בארץ

ראיון כלכליסט

מנכ"ל סורוקה: "אחרי הקורונה נצטרך לגייס כסף לטיפולים רפואיים שנזנחו"

ד”ר שלומי קודש, מקווה שההשקעה בבית החולים בתקופת הקורונה תסייע לו לצמצם פערים מול בתי החולים במרכז: "קלטנו רופאים ו־49 מיטות טיפול נמרץ. אם זה יישאר אחרי המגפה, נוכל להתפתח". הוא גם מפנה זרקור לצרכים רפואיים שלא קיבלו מענה בינתיים

אתי אפללו 06:5516.04.20

ד"ר שלומי קודש, בתור מומחה לבריאות הציבור, מה שלום בריאות הציבור?

"בסך הכל בשליטה. קשה להתייחס אל מגמת התחלואה בקורונה ביחס לעולם בגלל מיעוט הבדיקות, אבל מספר החולים הקשים נמצא מתחת לעקומה העולמית, ומקווה שנישאר שם".

 

עושה רושם שאנו במדיניות של לא לבדוק וכך להציג תמונה שהכל טוב.

"הנתון האמין ביותר שאנחנו מציגים הוא שיעור התמותה ממי שאובחן כחיובי, ואנחנו מקפידים לייחס את מקרי המוות לקורונה. כאן אפשר לראות שהגרף בעלייה, אבל בעלייה שהמערכת יכולה להכיל אותה”.

 

גם מבחינת ציוד יש תחושה של ערפל. יש כותרות גדולות על כך שקונים מכונות הנשמה מכל מיני מקומות בעולם, ואחר כך כותרות יותר קטנות על כך שהעסקאות האלו התבטלו.

"כל עוד יש עלייה אטית בלבד במספר המונשמים, ניתן מענה יחסית טוב. צריך לזכור שמדינות עשירות וגדולות מאיתנו מתרסקות מול המציאות. אם מושל ניו יורק מצייץ לאילון מאסק שיקנה לו מכונות הנשמה, אנחנו במצב טוב".

 

יש לכם מספיק מכונות הנשמה?

"כל הזמן מדברים על מכונות הנשמה, אבל ציוד זה לא רק מכונות הנשמה. צריך מוניטורים, משאבות עירוי, פרטי מיגון, ובסוף – הכל קם ונופל על הצוות. מערכת לא נופלת אף פעם בגלל מכונת הנשמה, אלא על האנשים שמפעילים אותה. לא סתם אנשים עומדים במרפסות ומוחאים כפיים לצוותים הרפואיים, הם נרתמים למשימה בתנאים פיזיים לא פשוטים ועם הרבה חשש. ואנחנו לא מדברים רק על הרופאים, אלא גם על עובדי הניקיון שפועלים בתנאים לא פשוטים".

 

מפחיתים חשיפה

 

היתה לאחרונה שרשרת התאבדויות בצוותים הרפואיים.

"הצוות מאוד מסור, ההתאבדויות שהיו לא קשורות למצב כעת. אני לא אכנס לסיבות להתאבדויות בגלל צנעת הפרט של אנשים, הוקמה ועדה שתבדוק את הנושא”.

 

אבל זה בטח משפיע מורלית על הצוות.

"כן, זה משפיע. אין ספק שהתאבדות של חבר צוות משפיעה על המורל, אבל מדובר בצוות מחויב וההתגייסות למשימה היא במישור לאומי".

 

כל אמירות ה"התגייסות למשימה לאומית", זה לא קצת לעשות רומנטיזציה למצב? סך הכל זו בדיוק אותה עבודה, בתנאים יותר קשים ועם חליפות מגן לא נוחות.

“אנחנו לא עושים רומנטיזציה. אנחנו יודעים שהמצב מורכב, אנחנו עובדים בחוסר כוח אדם, במערכת בריאות שנכנסה למשבר הזה עם חוסר שנתי בתקציב של 10-5 מיליארד שקל, אבל אנחנו מתגברים. אנחנו לא אומרים ‘אמרנו לכם’, ואנחנו מקווים שהמדינה, הנהגתה ותושביה יזכרו את זה ביום שאחרי. זו לא רומנטיזציה, אלה תעצומות נפש".

 

 

מנהל ביח סורוקה ד"ר שלומי קודש מנהל ביח סורוקה ד"ר שלומי קודש צילום: חיים הורנשטיין

 

איך שומרים על מורל הצוות בתנאים האלו?

"הסברה, קשב לצרכים שונים של אוכלוסיות, ויותר מכל מיגון מלא – צוות ממוגן לא נדבק. משנים הרבה נהלים קיימים. למשל, בחדר המיון שלנו עברנו ל־12 שעות עבודה ואחר כך 24 שעות בבית לנוח, להיות עם המשפחה, במקום 8 שעות עבודה ו־16 שעות בית כמו שהיה עד עכשיו. ראינו את המעבדה בשיבא נדבקת, אז בנינו עוד מעבדת וירולוגיה וחילקנו את הצוותים לשניים. ככה אנחנו מורידים צפיפות ומפחיתים חשיפה".

 

כיצד נערכים בתי החולים לתרחיש קיצון?

”משרד הבריאות הורה להקצות 80% מכל המיטות בבית החולים לחולי קורונה”.

 

זה ריאלי? אין יותר חולים רגילים?

“אנחנו לא יכולים לרדת מ־40% מיטות לחולים רגילים בהתחשב בזה שאנחנו בית חולים־על למרכזים רפואיים אחרים בדרום, ובהתחשב בזה שהדרום יותר צעיר משאר הארץ – והמגפה משפיעה עליו פחות. אבל יולדות ממשיכות ללדת, יש מקרי טראומה, יש חולים אונקולוגיים שצריכים טיפול, אנחנו בדיונים על זה מול משרד הבריאות”.

 

בתרחיש הקיצוני מתכוננים גם למצב של את מי להנשים ואת מי לא?

“אני חושב שלא. ההתמודדות של משרד הבריאות היא לא מושלמת, אבל היא מביאה אותנו למצב טוב יחסית של איזון בין הבריאות לבין הכלכלה”.

 

אני כרגע לא רואה איזון בין בריאות לכלכלה, אלא תעדוף מוחלט של הבריאות.

“זה מטריד. לא רק קורונה הורג אלא גם עוני ואבטלה. צריך לתכנן את האיזון, יהיה צורך להתייחס לאזורים באופן פרטני יותר וגם לא לפחד להגיד טעינו – שחררנו סגר, יש עלייה בהדבקה, ועכשיו מטילים מחדש”.

 

אמרת שהמערכת נכנסה מורעבת למשבר. הצ'ק הכמעט פתוח שניתן לה מתחילת המשבר מצליח לסגור את הפער?

"אי אפשר לגשר על פערים שנוצרו במשך כל כך הרבה שנים, ותוך מחסור של מיליארדי שקלים, בהתראה כל כך קצרה. צריך להביא בחשבון גם שאחרי המשבר ייווצרו צרכים כלכליים נוספים למערכת הבריאות. כל הצרכים הרפואיים של האוכלוסייה שלא קיבלו מענה בחודשים האלו יגיעו אל המערכת. אני רק מקווה שאחרי המשבר לא ישכחו את זה בתוך כל הצרכים הכלכליים של המשק".

 

כמנהל בית חולים בפריפריה, אתה חש בהבדלים מבתי חולים במרכז הארץ?

"הגענו למצב עם פערים גדולים – עם מספר רופאים, אחיות ומיטות טיפול נמרץ נמוך ביחס מתוקנן לגודל האוכלוסייה. וגם אם אנחנו מקבלים תקנים – רופאים לא גרים באזור ולא יעברו כעת מקום מגורים. אנחנו כן רואים התגייסות של הסטודנטים מאוניברסיטת באר שבע. צריך לציין שכעת יש הזדמנות לצמצם את הפער בינינו לבין בתי החולים במרכז. קלטנו רופאים צעירים ואחיות, שהם כוח איכותי לעתיד, ועוד 49 מיטות טיפול נמרץ, אם זה יישאר גם אחרי המגפה – זה ייתן לנו אפשרות להתפתח קדימה".

 

איך הרפואה תשתנה בעקבות המצב?

“הרפואה שכחה מה זו מגפה אמיתית, וזה ישפיע על כל תורת הלחימה שלנו בטיפול במצבי מגפה. לא סתם מדינות מזרח אסיה שהיה להן את הסארס ערוכות טוב יותר. בנוסף תהיה התפתחות של טכנולוגיות רפואיות, ותהיה יותר טכנולוגיה לצד המגע האישי של הרופא”.

 

זה טוב? אמרו שתהיה התפתחות טכנולוגית בבנקים, וישר אחרי זה התחילו לסגור סניפים ולהפנות את כל האוכלוסייה לאמצעים דיגיטליים. מי שלא מסתדר אומרים לו ,“טוב, אתה גם ככה שייך להיסטוריה”.

“לא נראה החלפה מוחלטת של הרופאים בטכנולוגיה לפחות במאה שנים הקרובות, עד שלא תהיה רובוטיקה הרבה יותר מתקדמת, אבל יש דברים שלא נצטרך לצאת בשבילם מהבית ולחכות בתור”.

 

עיכוב ברפואה המונעת

 

אתם קולטים חולים מבתי האבות, המשבר שם מנוהל נכון?

"הסיפור של בתי האבות הוא טרגדיה אנושית קשה. בתי האבות צריכים לתת שירותי רפואה במשאבים חסרים, עם נוהלי בידוד ומיגון מאתגרים יותר, וצריך תוכנית סדורה לזה. הם לא יכולים לתת את המענה רק בכוחות עצמם. אנחנו יודעים היום שהשרידות של חולים מעל גיל 90 בעולם היא נמוכה, והדרך הכי טובה להתמודד עם הקורונה בגילים האלו היא מניעת הידבקות מלכתחילה".

 

אנשים בני 90 לא ימותו מהבדידות לפני הקורונה?

"אנחנו נראה בעתיד את הנזקים של הבידודים האלו. תמונות של אנשים לבד בחלונות של בתי אבות זה נורא. אבל גם היום יש אפשרויות לתת לאנשים מבוגרים לחוות חברה, עם מסכת פה וגם עשו את זה במשען. צריך לאכוף בידוד לאנשים סיפטומטיים או שהיו במגע עם חולה מאומת".

 

מה יהיה עם כל האנשים שלא מבצעים עכשיו בדיקות לגילוי מוקדם של מחלות?

"מי שחולה צריך להגיע לטיפול היום. אנחנו רואים אנשים חולים עם התקפי לב ושבץ שנמנעים מלהגיע אלינו, וזה לא מוצדק. אנחנו ערוכים לטיפול באופן בטוח באנשים. בכל נושא הרפואה המונעת יש עיכוב משמעותי, וברור שצריך להחזיר את זה לשגרה. מי שהקפיד עד היום על רפואה מונעת נכונה, החודשים האלו לא יהיו משמעותיים עבורו.

“לגבי כל הטיפולים שנדחים היום, נצטרך לתעדף חולים לפי רמת הדחיפות. כרגע אנחנו צריכים זמן היערכות לתרחישים הקשים כדי שלא נהיה במצב של פריצת היכולת של המערכת, אבל בסופו של דבר התחלואה בקורונה תרד, נשחרר טיפה את הנהלים ונתחיל לחזור לשגרה".

 

יש מקומות בעולם שאנשים מעל גיל 80 לא מחוברים למכונת הנשמה, מה דעתך?

"גיל כפרמטר לטיפול הוא דבר נורא. גם מוות של אנשים בני 80 הוא אבידה גדולה למשפחתם, ולעתים אף לאנושות. מערכות שצריכות לחשוב ככה כשלו בדרך.

תמונות של קשישים בודדים מחלונות של בתי אבות הן תמונות נוראית. אני משמר את המחלקה לגריאטריה עבור טיפול בקשישים מתפקדים שאין להם קורונה. החלטות רפואיות שהיו נכונות קודם לקורונה נכונות גם היום: לטפל בשפעת, סרטן, אפנדיציט בגיל מבוגר. אי אפשר להגיד הם גם ככה ימותו. אם לא נעשה את זה, אנחנו מפסידים כחברה".

 

אמא שלי בת 80 עם כל מחלות הרקע האפשריות, מתי אני אוכל לחבק אותה?

"אני באמת לא יודע, גם לי יש אמא כזו שאנחנו מעבירים לה אוכל מפתח הבית, אלו החיים החדשים שלנו".  

x