שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בדיקת כלכליסט

80 מיליארד שקל זו לא תוכנית. זה הרבה יחסי ציבור

חודש אחרי הצגת תוכנית החילוץ הממשלתית למשבר הקורונה על ידי ראש הממשלה - רק 30 מיליארד שקל הוצאו בפועל במסגרת הסיוע. גם בניכוי תקציבים שיועדו לטווח ארוך, מתברר שבחלק מהמקרים אומדני ההוצאה היו מוגזמים, במקרים אחרים קצב הביצוע איטי מדי, ועל חלק מהסעיפים עדיין ישנה מחלוקת

עמרי מילמן 11:0023.04.20

80 מיליארד שקל זו חבילת הסיוע שהבטיחו לנו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר (כמעט לשעבר) משה כחלון. אולם מנתונים שקיבל כלכליסט ממשרד האוצר ומבדיקה עם יתר גופי הממשלה עולה תמונה קצת פחות ורודה, לפיה במצטבר נוצלו עד כה פחות מ־30 מיליארד שקל.

 

 

 

מרבית הביקורת התמקדה בכך שביחס לתמ"ג מדובר בחבילה לא גדולה בהשוואה בינלאומית - פחות מ־6%. אולם למעשה, הסכום המלא גם כך לא יגיע אפילו לשם, לפחות בינתיים. כאשר מסתכלים על הוצאות הממשלה השונות עד כה, לגבי חלקן אפשר לומר, כי קשה לבקר את העובדה שהכסף עדיין לא יצא בנקודת הזמן הזו.

 

כך למשל תשלומי הביטוח הלאומי עבור חודש אפריל שטרם שולמו, הפעימה השנייה של המענקים לעצמאים, הנדיבה יותר, שאמורה להגיע רק בחודש הבא או קרנות מינוף שאמורות לסייע לחברות ממונפות בהמשך הדרך.

 

בנימין נתניהו בנימין נתניהו

 

למעשה, גם עכשיו התמונה לא מלאה, בין היתר מאותן סיבות ש־80 מיליארד שקל הם לא באמת 80 מיליארד שקל. ישנם סכומים רבים שנזרקו לחלל האוויר אבל לשרי הממשלה אין באמת מושג כמה הם עולים והאם בכלל יגיעו למכסה שלהם. הבולט שבהם הוא דחיות תשלומי המע"מ, ביטוח לאומי, חשמל ומים. במשרד האוצר הניחו כי מדובר ב־9 מיליארד שקל. אולם הדחיות, מלבד ביטוח לאומי ניתנו למי שביקש בלבד ולא באופן גורף.

 

מחפשים את הנתונים לדחיית המע"מ ולהחזר מקדמות המס

 

דחיית המע"מ עמדה על 800 מיליון שקל ובביטוח לאומי מעריכים כי הדחיות שלהם יעמדו על פחות מ־1.6 מיליארד שקל. שכן חלק ניכר מהתשלומים שהיו אמורים להידחות בפועל בוטלו ברגע שמעסיקים שלחו את עובדיהם לחופשה ללא תשלום. בחברת החשמל עדיין לא יודעים להגדיר מה היקף הדחיות לאור כך שטרם הסתיימה התקופה, ובכל הנוגע לתשלומי המים אין כרגע ריכוז מסודר של הנתונים.

 

 

משה כחלון, שר האוצר משה כחלון, שר האוצר צילום: משה מילנר, לע"מ

 

גם החזר המקדמות עבור מס החברות שהציעה רשות המסים בסופו של דבר היה חלקי. שכן חברות נזהרו לבקש את המקדמות בחזרה. שכן אם בסופו של דבר הבקשה לא מוצדקת, והחברות היו צריכות לשלם מס בגובה דומה למקדמה, הן היו עלולות לשלם ריביות וקנסות, כך על פי מספר רואי חשבון. כך שבסופו של דבר אם במשרד האוצר העריכו כי ההחזרים יעמדו על 3 מיליארד שקל בפועל הם עמדו על 1.5 מיליארד שקל בלבד.

 

במשרד האוצר חוששים לרוקן את המחסנית כבר עכשיו

 

הסעיפים הקריטיים יותר בחבילת הסיוע הם לא הסעיפים בהם עיגלו באוצר את המספרים כלפי מעלה, אלא דווקא אלו בהם המספרים ברורים, אבל קצב הביצוע לא מספיק מהיר. הבולטים בהם - קרנות ההלוואות. השינויים התכופים שנעשו על ידי החשב הכללי באוצר בקרן ההלוואות לעסקים קטנים עם מחזור של עד 400 מיליון שקל - הקשו על הקרן להתניע ולחלק הלוואות. לזכותו של החשב הכללי רוני חזקיהו ייאמר כי בסופו של דבר אותם שינויים נבעו מהשיח השוטף עם הבנקים ועם הביקורת הציבורית.

 

נכון לעכשיו מתוך 8 מיליארד שקל חולקו הלוואות בהיקף של 2.5 מיליארד שקל. אחרי חבלי לידה שלקחו זמן רב מדי, הציפייה היא כי בשבועיים הקרובים נראה זינוק בהיקף ההלוואות.

 

לצד זאת הקרן לעסקים גדולים עם מחזור הגבוה מ־200 מיליון שקל, טרם החלה לחלק הלוואות. אמנם מדובר בעסקים עם כיסים עמוקים יותר מלעסקים הקטנים אבל גם הם נקלעו למשבר שלא היה כדוגמתו. כבר מעל חודש עבר מאז שהבינו את גודל האירוע בארץ, ועדיין רק השבוע אושר התקציב שמאפשר את הערבות לאותה קרן, לאחר שרק בסוף השבוע שעבר נקבעו הקריטריונים לזכאות להלוואה.

 

לצד אלו ישנם מהלכים שאמנם הכריזו עליהם באוצר, והם חלק אינטגרלי מסיוע למשק אולם לא באמת קרה איתם דבר מלבד הודעות לעיתונות. כמו למשל התאמות עסקים לדרישות משרד הבריאות וסיוע משרד הכלכלה בהיקף של 700 מיליון שקל או סיוע למגזר השלישי בהיקף של 200 מיליון שקל. התוכניות האלו אפילו לא התחילו לזוז.

 

 

 

 

הבעיה החמורה באמת היא בסעיפים הריקים - בהם לא מצליחים להגיע להסכמות. חוסר ההחלטיות של נתניהו, איבוד העניין של כחלון והניסיון של נתניהו להימנע מכל סוג של ביקורת בנושא מטריפים בינתיים את המערכת בכל הנוגע למענקים לעסקים שאמורים לעמוד על 5.2 מיליארד שקל.

 

בשלב זה מדברים באוצר על מענקים שיעמדו על עד 350 אלף שקל עבור עסקים עם מחזור של עד 20 מיליון שקל. כאשר היקף הפגיעה ייקבע את היקף הפיצוי. עם רף פגיעה מינימלית של 25%. בעוד שהעסקים דורשים פיצוי על כל עובד שחוזר, בשלב זה הדבר אינו נמצא באמת על הפרק. אולם לפי גורמים המעורבים בנושא בכל יום משתנים הסכומים וההתניות.

 

אל כל אלה צטרפים כמובן הצעדים להאצת המשק, שאולי כבר נכון להתחיל איתם. במשרד האוצר חוששים לרוקן את המחסנית כבר עכשיו, ולו בגלל שלאף אחד לא באמת ברור כמה זמן יימשך המשבר. וגם לא ברור אם ההקלות למשק שהחלו יימשכו בעוד שבועיים או שלושה. ייתכן ולאור הרכב הממשלה המתגבשת, שלפחות לפי ההסכם הקואליציוני לא שמה לעצמה שום בלמים תקציביים - החשש של הדרגים המקצועיים רק גדל.

 

הממשלה אינה יודעת כיצד חולקו מיליארד שקל בתקציב

 

החלק התקציבי הישיר בחבילת הסיוע - 11 מיליארד שקל אינו אמור כמובן לצאת בבת אחת. עד כה, לפי המידע שהגיע ל"כלכליסט" הוציאו במשרד הבריאות כ־4.2 מיליארד שקל כאשר רובם עבור רכישות ציוד רפואי באמצעות משרד הביטחון. משרדי הממשלה לא ידעו להשיב ל"כלכליסט" כיצד חולק מיליארד שקל שיועד לצמצום היחשפות אוכלוסיות בסיכון. מתוך הסכום הזה קצת יותר ממחצית אמור להגיע לתוכנית מגן אבות ואמהות - לדיירי מוסדות הגיל השלישי. שם פרופ' רוני גמזו שכנראה מכיר את המערכת הציבורית פירט בדיוק כמה כסף הוא צריך וכמה הוציא עד כה - כמחצית מהסכום. יתר הסכום שאמור להגיע דרך הרווחה, הבריאות או ישירות מהאוצר עוד לוט בערפל.

 

בינתיים, משרד התחבורה האיץ את עבודות התשתית בתקציב כולל של 1.1 מיליארד שקל לקידום פרויקט הנתיבים המהירים על ידי חברת נתיבי איילון, קידום חשמול הרכבת על ידי רכבת ישראל וכן שדרוג כבישים בינעירוניים והוספת נתיבי תחבורה ציבוריים על ידי חברת נתיבי ישראל. כל הפרויקטים נמצאים כרגע בביצוע. התשלום עבור הפרויקטים יבוצע בסיומם.

 

כל זה מאפשר לממשלה בין היתר להחליט ללא פיקוח כי היא ממשיכה לחלק מארזי מזון לשכונות חרדיות גם לאחר שהוסר מעליהן הסגר, כאשר לאף אחד לא ברור מאיזה תקציב מדובר ועל חשבון איזו אוכלוסיה אחרת זה מגיע. בדיוק כמו התקנות שאמורות להסדיר את פעילות המשק, כך גם חבילת הסיוע, ככל שיהיו שקופות וברורות יותר כך יועילו יותר לציבור.

 

x