שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

גורמים באוצר: הרשתות הגדולות מחזיקות את העובדים כבני ערובה

באוצר תקפו את הרשתות הקמעונאיות שהכריזו כי לא יפתחו את החנויות כל עוד לא יקבלו מענקים: "מדובר בניסיון לסחוט את המדינה". עם זאת, באוצר בוחנים איך לסייע בקליטה מחדש של עובדים שהוצאו לחל"ת

עמרי מילמן 15:1126.04.20

גורמים באוצר תקפו היום את הרשתות הקמעונאיות שהכריזו כי לא ייפתחו את סניפיהם כל עוד לא יקבלו מענקים מהאוצר. "מדובר בניסיון לסחוט את המדינה ולהחזיק את העובדים כבני ערובה", אמרו גורמים באוצר ל"כלכליסט".

 

 

אותם גורמים באוצר התייחסו לדרישת הרשתות, בהובלת מנכ"ל קבוצת פוקס הראל ויזל, לקבל 10 אלף שקל עבור כל עובד שיחזור מחל"ת ופיצוי בהיקף של 10% מהמחזור במרץ-אפריל אשתקד.  

מתחם קניות נטוש מקונים, בשבוע שעבר מתחם קניות נטוש מקונים, בשבוע שעבר צילום: חיים הורנשטיין

 

במשרד האוצר תוקפים את הדרישות האלו, שהועלו בשבוע שעבר בפני ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון, וטענו כי הרשתות הגדולות מתעלמות מהסיוע הרב שניתן להן עד כה - הפטור מארנונה לשלושה חודשים, שבעבורן משמעותי מאוד ביחס לעסקים קטנים, האפשרות להוציא את כל אותם עובדים לחל"ת בידיעה שאלו יקבלו דמי אבטלה בתנאים יחסית נוחים, וכן קרן ההלוואות בערבות מדינה לעסקים גדולים שמעניקה ערבות של 75% עבור הלוואות לעסקים עם מחזור של מעל 200 מיליון שקל שנפגעו.

 

לאותן רשתות יש כוח מיקוח משמעותי אומרים גורמים באוצר. כך למשל הודיעו הרשתות הגדולות כי הן מפסיקות לשלם שכירות ועצרו תשלומים לספקים, בעוד שעסק קטן לא יכול על דעת עצמו לפעול כך. לטענתם הניסיון של ויזל ויתר הבעלים של הרשתות הגדולות להציג עצמן כפטרונים של העסקים הקטנים היה בפועל ניסיון להסיט את כספי המענקים לעסקים הגדולים.

 

נקודה נוספת שמעלים גורמים באוצר על רקע איומי הרשתות הקמעונאיות היא כי לא מדובר בענף שנפגע הכי הרבה, וכי הסיוע שניתן עד כה היה רוחבי והתמקד, כמו בשאר העולם, בעסקים הקטנים שזקוקים יותר לסיוע. כאשר מסתכלים על כלל הפגיעה במשק, ענפים רבים אחרים חווים פגיעה גדולה יותר מענף הקמעונאות שכבר יכול לחזור לפעילות במתכונת מוגבלת, כמו למשל תיירות, פנאי או מסעדות שכלל לא יכולים לפעול כרגע.

 

באוצר מדגישים כי בסופו של דבר מדובר על פי ההערכות על כ-50 אלף עובדים שמועסקים על ידי אותן רשתות גדולות ולא מאות אלפים כפי שמציינות הרשתות הגדולות. שכן ענף הקמעונאות כולו מעסיק כ-280 אלף עובדים. כמחצית מהעובדים מועסקים בתחומי המזון והפארמה. מבין ה-140 אלף עובדים הנותרים בין 70 ל-90 אלף מועסקים בחנויות רחוב. כך שבסופו של דבר כלל רשתות האופנה מעסיקות בין 40-50 אלף עובדים, מתוכן גם ככה לא כולם מתכוונות לשבות.

 

בכל מקרה אמרו היום גורמים באוצר ל"כלכליסט" כי בוחנים לעומק כיצד יתייחסו למודל התעסוקה - האם ואיך יסייעו לעסקים לקלוט מחדש עובדים שיצאו לחל"ת. אולם זה לטענתם לא קורה על רקע האיומים של אותן רשתות. במודלים השונים הנבחנים היום באוצר יידרשו למשל להתייחס לבעיה המרכזית שעולה מתמרוץ קליטת עובדים: דווקא העסקים שמיהרו להפטר מעובדיהם ולשלוח אותם לביטוח הלאומי במקום לחפש פתרונות אחרים, הם אלו שירוויחו פעמיים שכן גם המדינה שילמה שכר (חלקי) לעובדיה וגם תעניק להם מיליוני שקלים כשיקלטו את העובדים שוב.

 

במודל פשטני כפי שדורשות הרשתות, מעסיקים ששמרו על עובדיהם למרות המצב הקשה, לא יקבלו  כלום מהמדינה. כך למשל במענק החדש שיינתן לעצמאים ועסקים קטנים עם מחזור של עד 20 מיליון שקל, ישנו מקדם שמקזז את ההוצאות שנחסכו לעסק בהשוואה לשנה שעברה, בין היתר על ידי הוצאת העובדים לחל"ת. כך שמעסיקים ששמרו על עובדיהם יקבלו סיוע גדול יותר.

x