בארץ

ניתוח כלכליסט

כשפרץ מנותק, החופש למורים הופך לאנרכיה

שר החינוך אינו מפקח על היקף הלמידה מרחוק ואין מינימום מחייב. משרד החינוך מנחה את המורים ללמד בהיקף מלא אך האוצר מבהיר שיקבלו שכר רק על 50%. שוב מתפתח מאבק על כסף ולא על חינוך

שחר אילן 06:5520.04.20

שוב הפכה אתמול שאלת החזרה לשגרה של מערכת החינוך לוויכוח מבזה בין המורים לאוצר. שוב מתפתח מאבק כוחני שעוסק בעיקר בכסף ומעט מאוד בחינוך. הסוף של המאבק הזה ידוע מראש: אם הקורונה תאפשר זאת, ילמדו בכל חודש יולי. השאלה היא כמה בוץ יוטח עד אז. אחת הנגזרות של חוסר הבהירות היא הבלגן השורר בנושא המאוד חשוב של הלמידה מרחוק כשאין שום מינימום מחייב.

 

 

 

בשבוע שעבר הנחה משרד החינוך את המנהלים והמורים לשאוף למצב שבו לכל כיתה וגן יש מערכת שעות מלאה של כ־30 שעות שבועיות וכן לבדוק נוכחות. ההיערכות למיסוד הלמידה המקוונת לימדה על העובדה שהחזרה מלאה של מערכת החינוך לפעילות בבתי הספר ובגנים נראית רחוקה. אתמול פרסם האוצר את עמדתו שלפיה הסכם השכר בשירות הציבורי שאותו הממשלה החילה גם על המורים אינו מאפשר יותר מ־50% לימודים מרחוק ואת היתר הם צריכים להחזיר בחופש הגדול. בגנים האוצר סבור שיש להסתפק ב־10% בלבד. כך נוצרה סתירה בוטה בתוך הממשלה. הסתדרות המורים הזדרזה להאשים את משרד האוצר בהסתה ולהודיע שהמורים לא יחזירו שום יום נוסף.

 

 צילום: שרון צור

 

 

הסיבוב הראשון של הביזיון היה לפני חופשת הפסח. עם סגירת בתי הספר החלה הלמידה מרחוק במקומות רבים. השוואה שערכה קרן טראמפ לקידום לימוד המתמטיקה גילתה שישראל היתה בין הראשונות שעשו זאת. אבל לאחר כמה ימים האוצר והסתדרות המורים הגיעו להסכם שלפיו המורים יחזירו 9 ימים בחופש הגדול אבל לא ילמדו מרחוק. ההסכם הזה עורר סערה ציבורית גדולה, ובסוף סוכם שבתקופה שעד חופשת פסח הלמידה מרחוק תחודש, והמורים בכל זאת יחזירו 9 ימים בחופש הגדול. הרושם הברור היה שהתנהלה מלחמה מיותרת.

 

אין פיקוח על השעות

 

אין ספק בחשיבות של הלמידה מרחוק. זה מקדם את מערכת החינוך, זה מאפשר לפתח תוכניות למידה חדשניות, זה מרגיל את המורים לעבוד באמצעים דיגיטליים, זה מצעיד את מערכת החינוך באיחור של 20 שנה למאה ה־21. אבל היא גם מעלה שאלות רבות.

 

אחת מהן היא כמה למידה מרחוק, האם באמת רוצים שהילדים יישבו מול מסכי למידה 4 או 5 שעות ביום? התשובה כמובן משתנה בין תלמידים לבגרות שזו הדרך היחידה שלהם ללמוד כרגע, לבין תלמידי גנים ויסודי שיכולת הריכוז שלהם מול מסכים קטנה יותר וכך גם היכולת לדרוש מהם לבצע מטלות ללא נוכחות מורה.

 

מימין מזכ”לית הסתדרות המורים יפה בן דוד, הממונה על השכר באוצר קובי בר נתן ושר החינוך רפי פרץ מימין מזכ”לית הסתדרות המורים יפה בן דוד, הממונה על השכר באוצר קובי בר נתן ושר החינוך רפי פרץ צילומים: יריב כץ, עמית שאבי

 

בעיה נוספת היא הפערים הדיגיטליים. ל־180 אלף משפחות עם ילדים בישראל אין מחשבים. ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה לרכוש 30 אלף מחשבים למטרה זו. זה ישאיר 150 אלף משפחות בלי גישה ללמידה מרחוק. אלא שזה רק חלק מהבעיה מכיוון שלהרבה יותר משפחות אין חיבור לרשת. ולמשפחות רבות אין מספיק מחשבים לכל הילדים וגם להורים שצריכים לעבוד מהבית.

 

שאלה מרכזית נוספת היא שאין סטנדרטים מחייבים ללמידה מרחוק. כך נוצרים פערים עצומים בשטח. מצד אחד, יש דיווחים על מקומות שמתקיימת בהם למידה מרחוק בהיקף רחב וכן גילויים של חדשנות ויצירתיות. מצד שני, מקומות שבהם התלמידים מקבלים מעט קשר עם המורה ובעיקר רשימות של מטלות.

 

משרד החינוך יודע לספר בהרבה שביעות רצון עצמית כמה כניסות יש לאתרים שלו שבהם משודרים שיעורי האולפנים המרכזיים. ההנחה היא שהמורים הם שמכוונים את התלמידים לשם ומשתמשים בשיעורים המקוונים לצורך הלמידה מרחוק. אבל בסופו של דבר אין בעצם שום פיקוח על השאלה כמה שעות מלמד כל מורה בחינוך המקוון. אתמול הוחזרו לעבודה מפקחי המשרד שמשום מה לא הוגדרו עד כה כעובדים חיוניים. אולי הם יוכלו לשכנע מנהלים ומורים שיש מינימום למידה מרחוק הכרחי.

 

שלא יהיה ספק - חופש הפעולה שמשאיר משרד החינוך למנהלים ולמורים, אולי לראשונה בתולדותיו, הוא מצוין. ה־OECD רואה במערכות לימודים בלתי ריכוזיות שמאפשרות חופש פעולה ויצירתיות לאנשי השטח תנאי הכרחי להישגים לימודיים טובים, במיוחד בתחומי המחשבה והיצירתיות. יהיה עוד יותר טוב אם חופש הפעולה הזה יישאר גם אחרי החזרה ללימודים.

 

אך בלתי סביר לחלוטין שהמשרד קבע יעד שאפתני של מערכת לימודים של 30 שעות בשבוע אבל לא קבע כמות מינימום. כך יש כיתות ובתי ספר שאינן מגיעים אפילו לשעה אחת ביום, והורים ששואלים, בצדק, על מה בדיוק המורה מקבלת משכורת מלאה.

 

כבר כשהושג ההסכם שהיה תקף עד חופשת פסח, העריך “כלכליסט” שלא יהיה הסכם חדש עד לאחר החופשה. בפועל רק אתמול נורו מטחי הפתיחה של מה שהולך כנראה להיות סכסוך קשה. עמדת האוצר מבוססת על העובדה שהממשלה החליטה אתמול להחיל את הסכם השכר בשירות הציבורי גם על המורים. על פי ההסכם, הממשלה תממן חצי מהשכר של העובדים שהוצאו לחל”ת והעובדים יממנו חצי באמצעות ימי חופשה. אבל למורים אין ימי חופשה ולכן הציפייה שהם יחזירו על חשבון החופש הגדול.

 

היחס של האוצר למורים מזלזל וספק אם יש להקדים קמפיין ציבורי לכל משא ומתן איתם. אבל הסתדרות המורים תורמת את חלקה. היא עשתה את זה בסיבוב הקודם כאשר הגיעה להסכם על ביטול הלמידה מרחוק בלי להבין שזה לא הזמן להשאיר את ההורים ללא תמיכה. היא עושה את זה עכשיו כשהיא מתעקשת שהמורים אינם צריכים לתת יותר מאשר תשעה ימים שעליהם כבר ויתרה. הרעיון שכאשר יש מיליון מובטלים והמשק קורס, המורים יצאו לחופש גדול - מעיד על חוסר רגישות קיצוני. טוב שיש למורים ביטחון תעסוקתי. לא צריך לנצל אותו לרעה.

 

מנכ”ל משרד החינוך שמואל אבואב העריך אתמול ששנת הלימודים תכלול את חודש יולי, למרות ההתבצרות של הסתדרות המורים בעמדתה. ההערכה של אבואב מציאותית וסביר שגם באוצר ובהסתדרות המורים מבינים שאין מנוס מכך. זה מעלה את השאלה למה אי אפשר להגיע להסכם שקובע כמה ימי חופש יחזירו המורים ביולי על כל שבוע של למידה מרחוק.

 

באותה הזדמנות ראוי גם לקבוע מינימום של למידה מרחוק. העובדה שמאבק השכר היחיד שמתנהל בימי המשבר הוא סביב המורים לא מביא תועלת לאף אחד, בוודאי לא למערכת החינוך ולמעמד המורה.

יש המציעים להוציא את בתי הספר לחופשה עכשיו במקום ביולי ולהפסיק את הלמידה מרחוק. אסור לשפוך את הלמידה מרחוק עם המים. צריך להגיע להסדר שיכיל גם אותה וגם את קיצור החופש הגדול.

 

מי מייצג את הממשלה?

 

מה שברור זה שהמצב שבו משרד החינוך מנחה את המורים ללמד במקוון מערכת שעות מלאה ואילו האוצר דורש שלא ילמדו יותר מ־50% וטוען שבגנים יש לרדת ל־10% בלבד - הוא מביך. ראשית, המורים יכולים להסתמך ובצדק על משרד החינוך בתור המעסיק. שנית, אפשר לצפות מהממשלה לדבר בקול אחד ולא לבלבל את ההורים.

 

מעבר לכך אם משרד החינוך חושב שיש צורך בלמידה מלאה עכשיו, גם אם המשמעות היא חופש ביולי, הוא צריך לומר זאת. אם הוא חושב שהמורים צריכים בגלל המצב ללמד גם עכשיו וגם ביולי, הוא צריך לומר גם זאת.

 

אבל המצב של בריחה מאחריות ומנקיטת עמדה בלתי סביר וגם לא מאוד חינוכי. אחת בעיות שמלווה את המשא ומתן בין האוצר למורים היא העמדה הקבועה של משרד החינוך שהוא לא מתערב בשאלות השכר. בפועל זה כמובן לא נכון. כשהאוצר מנחה את המורים לקיים מערכת שעות מלאה הוא ללא ספק מתערב בפועל בוויכוח. לא יכול להיות שהמשרד יתבצר מאחורי עמדה, לפיה השאלה איך יתנהל החינוך בישראל בחצי השנה הקרובה היא נושא למשא ומתן מקצועי (ולא פדגוגי) בין האוצר למורים.

x