שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

משבר הקורונה

החזרה לשגרה: הייטק ראשונים, תרבות בסוף

ענפים עם פריון ותעסוקה גבוהים, כמו הייטק, מסחר ותעשייה, יושבו ראשונים לעבודה, כך עולה מדו"ח שיידון היום במל"ל ומזהיר מנקודת “אל חזור". עסקים עם סיכון גבוה ישובו לפעול על פי חלוקה גיאוגרפית

עמרי מילמן 14:5711.04.20

יש להתחיל להחזיר לתפוקה ראשית את הענפים בעלי פוטנציאל הסיכון הבריאותי הנמוך ביותר, התורמים בצורה הרבה ביותר לתוצר: הייטק, פיננסים, יבוא, מסחר ותעשייה. כך קובע דו”ח שידון היום בין נציגי משרד האוצר, הבריאות והמל"ל בדיון על אסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה.

 

המסמך רוכז על ידי מנכ”ל משרד האוצר שי באב”ד ונכתב על ידי אגפי התקציבים והכלכלנית הראשית באוצר, מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה, המוסד, צוות טיפול במגיפות במשרד הבריאות, בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד הכלכלה וד"ר אורן סתר. מבקש לצמצם את המשבר הכלכלי שיצרו ההגבלות שקבעה הממשלה.

 

בדו”ח הסופי יוצג גם לוח זמנים עם המלצות למועדי חזרה לעבודה, שייקבע בסופו של דבר על ידי ראש הממשלה.

 

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ומנכ"ל האוצר שי באב"ד מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ומנכ"ל האוצר שי באב"ד צילום: יואב דודקביץ, עמית שעל

 

לפי ההערכות בדו”ח, יותר מ־400 אלף איש מבין יותר ממיליון מובטלים היום, לא יחזרו למעגל העבודה גם לאחר תום הסגר. זאת לעומת ההערכה המוקדמת של שירות התעסוקה שהעריך כ־200 אלף לאחר החזרה לשגרה. ככל שהסגר יימשך יותר זמן כך מספר המובטלים שישארו אחריו יעלה. עוד קובע הדו”ח כי "הסיכון שהחברות שנפגעות מהמגבלות יקרסו פיננסית, או יחליטו להפסיק את פעילותן גדל באופן חד". במצב כזה כל האצת הפעילות במשק תתעכב בשל הצורך לחדש קשרי עובד־מעביד, לבסס חוזים או להשמיש ציוד.

 

לצד ההערכות על הפגיעה בתוצר והזינוק בגירעון, שיוכל להגיע גם למעל 11% עם שלושה שבועות נוספים של סגר מלא, הוא עשוי לשלוח למעגל האבטלה עוד מאות אלפי ישראלים מאחר שמספר העסקים שלא יוכלו להיפתח מחדש יגדל.

 

מחברי הדו”ח מזהירים מפני "נקודת האל חזור" אליה יגיע המשק, מבחינת ההשפעה הכלכלית לטווח ארוך על הכלכלה. נקודת האל חזור אמנם אינה מפורטת בדו”ח, אולם בכירים באוצר מזהירים כי ההתמודדות עם משבר הקורונה תגרור את הכלכלה הישראלית שנים אחורה. עם פגיעה בשירותי רפואה, חינוך ורווחה, פיתוח תשתיות אטי ואולי גם פגיעה בבטחון המדינה.

 

הדו”ח אמנם מתייחס למגזר העסקי בלבד, אך מדגיש את החשיבות שבהחזרת המגזר הציבורי לפעילות בעיקר בתחום הבינוי והתשתיות. נכון לעכשיו מלבד המשרדים החיוניים (כמו הביטחון או הבריאות) שפועלים בצורה מלאה, המגזר הציבורי פועל במתכונת של כ־35%.

 

 

סיכון מבוקר בחזרה לעבודה

 

מחברי הדו”ח ממליצים לחזור לעבודה במתכונת של סיכון מבוקר. "מרבית מקומות העבודה”, נכתב בו, “תורמים להידבקויות הנצפות בישראל פחות מאשר פעילויות אחרות. טענה זו מתחזקת כאשר לוקחים בחשבון צעדי מניעה נוספים שבתי העסק יידרשו לאמץ כגון חבישת מסכות, הגבלת מספר עובדים ולקוחות בחלל, צמצום ישיבות, הגברת ההיגיינה והחיטוי ועוד". כך שההערכות הן שמקומות העבודה יחלו לחזור לשגרה לפני שתותר התפילה המשותפת בבתי הכנסת, לדוגמה. לדברי מחברי הדו”ח נכון להסתכל על תרומת הפעילות של מועסק בענף לתוצר, ממנה נגזרות גם הכנסות המדינה ממסים ויכולתה לממן הוצאות בריאות, תוכניות סיוע ופעילויות אחרות של הממשלה. במלים אחרות, תחת ההנחה שניתן להחזיר לעבודה מספר מוגבל של עובדים — אלו העובדים הצפויים לתרום הכי הרבה למשק.

 

מסקנת מחברי הדו”ח היא כי הענפים בעלי פוטנציאל הסיכון הבריאותי הנמוך ביותר שתורמים הכי הרבה לתוצר המשקי, הם אלו שצריכים לחזור לעבודה ראשונים. אחריהם אלו שיצמצמו משמעותית את היקף האבטלה במשק.

 

בדו”ח מחלקים בין הענפים על שני צירים: עד כמה הם תורמים לתוצר ועד כמה הסיכון להתפשטות המחלה בקרבם נמוך. בין הענפים שמהווים תרומה גבוהה לתוצר יחד עם סיכון נמוך להתפשטות המחלה נמצאים ההייטק, תעשיה, פיננסיים, שירותים בעבודה מרחוק (כמו עורכי דין ורואי חשבון) עבודה במחסנים ומסחר סיטונאי. ענפים עם סיכון מעט גבוה יותר הם עבודה משרדית עם שירות לקוחות פיזי ומכירה קמעונאית בחנויות. עבודות עם סיכון נמוך להתפשטות אך תרומה נמוכה לתוצר הן עבודות באוויר הפתוח כמו חקלאות ובינוי.

 

בתרומה גבוהה לתוצר אך סיכון גבוה ישנה מכירה קמעונאית בקניונים ושווקים. ועל תרומה נמוכה לתוצר לצד סיכון גבוה, כלומר ענפים שיחזרו לפעול רק עוד זמן מצויים שירותים שיש בהם קרבה פיזית רבה כו שירותים פרא־רפואיים ומספרות, בתי מלון ושירותי הארחה, בילוי ופנאי עם התקהלות כמו בתי קולנוע או אולמי שמחות.

 

כאשר מסתכלים על תרומה לתעסוקה בצד החיובי של סיכון נמוך עם תרומה גבוהה נמצאים תעשייה, עבודות בחוץ כמו חקלאות ובינוי, עבודה במחסנים, מכירה קמעונאית בחנויות ועבודה משרדית עם שירות לקוחות פיזי. כדי למדוד את התרומה לתעסוקה בדקו מה שיעור המועסקים בני 25 עד 64 שמשתכרים בענף פחות מהשכר החציוני. זו האוכלוסיה שיהיה לה קשה יותר להתמודד עם תקופת אבטלה ממושכת וחיוני להחזירה לעבודה בקרוב.

 

בדו”ח יש התייחסות מיוחדת לענפי המסחר והקמעונאות בחנויות ובקניונים — שם הסכנה הבריאותית יחסית גבוה. לצד הסיכון מציינים בדו”ח כי לחזרה לשגרה של ענף זה יש השפעה משמעותית על היקפי התעסוקה שכן מועסקים בו 350 אלף עובדים, חלקם בשכר נמוך, כך שהסיכוי שלהם להיפלט ממעגל העבודה ולהיקלע לעוני - גבוה. בנוגע לענפים שהסכנה הבריאותית בהם גדולה ממליץ הדו”ח לדרג אותם גיאוגרפית כך שמקומות התעסוקה ייפתחו מוקדם יותר באזורים בהם התחלואה נמוכה יותר. 

פועלי בניין. העבודה באוויר הפתוח נחשבת למסוכנת פחות פועלי בניין. העבודה באוויר הפתוח נחשבת למסוכנת פחות צילום: עמית שעל

 

"בלי גנים לא תהיה עבודה"

 

ענף שכבר היום מצוי בכאוס ולעתים הצפיפות בו אינה סבירה הוא התחבורה הציבורית. לפי הדו”ח בממוצע כחמישית מהמועסקים מגיעים לעבודה באמצעות התחבורה הציבורית. גם תחת ההנחה כי לכמחצית יהיו פתרונות חלופיים, השבתה של התחבורה הציבורית תפגע ב־10% בתוצר ותרחיב את אי השוויון מאחר והאוכלוסיות החלשות הן אלו שייפגעו.

למערכת החינוך חשיבות גדולה ליכולת של המועסקים לחזור למקומות העבודה; ליותר מ־384 אלף משקי בית בישראל יש ילדים בגילים 0־9 שאי אפשר להשאיר ללא מסגרת ולצאת לעבודה. יתר על כן, במשקי בית בהם הורים עברו לעבוד מהבית, יכולתם לעבוד בצורה יעילה מוגבלת מאוד. ההערכה היא שהפגיעה העקיפה בתוצר היומי (לא כולל תוצר מערכת החינוך עצמה) כתוצאה מסגירת מערכת החינוך תהיה כ־9.4%.יש לציין גם כי ישנה גם פגיעה משמעותית בתעסוקה בענף החינוך, בעיקר אצל גננות ומורים לבני 0־6, שחלק גדול מהם יצא לחל"ת ולא לחופשה.

 

גורמים בממשלה אמרו אתמול ל"כלכליסט" כי בלי שחרור של הגנים והכיתות הנמוכות אנשים לא יוכלו לחזור לעבוד. גם אם יהיו הנחיות שיאפשרו לפתוח חזרה חלק מהעסקים, “אם לא יהיו מסגרות לילדים — לא יהיה מי שיעבוד שם”. לפי הההערכות כרגע, החינוך המיוחד יחזור לפעול מיד אחרי חג הפסח, כאשר בוחנים להפעיל את הגנים עם מגבלות כמו למשל יום כן יום לא, כדי לאפשר קבוצות קטנות יותר, וכך גם לגבי כיתות א’־ד'. במשרד הבריאות, שגני הילדים עבור ילדי עובדי מערכת הבריאות עוד פועלים עבורו, יתקשו להתנגד לכך ככל הנראה.

 

נקודה נוספת שמוזכרת בדו”ח על רקע ההחלטות הסותרות והמשתנות מדי יום, היא כי "חשוב לייצר ודאות למגזר העסקי ולפרסם בהקדם האפשרי את מדיניות החזרה לעבודה והצפי לחזרת סוגי מקומות העבודה השונים לפעילות".

 

באוצר אומרים כי חיוני שלוח הזמנים שיתקבל בסופו של דבר — ויקבע אבני דרך על פיהם מחמירים או מקלים את ההגבלות — יפורסם לציבור ויהיה שקוף ככל הניתן. לדבריהם אופי קבלת ההחלטות עד כה לא רק מקטין את אמון הציבור אלא פוגע בצייתנות, יוצר חוסר ודאות ופוגע בתקווה לחזור לשגרה. כך שמלבד מהירות והחלטיות חשובה כאן לא פחות השקיפות הציבורית.

x