שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

משבר הקורונה

הצניחה הדרמטית בהכנסות ממסים היא רק קצה הקרחון

ההכנסות ממסים במרץ השנה ירדו בכ־20% ביחס למרץ אשתקד, כמחצית מהירידה בשל חיתוך בתשלומי המע"מ; זינוק בהכנסות על רווחי הון לאחר בריחת משקיעים מהבורסה; כל זאת, כשהמשק נכנס לשיתוק רק במחצית החודש

עמרי מילמן 07:0112.04.20

העלייה בשיעור הגירעון ל־4% תמ"ג שנראתה בעבר הלא־רחוק כמו תרחיש אימה, הפכה להיות רק קצה הקרחון עבור המשק הישראלי בעקבות משבר הקורונה והצעדים של הממשלה לשלוט במצב בניסיון "לשטח את העקומה". נתונים שפרסם משרד האוצר ערב ליל הסדר שופכים אור על מה שהתרחש עד כה במשק, והערכות על מה עוד צפוי בתקופה הקרובה.

 

 

ההכנסות ממסים בחודש מרץ השנה עמדו על 22.3 מיליארד שקל, זאת בהשוואה ל־28.3 מיליארד שקל במרץ 2019, ירידה של כ־6 מיליארד שקל שהם כחמישית מהסכום הכולל. אך כשלוקחים בחשבון שינויים שנעשו באופן יזום, כמו דחיית מע"מ לעסקים קטנים של עד 1.5 מיליון שקל, רשות המסים מעריכה ירידה של 6% בהכנסות ממסים. אלא שלכולם ברור שזו רק ההתחלה, שכן המשק נכנס לשיתוק החל מאמצע חודש מרץ והנתונים הקשים עדיין לפנינו. 

מנהל רשות המסים ערן יעקב. שינוי קיצוני בתחזיות מנהל רשות המסים ערן יעקב. שינוי קיצוני בתחזיות צילום: עמית שעל

 

המקדמות נחתכו ב־20%

 

כאשר צוללים לנתונים ניתן להבין דרך ההכנסות ממסים את המצב במשק. כך למשל, מס ההכנסה מחברות ועצמאים צנח ב־18%. זאת בעקבות החיתוך החד של המקדמות כשהחברות והעצמאים הבינו שלא ירוויחו כמו שציפו בתחילת השנה. אצל עצמאים נרשמה ירידה של 11%, בחברות נרשמה ירידה של 21%.

 

את השינוי הקיצוני ביותר ניתן לראות בהכנסות משוק ההון, שם נרשמה עלייה של 175% בהכנסות ממסים. הגבייה שעמדה על 680 מיליון שקל מוסברת במימושים הרבים בעקבות מכירת המניות של כל מי שיצא משוק ההון עם תחילת המשבר. 

 

 

במקביל, נרשמה עלייה חדה בהחזרי המס, בשיעור של 33%, מ־1.4 מיליארד שקל ל־3.4 מיליארד שקל. זאת בין היתר הודות למהלך של רשות המסים בו היא החזירה מקדמות לעסקים במטרה להקל על התזרים שלהם.

 

צניחת הפעילות במשק, להוציא את הפעילות ברשתות המזון, משפיעה גם על גביית המע"מ, שכן אם לא קונים מוצרים לא ייגבה עליהם גם מע"מ. בעוד שבמרץ בשנה שעברה ההכנסות עמדו על 9.5 מיליארד שקל, בחודש שעבר הן עמדו על 6.6 מיליארד שקל.

 

בימים כתיקונם יש לשער שהיתה עלייה בפעילות, שכן חג הפסח חל השנה ב־10 לחודש אפריל לעומת ה־19 לחודש בשנה שעברה - והרכישות המוגברות המלוות אותו בדרך כלל מתחילות שבועיים לפני החג. 

 

גירעון בתהום של 15%

 

הירידה ביבוא הביאה לפגיעה במס הקנייה שעמד במרץ השנה על 2 מיליארד שקל לעומת 2.8 מיליארד שקל במרץ שעבר. אלא שכאן מדובר על מס מאוד דינמי. במרץ שעבר הוקדמו רכישות כלי רכב בעקבות שינויים במיסוי, ומאז דצמבר האחרון ישנה ירידה ביבוא רכבים ביחס לשנה שעברה. מאידך בחודש מרץ האחרון נעשתה הקדמה מסיבה אחרת לגמרי - ההנחיה לפנות את המחסנים בנמלים כדי לקלוט סחורות חיוניות בשל מצב החירום. ההנחיה חייבה את היבואניות הישראליות להכניס את הרכבים לארץ ולשלם עליהם מס קנייה ומע"מ. כאשר מנטרלים את כל השינויים בעקבות יבוא הרכבים, נרשמת עלייה של 21% בהכנסות ממסים, זאת בעיקר בזכות העלייה במס על יבוא סיגריות וטבק שהתרחשה בשנה שעברה.

 

ברשות המסים ובמשרד האוצר לא מופתעים מהנתונים, שכן כבר עתה ברור שההכנסות השנה יירדו משמעותית ויעלו את הגירעון לרמה שלא ידענו. ההכנסות ממסים הם חלק מהמדדים המבשרים את גובה הגירעון. וכשתשלום המס יורד האוצר מעדכן את הערכותיו. מגירעון שהיעד המקורי שלו היה 2.5%, הצפי שהוא ינוע בין 6.5% בתרחיש של השבתה חלקית לחמישה שבועות, לבין 15.5% במקרה של השבתה כוללת של 3 חודשים. ההערכות בבנק ישראל מדברות על גירעון של מעל 7%. יש לזכור שמרץ הוא חודש בו הפגיעה היתה חלקית בלבד, שכן ההחמרות וההגבלות התחילו באמצע החודש. באוצר וברשות המסים מעריכים כי באפריל מידת הנזק תהיה משמעותית בהרבה.

x