שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ראיון כלכליסט

פרופ' יונתן גרשוני: "חיסון לקורונה יהיה זמין רק סביב סתיו 2021"

פרופ' גרשוני מהמחלקה לחקר התא ואימונולוגיה באוניברסיטת ת"א, קיבל אישור מרשות הפטנטים האמריקאית לשיטת חיסון שמיירטת את ליבו של נגיף הקורונה - המאפשר לו להתחבר באופן מדויק לתא האנושי; להערכתו חיסון יעיל יהיה עמיד לאורך זמן ולא יצריך שדרוג מדי שנה

עמיר קורץ 22:3523.04.20

"זו תקופה שחצי עולם פתאום מתמחה בוירולוגיה, אז יש לי תחרות קשה", אומר בחיוך פרופ' יונתן (ג'וני) גרשוני מהמחלקה לחקר התא ואימונולוגיה באוניברסיטת תל אביב. גרשוני עמל כיום ביחד עם חמישה מחוקריו על חקר הנגיף החדש — ה־SARS CoV2, הגורם למחלה ששמה המדעי המוכר COVID-19, או בשמה העממי: קורונה.

 

 

 

בחודש מרץ האחרון גרשוני וצוותו קיבלו אישור מרשות הפטנטים האמריקאית, לפטנט שהוגש ב־2015 לשיטה חדשנית ויעילה שפיתחו לחיסון נגד נגיפים ממשפחת הקורונה. זאת לאחר שנים שבהן הם חקרו נגיפים קודמים מאותה משפחה - SARS ו־MERS. כעת הצוות עובד על ביצוע התאמות של הטכנולוגיה למלחמה במצטרף החדש למשפחה.

 

השיטה שפיתח גרשוני מתבססת על פגיעה בנקודת התורפה של הנגיף: אזור בחלבון המעטפת שנקרא RBM, שבאמצעותו הנגיף נקשר לקולטן בתא האנושי וחודר אליו. "זה עקב האכילס שלו", הוא אומר בראיון ל"כלכליסט" שבו הוא מספר על המרוץ לפיתוח חיסון ומשדר אופטימיות - במקביל להנמכת ציפיות, שכן להערכתו שחיסון לציבור לא יהיה זמין לפני אביב 2021, ואף מאוחר מכך.

 

 

מעבדה בדיקות קורונה מעבדה בדיקות קורונה צילום: אוניברסיטת תל אביב

 

מתי התחלת את מלחמתך בוירוסים?

"לפני כ־40 שנה, במהלך הפוסט דוקטורט באוניברסיטת ייל אצל פרופ' ג'ורג' פאלאדה, זוכה פרס נובל בתחום הביולוגיה של התא. שם נחשפתי לתורת החיסון ומאז אני עובד על יחסי הגומלין בין נגיפים לרצפטורים (קולטנים). תחשוב על נגיף כמו דיסק און קי: יש לו קופסת פלסטיק ובליבה יש שבב ששם נמצאת האינפורמציה, וכדי לחבר את יחידת הזיכרון הזו למחשב צריך מתאם USB שיתאים לשקע שבמחשב. אז נגיף זה אותו הדבר - יש לו מעטפת שבתוכה החומר הגנטי, וכדי להדביק אדם הוא צריך להתחבר באופן מדויק למבנה חלבוני שנמצא בתא. המטרה שלנו היא למנוע את החיבור הזה".

 

"להתאים את הטכנולוגיה שפיתחנו לנגיף"

 

גרשוני עובד על מניעת החיבור הזה כבר מאז שנות ה־80, בקריירה שכללה בין השאר מחקר במכון ויצמן, ובמכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב. גרשוני חקר נגיפים כמו כלבת, שפעת ו־HIV (שגורם לאיידס). בתחילת שנות ה־90 חזר לארץ והיה ממקימי מחלקה חדשה לחקר התא ואימונולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ואף עמד בעבר בראשה. ב־2004 הוא החל לחקור את נגיף הסארס שהתגלה בעולם שנתיים קודם לכן.

 

 

פרופ' יונתן גרשוני, אוניברסיטה תל אביב פרופ' יונתן גרשוני, אוניברסיטה תל אביב צילום: יובל חן

 

"לעומת וירוסים אחרים ממשפחת הקורונה שהיו מוכרים מאז שנות ה־60 אבל לא גרמו למחלה קטלנית, הסארס גרם לכ־10% תמותה", אומר גרשוני. "אולם רק כ־8,000 חולים התגלו בעולם, ומסיבות לא ברורות ביולי 2003 המגפה התפוגגה ונעלמה, אני מעריך שבגלל הריחוק החברתי במדינות שסבלו ממנה". בין לבין, בשנת 2012 צץ בעולם נגיף אחר ממשפחת הקורונה, ה־MERS, "שהיה מאוד קטלני. הוא התגלה בערב הסעודית והועבר על ידי גמלים לבני אדם. נדבקו בו פחות מ־5,000 איש, אבל אחוז התמותה היה מאוד גבוה - כשליש מהנדבקים מתו".

 

מאז שנת 2004 גרשוני מתמחה בנגיפים ממשפחת הקורונה, ולכן אומר כי "נגיף הקורונה החדש מצא אותנו מוכנים ובמצב טוב יחסית. אנו עובדים כבר יותר מ־15 שנה על הטכנולוגיה ויודעים הרבה על מבנה הנגיף והחיסון, ויכולים להתאים אותה לנגיף החדש. מאז ינואר התחלנו בתהליך בידוד, שיקום ושחזור המבנה הטבעי שלו. אני מקווה שבתוך חודש־חודשיים נזהה את נקודת התורפה של הנגיף החדש, כך שבתוך זמן קצר נוכל להתאים את הגישה שלנו כפלטפורמה לפיתוח חיסון יעיל לקורונה".

 

מה משמעות ההודעה על אישור הפטנט שלכם?

"האישור יסייע מאוד על מנת להיכנס למיזוג עם חברות שרוצות לקחת את השיטה שפיתחנו ולרוץ עם זה קדימה כדי לפתח חיסון. יש חברות מהתעשייה שגילו עניין בטכנולוגיה שלנו, ואחת לפחות כבר נמצאת במגעים מול "רמות", חברת היישום של האוניברסיטה".

 

כמה זמן יידרש להערכתך עד שיהיה חיסון זמין לנגיף?

"אני מניח שאנו נהיו מוכנים בחודש יוני, ואז יקח לחברה מהתעשייה עוד תקופה של כמה חודשים לעשות אדפטציה של השיטה שפיתחנו לחיסון שלהם, ולאחר מכן זה סדר גודל של עוד כשנה של ניסויים קליניים בשלושה שלבים. כך שריאלית, חיסון זמין לציבור יהיה להערכתי רק סביב סתיו 2021. זה כמובן מחייב חשיבה עמוקה על מנת לקצר ולעגל פינות בנושא הניסויים הקליניים כדי להאיץ את התהליך. אבל גם אם זה יקרה, עד אביב 2021 עדיין לא יהיה חיסון סטנדרטי שנוכל לתת לילדינו ונכדינו".

 

"לפגוע בנגיף באופן ממוקד ויעיל"

 

פרופ' גרשוני מסביר כי כיום במאמץ העולמי לפיתוח חיסון לקורונה, מתמקדים החוקרים בחלבון המעטפת של הנגיף, שתפקידו להכשיר את הדרך לחדירה לתאים אנושיים. ההנחה היא שנוגדנים שהגוף ייצור בעקבות החיסון יתבייתו על חלבון המעטפת וכך יחסלו את הנגיף. אולם מדובר בחלבון גדול, שכולל כ־1,200 חומצות אמינות, כאשר חלק מהחוקרים הצליחו לצמצמו רק לכמה מאות, ולדברי גרשוני, מדובר בבעיה. "אלה אזורים גדולים שכוללים מגוון מטרות. מערכת החיסון מייצרת נוגדנים עבור כולן ללא אבחנה, וההתפרסות מפחיתה את יעילות החיסון. כשאזור המטרה עליו מתבייתים הנוגדנים גדול מדי, הנגיף מפתח אסטרטגיות חכמות שמאפשרות לו לחמוק מהנוגדנים, ועלול אף להחמיר את המחלה. ככל שנצמצם את המטרה ונמקד את המתקפה, כך תגדל יעילותו של החיסון".

 

החידוש בשיטת החיסון שפיתח גרשוני הוא האפשרות למקד את התגובה החיסונית בנקודה הרגישה והפגיעה ביותר של הנגיף. "זה כמו שאנו יכולים לספוג פגיעה ביד או ברגל אבל אנו לא יכולים לשרוד פגיעה ישירה בלב. מצאנו את נקודת התורפה הזו", הוא אומר. מדובר באזור קטן שנקרא RBM, שבו נקשר הנגיף לקולטן שעל התא האנושי כדי לחדור אליו לבצע את ההדבקה. "בלי הנקודה הזו אין הדבקה, ולכן הנגיף נוקט באמצעים מרחיקי לכת כדי להסתיר אזור זה מפני מערכת החיסון האנושית. הדרך הטובה ביותר להתגבר עליו היא לפתח חיסון שמתמקד ספציפית ב־RBM. כך נבטיח שהנוגדנים שהמתחסן ייצור יתבייתו ישר למפתח הלב של הנגיף, ונגביר את יעילות החיסון".

 

כמוכם יש עוד רבים אחרים?

"יש הרבה מאוד מעבדות שמנסות לפתח חיסונים ל־COVID-19 אבל לאף אחד אין את הטכנולוגיה שאנו הצבענו עליה, שממקדת את התגובה החיסונית לנקודת התורפה של הנגיף, וכך מגבירה את היעילות של החיסון ומקטינה את הסכנה לפיתוח נוגדנים מיותרים שיביאו להחרפת המחלה".

 

האם השיטה תאפשר לפתח לא רק חיסון, אלא גם תרופה לטיפול בחולי קורונה אקטיבים?

"לאחרונה שמענו כי מציעים לקחת פלזמת דם מחולים שהבריאו ולהפיק ממנה נוגדנים כדי לייעל את הטיפול בחולים במצב קריטי. מה שהטכנולוגיה שלנו תאפשר זה לקחת את נקודת התורפה המשוחזרת שבניתי ולהשתמש בה על מנת לברור את הנוגדנים מהפלזמה, שהם הכי יעילים בהתבייתות על נקודת החולשה של הנגיף ־ ולהשתמש רק בהם כתרופה".

 

לגרשוני יש בשורה נוספת לגבי החיסון לקורונה, מתוך היכרותו עם השפעת. "שפעת זה נגיף שעובר שינויים גנטיים דרמטיים וכל הזמן משתנה, ולכן מדי שנה יש להתחסן מחדש. הקורונה לעומת זאת אינו וירוס דינמי - יש לו מנגנונים שמתקנים מוטציות וטעויות ולכן הוא פחות משתנה. אם נמצא חיסון יעיל אני מאמין שלא יהיה צורך לשדרג ולהתאים אותו מדי שנה".

 

x