ששר האוצר צייץ אתמול בבוקר כי הוא מצפה מויזל לבטל את ההחלטה על חלוקת הדיבידנד התקשר ויזל לכץ להודיע לו על כך שהוא מכנס את הדירקטוריון שיחליט על ויתור המענק.

 

שר האוצר ישראל כץ ומנכ"ל פוקס הראל ויזל שר האוצר ישראל כץ ומנכ"ל פוקס הראל ויזל צילומים: אלכס קולומויסקי , דימה טליאנסקי

 

האירוע המביך של קבוצת פוקס, שחושף את כשלון מענקי עידוד התעסוקה, מחייב התייחסות לשני הצדדים. מצד אחד, ההחלטה העקומה של כץ שהביאה לכך שנשלם עוד מס בשביל לנפח את הכיס של בעלי המניות בחברות הגדולות. ומצד שני זעקות השבר של ויזל במשך שבועות שהתבררו כדמעות תנין צבועות ושקריות.

 

ויזל כנראה לא חלם על תוצאות כל כך טובות כשצרח באולפנים

 

נתחיל דווקא מהצד של ויזל. לפי ההודעה שפרסמה החברה - "דירקטוריון החברה מודיע כי לאור השיפור הניכר במכירות לאחר חזרת הקבוצה לפעילות, החברה מוותרת על כל מענקי המדינה". נראה כי הדירקטוריון מסתכל על תוצאות שויזל עצמו לא חלם עליהן, כשצרח ואיים באולפנים השונים במהלך הסגר ואחריו.

 

גם בשבועות האחרונים ויזל המשיך לדבר על כך שהפגיעה הצפויה לפוקס תהא ארוכת טווח והמחיר ששולם עוד יקבל ביטוי בהמשך. כל זה נעלם. צריך לשים לב שויזל ויתר בעלי המניות לא ויתרו על הזרמה של כסף לכיסם, אלא על המענק שאמור היה להיות משולם מהמדינה. כלומר, המצב כל כך טוב שלא רק שהם לא צריכים את המענק אלא שגם אפשר להמשיך ולחלוב את החברה כרגיל.

 

כנראה שויזל ידע שעם קבלת המענק הביקורת הציבורית לא תסתיים עם הדיבידנד הנוכחי, מה שלא יאפשר לו למשוך מיליונים לכיסו עד סוף שנה הבאה, ובצדק. עם זאת, צריך לזכור שהכסף הגדול לא טמון במענק (שהיה אמור לעמוד לפי דיווחי פוקס על עד 18 מיליון שקל) אלא בעצם הוצאת עובדי הקבוצה לחל"ת על חשבון המדינה.

 

המדינה לקחה על עצמה לשלם את משכורות עובדיו של ויזל החל מאמצע מרץ ועד אפריל-מאי. אבל אם פוקס נהנתה מ"שיפור ניכר במכירות" למה שלא תפצה את העובדים שקיבלו רק חלק משכרם כדמי אבטלה באותה תקופה? שהרי דמי אבטלה כאינם עומדים על גובה השכר המלא.

 

למה כץ לא התנה את המתווה האבסורדי שלו באי חלוקת דיבידנד?

 

מהצד של כץ צריך להדגיש שוב ושוב - הכתובת היתה על הקיר. ההצעות שכץ קיבל מגורמי המקצוע ומחלק מהלשכות המקצועיות יכלו לענות על אותה בעיה. אפילו הסתייגויות שהוגשו בכנסת במהלך החקיקה והצעות שהגיעו מחברי מפלגתו באו לתת מענה לאותו אבסורד. המתווה שכץ אימץ בסוף, כזה שלא דורש חשיבה או כל מאמץ מצד המדינה, פשוט מחזיר כסף למי שכבר קיבל את ההטבה של לשלוח את העובדים לחל"ת, מבלי לבחון פגיעה במחזור, מבלי להתנות באי חלוקת דיבידנד ומבלי להתייחס למעסיקים שנפגעו אך שמרו על עובדיהם. זה מתווה שמשמר אי שוויון, אם בעלי המניות של פוקס חזרו לשגרה מלאה של אחרי הקורונה, העובדים עוד מלקקים את פצעיהם אחרי תקופה קשה, ומעסיקים ששמרו על עובדיהם בקושי רב עלולים להתחיל בקרוב גל פיטורים.

 

ויזל כמובן לא יחיד, חברות הביטוח שהוציאו את עובדיהן לחל"ת, בנקים ובטח שחברות הייטק רווחיות יכולים למצוא את עצמם במקום דומה. הם כמובן לא רצו מאולפן לאולפן ואיימו על הממשלה לחלק להם את כספי המסים, אך הם נהנים מהם לא פחות. אמנם המתווה של חופשה ללא תשלום היה בעייתי, כך גם אומרים כל גורמי המקצוע בממשלה, אבל הוא הרע במיעוטו לאור הדחיפות שנדרש להחליט לגביו. הסיפור בנוגע למתווה לעידוד תעסוקה אחר לגמרי, שם כץ יכול היה לקבל החלטה שפויה יותר ולא עשה זאת וגרם לנו לשלם לבעלי הון מיליארדי שקלים דווקא בתקופה הקשה הזו. הלקח העיקרי הוא שמשרד האוצר צריך כבר עכשיו לקבוע מה יקרה במקרה של גל קורונה נוסף, כדי שנפסיק לשלם מהמסים שלנו על הטעויות של כץ.

 

כץ דחה הצעה לתקרת מענק, מה שיסייע לחברות הגדולות

 

מאחר וניתן לבקש מענקים רק החל מה-15 ביולי עוד מוקדם לדעת מה הנתח ממיליארדי השקלים שיגיע לתאגידים הגדולים. למרות שנעשו עד כה פה פילוחים רבים בנוגע לענפים מהם הוציאו עובדים לחל"ת לא נעשה פילוח, או לפחות לא פורסם כזה, כלפי היקף המענקים שיוענקו לתאגידים הגדולים. בניתוח שנעשה על ידי הכלכלנית הראשית שירה גרינברג, בחודש מאי עלה כי 11% מהעובדים שהוצאו לחל"ת הן בחברות שהיקף המכירות השנתי שלהן גדול מ-100 מיליון שקל (183 אלף עובדים באותה תקופה), 17% בעסקים בינוניים עם היקף מכירות של בין 20 ל-100 מיליון שקל והיתר בעסקים קטנים וזעירים.

 

למרות שבמשרד האוצר רצו לקבוע תקרת מענק (בין היתר עלתה ההצעה של תקרה של 10 מיליון שקל לחברה). אולם כץ דחה את ההצעה מסיבותיו, מה שכעת בעיקר יסייע לחברות הגדולות עם הכיסים העמוקים.

 

לפי נתוני שירות התעסוקה הוצאו בסך הכל כ-1.1 מיליון עובדים לחל"ת. עד סוף מאי חזרו 225 אלף עובדים. כלומר, עבורם יינתן מענק של 3,500 שקל לראש (בארבע פעימות). סך הכל לפי הנתונים המעודכנים חזרו עד כה לעבודה 360 אלף איש. עבור אלו שחזרו מאז תחילת יוני יתקבלו 7,500 שקל לראש (גם כן ב-4 פעימות).

 

x