שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

"קורונה פלוס שפעת זה האתגר הרפואי הגדול ביותר שתדע המערכת"

לישראל נוספו 500 מכונות הנשמה והוזמנו 5 מיליון חיסוני שפעת, אבל זה לא מספיק כדי להתמודד עם עוד גל של קורונה, שילווה בשפעת. זמן היציאה מהסגר הוא ה'זמן היקר' של מערכת הבריאות לטפל במערך החקירות שעדיין מקרטע, באוכלוסיות בסיכון ובמתן מענה מהיר לאזורי התפשטות

אדריאן פילוט 10:0406.05.20

משרד הבריאות כבר הזמין 5 מיליון חיסוני שפעת, פי שניים מהכמות שהוזמנה בשנה שעברה - כך נודע ל"כלכליסט". אם החלטה זו היא סנונית ראשונה של היערכות לחורף הבא, זו אולי סיבה קטנה להתעודד, שכן החורף הזה עשוי להביא עמו שילוב של שפעת וקורונה, שיכביד מאוד על מערכת הבריאות.

 

 

 

ל"כלכליסט" נודע עוד כי קופת חולים מכבי, השנייה בגודלה בישראל, קיימה אתמול ישיבת היערכות ראשונה לחורף. "מוכרחים לבחון לא רק את רצפת הייצור אלא דווקא את התמונה הגדולה ממעוף הציפור ולבנות תהליך סגור ומלא. התהליך הזה, שנשלח למשרד הבריאות, יעבור שדרוג וישמש תשתית עבודה לקראת גל שני של קורונה בחורף״, הסביר מנכ"ל מכבי רן סער.

מימין: ניסים אלון קופ"ח לאומית, רן סער מכבי, סיגל רגב רוזנברג מאוחדת, אהוד דודסון כללית מימין: ניסים אלון קופ"ח לאומית, רן סער מכבי, סיגל רגב רוזנברג מאוחדת, אהוד דודסון כללית צילומים: עומר מסינגר, גדי קבלו, דנה קופל, עמית שעל

 

שני המהלכים האלה, ככל שיהיו צעד בכיוון הנכון, אינם מספיקים להתפרצות הבאה, בהנחה שתבוא. אז, ישראל מוכרחה להיות מוכנה בסדרי גודל אחרים לחלוטין לעומת הגל הנוכחי: המשק לא יוכל לספוג עוד פגיעה בסדר הגודל שספג, והציבור יהיה הרבה פחות סלחן לחוסר מוכנות, משום שהכתובת היתה על הקיר.

 

"כשיש דעיכה דרמטית בתחלואה בקורונה, נוצר חלון זמנים ייחודי שמחייב את משרדי הממשלה להקדים ולגבש עכשיו מדיניות בריאות סדורה לקראת גל תחלואה נוסף שצפוי להגיע", הסביר ד"ר עדי ניב־יגודה, מומחה למדיניות בריאות ומרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל־אביב. לדבריו, השאלה היא לא אם יופיע גל תחלואה נוסף, אלא מתי ובאיזו עוצמה. "זה בדיוק הזמן לפתח תרחישי תחלואה מבוססי מידע וידע, בהתאם לנקודות מוצא ברורות ושקופות לציבור. תרחישים שחובה שיעברו תיקוף ובקרת עמיתים ושמהם ניתן יהיה לגזור תוכניות מגירה הן למערכת הבריאות והן לפעילות הכלכלית במשק".

 

"בצבא קוראים לתקופה הזו 'זמן יקר'", מסביר פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות ומנהל מכון המחקר בקופת חולים כללית. לדבריו, זהו "פרק הזמן שבו יש לך הפנאי המחשבתי והיכולות להתכונן לפני שמתחיל האירוע האמיתי. זו בדיוק התקופה שבה אנו נמצאים".

 

בליצר מציין כי יש שלושה מערכים לאומיים שחייבים להיות ערוכים לקראת הגל הבא. "לצערי, הם לא שם", אמר. "לחלקם יש לפחות טיוטה, לחלק אין. הראשון הוא מערך החקירות האפידמיולוגיות, שמאפשר סגירת מעגל מהירה בתוך 36‑48 שעות מהחשד, דרך הבדיקה ועד הבידוד. זה מחייב ביצוע מהיר של כל השלבים וגם יכולת לבצע את התהליך במקביל. נצטרך לבצע 200 חקירות ביום. זה דורש ציוד אבל גם כוח אדם מיומן שיודע ופנוי לבצע את החקירות. המערך הזה טרם הוקם. בצרפת, למשל, המערך הוקם ומדובר בגדודים שזה תפקידם. אצלנו עוד לא".

 

החדשות הטובות הן כי בעקבות דו"ח חמור של מכון גרטנר, שהצביע על ליקויים בסוגיה, משרד הבריאות מינה את תא"ל אורי זייפרט להקמת וניהול המערך. בינתיים זייפרט עובד מתחת לרדאר ובמשרד הבריאות מסרבים להתייחס להתקדמותו. בנוסף, בקופות החולים מכבי, לאומית ומאוחדת מדווחים כי הזמן מזיהוי תסמינים ועד קבלת תוצאות בדיקה קוצר ל־24 שעות בלבד. כאשר הטיפול בבדיקות היה באחריות מד"א, התהליך ארך עד 8 ימים. עם זאת, סוגיית החקירות האפידמיולוגיות נותרה פתוחה, והקושי צפוי להיות משמעותי אחרי ששב"כ ייאלץ לצאת מהתמונה.

 

למרות עלייה נאה במספר הבדיקות בשבועות האחרונים, המגמה התהפכה דווקא כאשר המשק התחיל להיפתח. ביום שבת האחרון צנח מספר הבדיקות ל־5,500 בלבד לעומת יותר מ־11 אלף ביום שישי שקדם לו. ביומיים האחרונים מספר הבדיקות התייצב סביב 8,000. בקופות החולים הסבירו כי הסיבה לכך היא שככל שהמשק נפתח והתחלואה נחלשת, האווירה משתנה ויש פחות ביקוש לבדיקות מהציבור. לפיכך, מגמת הירידה בבדיקות צפויה להימשך ואף להתעצם.

 

הסיכון עדיין גבוה

 

בליצר מצביע על נקודת תורפה נוספת שטרם טופלה: אוכלוסיות בסיכון, ובעיקרן דיירי בתי אבות, קשישים המתגוררים בקהילה וצעירים בסיכון גבוה. לבתי אבות אמנם נבנתה תוכנית, אך כעת יש לוודא שזו מיושמת ללא רבב. לעומתם, לקשישים המתגוררים בתוך הקהילה אין שום תוכנית. את הצעירים בעלי סיכון גבוה - חולים במחלות כרוניות, מעשנים, סוכרתיים, בעלי מחלות לב ומי שעברו אשפוזים מרובים - ניתן לזהות באמצעות מודל שקיים כבר עכשיו, אולם גם להם חייבים למצוא פתרונות סדורים. "כל האוכלוסיות האלו חייבות מענה, והכוונה היא לא רק 'תורה' אלא גם מערך מיומן שיודע להוציא את התורה הזו אל הפועל, שכן הבעיה שלנו איננה בעיה תורתית אלא בעיה של תפעול בהיקפים גדולים".

 

נקודה תורפה נוספת שטרם נמצא לה פתרון היא הטיפול באזורי התפשטות קשה, המכונים אזורים אדומים. לא קיים כיום מערך מסודר שיודע לאתר את האזורים הללו ולספק להם מענה. מערך כזה חייב להיות מתורגל ובסנכרון מלא עם כל הגורמים הרלבנטיים.

 

בליצר מצביע על עוד שני אלמנטים שכן קיימים, אך חייבים חיזוק והבניה: המשך חיזוק מערכת הבריאות והגברת יכולת הספיקה שלה, לצד שיפור ההסברה לציבור באשר לסיכונים והנחיות.

 

בהקשר זה, מנכ"ל קופת חולים לאומית ניסים אלון הוסיף כי למערכת אתגרים נוספים: "גל שני מחייב כושר מעבדתי כפול ומכופל ממה שיש היום, היערכות והתארגנות לאשפוז בית בהיקפים גדולים מאוד, שכן 95% מחולי קורונה טופלו על ידי הקופות. שם צריך להשקיע את רוב הכסף. כמו כן, חייבים לתכנן עכשיו את בתי המלון ואת המעברים של החולים מהבית למקום אשפוז או בידוד. בתי מלון חייבים להיות ערוכים כבר עכשיו. חייבים לסגור את כל הקצוות". עוד הוסיף אלון כי "חייבים לדאג כבר עכשיו שיש מספיק ריאגנטים לכל סוגי המכשירים ושלא נחזור גם לסיפור המחסור במטושים. קופות חולים שאין להן כושר מעבדתי, שיכפיפו להן מעבדות של בתי חולים".

 

ל"כלכליסט" נודע כי מאז החל מבצע רכש של משרד הבריאות וצה"ל, כבר התווספו כ־500 מכונות הנשמה, 300 מיייצור מקומי ו־200 מיובאות מחו"ל. בכך מגיע מספרן ליותר מ־3,100, לעומת 66 מונשמים בלבד נכון לאתמול.

 

"אנו חייבים להיערך עכשיו לגל הבא. אם הוא יהיה במהלך הקיץ וברמות שהכרנו, אנו מוכנים יחסית. המערכת הבינה, למדה ועשתה את העבודה. אבל אם וכאשר יהיה גל שני בחורף, זה יהיה אתגר גדול, שלא לומר סיוט, כי הקורונה תתערבב עם השפעת. לשתי המחלות תסמינים כמעט זהים", הוסיף אלון. "כל מי שמגיע למרפאות בחורף יש לו תסמיני שפעת, כולם יצרכו לעבור בדיקות קורונה. רופא לא יידע להבדיל. יש להיערך למאסה גדולה מאוד של בדיקות ושל חיסוני שפעת. גם ככה יש בלגן בתקופת החיסונים, ונעבוד עם אותו כוח אדם. איך אפשר יהיה לחסן את כל המדינה ובמקביל לבצע בדיקות נוגדנים לקורונה לכל המדינה? קורונה פלוס שפעת זה האתגר רפואי הגדול ביותר שידעה המערכת. בגל הראשון הביקושים לטיפול בתחלואה רגילה ירדו דרמטית והיה זמן להתפנות לקורונה. בחורף זה לא יקרה״.

 

אופטימיות זהירה מאוד

 

מנגד, מנכ"ל מכבי סער ומנכ"ל הדסה זאב רוטשטיין אופטימיים יותר. הם סבורים שהגל שני אכן יגיע, ואכן יגיע בחורף, אך מאמינים שיהיה יותר קל. "יש לנו יותר מידע, יותר נתונים, תהיה לנו התארגנות יותר טובה", הסביר רוטשטיין, שמפציר בכל זאת להיערך כבר עכשיו. "אנו מתורגלים יותר בכל הקשור להיגיינה אישית ולריחוק חברתי. המערכת כבר מוכנה ויודעת מה היא צריכה". עוד לדברי רוטשטיין, הגל השני "יצטרך להיספג על ידי מערכת בריאות שתפעל כרגיל, באופן מלא, בלי קיצוצים או ביטולים של פעולות אלקטביות. אנו חייבים לעמוד בפרץ. אסור להרוס את המשק פעם נוספת".

 

סער ממשיך: "זה לא מספיק שאתה ערוך לחזות את הגל, מתי הוא מגיע ואיפה. צריך לוודא שנערכת בצורה טובה ביותר. אסור שכל עם ישראל יקבל חיסוני שפעת במרפאות בחורף. לא נביא את כולם אל תוך הסניפים. מה קורה עם אוכלוסייה מבוגרת? אפשר להדריך מטפלים סיעודיים לתת חיסונים ולא רק אחיות. אי אפשר לחכות לאוקטובר. צריך לבנות מערך לוגיסטי שיוכל לטפל באירוע הזה".

 

גם סער וגם אלון קוראים להגדיל את תקציבי הרפואה בקהילה, שלדברי אלון הצילה את מערך האשפוז בגל הראשון. "ביפן, בזמן הקורונה, לא היו בתי חולים כי אין להם רפואה בקהילה", הדגיש. סער ציין כי בגל הראשון עוד לא היה ברור אם מדובר באירוע של קהילה או בתי חולים, אולם בגל השני מקום הקהילה יהיה מובהק.

"הבעיה בחורף כפולה", הוסיף בליצר.

 

"בחורף יש נטייה לסגור חלונות, להצטופף. בחורף התחלואה המקבילה בשפעת מגיעה להפצה גבוהה יותר, מה שמכונה מפיצי־על, אנשים שיהיו חולים גם בשפעת וגם בקורונה. ״בפרפרזה על האמירה המפורסמת של וינסטון צ׳רצ׳יל, אסור להיכנס לאופוריה. זה לא סוף האירוע. זו אפילו לא התחלת הסוף, אבל אולי הגענו לסוף ההתחלה".

x