$
בארץ

עתירה לבג"ץ נגד הסגר בבני ברק: "הכתמת ציבור שלם כמצורע"; המדינה: "לא היה מנוס"

ארבעה עורכי דין חרדים מבני ברק הגישו לבג"ץ את העתירה בדרישה לבטל את החלטת הממשלה להכריז על בני ברק "כאזור מוגבל" לשישה ימים. "ההחלטה שוללת את זכויות האדם הבסיסיות ביותר ואת כבודם של מאות אלפי אנשים", נכתב בעתירה. בית המשפט העליון הורה למדינה להשיב לעתירה עד היום בשעה עשר

משה גורלי 16:4807.04.20

"כך הפכו בפועל תושבי בני ברק, ו/או כל בעלי חזות חרדית, למפיצי מחלות, מרעילי בארות, אשר הציבור 'הנאור' וה'נורמטיבי' השומר נפשו, ראוי לו כי ירחק מהם", כך כותבים ארבעה עורכי דין חרדים מבני ברק שעתרו אתמול לבג"ץ נגד הכרזת הסגר שהוטל על עירם. "תוצאתה של ההכרזה, הינה הכתמת ציבור שלם. מעתה כל תושב בני ברק, הינו בחזקת מצורע ומוכה שחין, עד שיוכח אחרת".

 

עורכי הדין ידידיה לוונטהל, דוד איזקסון, משה ליפל וצבי זקס דורשים לבטל את החלטת הממשלה להכריז על בני ברק "כאזור מוגבל" לשישה ימים. בית המשפט העליון נענה לדחיפות הבקשה והשופט יצחק עמית הורה למדינה להשיב לעתירה עד היום (שלישי) בשעה עשר.

 

שופט בית המשפט העליון יצחק עמית. הורה למדינה להשיב לעתירה שופט בית המשפט העליון יצחק עמית. הורה למדינה להשיב לעתירה צילום: אוהד צויגנברג

העותרים תוקפים בחריפות את החלטת הסגר: "לא די שהיא מהווה ענישה קולקטיבית כפי שיפורט להלן בעתירה בהרחבה, היא גם שוללת את זכויות האדם הבסיסיות ביותר ואת כבודם של מאות אלפי אנשים, נשים וטף, קשישים, חולים במחלות כרוניות, בעלי מוגבלויות נפשיות וגופניות ועוד, המתגוררים בעיר בני ברק". העתירה מופנית נגד כל הגורמים השלטוניים המעורבים בסגר – מראש הממשלה בנימין נתניהו, דרך שר הבריאות יעקב ליצמן, שר הביטחון נפתלי בנט, האלוף במיל. רוני נומה המפקד בשטח, ועד ראש עיריית בני ברק וסגנו.

 

העתירה מאשימה את המדינה בפופוליזם ואפליה. "כך 'מקריבים' המשיבים את תושבי בני ברק במטרה לקנות שקט תקשורתי", נכתב בה. וגם: "ספק רב, לו למשל היה מדובר בעיר שאינה יהודית, האם מוטל היה סגר הדוק כל כך". אחת ממשמעויות הסגר, לדברי העותרים, היא חסימת קשרים משפחתיים חיוניים. "אזרח המתגורר מחוץ לתחומי העיר בני ברק אשר נדרש להעביר מזון ו/או תרופות להוריו הקשישים המתגוררים בתחומי העיר, תלוי בחסדיו של השוטר העומד בשערי העיר ברגע נתון, ובאצבעו קובע גורלות התוצאות בשטח ניכרות, והן בלתי נסבלות לחלוטין", נכתב, בצירוף דוגמא אישית: "כך חוותה רעייתו של אחד העותרים, בבואה לרכוש ולספק תרופות לאמה ניצולת שואה, בהשפלות הן בכניסתה לעיר והן ביציאתה. ועל המבטים מזרי האימה המופנים אל כל תושב בעל חזות חרדית אין צורך להרחיב".

 

שוטרים וחרדים בבני ברק. "הותר דמם של החרדים" נכתב בעתירה שוטרים וחרדים בבני ברק. "הותר דמם של החרדים" נכתב בעתירה צילום: מאיר תורג'מן

העתירה לא נמנעת מהערות ציניות. "לא נותר אלא לתהות על זהות הזוכה במרכז לחשמול הגדרות", מרמזים העותרים על רעיונות הקמת חומות ההפרדה בין בני ברק לרמת גן שעלתה על הפרק. אבל עיקרה נשענת על טיעונים משפטיים שנגזרים מדמוקרטיה, זכויות האדם, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. היא מכסה את הנזקים - החל מהקטסטרופה הגדולה – "ההכרזה מהווה גזירת דינם של כ- 210 אלף תושבי העיר בני ברק בהדבקה המונית שלהם עצמם רק משום שאיתרע מזלם וכתובתם בתעודת הזהות היא בני ברק". ועד לנזקים הקטנים כמו עדותו של מנחם, אינסטלטור שעובד בבני ברק שמנסה להגיע לבתיהם של אנשים לתקן סתימות ולא מצליח.

 

וכמובן, הנזק התדמיתי הכבד למגזר החרדי בכללותו: "מרגע היוודע דבר הסגר על העיר, הותר דמם של החרדים בכללותם, ובמרחבי הרשת וכלי התקשורת הרבים לא פספסו הזדמנות להכות בחרדים. החלל המתווך בין האזרחים למתרחש, נשטף כולו בשנאה יוקדת, ועל המגזר החרדי הוטל לבד מן הסגר גם אות קין שזמן רב יעבור עד שיוסר".

 

תשובת המדינה לבג"ץ: "בגלל התחלואה לא היה מנוס מהסגר"

 

"יש לדחות את העתירה כיוון שאינה מגלה עילה להתערבות שיפוטית", טוענת המדינה באמצעות עורכי הדין נחי בן אור ותהילה רוט, בתגובה לעתירת ארבעת עורכי הדין תושבי בני ברק שדרשו לבטל את הסגר. הכרזת הסגר, נטען, "מהווה נדבך נוסף וחשוב בהתמודדות עם מגפת הקורונה.. ההחלטה תכליתן של המגבלות הללו היא שמירה על בריאותם וחייהם של כלל תושבי מדינת ישראל. לעמדת המשיבים, לנוכח היקף התחלואה בעיר, קצב ההדבקה, והצפיפות בבני ברק לא היה מנוס מלהכריז על העיר כ'אזור מוגבל'".

 

ההחלטה להכריז על העיר בני ברק כאזור מוגבל התקבלה על סמך חוות דעת אפידימיולוגית של ד"ר אודי קלינר סגן ראש שירות בריאות הציבור במשרד הבריאות. תוקף הסגר על בני ברק שאמור להסתיים מחר יוארך עד ליום 10.4.20. בקבועי זמן אלה כבר לא יהיה מקום לדיון והחלטה של בג"ץ, אלא אם כן יוארך הסגר לתקופה ממושכת.

 

 

אברהם רובינשטיין, ראש עיריית בני ברק אברהם רובינשטיין, ראש עיריית בני ברק צילום: שוקי לרר

 

"לעמדת גורמי המקצוע", נכתב בתשובת המדינה, "מקום בו קיים צבר תחלואה משמעותי וקצב הדבקה גבוה, יש להטיל באזור זה מגבלות תנועה חמורות...בני ברק מהווה מוקד תחלואה חריג ומשמעותי". התשובה המשפטית היא ש"ההגבלות הותקנו לתכלית ראויה ברורה, והיא צמצום הסיכון הנשקף מפני נגיף הקורונה על-ידי הגבלה של כניסות ויציאות מאזור תחום – התחום המוניציפלי של העיר בני ברק".

 

לפני תשובת המדינה, התקבלה תגובתם של ראש עיריית בני ברק אברהם רובינשטיין ושל עיריית בני ברק באמצעות עוה"ד יהודה ליבוביץ ואריאל יונגר שמצטרפים לעמדת העותרים. "יש לקבל את העתירה, במובן זה, שדין העיר בני ברק כדין כל עיר ואם אחרת במדינת ישראל ! ובהתאם לכך, כל אותם אמצעי בטיחות וזהירות למניעת התפשטות נגיף הקורונה, הננקטים ביתר ערי ישראל, יחולו אף על העיר בני ברק ותושביה. אין דם תושביה של בני ברק סמוק פחות מדמם של תושבי ערי ישראל האחרות".

 

ועם זאת, לא שוכח ראש העירייה "להודות לכל הגורמים העוסקים לילות כימים, בעיניים טרוטות תוך שמוסרים עצמם למען העיר ותושביה - משרדי הממשלה, פיקוד העורף, רח"ל, צה"ל משטרת ישראל, כוחות ההצלה והרפואה, אירגוני המתנדבים ועובדי העיריה - לכולם התודה שלוחה, הכרת הטוב ותפילה".

x