שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

משבר הקורונה

היציאה מהסגר תופסת את משרדי הממשלה בהפתעה

שרי הממשלה לא ניצלו את השבועות הארוכים של שיתוק המשק כדי להתכונן לחזרה לשגרה. בדיקת כלכליסט מלמדת שהשחרור מהסגר תופס רבים מהמשרדים בלי אסטרטגיית יציאה, ובעיקר בלי תוכנית מעשית מפורטת. גם שרים שגיבשו תוכנית יציאה אינם יכולים להבטיח שיימצאו לה מקורות מימון. התוצאה היא בלבול והתארכות מיותרת של הפגיעה הכלכלית בבעלי עסקים ובאזרחים מן השורה • ובקרוב השרים האחראים בכלל יהיו במשרד אחר

כתבי כלכליסט 06:5520.04.20

משרד האוצר

רוב הסיוע לא חולק, והבור התקציבי בדרך

משרד האוצר הוא זה שאמור לטפל בכל הנזק העקיף שיוצרת הקורונה – הפגיעה האנושה במשק. בשלב זה המשרד כבר הציג אמנם תוכנית בהיקף של 80 מיליארד שקל, אך היא מלאה חורים. התוכנית כוללת רשת ביטחון סוציאלית בהיקף של 23.5 מיליארד שקל. רוב הסכום – 14 מיליארד שקל – הוא באמצעות דמי אבטלה, אלא שרובו עדיין לא יצא לפועל שכן דמי האבטלה משולמים מדי חודש. גם הסיוע לעצמאים ברובו עדיין לא נוצל – מתוך תקציב של 3.8 מיליארד שקל הפעימה הראשונה חילקה כמיליארד שקל.

 

 

 

עיקר העשייה כרגע היא על הנייר. מתוך שלוש קרנות הלוואות שאמורות לקום, בינתיים רק אחת עובדת – זו לעסקים קטנים – וגם היא לא מספיק מהר. מתוך 8 מיליארד שקל ניתנו עד כה הלוואות בהיקף של 900 מיליון שקל. הקרן לעסקים גדולים בהיקף של 7-6 מיליארד שקל טרם החלה לפעול וכך גם קרנות המינוף בהיקף של 4.5 מיליארד שקל שאמורות להלוות כספים לחברות ממונפות. גם הפטור מארנונה לשלושה חודשים עדיין לא נכנס לתוקף.

 

באוצר מבינים כי ביום שאחרי יש להתמקד במתן מענה לקשישים שיישארו בבתיהם בתחומי הרווחה, התעסוקה והבריאות, ועדיין לא יודעים כיצד יתמודדו עם האבטלה הגואה במשק. בשלב זה גם התוכנית להכשרת עובדים בהיקף של 200 מיליון שקל לא יצאה לפועל. במשרד מבינים שייקח זמן לסגור את הגירעון שצפוי להעמיק בשנה הקרובה, אך לא מדברים בשלב זה על העלאת מסים. "כדי שיהיו מסים צריכה קודם כל להיות פעילות במשק", אומרים באוצר. לעומת זאת באוצר מכוונים – במידה שתהיה לכך תמיכה מהממשלה העתידית – לקיצוצים בשכר במגזר הציבורי ובפנסיות התקציביות.

עמרי מילמן

 

משרד הבינוי

סיוע בשכר דירה למפוטרים לצד הלוואות

 

משרד הבינוי יציע סיוע בשכר דירה למאות אלפי המפוטרים בעקבות משבר הקורונה – כך עולה מתוכנית שגיבש המשרד ותוצג בשבוע הבא בפני המל"ל ומשרד האוצר. בנוסף במשרד בוחנים מתן הלוואת גישור בסיוע מדינה למשקי בית שנקלעו בתקופה זו לקשיים בתשלומי משכנתא ושכר דירה. היבט אחר של התוכנית כולל הגדלת מכסות העובדים הזרים שיכולים להיכנס לישראל וייעול הליכי המיון שלהם וזאת כדי להתמודד עם צניחה של כ־70% במספר העובדים הפלסטינים. במשרד בוחנים כעת את ההשלכות הכלכליות של הצעדים האלה. המשרד החל לגבש את התוכנית ביוזמתו, לאחר שלא היתה יד מכוונת מלמעלה שביקשה תוכנית כזאת.

 

פועל בניין פועל בניין צילום: עמית שעל

 

 

משרד הבינוי מפעיל כבר היום מנגנון סיוע בשכר דירה לכ־170 אלף משקי בית שעומדים בשורה של קריטריונים ויכולים לקבל סכומים שנעים בטווח שבין כמה מאות שקלים ליותר מ־3,000 שקל בחודש. בשנת 2019 עמד תקציב הסיוע על 1.9 מיליארד שקל. על פי המוסד לביטוח לאומי רשומים כעת יותר ממיליון מובטלים, הערכות הן כי 80% מהם יחזרו לעבודה לאחר שיבוטלו מגבלות הריחוק החברתי. המטרה שמשרד הבינוי מציב לנגד עיניו היא סיוע למשקי בית שבהם לפחות אחד המפרנסים איבד את עבודתו ומצוי באותה קבוצה שלא תמצא עבודה בתקופה הקרובה.

 

הסיוע יינתן באמצעות הגמשה של הקריטריונים שעל פיהם נקבעת הזכאות. למשל, כיום היא נקבעת על בסיס ממוצע ההכנסה ב־6 החודשים האחרונים, במשרד הבינוי בוחנים לקצר את התקופה ל־3 חודשים. מהלך כזה יכניס על פי הערכות עוד עשרות אלפי משקי בית לקבוצת הזכאים, לאחר שפוטרו או יצאו לחל"ת והכנסתם ב־3 החודשים האחרונים אפסית. בשלב זה העלות התקציבית של המהלך אינה ידוע והיא נגזרת מהקריטריונים שעליהם יוחלט בסופו של דבר.

 

בנוסף יש כוונה להמליץ על הקמת קרן שתסייע בקבלת הלוואה בריבית נוחה למשקי בית שנקלעו לקושי בתשלום שכר דירה או משכנתא בעקבות פיטורים על רקע המגפה. כיום המשרד מפעיל מנגנון שנולד לפני שנים כדי לאפשר לקבל חלק מהמשכנתא לרכישת דירה בריבית מוזלת יחסית. הרעיון הוא להקים מנגנון דומה שיאפשר מתן הלוואה בריבית מוזלת לצורך תשלום משכנתא קיימת או שכר דירה. במנגנון זה הבנקים יתנו הלוואה ומשרד הבינוי יסבסד חלק מהריבית.

 

במשרד מכינים גם שורת צעדים שנועדו לסייע לענף הבנייה. בעוד במשק מגבשים תוכניות ליציאה מהמשבר שנוצר בעקבות מגיפת הקורונה, בענף הבנייה נערכים למשבר שעתה רק מתחיל להיווצר וזאת בעקבות ירידה חדה במספר עובדי הבניין שגרמה להשבתת אלפי אתרי בנייה. על פי נתוני משרד הבינוי שוהים כיום בארץ רק 15 אלף עובדים פלסטינים, בעוד שבשיגרה שוהים כאן 65 אלף עובדים. הצניחה הזו הובילה להשבתה של אלפי אתרי הבנייה. הערכות הן כי מספר העובדים ימשיך לצנוח מכיוון שבשבוע הבא יחל הרמאדן. כיום עובדים שחוזרים לביתם ברשות הפלסטינית לא יכולים לשוב לישראל. הפתרון שבמשרד יציעו הוא הגדלה של מכסת העובדים הזרים.

 

אלעזר במברגר אלעזר במברגר

 

המסמך שמתגבש במשרד הבינוי כולל גם המלצה על הפחתת מס הרכישה, שמוטל בעת רכישת דירה. במסגרת הצעדים של שר האוצר משה כחלון להורדת מחירי הדירות הוטל מס של 8% על משקיעים – כאלה שרוכשים דירה שנייה ויותר. מאז הוטל צומצם שיעור המשקיעים מכ־30% עד לכ-16% כיום.

 

מנכ"ל המשרד אלעזר במברגר אמר בתגובה: "משרד הבינוי והשיכון מגבש בימים אלה תכנית משמעותית ורחבה שמטרתה לסייע לענף הבנייה, כמנוף לצמיחה במשק, וכן לסייע בדיור למשקי בית שנקלעו לקושי מיוחד בתקופה זו".

אמיתי גזית

 

משרד הבריאות

תקצוב בתי חולים ציבוריים פרטיים ותגבור מערך המעבדות

 

 משרד הבריאות הכין כבר לפני שנה וחצי תוכנית אסטרטגית רחבה שממתינה במגירה לשר הבריאות הבא, ומכיוון שיש יסוד טוב להניח שזהותו לא תשתנה - היא כבר הוצגה למשרד האוצר. משבר הקורונה רק מעצים את חיוניותה ודחיפותה. מדובר בתוכנית חומש שעלותה הכוללת היא כ־5 מיליארד שקל, שבמקור היתה אמורה להיות ממומנת באמצעות העלאת מס הבריאות. במערכת הבריאות סבורים כי יש לתקן את המערכת הקיימת ולא לשנותה מהיסוד. גולת הכותרת של התוכנית היא סגירת קופות החולים והקמת מנגנון במודל ה־NHS האנגלי.

 

סל הבריאות, שהינו התקציב הממשלתי שמוקצה ל־4 קופות החולים כדי לספק לאזרחי ישראל את שירותי הבריאות יעמוד ב־2020 על כ־56 מיליארד שקל. מדובר בתקציב שמתעדכן על בסיס שנתי על פי 3 מדדים: מדד יוקר, מדד דמוגרפי ומקדם טכנולוגי. האחרון מוכר כסל תרופות, שמתעדכן מדי שנה על בסיס החלטות הדרג הפוליטי. הצעד הראשון בתוכנית האסטרטגית של משרד הבריאות הוא קביעת מנגנון שיאפשר להקדיש חלק מסכום זה לפרויקט שמכתיבה המציאות - למשל חיזוק מערך המעבדות.

 

 שוק הכרמל שוק הכרמל צילום: איי פי

 

הצעד השני שמבקש המשרד לקדם הוא הגדלת "המקדם הדמוגרפי" ־ שיעור הגידול בתקציב הסל עקב הריבוי הטבעי באוכלוסיה והזדקנותה. במשרד מבקשים העלאה בסעיף זה של עד 2.5% בשנה. האוצר מסכים להגדיל את המקדם הזה ב־2% בלבד, כך שמעשית עומד הפער על בין 110 ל־225 מיליון שקל. גם המדד השלישי, מדד היוקר, אינו משקף את הזינוק במחירי הטכנולוגיות והתרופות. על פניו מדובר בתוספות תקציב אולם במשרד הבריאות מדגישים: ״אלה בעיות יסוד במערכת בשלב זה״.

 

גם מערך האשפוז סובל מבעיות מבניות ידועות ובראשן הגרעונות הקבועים של בתי החולים הציבוריים שאינם בבעלות הממשלה או כללית שירותי בריאות. בתי החולים הדסה, לניאדו, שערי צדק, מעייני הישועה ובית החולים האיטלקי, שמטפלים בעיקר באוכלוסייה חלשה, מוצאים עצמם מטפלים כעת במספר חולי הקורונה הגדול במדינה בזמן שאינם זוכים לסיוע ממשלתי או לסובסידיה אלא מתקיימים מהכנסות מפעילות שוטפת. אם הם נקלעים למשבר תזרימי או כספי, עליהם לבקש סיוע מיוחד מהמדינה. לעומתם, בתי חולים ציבוריים־ממשלתיים כגון רמב"ם בחיפה, וולפסון ואסף הרופא, מתקיימים מהכנסות גם כן, אך נתמכים כל העת על ידי המדינה ומפנים כל בעיה - תקציבית או תזרימית - ישירות לחשב הכללי באוצר, שמזרים להם כ־4 מיליארד שקלים בשנה. לפי התוכנית האסטרטגית של המשרד יוקצו עוד מיליארד שקל לבסיס תקציב הבריאות עבור סובסידיות לבתי חולים ויבנה מודל תקצוב לאומי — שיכלול לראשונה את בתי החולים הציבוריים־הפרטיים, במטרה לצמצם ואף לבטל את האפליה הקיימת כיום. התקציב יחולק על פי עמידה ביעדים פיננסים וקליניים וגם קריטריונים ״יבשים״ דוגמת: מספר מטופלים, חדרי ניתוח, חדרי מיון, פגיות ועוד. במשרד הבריאות הגיעו למסקנה כי מודל התקצוב הנוכחי אינו עובד.

 

שר הבריאות יעקב ליצמן ובנימין נתניהו שר הבריאות יעקב ליצמן ובנימין נתניהו צילום: עמית שאבי

 

בנוסף, המשרד גיבש עוד כמה תוכניות שיצריכו כמיליארד שקל נוספים, כאשר בראש הרשימה ניצבות התוכנית לעמידת יעדים במלר"דים (מיונים) והתוכנית להפסקת הזיהומים. כאן המשרד דורש מהאוצר "גמישות" לנייד את הכסף לפי סדר העדיפויות של המשרד ויעדיו ביחס לצורכי הציבור.

 

כלל הצעדים מסתכמים בתוספת של עד 4.5 מיליארד שקל. בעקבות משבר הקורונה אין ספק שתקציב הבריאות יגדל, אך גם הצרכים: במשרד הבריאות סבורים כי לנוכח המצב שנוצר יש להקצות גם תקציב ייעודי להכנת המערכת לחירום - דבר שמעולם לא נעשה.

אדריאן פילוט

 

משרד העבודה והרווחה

עוד עובדים סוציאליים, חזרה מהירה לעבודה ומענקי בזק

 

משרד העבודה והרווחה הצטרף אתמול לראשונה לוויכוח על פתיחת מערכת החינוך ופרסם את עמדתו כי יש להפעיל את מעונות היום והמשפחתונים. את המעונות הוא מציע להפעיל בקבוצות שיתחלפו לסירוגין ואת המשפחתונים שבהם עד 5 ילדים בהיקף מלא.

 

משרד העבודה והרווחה צופה עלייה משמעותית בנזקקים לשירותיו, בתחומים כמו עוני, נוער בסיכון ואלימות במשפחה. המשרד כבר מדווח על פניות רבות ללשכות הרווחה. סמנכ"ל אסטרטגיה ורגולציה של המשרד ניר קידר אומר שאת התשובות לבעיות האלו מתכוון המשרד לספק באמצעות תוספת תקנים של עובדים סוציאליים, הרחבת רשת ההתנדבות הקהילתית והרחבת מתן השירות באמצעים דיגיטליים.

 

כתשובה ראשונית, המשרד הגדיל את התקציב הגמיש העומד לרשות לשכות הרווחה לסיוע מיידי באמצעות תוכניות כמו "נושמים לרווחה". כך יכולות הלשכות להעביר סיוע של אלפי שקלים למצוקות מיידיות. נהוג לחשוב שבתקציב המדינה הקרוב צפויים קיצוצים. אבל קידר מעריך שצפויה דווקא מדיניות של הרחבה תקציבית, בייחוד לטובת החזרת אנשים לשוק העבודה.

 

שירות התעסוקה כבר פרסם את התוכנית שלו להתמודדות עם מיליון המובטלים. המטרה המרכזית שלה היא לא לאפשר למובטלים להישאר זמן רב מחוץ לשוק העבודה, שכן אז יהיה קשה מאוד להחזירם. קבוצת המובטלים המרכזית והגדולה ביותר כוללת את מי שיצאו לחל"ת ויש לשאוף להחזירם לעבודה בהקדם. המפוטרים נחלקים לפי סוגי ההכשרות שלהן יזדקקו משירות התעסוקה ‑ קלות או משמעותיות.

שחר אילן

 

משרד הכלכלה

נגישות לאשראי וקופונים לרכישות

 

משרד הכלכלה מתחיל להפנים את התובנה הכלל עולמית בעקבות משבר הקורונה: מדינה שרוצה עצמאות כלכלית צריכה להסתמך על תעשייה מקומית, ויש הכרח לסייע לעסקים קטנים. כעת מגבש המשרד תוכניות לפתיחת המשק ועידוד הצמיחה באמצעות עידוד השקעות וכן סיוע לעסקים בנזילות ונגישות לאשראי בעזרת כלי סיוע חדשים דוגמת קרנות לסיוע בהשקעות. במקביל מקימים כלים לעסקים קטנים: ייעוץ כיצד לעבור את המשבר, ולמי שסוגר - כיצד למזער נזקים.

 

שר הכלכה אלי כהן שר הכלכה אלי כהן צילום: יאיר שגיא

 

מנכ"ל משרד הכלכלה שי מרינסקי אמר: "אנחנו מגבשים כלים לטובת עידוד קניה מעסקים קטנים ובמקביל מגבשים תוכנית להסטת עובדים שנפלטו מהקימעונאות לטובת התעשייה. נעודד מפעלים שהוציאו קווי יצור לחו"ל לחזור לארץ באמצעות הרחבת הסיוע להשקעות להקמת מפעלים. נדרוש להגדיל תקציבים למעבר לרובוטיקה כדי להטמיע אוטומציה בתעשייה ולהעלות את הפריון".

נווית זומר

 

משרד האנרגיה

הולכת גז ואנרגיית שמש

 

חברות התשתית הלאומיות והפרטיות ניצלו את הסגר כדי לקדם פרויקטים לאומיים בתחומי החשמל, הגז, המים והתחבורה. ההוראה שהחברות הממשלתיות הגדולות קיבלו היתה להוציא לפועל את כל התוכניות שאפשר.

 

הנימוק הראשון הוא לאפשר צמיחה מחודשת של המשק תוך הזרמת מיליארדי שקלים וקידום תוכניות שממילא היו אמורות לצאת לפועל עד 2022. בין התוכניות קו הולכת גז מאשדוד לאשקלון, ושדות סולארים בנגב.

 

הנימוק השני הוא חשש מגזרות כלכליות בעתיד, וקביעת עובדות בשטח שלא ניתן יהיה לבטל אחרי תחילת העבודות.

 

עם זאת בתחום האנרגיה ישנם פרויקטים שקידומם נדחה, משום שהוא דורש נוכחות מאות אנשים בשטח מוגבל, דוגמת השלמת פרויקט הפילטרים (סולקנים) בתחנת הכוח הפחמית באשקלון.

ליאור גוטמן

 

משרד התרבות

המוסדות הגדולים מבולבלים, הגופים הקטנים לא קיבלו דבר

 

משרד התרבות והספורט פרסם את אסטרטגיית היציאה שלו ממשבר הקורונה. התוכנית התקבלה בברכה במוסדות התרבות, אולם רובם יצאו מבולבלים מהניסיון להבין את פרטיה.

 

המסמך מחולק לשלושה שלבים עיקריים, בהתאם להנחיות משרד הבריאות: בשלב הקרוב יחזרו תחומי התרבות לשגרת חזרות, לימודים וסדנאות - והשערים ייפתחו לקהל מוגבל של עד 100 איש, תוך שמירת מרחק. בנוסף, המשרד יעודד שימוש בפלטפורמות דיגיטליות.

 

תיאטרון הבימה תיאטרון הבימה צילום: תומי הרפז

 

בשלב הבא, שיחל בחודשי הקיץ, יתקיימו אירועי תרבות הכוללים עד 500 משתתפים ותגובש תוכנית לשיפוי הגופים על הירידה בהכנסות. בנוסף, יתקיימו תיקונים למבחני התמיכה.

 

השלב השלישי, שיגיע בתום חגי תשרי, יכלול גיבוש לקליטת קהל מירבי במוסדות התרבות וגיבוש תוכנית חדשה לתמרוץ אירוחם של אירועים בינלאומיים. כמו כן יתוקנו מנגנוני התמיכה הרלבנטיים לשנים 2021‑2023 ויוקדם התזרים התקציבי לכל המאוחר לתחילת אוקטובר.

 

"זו התחלה של דיון ולא סוף", אמר מנכ"ל האופרה צח גרניט. "התוכנית כללית ודורשת עיבוד לפרטים קטנים. משרד התרבות שם את היסודות ועכשיו צריך להתקדם. ההבנה שתרבות היא סקטור יצרני היא הדבר הכי חשוב בדו"ח. אנחנו מייצרים מחזור פעילות, תעסוקה וצמיחה, והמסמך מביא את זה בצורה מאוד ברורה. ענף שמביא תעסוקה למעל 150 אלף איש".

 

"המתווה מבורך וכרגע חושבים איך מיישמים אותו בפועל", אמר מנכ"ל תיאטרון הבימה נעם סמל.

 

"הדבר המשמעותי היחיד הוא אם יאפשרו התכנסויות של 200 איש ומעלה ואם יהיה מענק לפעילויות האלה", אמרה מנכ"לית בית ליסין ציפי פינס. "ברור לגמרי שאנחנו לא יכולים לעמוד בהצגות ל־200 איש כי ההוצאות גבוהות ולכן יידרש מענק להפעיל את המוסדות".

 

"מתווה היציאה עוסק בעיקר בתחום הספורט", הוסיף מנכ"ל הקאמרי רן גואטה. "תחום התרבות גם זקוק לסיוע. רק 20% מתקציב התיאטרון מבוססים על מימון מהמדינה, כל השאר ממכירת כרטיסים. קריטי עבורנו לחזור להופיע, גם אם זה בהדרגה מול 100 או 250 צופים. צעד כזה דורש גיבוי וסיוע כספי".

 

לפי הדו"ח, מוזיאונים וגלריות יוכלו לחזור לקלוט מבקרים בתפוסה של עד 50% ובהתאם להנחיית משרד הבריאות. "זה מסמך מאוד מבלבל", אמרה מנכ"לית מוזיאון תל אביב טניה כהן עוזיאלי. "לכל מנהלי המוזיאונים לא ברור מה הוא אומר. אנסה להיערך למכירה מקוונת, פעילות בלי התקהלויות, אירועים והדרכות. משרד התרבות לא מדבר על קיצוץ אבל הוא גם לא מדבר על פיצוי, שזה מה שכל המדינות בעולם עושות. ממשלת הולנד אישרה 300 מיליון יורו לתרבות, וממשלת ישראל לא אישרה עוד שום תקציב או פיצוי ואומרת לי איך אני צריכה לחזור לפעילות".

 

במגזר הפרטי נשמעים קולות נחרצים הרבה יותר. "המסמך הזה הוא בושה", אמר עופר שטרית ממטה המאבק להצלת עולם התרבות ויו"ר קבוצת כפיים. "המשרד התייחס רק לגופים מוסדיים ולא לשורה ארוכה של אנשים שעוסקים בתחומים האלה באופן פרטי. יש עשרות אלפי אנשים שלא מקבלים שום פתרון חוץ מזה שאולי יתחילו לעבוד מספטמבר. איך נשרוד עד אז? אני לא מצפה שישלמו לחברות פרטיות אבל כן שיזרימו תקציבי ענק למכרזים מסודרים וליוזמות שיהיו אחרי החגים וב־2021, כדי שנוכל להחזיק מעמד עד אז. יש מעל 150 אלף איש שלא מטופלים בתוכנית ועובדים בתעשיות התרבות והספורט. אם לא יסייעו, זה יחזור למדינה בפשיטות רגל ותשלומים של זכויות ודמי אבטלה".

מאיה נחום שחל

 

ממשרד התקשורת

חברות הסלולר לא יפוצו אבל תשלומי האגרות יידחו

 

משרד התקשורת עדיין מגבש את תוכנית היציאה מהמשבר, אך בשיחה עם בכירים במשרד עולות כמה כוונות. כך, ישנה במשרד אסטרטגיה ברורה בנושא חברות הסלולר שהכנסותיהן נפגעו עקב המשבר, ואם הן יקבלו סיוע, זה יהיה 'להשקעה בפריסת תשתיות תקשורת, ולא פיצוי על אובדן הכנסות. במשרד ינסו להשתלב בתוכניות רחבות של הממשלה להאצת התשתיות, אף שתשתיות התקשורת הן לא בבעלות המדינה.

ובכל זאת, במשרד קיבלו בשבוע האחרון שתי החלטות לסיוע כלכלי לחברות. האחת, הפחתה של 90%-50% בסכומי הערבויות שמעמידות החברות עבור רישיונן, מה שיאפשר להן העמדת בטוחות לבנקים לטובת מתן האשראי, תשלומי עמלות שנתיות ועוד. השנייה, דחייה בתשלומי אגרות התדרים לרבעון השני של 2020 שהיו אמורים להיות משולמים ב־15 באפריל, ל־30 ביוני.

 

שר התקשורת דוד אמסלם שר התקשורת דוד אמסלם צילום: אבי מועלם

 

במשרד מתכוונים עתה להאיץ את מכרז דור 5 ופריסת הסיבים האופטיים, שכן מצב החירום הדגיש עד כמה רשתות תקשורת יציבות ומהירות נחוצות להמשך תפקוד המשק. שלב הגשת ההצעות של חברות הסלולר במכרז נדחה ל־22 באפריל, אולם מצבן הכלכלי של החברות עשוי להצריך ממשרד התקשורת להשתתף בהקמת התשתית, ככל שיוכרו כצורך לאומי.

 

בשלב זה אין למשרד כוונה לסייע לזכייניות השידור קשת ורשת, שנפגעו מהירידה בפרסום. עם זאת, הרשות השנייה אישרה לחברות לפרסם חסויות בזמן שידורי החדשות, מה שהיה אסור עד כה.

אביאור אבו

 

משרד התחבורה

המחסור בנהגי אוטובוס רק יחריף

 

בהיבטים מסוימים, תחום התחבורה נהנה ממשבר הקורונה. פרויקטים רבים הואצו כדי לנצל את הסגר, וברכבת ישראל ונת"ע, האחראית על מערכת הרכבות הקלות בגוש דן, עבדו במשמרות מסביב לשעון כדי להשלים פערי ביצוע.

 

מצד שני, התחבורה הציבורית בקשיים. כך, למשל, הכשרת נהגי אוטובוסים חדשים עלולה להיתקע ובמשרד התחבורה שוקלים לגייס נהגי הסעות ותיקים שיסייעו בהכשרה. כבר כיום יש מחסור של כ־3,000 נהגים ברחבי הארץ.

 

כמו כן, חלק מנהגי האוטובוס מסרבים לחזור לעבודה מחל"ת לפני שתמו 30 ימים. הסיבה לסירוב נעוצה בתקנות משרדי האוצר והרווחה, הקובעות כי עובד שיחזור לעבודה בתוך פחות מ־30 יום לא יהיה זכאי למענק או תשלומים מהמדינה. משרד התחבורה עובד מול משרד האוצר כדי לנסות לפתור את הבעיה.

ליאור גוטמן

 

ספורט

בישראל לא שמעו על חזרה למגרשים

 

התוכנית ליציאה ממשבר הקורונה עבור הספורט בישראל, שפורסמה השבוע, חולה כמעט בכל המחלות שממנה סובלת תוכנית היציאה של המשק: משפטים סתומים, מחסור בפרטים, היעדר שיח עמוק עם מכלול השחקנים בתחום ותלות לא סבירה באירועים שהסיכוי להתממשותם שואף לאפס.

 

בקבוצות הספורט מדווחים שאף אחד ממשרד הספורט לא דיבר איתם ואנשי מקצוע טוענים שגם אליהם לא פנו טרם גיבוש התוכנית. במשרד הספורט הדגישו כי דיברו עם מנהלות הליגה, שמייצגות את הספורט וגם עם משרד הבריאות.

שרת התרבות והספורט מירי רגב שרת התרבות והספורט מירי רגב צילום: אלכס קולומויסקי

 

במסמך שפרסם משרד התרבות והספורט נכתב כי יינתן תזרים כספי שוטף לגופים הנתמכים, לרבות הקדמה תזרימית בגובה של 40% מתמיכת 2019. לפי מנהל בכיר בתעשיית הספורט בישראל, כ־40% מהאיגודים והאגודות לא קיבלו את התמיכה הזו ועדיין מקווים לקבל תמיכה כלשהי ב־2020. במשרד הספורט טענו שהם "מוודאים שלא יסגרו גופים בעקבות בעיות תזרים" אך בשטח איגודים ואגודות רבות טוענים לקושי תזרימי שיקשה על יציאה מהמשבר. בוועד האולימפי ביקשו אישור להתחלת אימונים של ספורטאי הצמרת אך זכו לתשובה שלילית.

 

במשרד הספורט מתגאים בקרן פיצוי לגופים נתמכים בהיקף 200 מיליון שקל. כדי להבין עד כמה הסכום הזה לא מספיק, רק במינהלת הליגה לכדורגל תיארו נזק של כ־150 מיליון שקל. גופים פרטיים, כמו מרכזי טניס, תלויים יותר בהחלטות משרד הבריאות, ובעיקר באישור לעשות ספורט במרחק של יותר מ־500 מטר ממקום המגורים.

 

לפי המשרד, הכנסות הטוטו נפגעו ביותר מ־250 מיליון שקל עד כה מאז פרוץ המשבר, והטוטו עומד בפני אובדן הכנסות של עד 2 מיליארד שקל, מתוכם 400 מיליון שקל שלא יגיעו לקופת המדינה. הקטנת הנזק תלויה בהחזרת משחקי הליגה. מכיוון שלפי המשרד אלו אמורים לחזור רק בקיץ וללא קהל בשלב הראשון, מובטחת צניחה בהכנסות שלאף אחד אין תוכנית איך לגשר עליה.

 

במשרד הספורט מדברים על "החזרת הקהל למגרשים ולאולמות" בחגי תשרי, באמצעות "גיוס מקורות נוספים לטובת השקעות אסטרטגיות בתשתיות והנעת הפעילות מחדש". מה שלא ברור ולא מפורט הוא מהיכן יגויסו אותם מקורות. עוד מציינים שם "גיבוש תוכנית שתאפשר קליטת קהל מירבית", אולם גם תוכנית זו לא מפורטת כלל.

 

כך למשל, הליגות הגדולות בעולם כבר עובדות על תוכניות לחזרה למגרשים ולאולמות לספורט מקצועי ללא קהל, ורק עם מספר מינימלי של אנשי צוות מקצועי. במשרד הספורט לא הגיעו לזה עדיין. "אנחנו עדיין לא שם", טענו במשרד. במינהלת הליגות בכדורגל לעומת זאת מאוד שם ודורשים לקבל אישור לאימונים במאי. אם לא, יצטרכו לשקול את ביטול העונה. לפי המינהלת, דרושה עוד עבודה מול משרד הספורט על אישורים לקיום משחקי הליגה ללא קהל. במנהלת הליגה בכדורסל טרם הודיעו על סיום העונה אבל נראה שנוטים לעשות זאת.

אוריאל דסקל

x