שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בלעדי לכלכליסט

רק חצי מהכסף שהובטח לבריאות הגיע ליעד

עם שיטוח עקומת ההדבקה, חוזרים קרבות התקציב. משרד הבריאות מלין שקיבל רק 5 מתוך 10 מיליארד שקל שאושרו למאבק בקורונה. באוצר מטיחים: הם יקבלו הכל, שיחכו לדיוני התקציב

אדריאן פילוט 06:5407.05.20

הירידה הדרמטית במספר חולי קורונה והחזרה לשגרה יחסית חיסלה את הפסקת האש ששררה בין משרד האוצר לבין משרד הבריאות. לכלכליסט נודע כי מתחילת השבוע מתנהל בתוך המועצה לביטחון לאומי (מל"ל), שמנהלת את אירוע הקורונה, קרב של ממש בין שני המשרדים סביב הקצאת 5 מיליארד שקל.

 

 

 

במהלך משבר הקורונה, משרד האוצר הכריז כי אישר 10 מיליארד שקל לשימושים רבים למערכת הבריאות כתוספת חד־פעמית. אלא שלכלכליסט נודע כי עד כה הגיע למשרד הבריאות רק מחצית מהסכום, כ־5 מיליארד שקל. בנוסף, במשרד הבריאות טוענים כי אושרו הלכה למעשה רק 8 מיליארד שקל. כמו כן, קיימות מחלוקות קשות בין המשרדים על השימושים של מהסכום שאמור עוד לעבור.

 

 

שאול מרידור שאול מרידור צילום: יריב כץ

 

במוקד הוויכוח עומדת בקשת משרד הבריאות לתקצב שני תרחישים אפשריים להמשך התפתחות משבר הקורונה. באוצר סבורים כי משרד הבריאות מנצל את המשבר כדי לנסות למשוך לעצמו עוד 2‑4 מיליארד שקל לבסיס התקציב.

 

רוב תוספת המשאבים שמערכת הבריאות קיבלה עד כה יועדו למיגון צוותים ורכש מכשירי הנשמה. לצרכים אלה אושרה מסגרת של 3.65 מיליארד שקל, שלאו דווקא נוצלה. בנוסף, אושרה מסגרת של 1.3 מיליארד שקל להגדלת מלאי התרופות. מסגרת נוספת, של 900 מיליון שקל, אושרה להרחבת קיבולת המערכת לטיפול בחולי קורונה במצב בינוני וקשה, בעיקר בהגדלת מלאי המיטות בכ־12 אלף. עוד כ־620 מיליון שקל אושרו לטובת המערך הגריאטרי.

 

 

 

סעיף קריטי בתוספות התקציביות, שניצב בלב המחלוקות בימים האחרונים, קשור לכוח אדם: 400 מיליון שקל ניתנו לגיוס 200 רופאים חדשים, מתוך 400 רופאים שאושרו אך לא תוקצבו במלואם; 661 אחים ואחיות שתוקצבו מתוך 1,600 שאושרו; 340 עובדי מנהל ומשק בבתי החולים הממשלתיים - האחראים לספק שירותי אדמיניסטרציה, אחזקה, ניקיון, מטבח, כוח עזר ועוד - ועובדים פארא־רפואיים (מתוך 1,140 שאושרו). בנוסף, אושרו עוד 102 עובדי מעבדה, ואלה תוקצבו במלואם, בעלות לא מבוטלת של 575 מיליון שקל.

 

פער של 2,000 תקנים

 

הפערים בין אישור לתקצוב הם מהותיים. במשרד הבריאות מסבירים שהיתה הסכמה שכל מה שואשר יתוקצב, אולם קיימים 2,000 תקנים בעלות של מאות מיליוני שקלים שטרם תוקצבו . באוצר מסבירים כי אושרו למערכת 1,000 תקנים בסך הכל, וכי זו התוספת הגדולה ביותר שניתנה בשנה אחת וכי היא שקולה לתוספת כוח אדם של שלוש שנים רגילות - ולכן אין בכוונתם לתקצב תקנים נוספים.

 

משה בר סימן טוב משה בר סימן טוב

 

בנוסף, הוקצו 200 מיליון שקל למלונות הקורונה, עוד 90 מיליון שקל לתגבור מד"א ועוד כ־200 מיליון שקל לקופות החולים, לתגבור המוקדים ואמצעי ההסברה. בסך הכל, אושרה מסגרת תקציבית של 8.05 מיליארד שקל, ולא של 10 מיליארד שקל כפי שהבטיח האוצר.

 

באוצר מכחישים זאת בתוקף ומסבירים כי 10 מיליארד שקל הוקצו עד סוף 2020, ומסבירים כי חלק מהכסף, למשל עבור שכר, ישולם לצוותים במהלך השנה. עוד מציינים כי מיטות קורונה שנבנות ממש בימים אלו ימומנו כנגד חשבוניות שהמערכת תגיש לחשב הכללי במהלך השנה, וכי מדובר בתוספות חד־פעמיות.

 

דוגמה נוספת היא תוספת של 90 מיליון שקל שניתנה למד"א עד סוף 2020. כ־88 מיליון שקל כבר נוצלו, ולא ברור מה יהיה היקף הפעילות של מד"א בהמשך המשבר. מצד אחד, כבר לא מבצעים שם את בדיקות הקורונה באופן גורף, לאחר שתחום זה עבר לידי קופות החולים. מצד שני, שוקלים להטיל על מד"א פרויקטי ענק נוספים, כמו ביצוע בדיקה לאיתור נוגדנים לכלל תושבי דיר אל־אסד.

 

"מה הם עשו עם 10 מיליארד שקל שניתנו? זו תוספת חסרת תקדים", אמר בכיר באוצר. "הכל תוקצב על סמך תכנון של משרד הבריאות. פתאום צריך מיטות אחרות ודברים אחרים. הם קיבלו את כל הכסף שביקשו להתמודדות עם הקורונה. עכשיו באים ומבקשים עוד כסף, שלא קשור לקורונה". לדבריו, "נתנו את כל הכסף בעיקר לבדיקות ולחקירות, ואין בכיר אחד במערכת הבריאות שלא סבור שיש כשלים רבים בשני התחומים האלו".

 

במשרד הבריאות עובדים לפי תוכניות לשני תרחישים שונים לחודשים הקרובים. מצד אחד אובדן שליטה על הקורונה, עם כ־10,000 מאושפזים ו־5,000 מונשמים. מצד שני, שליטה בקורונה, שאליו המדינה נכנסת כעת כעת. מדובר בתרחיש ארוך יותר, שבו יש 2,000‑2,500 מאושפזים ועד כ־400 מונשמים.

 

התרחיש הראשון מהיר, אבל מצריך היערכות שתאפשר למערכת לעצור פעילות אלקטיבית ופרטית ולהקדיש את כל המשאבים לקורונה. התוספת שסוכמה מול האוצר נועדה לתרחיש זה. אלא שכעת נראה כי המדינה נכנסת לתרחיש השני, שלא מצריך את השבתת הפעילות השוטפת ודורש היערכות שונה לגמרי, שכן המערכת תעבוד ברמת עומס גבוהה מאוד - שתגיע לשיא בחורף. בבריאות טוענים כי הם זקוקים לתוספת תקציב עבור התרחיש השני, הכולל בין היתר הצטיידות ב־3,000 מיטות קורונה נוספות.

 

 

מחלקת קורונה באיכילוב מחלקת קורונה באיכילוב צילום: שאול גולן

 

"עד לפני שבועיים דיברו על 12 אלף מיטות. עכשיו הם רוצים לדבר על איך תיראה מערכת הבריאות בעתיד ועל תקצוב לבסיס, תוך שינוי מבני של כל המערכת", הוסיף הבכיר באוצר. "זה דיון לגיטימי אבל הוא לא קשור לקורונה אלא לתקציב המדינה 2020‑2021".

 

שותפות מפתיעה

 

בוויכוח הזה משרד האוצר זכה לשותף מפתיע: קופות החולים. כל מנהלי הקופות מתריעים כבר כמה חודשים כי רוב התקצוב לקורונה חייב להגיע לקהילה, ולא לבתי החולים, שכן 95% מחולי הקורונה מטופלים בקהילה. החשש הגדול של הקופות לא קשור רק למעבר הכספים, אלא מכך שהדבר יחריף את המאבק על כוח אדם - שנמצא במחסור כבר כיום במערכת כולה. אם יתווספו לבתי החולים עוד אלפי מיטות, תיווצר זליגה של אלפי אנשי צוות אליהם. קופות החולים נמצאות בעמדת נחיתות מול בתי החולים, שכן בבתי החולים משלמים שכר גבוה יותר - וזה צפוי לעלות עוד אם אכן יגבר הביקוש שם לאנשי צוות.

 

"הדבר יפר את האיזון המאוד רגיש בין בתי חולים לקהילה ויחנוק את המערכת", הסביר בכיר באחת הקופות. "החלשת הקהילה רק תפעיל לחץ נוסף על בתי החולים. זו החלטה הזויה ולא אחראית".

 

במערכת הבריאות מכירים את הביקורת של הקופות, ומודים כי אכן הרוב המוחלט של המיטות החדשות ישרת את מערך האשפוז גם אחרי קורונה. גם הרוב המוחלט של 1,000 התקנים שאושרו יישאר בבתי החולים. לדברי בכיר במשרד הבריאות, מחלקות קורונה שנסגרו כבר הפכו למחלקות פנימיות ונהנות מכל הציוד שנרכש עבור המשימה.

 

מנגד, כפי שנחשף בכלכליסט, מערכת האשפוז בישראל ספגה ירידה בהכנסות מפעילות אלקטיבית, פניות למיון, תיירות מרפא, הכנסות משטחי מסחר ועוד. במקרים מסוימים, הירידה הזו הגיעה ל־50%, ללא שינוי משמעותי בהוצאות. הפער הזה הביא לפגיעה כלכלית קשה ולחוסר ודאות תקציבית. המצב קשה במיוחד עבור בתי חולים ציבוריים עצמאיים, כמו הדסה, שערי צדק ומענייני הישועה. אלה טיפלו באוכלוסיות באזורים האדומים, אך אין להם גב כלכלי מהממשלה ומתפרנסים אך ורק מהכנסות ישירות. בנוסף, גורמים במערכת הבריאות מסרו כי מטה משרד הבריאות יתקשה לחזור לשגרה, שכן חלק לא מבוטל מהעובדים הופנה לעבודה בחמ"ל, ויציאת מערכת הביטחון מהטיפול בקורונה רק תגביר את נחיצותם.

 

x