שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

משבר הקורונה

המעסיקים יושבים על הגדר: הקלות הסגר החזירו מחל"ת רק 15% מהעובדים

כמעט חודש אחרי הסרת המגבלות על הפעילות במשק, מעסיקים עדיין חוששים מהמצב הכלכלי ומגל קורונה נוסף. כשאלה המספרים, תחזיות ל־8% אבטלה במחצית השנייה של השנה נראות אופטימיות

שחר אילן 07:0214.05.20

עכשיו זה כבר ברור: העובדים שהוצאו לחל”ת מוחזרים בקצב איטי מאוד לעבודתם. מתוך כמיליון מובטלים חדשים חזרו עד כה לעבוד, על פי הערכה 170-150 אלף, כלומר כ־15%. זאת, אף שעברו קרוב לארבעה שבועות מתחילת ההקלות בסגר.

 

 

לא רק שהמעסיקים לא מחכים בכיליון עיניים לרשות להחזיר את העובדים, הם חוששים מהמצב הכלכלי ומהאפשרות של גל קורונה שני ויושבים על הגדר. חלק מהם גם מחכים להחלטה של המדינה איזה סיוע יינתן להם להחזרת העובדים. ככל שההחלטה הזו תתקבל מהר יותר וככל שמערכת החינוך תחזור לפעילות מלאה, יותר עובדים יחזרו מחל”ת.

 

על פי נתוני שירות התעסוקה, חזרו עד כה 77 אלף עובדים מחל”ת. בשירות מקפידים לציין שמדובר בנתונים חלקיים, שכן עובדים רבים אינם מודעים לחובה לדווח על חזרתם לעבודה. על פי נתוני ביטוח לאומי מדובר ב-136 אלף. הסיבה לנתונים הגבוהים יותר של ביטוח לאומי היא שהוא מתבסס גם על דיווחי מעסיקים, אך ברור שאלה נתוני חסר. אבל בשירות התעסוקה מעריכים שזהו חסר של כמה עשרות אלפים בלבד, כלומר 170-150 אלף זו הערכה סבירה.

נירה צימלס מנכ"לית "בעצמי,, לשעבר סמנכ"לית שירות התעסוקה נירה צימלס מנכ"לית "בעצמי,, לשעבר סמנכ"לית שירות התעסוקה צילום: איציק שוקל

 

הסכנה היא ככל שהחזרת העובדים תתארך - יישארו בסוף יותר מובטלים קבועים. אם באפריל שירות התעסוקה העריך שנישאר עם 8% אבטלה לאחר המשבר, כלומר יותר מפי שניים מהאבטלה לפניו, הרי עכשיו מדברים שם על אבטלה דו־ספרתית.

 

הכלכלנית הראשית של משרד האוצר פרסמה השבוע תחזית שבה התסרט האופטימי עומד על 9%-8% בממוצע לשנת 2020 והפסימי על יותר מ־10%. קרן המטבע הבינלאומית חוזה אבטלה של 12% ביציאה מהמשבר. בנק ישראל חזה בראשית אפריל 8% בממוצע במחצית השנייה של השנה, מה שנראה כרגע אופטימי מאוד.

את ההסלמה במשבר מאפיינים גם הנתונים הבאים: ארגון העבודה הבינלאומי העריך בראשית המשבר ש־25 מיליון משרות יימחקו בעולם. באמצע אפריל עדכן ל־195 מיליון ובשבוע שעבר עדכן שוב ל־305 מיליון, פי 12 מהתחזית המקורית.

 

 

השף גיא גמזו  מתכונן לפתיחת "אריא" השף גיא גמזו מתכונן לפתיחת "אריא" צילום: דנה קופל

 

"מצב מאוד נוח למעסיקים"

 

מנכ”ל שירות התעסוקה רמי גראור אומר על כמות החוזרים לעבודה שמדובר בנתון “ממש נמוך. אותי זה לא מפתיע, אבל זה איטי. מורידים את השאלטר על שוק העבודה ביום אחד, אבל להתניע אותו לוקח לא יומיים ולא שבוע. הקניונים די ריקים ואין תנועת קונים. לכן, לדעתי, המעסיקים מתנהלים בחשדנות ויושבים על הגדר ומחזירים פחות עובדים. הם אומרים, בואו נראה איך המכירות ולפי זה נחזיר את העובדים”.

 

גראור מזכיר גם שענפים שלמים במשק עדיין לא חזרו לעבודה. “אין לנו תרבות ופנאי, ונופש ומסעדנות, ומלונות ותעופה, ולכן רואים חזרה איטית. ייקח, לדעתי, כמה חודשים עד שיחזרו מרב העובדים שבחל”ת. צריך לחשוב איך לאפשר גם לענפים האלה לפתוח ולהתקיים כי זה יחזיר עוד עובדים ויניע את גלגלי המשק”. לדבריו, גם החזרה החלקית של מערכת החינוך מונעת מרבים לחזור לעבודה.

 

מנכ”לית עמותת בעצמי נירה צימלס, לשעבר סמנכ”לית שירות התעסוקה, אומרת ש”החזרה איטית ממה שחשבנו וממה שהיה רצוי”.

 

אחד הגורמים המרכזיים לכך בעיניה הוא האזהרות מגל שני של קורונה. המעסיקים, לדבריה, ממתינים מחשש שלא יאפשרו להם בגל השני להוציא שוב את העובדים לחל”ת. בכיר בביטוח לאומי מציין שהמדינה בעצמה מעודדת את המשך החל”ת בכך שהיא ממשיכה לשלם דמי האבטלה, ובעצם משאירה בידי המעסיק את ההחלטה אם ומתי להחזיר לעבוד ו“זה מצב מאוד נוח למעסיקים”.

 

גורם מעכב נוסף, לדברי צימלס, הוא הציפייה של המעסיקים לתקציבי סיוע בהחזרת העובדים מהמדינה והחשש שלהם שאם יזדרזו להחזיר את העובדים, יפסידו אותם. האוצר מצדו מקווה שיצליח להחזיר את העובדים בלי להשקיע מיליארדים. לדבריה, “יש פה סוג של פוקר בין הממשלה למעסיקים. זה גורם לכך שאף אחד לא זז”.

 

מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה, ד”ר גל זהר, אומר שהגורם המשמעותי להחזרת העובדים האיטית הוא חוסר הוודאות. זאת, הן לגבי הסיוע שיקבלו המעסיקים והן לגבי המועד שעד אליו יימשך תשלום דמי האבטלה לכל היוצאים לחל”ת. השבוע החליטה הממשלה להאריך מועד זה לפחות עד סוף מאי.

 

לדברי זהר, המעסיקים עומדים בפני אתגר גדול של חוסר ודאות בנושא הביקושים וצריכים שלפחות המדינה תספק להם ודאות כמה שיותר מהר. “אז אני מאמין שהחזרה תהיה יותר מהירה”. גראור קורא להחליט על העברת חלק מהכספים שמשולמים לדמי אבטלה לעידוד מעסיקים להחזיר עובדים מחל”ת. “זה יכול להניע את גלגלי המשק מהר יותר”.

 

חשש: יותר מבוגרים יפוטרו

 

הבעיה הגדולה היא שככל שהמוצאים לחל”ת יישארו בחוץ זמן רב יותר, רבים יותר מתוכם יפוטרו ויהיה קשה יותר להחזיר אותם לשוק העבודה. שירות התעסוקה מעריך שבתום המשבר תישאר בישראל אבטלה דו־ספרתית, כלומר פי 3 או 4 ממה שהיה לפניו.

 

מדובר במספר ענק של חצי מיליון מובטלים ויותר לעומת 160 אלף בתחילת מרץ האחרון. “בלי פעולה נחושה ותקציבים מתאימים אי אפשר יהיה להחזיר אותם”, אומר גראור.

 

הוא גם מתריע על כך שככל שהזמן עובר, אנשים מסיימים את תקופת הזכאות שלהם לדמי אבטלה ועוברים להבטחת הכנסה. זוהי, לדבריו, “קצבה מאוד נמוכה ואני לא חושב שהיא מאפשרת את המחיה הכי בסיסית”.

 

צימלס מזכירה שכבר באפריל עלה חלקם של דורשי הבטחת ההכנסה ל־6% מבין המובטלים. “זו מצוקה מאוד קשה”. היא מזהירה שככל שתימשך אי־הוודאות, מספר האנשים שיידרדרו להבטחת הכנסה יגדל.

 

הבכיר בביטוח לאומי מעריך שהליכי ההתייעלות שיערכו מעסיקים במסגרת החזרה האיטית מהחל”ת, יביאו להעסקה של יותר צעירים במשכורות נמוכות וישאירו יותר מבוגרים ותיקים מובטלים. זאת בין היתר בשל עלויות השכר הגבוהות יחסית שלהם.

 

x