$
בארץ

בלעדי לכלכליסט

מגפת הקורונה חוסכת לקופות החולים כמיליארד שקל בחודש

בניגוד לבתי החולים הסובלים מצניחה בהכנסות, הקופות חוסכות: ירדו בחצי התשלומים שלהן לבתי החולים עקב הירידה הגדולה באשפוזים ובטיפולים. הקופות מכחישות שהן מרוויחות מהמצב ומסרבות להוציא לחל"ת עובדים נוכח הירידה בפעילות

אדריאן פילוט 12:2926.04.20

משבר הקורונה שהפחית דרמטית את הכנסות בתי החולים (כפי שנחשף בכלכליסט בתחילת החודש) הביא מנגד לחיסכון גדול לקופות החולים שהתשלומים שהן מעבירות לבתי החולים תמורת שירותים למבוטחים ירדו בכמיליארד שקל לחודש. חיסכון זה עשוי להצטבר עד 9 מיליארד שקל - אם המשבר יימשך עד סוף 2020 ומבוטחי הקופות ימשיכו לחשוש להגיע לבתי החולים - או להיעצר ב־4.5 מיליארד שקל במידה שתהיה חזרה מהירה לשגרה ולפעילות ערה של מבוטחים בבתי החולים.

 

 

מימין: מנכ"ל מכבי שירותי בריאות רן סער, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ומנכ"ל שירותי בריאות כללית אהוד דודסון מימין: מנכ"ל מכבי שירותי בריאות רן סער, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ומנכ"ל שירותי בריאות כללית אהוד דודסון צילום: שאול גולן, אוראל כהן, עמית שעל

 

סל הבריאות, שהוא תקציב קופות החולים, עומד ב־2020 על כ־56 מיליארד שקל. 42% מזה מיועדים לסעיף אשפוז, כלומר משולמים לבתי חולים בהתאם למנגנון הקאפ (מכסות) - כפי שמכונים כללי ההתחשבנות בין הקופות לבתי החולים. במונחים מוחלטים מדובר על תשלומים בהיקף כ־23.5 מיליארד שקל לשנה - 2 מיליארד שקל בחודש, כלומר ירידה של כמחצית מהפעילות מביאה לחיסכון של כמיליארד שקל בחודש לקופות. בכיר במשרד הבריאות שאישר את הפרטים הסביר כי "בוודאות יש ירידה בפעילות: בתי חולים הפסידו הכנסות והקופות הרוויחו. השאלה הגדולה היא מה היקף ההוצאות המיוחדות של הקופות בגלל הקורונה. אנחנו בעיצומה של בדיקת העניין".

 

גורמים בכירים במערכת הבריאות אמרו שיש להסדיר בהקדם את חוסר האיזון הכספי שהקורונה יצרה, אחרת הכסף הזה "ילך לאיבוד". הגורמים גם קראו לקופות החולים להוציא חלק מהצוות הלא רפואי לחופשות נוכח הירידה הגדולה בפעילות — דרישה שאיננה מקובלת על קופות החולים.

 

"מוקדם מדי לקבוע"

 

בקופות החולים הדפו את הטענה על חיסכון וסיפקו מנעד רחב של הסברים מדוע מדובר היא שגויה. ככלל, טענו, עדיין מוקדם מדי לדעת אם הפעילות תמשיך לרדת, חייבים להמתין עוד כמה חודשים. בקופות גם הזכירו את חובת הרכש המינימלי שהיא חלק ממנגנון הקאפ ולפיה יש מינימום שהן חייבות לשלם לבתי החולים גם אם לא ניתנים שירותים. עוד טוענים בקופות שבגלל אותו מנגנון, החיסכון נטו נמוך יותר בגלל "הנחות" קבועות שבתי החולים מעניקים לקופות לעומת מחיר המחירון.

 

בנוסף, כל הקופות דיווחו על הוצאות חריגות וחדשות שנגרמו בגלל משבר הקורונה. בשירותי בריאות כללית, המבטחת יותר ממחצית הישראלים ואחראית על שליש ממערך האשפוז בישראל, אומרים כי הקורונה הזניקה את ההוצאות המיוחדות בלא פחות מ־491 מיליון שקל (118 מיליון בקהילה והשאר בבתי החולים). בקופה אמרו שרק הקמת 940 מיטות לחולי קורונה, כולל חיבור לציוד הנשמה וציוד מיוחד נוסף, עלתה כ־66 מיליון שקל, וזה לא כולל את הפיכת בית החולים השרון לבית חולים נפרד לחולי קורונה.

 

עוד נמסר מהכללית כי על הנייר הגירעון של הקופה כבר גדל לכ־2.5 מיליארד שקל שכן הקופות פועלות מתחילת השנה ללא הסכמי ייצוב. הסכמים אלה, שנחתמים בין משרדי הבריאות והאוצר לקופות החולים בכל שלוש שנים, הם למעשה חבילות סיוע לקופות לצורך סגירת הגירעון המבני שלהן שנובע מחוסר תקצוב מספיק - סיוע שניתן כביכול תמורת התייעלות. בהסכם האחרון קיבלה כללית כ־3 מיליארד שקל עבור שלוש שנים, מתוך 5.3 מיליארד שקל שהאוצר חילק בין ארבע הקופות. כמו כן, בכללית מציינים כי בגלל הקורונה אין "מבחני תמיכה": המצאה נוספת שמיועדת לסייע לקופות אך בדרך אחרת, הפעם, כנגד פרויקט מסוים, שנמצא בראש סדר העדיפויות של משרד הבריאות ולצורך יישומו הוא מוכן להקצות תוספת תקציבית ייעודית. אלא שבגלל הקורונה, הפעילות המיוחדת שאינה קשורה למגפה נפסקה כמעט לגמרי ולכן הקופות אינן יכולות לקבל תמיכה מסוג זה. לפי הכללית, רק השנה היא תאבד הכנסה של מיליארד שקל בסעיף מבחני התמיכה.

 

במכבי שירותי בריאות מסבירים כי לא יישאר שום עודף או חיסכון והמדינה תמצא מהר מאוד דרך לקצץ בקופות כפי שעשתה במהלך מלחמת לבנון השנייה, אז היא קיצצה בדיעבד את התמיכה בקופות בהתאם לירידה בהוצאותיהן בעת המלחמה.

 

"לפצות את בתי החולים"

 

גם בקופת חולים מאוחדת דוחים את הטענה כי הם חוסכים כסף. שם מציינים גם כי כמו שאר הקופות, גם מאוחדת הפסידה על כספים שהיא מחזיקה בשוק ההון (עתודות ותרומות) עקב הירידות בבורסה — 30 מיליון שקל במקרה שלהם. גם ההכנסות של מאוחדת משני בתי המלון שהיא מחזיקה נמחקו נוכח סגירתם בהחלטה מנהלית. ירידה בהכנסות נרשמה גם בפעילות של הקופות למכירת ביטוחים לטסים לחו"ל. עוד מסבירים במאוחדת כי ברגע שהישראלים יתעשתו ויחזרו לטיפולים אלקטיבייים בבתי החולים, הפערים ייסגרו. גם במאוחדת וגם בכללית מציינים את הזינוק החד בהוצאות עקב המעבר לשירותי רפואה מקוונים וטלפוניים, המצריכים הצטיידות באמצעים טכנולוגיים מתאימים.

 

בניגוד לכללית, במאוחדת טוענים כי התעריף ליום אשפוז עבור קורונה טרם נקבע, ושהוא יהיה הרבה יותר גבוה מתעריף יום אשפוז בפנימית ולא ייכלל בהסכמי ה"קאפ". "אם המדינה לא תפצה את בתי החולים בגין הוצאות קורונה מיוחדות הם ידעו לסגור את הפערים: נראה עלייה בתעריפים של הפנימיות ונראה יותר ניתוחים", מסבירה סיגל רגב רוזנברג, מנכ"לית קופת חולים מאוחדת. "זה נראה המון כסף, אבל בסוף, זה יהיה מעט מאוד", הוסיפה רגב בקשר לחיסכון של קופות החולים.

x