שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח כלכליסט

המבחן הראשון של כץ באוצר: איך לחלק 6 מיליארד שקל למעסיקים

ראש הממשלה בנימין נתניהו התחייב לפני ארבעה שבועות לחלק 6 מיליארד שקל לעסקים שיחזירו את עובדיהם מחל"ת. מאז דבר לא נעשה, ולאיש אין מושג מה הקריטריונים לחלוקת הכסף. כלכליסט ממפה ארבע שאלות בוערות שמונחות לפתחו של שר האוצר הטרי

עמרי מילמן 06:5424.05.20

ארבעה שבועות חלפו מאז שראש הממשלה בנימין נתניהו התחייב להקצות 6 מיליארד שקל לתמרוץ התעסוקה - ועדיין אין תשובות ברורות לשאלות המהותיות ביותר הנוגעות לחלוקת הכספים הללו.

 

שר האוצר הטרי ישראל כץ, שרק השבוע נכנס לתפקיד, יידרש לקבל את ההחלטה המשמעותית הראשונה שלו בקרוב - וזו תעיד הרבה על שיקוליו כשר אוצר. "כלכליסט" ממפה את שאלות המפתח - ואת המפסידים והמרוויחים הפוטנציאליים.

 

 

שר האוצר ישראל כץ. חייב לפעול במהירות שר האוצר ישראל כץ. חייב לפעול במהירות צילום: אבי מועלם

 

1. האם מגיע פיצוי לכל מעסיק שהוציא לחל"ת?

 

השאלה החשובה ביותר היא אם המענקים יינתנו עבור כלל 1.1 מיליון העובדים שהוצאו לחל"ת, לכל מעסיק שנפגע במידה כזו או אחרת. מרבית העובדים לא חזרו למקומות העבודה שלהם. נכון לתחילת השבוע שעבר, ישנם עדיין כמעט מיליון עובדים בחל"ת - אף שחלק ניכר מהמשק חזר לשגרה תחת הגבלות.

 

ההחלטה לתת את המענק לכל המעסיקים שהוציאו את עובדיהם לחל"ת נשמעת טובה, אבל היא מפלה מעסיקים שנפגעו ממשבר הקורונה אולם בחרו לא להוציא עובדים לחל"ת. בנוסף, החלטה כזאת עלולה להיות הרסנית במקרה של גל קורונה שני, שכן היא תאותת למעסיקים שהצעד החכם ביותר הוא לזרוק ישר את העובדים, כדי שיהיו זכאים בהמשך למענק מהמדינה, בנוסף למימון השוטף של העובדים בזמן החל"ת באמצעות דמי אבטלה.

 

אבל בעיני שר האוצר עומדים שיקולים נוספים, ובהם יעילות, מהירות ושקט פוליטי. חלוקה גורפת של המענק לכל מי שהוציא לחל"ת תהיה מהירה יותר ותחזיר יותר עובדים מחל"ת, גם אם בטווח הארוך תייצר תמריצים בעייתיים.

 

2. האם יינתן פיצוי כבר מהעובד הראשון?

 

שאלה חשובה לא פחות היא מאיזה עובד להתחיל לחלק מענקים. מצד אחד, עסקים שהוציאו את רוב או כל העובדים לחל"ת דורשים מענק על כל עובד שחוזר לעבודה. מצד שני, גורמי המקצוע סבורים כי כל עסק שרוצה להיפתח מחדש בלאו הכי יצטרך להעסיק לשם כך לפחות חלק מעובדיו - ולמדינה אין שום סיבה לשלם על אותם עובדים. אותם גורמי מקצוע העריכו כי מדובר בכ־70% מהעובדים. הבעיה היא עם העובדים הנוספים, שלא הכרחיים בשלב זה לעסק אך העסקתם מחדש תעזור למשק לצאת מהמשבר.

 

מי שירוויח מפיצוי מהעובד הראשון הם מעסיקים שהוציאו את כל עובדיהם לחל"ת - כמו למשל הרשתות הקמעונאיות הגדולות שנסגרו בתקופת הקורונה. אלה מובילות בתקשורת קמפיין תקיף בעד מדיניות זו, ואף איימו לא לפתוח מחדש אם זה לא יקרה. במקרה כזה, המענק לא יינתן עבור עובדים שלא הוצאו לחל"ת. לכן, גם כאן המפסידים הגדולים יהיו אלו ששמרו על העובדים שלהם. אם יוחלט לפצות מעסיקים רק עבור עובדים מהיקף מסוים, ניתן להכניס למתווה גם מעסיקים שלא הוציאו עובדים לחל"ת אך כן נפגעו מהקורונה.

 

במקרה כזה, מעסיקים שהוציאו את כל עובדיהם לחל"ת יפסידו, שכן היקף הסיוע נקבע מראש על 6 מיליארד שקל, וככל שיהיו פחות זכאים למענק כך סכום הסיוע לכל עובד יגדל.

ההחלטה שיקבל כץ בסוגיה זו תשפיע מאוד גם על עסקים בהתאם לגודלם. לכן אם הצעת גורמי המקצוע תתקבל, והמענק לא יינתן עבור כל העובדים, הסכום עבור כל עובד יהיה משמעותי יותר, במיוחד עבור עסקים עם מעט עובדים.

 

3. איזה היקף משרה מצדיק קבלת מענק מהמדינה?

 

שאלה נוספת שעומדת כעת על הפרק, במיוחד לאור החשש כי כץ יחלק מענקים עבור כל העובדים שהוצאו לחל"ת, היא איזה היקף משרה מצדיק מענק. במשרד האוצר טוענים כי משרות חלקיות לא מצדיקות מתן מענקים - ומתכוונים לתת מענקים רק עבור משרות בהיקף של 70% ומעלה. המפסידים הגדולים מהחלטה כזו יהיו העובדים החלשים ביותר, שמועסקים בהיקפי משרה נמוכים, לא בהכרח מבחירה. גם מעסיקים שחלק משמעותי מעובדיהם מועסק בהיקפי משרה נמוכים יפסידו מהחלטה כזו.

 

יש בסיס של היגיון בכוונה של האוצר, שכן יש אבסורד בחלוקת מענק של 6,000 או 7,000 שקל עבור עובד שמרוויח פחות משכר מינימום של 5,300 שקל.

 

לדילמה הזאת יש פתרון סביר, שהציעו לשכת יועצי המס ונשיאות הארגונים העסקיים: לתת מענק עבור כל עובד בגובה השכר הממוצע בעסק. זו הצעה הגיונית ללא קשר לשאלת היקף המשרה. אין שום סיבה בעולם לתת למעסיק שמשלם לעובד שכר מינימום את אותו מענק שניתן למי שמשלם פי שניים.

 

4. מה היקף הפגיעה במחזור שמצדיק מענק?

 

שאלה מהותית נוספת נוגעת לא לעובדים אלא לעסקים עצמם: מה היקף הירידה במחזור העסקים שמצדיק שהמדינה תכניס את היד לכיס האזרחים כדי לחלק כסף לעסק מסוים. המענקים שחולקו עד כה הותנו בירידה של 25% במחזורים. ייתכן שאותו קריטריון יאומץ גם כעת.

 

ככל שייקבע שיעור פגיעה גבוה יותר, כך ענפים שנפגעו במיוחד ירוויחו יותר. אם המתווה שיתקבל יכלול גם עסקים שכן שמרו על עובדיהם למרות פגיעה בעסק בעקבות משבר הקורונה, האוצר יהיה חייב לקבוע רף כלשהו שממנו מקבלים עסקים מענק לעידוד תעסוקה.

 

משרד האוצר בוחן את השאלות האלה, מורכבות ככל שיהיו, כבר ארבעה שבועות. בינתיים, מעסיקים לא ממהרים להחזיר עובדים. החשש של המעסיקים ברור: אחרי הטראומה שחוו, הם לא ממהרים להעסיק בקביעות עובדים - מהלך שעלול לעלות להם ביוקר במקרה של חזרה לסגר. זו בדיוק החשיבות של אותם מענקים, שמתעכבים זמן רב מדי, כמו צעדים רבים שמשרד האוצר נדרש להוביל בחודשיים האחרונים. ההכרעה של כץ כעת לא צריכה להיות רק צודקת והוגנת, אלא גם מהירה.

x