שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

"לעכב את החזרה לשגרה; קצב והיקף הבדיקות אינם מספקים"

דו"ח של מכון גרטנר, המסייע בקביעת מדיניות משרד הבריאות: הסגר אינו הכלי האפקטיבי ביותר להאטת התפשטות המגיפה; קצב הבדיקות והיקפן אינם מאפשרים קטיעת שרשראות הדבקה וחזרה לשגרה; הלימודים לא יחודשו בקרוב, ויש להיערך לביטול החופש הגדול; תחבורה ציבורית - בהיקף מצומצם, תוך ביצוע חיטוי בין נסיעות

אדריאן פילוט 20:3511.04.20

"השלב הבא במשבר הקורונה, שהוא 'שלב ההקלה', אינו עדיין המצב הקבוע הרצוי". כך קובע דו"ח של  מכון גרטנר - מכון מחקר לאומי לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, שמסייע למערכת הבריאות בקביעת מדיניות.

 

כותבי הדו"ח מבקשים לעכב את החזרה לשגרה, ומשרטטים את המסלול שיש לעבור עד שניתן יהיה להתחיל ולחזור לחיים נורמליים.

 

בין השאר נקבע בדו"ח כי הסגר אינו הכלי האפקטיבי ביותר להאטה בהתפשטות המגיפה - ולכן יש להסירו בקרוב; כי קצב והיקף הבדיקות אינם מספקים, ומעכבים את החזרה לשגרה שכן אינם מאפשרים קטיעת שרשראות הדבקה; וכי הלימודים לא יחודשו בקרוב, ולכן יש להיערך לביטול החופש הגדול.

 

מהדו"ח ניתן להבין מה תהיה נקודת המפנה שממנה ימליץ המשרד על "שחרור" או "הקלה מסוימת" במגבלות: קצב ההתפשטות התיאורטי של המגפה (מה שמכונה R-effective - מספר האנשים הממוצע שאדם יחיד מדביק במהלך מחלתו) גבוה במידה מסוימת מ-1 ,אך מניעה יעילה באמצעות בדיקות, תחקירים ובידודים מאפשרת להורידו אפקטיבית מתחת ל-1. או במלים פשוטות, "סדר גודל של עשרות נדבקים חדשים ביום", נכתב. נזכיר כי כיום מדובר בכמה מאות ליום.

 

לפי הדו"ח, קצב ההדבקה בישראל ירד ב-15 במרץ - מועד סגירת מוסדי חינוך- מיותר מ-2.5 ל-1.6. המגבלות הנוספות הקשות שהוטלו מיד לאחר מכן - הורידו שוב את הקצב ההדבקה ל-1.3, וייתכן לשיעור נמוך מזה (קצת יותר מ-1). 

 

ואולם בדו"ח חושפים החוקרים כי הירידה המשמעותית בקצב ההדבקה (מ-2.5-3 לרמה של 1.6) חלה לפני הטלת הסגר הכללי - עקב שמירה על "ריחוק חברתי" והיגיינה אישית, שימוש במסיכות, איסור על התקהלויות של מעל 100 איש, עידוד עבודה מהבית, בידוד של המגיעים מחו"ל והשבתת מערכת החינוך. ההגבלות על יציאה מהבית, שהוטלו בהדרגה החל מ-22 במרץ, תרמו כנראה מעט מאוד לירידה ב-Re.

 

מתחם בדיקת קורונה בתל אביב מתחם בדיקת קורונה בתל אביב קורונה מתחם בדיקה ב תל אביב

 

לפי הדו"ח, "חזרה לפעילות משקית מלאה כולל בתי ספר עלולה להביא את R-effective לערכים של מעל 2, ואתגר השליטה בהתפשטות המגיפה יהפוך לטעמנו בלתי אפשרי"; החוקרים מדגישים במיוחד בהקשר זה כי "אין לפתוח מחדש את בתי הספר וגני הילדים", שכן "הם מהווים פוטנציאל להדבקות המוניות בין הילדים ומשם בין המשפחות".

 

החוקרים ממליצים לבחון את האפשרות לבטל את חופשת הקיץ, "כדי לאפשר פעולה גם בחודשים אלו ולהעבירה לחגי תשרי", כאשר "יש גם להביא בחשבון אפשרות להתפרצות מחודשת בחורף הבא", כלומר סגר חלקי או מלא שוב בחודשי החורף.

 

בנושא התחבורה הציבורית, ההמלצות של הצוות ברורות: לנקוט אמצעי מיגון וצמצום הסיכון להדבקות נרחבות, באמצעות הגבלת מספר הנוסעים וחיטוי כלי התחבורה בין נסיעות.

 

ומתי תתאפשר החזרה לפעילות משקית? לפי הדו"ח, "ניתן יהיה להחזיר חלק גדול מהעובדים במשק לעבודה כפי שהיה למשל ב-15 במרץ, אך הדבר דורש שהמהירות של סגירת המעגל של בדיקה, תחקור והכנסה לבידוד תהיה גבוהה פי כמה מאשר כיום. טכנית הדבר אפשרי, אך אינו פשוט, ויש להתארגן בהתאם כבר כעת. כמו כן נדרש לבדוק מבודדים חדשים ועד קבלת תוצאות לבודד מגעים קרובים של מבודדים חדשים".

 

למרות שלפי הדו"ח החזרה המלאה לשוק העבודה - שבו נרשמו מעל מיליון מובטלים בחודש האחרון - לא נראית קרובה, הוא חושף פרט חיוני שמעניק לא מעט אופטימיות: רוב ההדבקות לא התרחשו במקום העבודה.

 

לדברי החוקרים, "חלק גדול מההדבקות הן במשפחה הקרובה וכתוצאה משהיה במקומות שהיו בהם מספר גדול של אנשים. מיעוט ההדבקות התרחש בחוץ ובעבודה... ולאור התרומה הלא גדולה של הדבקות בעבודה, ההערכה היא שניתן יהיה לכרוך את ענפי המשק יחדיו, פרט לענפים מסוימים שהפעילות בהם כרוכה ביצירת מגע בין מספר גדול של אנשים מזדמנים ובהתקהלויות גדולות (תרבות, מסעדנות, ספורט וכו') שאם יוכלו לפעול יהיה זה תחת מגבלות לא פשוטות". לפיכך ממליצים החוקרים כי אף שלא נכון לשחרר את ענפי המשק בעת ובעונה אחת ("מסיבות של זהירות מתחייבת"), "במצב מתמשך אין סיבה להבדיל ביניהם (בין ענפי המשק)".

 

לפי הדו"ח, השינוי המכונן שיאפשר חזרה לשגרה הוא "סיכול" של הידבקות פוטנציאלית. הסיכול "יאפשר לשחרר את עיקר המשק לעבודה לאחר התייצבות, תוך הטלת מגבלות משמעותיות על פעילות במרחב הציבורי, ועל ענפים שמתאפיינים בקהלים גדולים ומזדמנים. צורת המעבר תהיה שלבית, גיאוגרפית ו/או סקטוריאלית".

 

אז מה מונע את החזרה לשגרה מסוימת או את ההפחתה של ה-Re, ומדוע ה"סיכול" אינו משבע רצון?

 

לפי חוקרי גרטנר, "מערך הסיכול" - בדיקות, תחקירים ובידודים - הקיים כיום אינו עונה על הצורך, ולמעשה לא הצליח עד כה לקטוע שרשראות הדבקה אלא באחוזים נמוכים (פחות מ-20%).

 

במכון מסבירים כי "יותר מאשר הרחבת היקף הבדיקות, מדובר בקיצור זמנים משמעותי ולצורך כך יש צורך לבחון את הארגון שלו, להאיץ תהליכים ולהרחיב את מדיניות הבדיקות. אנו מסיקים שלצורך השלב הבא נדרש שילוב הדוק בין בדיקות ובידודים באופן טוב בהרבה ואגרסיבי יותר מהנעשה כעת". לדברי החוקרים, "הזמן מהופעת סימפטומים עד שיש בידנו תוצאות בדיקה גדל בחודש האחרון מ-3 ימים ל-8 ימים... אם זמן זה לא יקוצץ דרסטית לא נצליח לעמוד בדרישות שלב ההקלה, רצוי להגיע לתוצאות תוך 48-24 שעות. בהתחשב במאפייני התפתחות מחלה אצל חולה רצוי שהזמן הכולל יהיה קצר משמעותית מ 5.3 ימים".

 

אז מתי נראה שחרור של המשק - כלומר, מתי ה-Re יהיה מתחת ל-1? לפי המודל המחודש של המכון, גידול של בין 400 ל-700 נדבקים ליום, כפי שמתרחש כעת, מצביע על Re=1, ולא מאפשר ממש של חזרה לשגרה. ב-Re של 0.8, נראה את מספר החולים החדשים יורד בכ-60% תוך שבועיים למאות בודדות ליום, ובתוך כחודש נראה ירידה של 85% לכ-100 חולים חדשים ביום.

 

אם נצליח לעצור את ההתפשטות וה-RE יגיע ל-0.6 בלבד, אז מספר החולים החדשים יירד בכ-65% תוך שבוע לכ-200 ליום; בתוך שבועיים תירשם ירידה נוספת של 85% לכ-100 חולים חדשים; ובתוך חודש מספר החולים החדשים ינוע סביב 10 בלבד.

 

רחובות ריקים בתל אביב רחובות ריקים בתל אביב צילום: שמוליק דודפור

 

במכון גרטנר ממליצים על שחרור של המשק (עם מגבלות כמובן) אך ורק כאשר מספר החולים החדשים יגיע לכ-50 ליום, שכן במצב כזה המערכת שומרת לעצמה "שולי ביטחון" מספק לחזור להיערכות במקרה של הפרצות מחודשת, וזאת "בהנחה שמאמץ איתור החולים והכנסת המגעים הקרובים לבידוד יהיו יעילים וזריזים".

 

בדו"ח נכתב כי גם בשלב ההקלה, "יימשכו הצעדים של ריחוק חברתי וצעדים שנועדו לצמצם את הסיכוי להדבקה במפגש, בשילוב קפדני של זיהוי מהיר של התפרצויות, ופעולה מהירה של בדיקות תחקירים ובידודים לסיכול מהיר של שרשראות הדבקה". מנגד, בכירי המכון סבורים כי חלופות של "צעדי ריסון קיצוניים" (החמרה בסגר) אינן רצויות ולא יתקבלו על ידי הציבור, כאשר גם שימוש במידע גיאוגרפי מפורט (ניסיון למפות את ישראל לפי מספר החולים) אינה קבילה.

 

במכון לא מרוצים מהתמונות של נוסעים שמגיעים לנתב"ג ומשוחררים לבידוד ביתי, וקובעים: "יש לבודד בידוד תחת פיקוח - ולא לשלוח לבידוד בית רגיל - חוזרים מחו"ל". בהקשר הזה, הדו"ח מצביע על שימת לב מיוחדת לנכנסים לרשות הפלסטינית - סוגיה שמוגדרת כ"נקודת תורפה אפשרית לעתיד".

 

בניגוד לעמדת ראש הממשלה, חוקרי המכון קובעים כי "פתרונות טכנולוגיים מבוססי מיקום לא יאפשרו קטיעת שרשראות ולא יבטלו את הצורך ביכולות מניעה גבוהות. לא זו בלבד, אלא שבהינתן קטיעת שרשראות יעילה אין צורך בפתרונות טכנולוגיים מבוססי מיקום אלא די בניטור תחלואה לצורך הערכת מצב שוטפת ובבידוד של אזורים מוכי תחלואה. לכן ממליצים שלא להיכנס למורכבות גדולה של פתרונות טכנולוגיים כאלו".

 

מחלקת קורונה בשיבא מחלקת קורונה בשיבא צילום: שאול גולן

 

כותבי הדו"ח ממליצים עוד על שימוש במסכות, "גם אם חלק מהאוכלוסייה לא תשתמש בהן באופן יעיל", שכן "הוא יכול לצמצם את Re מ- 3.1 לסביבות 1". עם זאת, במכון מבהירים כי אין ביכולתם לאמוד את תרומתן הכמותית כעת. כמו כן, בשלב זה, החוקרים מודים כי לא ניתן לכמת השפעות עונתיות.

 

הדו"ח ממליץ על בידוד של אזורים מוכי תחלואה, תוך טיפול נפרד בהם. במקומות האלה יש למנוע ככל הניתן "זליגות" ואף להדק את ההסגר במידת הצורך. עם זאת, יש להבדיל בין מוקדי התפרצות למוקדי התפשטות; לדוגמה, בבתי האבות, שם נמצאת אוכלוסייה מאוד פגיעה, הטיפול לא תורם כלל להאטה בהתפשטות: "אוכלוסיית הקשישים קטנה יחסית וכמות המגעים שלה מוגבלת ולכן לא משפיעה כמעט על Re הכללי של האוכלוסייה", נכתב בדו"ח.

 

החוקרים מזהירים בדו"ח מפני ההצעות בדמות "הדבקה המונית" של צעירים וזאת על מנת לפתח "חסינות עדר" - לפחות בשלב זה - שכן צעדים כאלו עלולים להתברר כהרי אסון ולהביא ל"מוות של אלפי צעירים ועשרות אלפים כאשר כוללים גם גילאים מבוגרים יותר", בקירוב גס היקף התמותה הכללי בשנה שלמה.

x