שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

60% מהמועמדים למועצת הרשות השנייה - בעלי זיקה לשר או למפלגתו

מבקר המדינה קבע כי יש לפעול להקמת רשות תקשורת עצמאית משום שכפיפות מועצת הכבלים והלוויין למשרד התקשורת פוגע בעצמאותה; בנושא תאגידכאן קובע המבקר: חוות דעת לא רשמיות על עובדי רשות השידור השפיעו על גיוסם לתאגיד

אביאור אבו 16:0004.05.20

מאז 1996, שבע החלטות ממשלה עיגנו את המלצותיהן של תשע ועדות ציבוריות שעמדו על הצורך לשנות את המבנה הרגולטורי של תחום התקשורת, אך אף אחת מהן לא הוצאה אל הפועל – כך קובע דו"ח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שבדק היבטים הנוגעים לעצמאות גופי הרגולציה בתחום השידורים, בין נובמבר 2016 לאפריל 2018.

 

בישראל, בשונה מהמקובל בעולם, מופרדת פעילות משרד התקשורת האחראי על תחום התשתיות (אינטרנט, טלפוניה קווית וסלולר), מפעילות הרשות השנייה, האחראית על השידורים המסחריים כדוגמת ערוצים 12 ו-13, ומפעילות מועצת הכבלים והלוויין, האחראית על השידורים הרב-ערוציים אותם מספקים חברות yes ו-HOT. מנגד, רוב מדינות ה-OECD ואחרות, הקימו רגולטור עצמאי - רשות תקשורת, המאפשרת ניתוק של הדרג הפוליטי, ראייה מתכללת וחסכון משאבים.

 

על פי המבקר, גם לאחר שתשע ועדות הגיעו למסקנה שיש להקים רשות תקשורת והממשלות אימצו את המלצותיהן בשבע החלטות - הן לא יושמו. באוגוסט 2018 מסר משרד התקשורת למבקר כי החל בעבודת מטה שתכליתה לבחון את המבנה הארגוני של משרד התקשורת.

 

70% מהמועמדים למועצת הרשות השנייה – מטעם השר

 

חוק הרשות השנייה קובע כי הממשלה תמנה, לפי המלצת השר, אחרי שהתייעץ עם ארגונים שונים כמו תרבות והשכלה, מועצה של 15 חברים ומתוכם את יו"ר המועצה. מתהליך ההיוועצות שהתרחש בין נובמבר 2016 למרץ 2018 עולה כי משרד התקשורת פעל בהתאם להוראות הקיימות ושלח פניות ל-74 הגופים המייעצים. עם זאת, רק 17 מתוכם (23%) נטלו חלק פעיל בהליך.

 

רשימת המועמדים המגובשת ששלח בספטמבר 2017 שר התקשורת דאז, איוב קרא, כללה 10 מועמדים מטעמו (70%) ו-4 מועמדים בלבד מתוך 31 המועמדים מטעם הגופים המייעצים. ארבעה מהמועמדים שהועברו לבסוף לבדיקת ועדת המינויים הם מועמדי השר - שניים מהם אושרו, מהם אחת של יוליה שמאלוב ברקוביץ' ליו"ר המועצה. לכל הארבעה זיקה או זיקת עבר לשר, למפלגתו (הליכוד) או לשר אחר בממשלה. כך גם ל-60% מהמועמדים מרשימת השר.

 

המבקר ציין כי למרות שפעולות השר עמדו בתנאים שקבע היועמ"ש (בין לשנה שלוש שנים עד לניתוק הזיקה) הן הניבו שיעור גדול של מועמדים בעלי זיקת עבר. ביולי 2018 מסר קרא למבקר כי הליך המינוי נעשה בלוח זמנים קצר מאחר שהמועצה הייתה צפויה לאבד את הקוורום הנדרש לקבלת החלטות.

 

עוד העלתה הביקורת כי מאז ינואר 2015, בו מונה ניר שוויקי כמנכ"ל זמני לרשות השנייה – לא מונה מנכ"ל קבוע, מה שלטענת המבקר "עלול לפגוע ביכולתו לקבל החלטות משמעותיות וארוכות טווח ולהחליש את הרשות, החשופה לפגיעה בעצמאותה".

 

בדצמבר 2018 מסר משרד התקשורת כי באוקטובר 2018 בחר השר קרא במועמדת לתפקיד – מישל קרמרמן, שאושרה על ידי ועדת המינויים ומועצת הרשות השנייה. הממשלה החליטה לדחות את המשך הדיון במינוי עד לכינון ממשלה חדשה.

 

 

איוב קרא, לשעבר שר התקשורת איוב קרא, לשעבר שר התקשורת צילום: עמית שעל

 

התערבות השר איוב קרא במועצת הכבלים והלוויין

 

המבקר מציין כי מועצת הכבלים והלוויין עצמאית מבחינת התנהלותה המקצועית, אולם כפופה למשרד התקשורת מבחינת כוח האדם שלה והתנהלותה התקציבית, מה שפוגע בעצמאותה.

 

המבקר עסק בבקשת ערוץ 20 לשידור חדשות. בדצמבר 2017 השר קרא מתח ביקורת על החלטת המועצה לדחות את הדיון בבקשה וציין כי אם יהיה צורך הוא יפזרה. בינואר 2018 פנתה היו"ר דאז, יפעת בן חי שגב אל היועמ"ש וציינה כי קרא דרש ממנה להתעלם מחוות הדעת המשפטיות ולפעול בדחיפות לאישור שידורי חדשות קבוע לערוץ וכי אמר לה דברים קשים, לרבות בנושא פיזור המועצה.

 

המבקר אינו מזכיר בדוח את ההקלטות שנחשפו בספטמבר 2019, בהן אומר נתניהו לקרא בהתייעצות שקיים עמו בסוף 2017 לפזר את המועצה ואף לבטלה. כמו כן, מסתפק המבקר בביקורת עדינה כלפי התנהלותו של קרא: "המועצה הוקמה מתוך תפיסה ששר התקשורת אינו אמור לעסוק במישרין בהסדרת התכנים. המועצה אמורה להיות עצמאית ולפעול ללא השפעות פוליטיות".

 

ביולי 2018 מסר קרא כי ההתבטאויות המיוחסות לו נאמרו על רקע חוק שקודם בכנסת, ותכליתו הצלת הערוצים הייעודיים והוסיף כי זכותו ואף חובתו ליטול חלק פעיל בהליך החקיקה הקשור בסמכויותיו ולאזנו עד כמה שניתן אל מול דרישות השוק והמלצות גורמי המקצוע.

 

 

אלדד קובלנץ מנכ"ל תאגיד כאן אלדד קובלנץ מנכ"ל תאגיד כאן צילום: רונן אקרמן

 

מבקר המדינה: חוות דעת לא רשמיות על עובדי רשות השידור השפיעו על גיוסם לתאגיד

 

מנכ"ל תאגיד השידור, אלדד קובלנץ, ביקש לקבל מגורמים שונים חוות דעת לא רשמיות, הידועות כ"רשימות השחורות", לגבי עובדי רשות השידור, אשר השפיעו על קבלתם לתאגיד וחלקן אף כללו התייחסויות פוגעניות ומבזות – כך קובע דו"ח מבקר המדינה, שבדק כמה מפעולות התאגיד בנושא הליכי הגיוס של עובדי רשות השידור בחודשים יולי עד נובמבר 2018.

 

בחוק נקבע כי על התאגיד להציע תפקיד ל-510 עובדי רשות השידור לשעבר וכי גיוסם יהיה פטור ממכרז. על אף זאת, לעמדת המנכ"ל היה מקום לקיים הליכים דומים לאלה שבכללי הגיוס גם לגביהם. הביקורת העלתה כי בטרם תחילת הגיוס, מדצמבר 2015, פנה המנכ"ל לגורמים שונים וביקש לקבל את חוות הדעת, שגובשו בהמשך לרשימות.

כך, באפריל 2016 פנה המנכ"ל לעובדת בכירה בתאגיד בבקשה שתוסיף את חוות דעתה לרשימות המומלצים בציינו: "1. חייב להיות דיסקרטי 2. חייב להיות מהיר 3. חלקי לארבע קבוצות: חייבים לקחת, אפשר לקחת אבל, לקחת רק אם אין ברירה ולא לקחת בחיים".

 

המבקר העלה כי אחד מכותבי הרשימות התייחס להיבטים שאין להם שום קשר למקצועיות העובדים, ובהם נכללו התייחסויות פוגעניות ומבזות לגבי גילם, מוצאם, אופיים, מראם, משקלם, מצבם המשפחתי ושכרם, והתייחסויות לסוגיית חברותם בוועד. המידע השלילי לא הובא לידיעת המועמדים.

 

המבקר מציין כי תוצרי חוות הדעת שימשו כמידע רשמי לכל דבר ועניין, והיו אחד מרכיבי מיון המועמדים. מנהל בכיר לשעבר בתאגיד ציין כי המנכ"ל הנחה אותו לגייס תחילה את המומלצים ולקבל מועמדים "לא מומלצים", רק אם לא תתמלא מכסת העובדים. בכמה מקובצי האקסל מובא גיליון שכותרתו: "מועמדים שהוועדה לא המליצה אך הומלצו באחת הרשימות”.

 

הביקורת העלתה כי מנהל החטיבה בערבית העביר להנהלה מסמך בו הצביע מראש על עובדי רשות השידור שלטעמו יש לקלוט לחטיבה, טרם פרסום חלק מהמשרות וטרם כינוס צוותי הבחירה. מתוך 81 המומלצים, התקבלו 70 (86%) ואילו מבין יתר 84 מועמדים יוצאי הרשות שאינם מומלצים התקבלו 26 (31%).

 

עוד העלה המבקר כי כמה מחברי המועצה העבירו פניות להנהלה בבקשה לברר מה עלה בגורלם של מועמדים שונים, אשר קיבלו בהמשך תשומת לב מיוחדת וטיפול מועדף. כמו כן, כי תגובות רשמיות שהעביר התאגיד בדבר התנהלותו במהלך קליטת עובדי רשות השידור לא תמיד שיקפו באופן מלא את מצב הדברים בעניין השימוש בחוות הדעת הלא רשמיות ותוצריהן.

 

הסדרה חסרה של הליכי המיון ומחיקת תיבות דוא"ל

 

הביקורת העלתה כי בהליכי המיון לא הוגדר הרכב המניין החוקי שבפניו יש לראיין כל מועמד, מה שהותיר פתח להכרעות אפילו בהרכב של אדם אחד; לא נקבעו מראש סוגי הראיונות; לא נקבע מה יכלול הפרוטוקול של צוותי הבחירה; לא נקבע איך ובאילו נסיבות ניתן להסב מועמדות; לא הוגדר הליך ערעור מסודר; ולא הוגדרו כללים להמשך הליך המיון, כך שהחלטות על קבלת חלק מהמועמדים לא התקבלו על ידי צוותי הבחירה אלא על ידי המנהלים.

 

עוד העלתה הביקורת כי אין תיעוד המסביר מדוע לעיתים מועמדים שעמדו בתנאי הסף לא זומנו לריאיון, אך מועמדים שלא עמדו בתנאי הסף למשרה מסוימת - זומנו לריאיון ואף התקבלו לבסוף למשרה. כמו כן, כי התאגיד נהג למסור הודעות סופיות זמן רב מאוד לאחר תחילת התהליך, ובמקרים אחרים כלל לא הודיע למועמדים על דחייתם.

 

המבקר מצא כי תיבות הדוא"ל של כלל העובדים שעזבו את התאגיד עד סוף שנת 2018, ובהם מנהלי חטיבות וסמנכ"לים, נסגרו, ותכולתן נמחקה, וכי התנהלות זו פגעה ביכולת לקיים ביקורת בתאגיד.

 

מכאן נמסר בתגובה: "מדובר באירועים מתקופת ההקמה המורכבת ביותר בתולדות התקשורת הישראלית, שהיו בה אלפי ראיונות בזמן קצר, שינויים תכופים במועד התחילה ובמכסת הגיוסים הנדרשים בחוק. החוק קבע כי הגיוסים בתקופה זו פטורים מחובת מכרז, והתאגיד נקט בכל זאת בהליכי מיון כדי לגייס את העובדים המתאימים ביותר. כל הטעויות המצוינות בדוח תוקנו, והלקחים הופקו ויושמו כבר לפני שנים".

 

ממשרד התקשורת נמסר: "המשרד קיבל לידיו את דו״ח המבקר ולמד אותו לעומק. אנו מייחסים לביקורת תפקיד חשוב ומכריע בשיפור וייעול המערכת ועם כינונה של הממשלה החדשה, עבודת המטה בנושא תחודש".

 

 

x