שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

משבר הקורונה

הדרך להתאושש ממשבר האמון: פיתוח חוסן לאומי

בשבועות האחרונים מפתחים כמה מהמוחות המבריקים במשק תוכנית פעולה כדי למנף את התפרצות הקורונה וליצור חברה עמידה יותר למשבר הבא. החל ממדד החוסן הכלכלי של משקי הבית ועד ליישום שגרתי של למידה מרחוק

עומר כביר 08:1630.04.20

בימים אלו, עוסק מרבית הציבור הישראלי באסטרטגיית היציאה מהסגר, ובשאלות כמו מתי יפתחו מוסדות החינוך ובאיזה אופן, מתי יחזרו לפעילות מוסדות כמו קניונים או מסעדות, ומה יקרה עם הסיוע הפיננסי שהובטח לעצמאים. שאלות גדולות יותר, כמו איך לא רק מחלצים את המשק מהמשבר הכלכלי, אלא מנצלים את המצב על מנת למנף אותו קדימה וליצור חברה חסונה יותר שתוכל להתמודד באופן מוצלח יותר עם משברים עתידיים עוד לא תפסו מקום מרכזי.

 

 

 

יוזמה חדשה, בהובלת כמה מהמוחות המבריקים במשק הישראלי שואפת לשנות את השיח בנושא. היוזמה, "מדינה למופת", גיבשה חזון מפורט ומעמיק לבניית מחודשת של המשק הישראלי בימים שאחרי הקורונה. זאת, באמצעות גיבוש תוכניות פעולה להזנקת הסקטורים החשובים ביותר שנמצאו במוקד המשבר — התעשייה, הבריאות והתיירות — ויצירת כלי חדש שיאפשר למקבלי החלטות ולאזרחים להעריך את החוסן הכלכלי של משקי הבית ולנקוט בצעדים הדרושים על מנת לחזק את החלשים מביניהם ולדאוג שיהיו מוכנים טוב יותר להתמודדות עם משברים עתידיים.

 

מימין למעלה עם כיוון השעון: מייסדת Diagnostic Robotics קירה רדינסקי, ד"ר דנה הלר, מייסד למונייד דניאל שרייבר ואיש העסקים מייקל אייזנברג מימין למעלה עם כיוון השעון: מייסדת Diagnostic Robotics קירה רדינסקי, ד"ר דנה הלר, מייסד למונייד דניאל שרייבר ואיש העסקים מייקל אייזנברג צילומים: נמרוד גליקמן, בן קלמר, עמית שעל

 

 

 

הצוות המוביל של היוזמה כולל כמה מהמומחים הגדולים בעולם העסקים, ההייטק והאקדמיה: מייקל אייזנברג, מייסד קרן ההון סיכון Aleph; החוקר פורץ הדרך פרופ' דן אריאלי; ד"ר דנה הלר, מומחית עולמית בניהול סיכונים; ד"ר קירה רדינסקי, מייסדת Diagnostic Robotics; יעל אלעד, שותפה־מנהלת ב־Aleph; ערן שיר, מנכ"ל נקסאר; יהונתן אדירי, מנכ"ל Health.io; אליאור בר, מנהלת האסטרטגיה של קבוצת אור; דניאל שרייבר, מייסד למונייד, תנועת אור ואחרים.

 

במרכז החזון עומד כלי חדש שמכונה "מדד החוסן הכלכלי־תעסוקתי של משקי הבית". לדברי הוגי התוכנית, הגדלת החוסן הכלכלי־תעסוקתי של משקי הבית היא המנוע שיאפשר את חיזוק הכלכלה. "חוסן כלכלי־תעסוקתי הוא היכולת של משק הבית להתאושש באופן עצמאי ממשבר תעסוקתי, תוך שימוש בהיצע השירותים ותוכניות סיוע הקיימות במשק. הוא מגלם בכך לא רק את מצב התעסוקה הנוכחי של משק הבית אלא מתייחס לפרמטרים נוספים כגון חסמים בפני חזרה לתעסוקה, גמישות תעסוקתית ויכולת העמידה של משק הבית במצב של חוסר תעסוקה זמני".

 

לדבריהם, "יש חשיבות רבה לאיסוף מידע פרטני על מצב משקי הבית באופן שוטף ולהבנת החסמים השונים הניצבים בפני קבוצות שונות באוכלוסיה על פי הסטטוס התעסוקתי הנוכחי שלהם. מדובר בכלי שנועד לקדם צעדים מעשיים וכך עוצב. המידע שיאסף יהווה תשתית לפעולה על פיו תתקבלנה החלטות השקעה, יתועדפו התערבויות ותימדד מידת הצלחה של צעדים שננקטו".

 

פיילוט למשקי בית ומעסיקים

 

המדד יתבסס על שלושה תתי־מדדים עיקריים, שכל אחד יכלול כמה מרכיבים מרכזיים. ראשית, חוסן כלכלי ‑ קיומה של הכנסה שוטפת מעבודה, יכולת עמידה בהוצאות שוטפות עם מקורות ההכנסה הקיימים, קיומה של כרית ביטחון להתמודד עם פגיעה בהכנסות או עם הוצאה משמעותית בלתי צפויה ורמת החרדה מהמצב הכלכלי.

 

שנית, כושר תעסוקתי ‑ קיומם של תנאים ליציאה לעבודה ‑ כמו פתרונות לילדים או בן משפחה חולה, ניידות או מצב בריאותי תקין ‑ אפשרות לעבודה מרחוק, חשש מאובדן תעסוקה או מחוסר יכולת לחזור לתעסוקה ותחושת חרדה ואובדן שליטה. ושלישית, גמישות תעסוקתית ‑ מיומנויות גמישות המאפשרות שינוי תפקיד או מעבר לענף כלכלי אחר, נגישות למעסיקים פוטנציאליים ומיומנות בחיפוש עבודה ומחויבות לתעסוקה ומוכנות לשינוי.

 

לצורך הרכבת תת־מדד החוסן הכלכלי יאספו נתונים כמו שינוי בהכנסות מעבודה בעקבות המשבר, ויכולת עמידה בהוצאות משק בית וקיומה של כרית ביטחון. תת־מדד כושר תעסוקתי יורכב מנתונים כמו תלות בתחבורה ציבורית בהגעה לעבודה, היעדר מסגרות מספקות לילדים ומצב בריאותי שמקשה על יציאה לעבודה, ותת־מדד גמישות תעסוקתית יכלול נתונים נגישות למעסיקים, נכונות לשינוי וקיום כישורים מקצועיים שמאפשרים גמישות.

 

בניית המדד תחל בשליחת שאלון למשקי בית, בשלב הראשון במסגרת של פיילוט מוגבל שיקיף בין 50 ל־100 משקי בית ובין חמישה לעשרה מעסיקים. "משקי בית שימלאו את השאלון יקבלו בשלב הראשון מיפוי של מצב החוסן התעסוקתי שלהם עם הכוונה להתערבויות קיימות והמלצה ראשונית לדרכי פעולה ככל שניתן", נכתב.

 

עוד נכתב כי "מעסיקים שיצטרפו ליוזמה בשלב הפיילוט יסייעו בהפצת שאלון החוסן התעסוקתי בקרב עובדיהם ובעידוד העובדים למלאו. בהמשך יקבל כל מעסיק דו"ח מפורט הממפה את החסמים המגבילים את החוסן התעסוקתי של עובדיו ובני משפחותיהם. במידת האפשר, נסייע למעסיקים אלה בחשיבה על פתרונות אפשריים לשיפור החוסן התעסוקתי של העובדים שלהם".

 

כן יפורסמו דוחות מעקב תקופתיים לציבור: "האינפורמציה האגרגטיבית תפורסם לציבור במטרה להעצים את יכולת ההתערבות של הסקטור העסקי וארגוני המגזר השלישי לטובת פעילותם במתן מענים המותאמים לצרכים הספציפיים של קהלי היעד".

 

המדד והדו"חות יאפשרו לבסס תשתית לקבלת החלטות השקעה, לתעדף התערבויות ולבחינת ההצלחה של צעדים שננקטו. "אחד החסמים להתערבות אפקטיבית היום הוא היעדר תשתית נתונים מתאימה", נכתב. "מרבית הנתונים הקיימים מספקים תמונה אגרגטיבית ברזולוציה נמוכה באופן התומך בהערכות סטטיסטית וזיהוי מגמות על.

 

"לעומת זאת, מיפוי החסמים העומדים בפני משקי הבית בשיטת bottom־up ובניית מדד חוסן שישמש למעקב שוטף יתמכו במטרות הבאות: מתן כלי אופרטיבי לקובעי מדיניות, רתימה של הסקטור העסקי למתן פתרונות לחיזוק החוסן, העצמה של מאמצי הרשויות המקומיות והעצמה והנעה לפעולה של משקי בית".

 

לצד המדד מציגים מחברי היוזמה חזון מפורט לקידום סקטורים מרכזיים במשק הישראלי. בכל הנוגע לבניין התעשייה מציעים מחברי היוזמה להקים רשת תעסוקה והכשרות, לתמרץ מפעלים להשקיע בהון פיסי ואנושי, להקים קרן השעות לחיזוק התעשייה וליצור ערי פייליט לקידום חדשנות בתעשייה.

 

ההמלצות למגזר התיירות כוללות הקמת קרן הון סיכון שתשקיע במיזמים חדשניים בתחום, שימוש בכלים דיגיטליים כדי לשפר מוצרי תיירות קיימים, פיתוח והשקעה בתחומים כמו כנסים, תיירות בריאותית ותיירות סביבתית והשקעה בתשתיות לתיירות מקומית ובינלאומית.

 

מענה בריאותי לכל תושב

 

המשבר הנוכחי חשף את החולשות המרכזיות של מערכת הבריאות בישראל. במרכז ההמלצות בהקשר זה עומדת הצעה לחוקק חוק שירותי בריאות שיגדיר את המענה הבריאותי

לכל תושב. כן מוצע לפתח את תחומי האשפוז הביתי והרפואה בקהילה, לפשט הליכי רגולציה ולעודד את תעשיית ההייטק לפתח ולפרוס טכנולוגיות לרפואה מרחוק.

 

בתחום החינוך מציעים היוזמים לקבוע כי לימודים מקוונים ולמידה מרחוק יוכרו כזכות בסיסית של כל התלמידים בישראל, להקטין את היקף הבגרויות, ליצור מעין "חנות אפליקציות של השכלה והכשרות" לשימוש כלל הלומדים בישראל, ולהמיר 20% מהן בלימוד עצמאי של קורסים לפי תחומי עניין בהם יבצעו התלמידים פרויקטי גמר שמכוונים לשוק התעסוקה.

הקורסים עצמם יפותחו על ידי מורים שיחזיקו גם בזכויות היוצרים שלהם וידריכו את התלמידים בלמידה עצמאית, וחברות וארגונים יקבלו גם הם גישה למערכת הפיתוח.

"היוזמה נועדה לחולל מהפכה של אמון וחוסן והיא תפעל לקדם עשייה 'בזמן אמת' עבור מקבלי ההחלטות ועבור אזרחים ועסקים בשיתוף פעולה מלא של כולם", מבטיחים מחברי התוכנית.

 

הם מבהירים כי "המטרה שאנו רואים לנגד עינינו היא מתן מענה איכותי לבעיות שאיתן מתמודדים רשויות המדינה ואזרחיה ומינוף האתגרים העומדים בפני כולנו היום באמצעות חשיבה מסוג שונה. התהליך יהיה שקוף לציבור ויכלול מחקר וניתוח נתונים מעמיק שיאפשר להבין את הצרכים מהשטח ולחזות במגמות המתפתחות לטובת הכוונתן לצמיחה".

 

x