שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

משבר הקורונה

"צריך להתכונן לשלושה חודשי סגר ולאחר מכן עוד סגר חלקי"

ד"ר זאב רותם מ־KPMG מאמין כי רק ברבעון הרביעי של השנה יש סיכוי לחזור לשגרה, כך על פי מחקר שמשווה את ההתמודדות של 29 מדינות עם המשבר. "מאזן הכוחות הכלכלי בעולם הולך ומשתנה. מדינות ועסקים יצטרכו להתאים עצמם"

אתי אפללו 11:5105.04.20

"אנחנו מסתכלים על מה שקורה בעולם, ומנסים לענות על השאלה שמטרידה את כולם: כמה זמן זה יימשך. כל המדינות בעולם הולכות באותה דרך – החל מסגירת השמים ועד סגר, ולאחר מכן הקלות כאשר ההדבקה פוחתת. אורך הסגר נע בעולם בין חודש לשלושה חודשים, והוא תלוי בשני משתנים – באיזה שלב של ההדבקה התחילו לנקוט צעדים, ועד כמה הסגר אפקטיבי. בישראל עדיין אין סגר אפקטיבי על כל מוקדי ההדבקה העיקריים, ואני מאמין שסגר כזה יוטל בקרוב". את הדברים האלו אומר ד"ר זאב רותם, שותף וראש מחלקת הייעוץ האסטרטגי בפירמת רואי החשבון KPMG־סומך חייקין, בהתבסס על מחקר מקיף שערך ב־29 מדינות מפותחות, שניתח את דרך ההתמודדות שלהן עם המשבר.

 

ד"ר זאב רותם. לא נכון למדוד היקף הסיוע רק כאחוז מהתמ"ג ד"ר זאב רותם. לא נכון למדוד היקף הסיוע רק כאחוז מהתמ"ג צילום: HAIM YOSEF

 

לדברי רותם, "מהרגע שיוטל סגר אפקטיבי – צריך להיערך לסגר של שלושה חודשים, ולאחר מכן לסגר חלקי של שלושה חודשים נוספים. ברבעון הרביעי של השנה יש סיכוי שנצליח לחזור למתווה פעילות תקין".

 

נקודה נוספת שנבדקה במחקר היא התמודדות הממשלות השונות עם המשבר. "הממשלות צריכות להתמודד עם שני משברים: בריאותי וכלכלי. כרגע בכל העולם העדיפות היא לטיפול במחלה על חשבון הכלכלה", אומר רותם. לדבריו, גם הצעדים בהם נוקטות הממשלות דומים, והם נבדלים בעיקר בעוצמתם ובאופן הפעלתם. "כולם מנסים לטפל בעובדים – כי העסקים היו צריכים לקבל החלטה מה עושים עם העובדים. כאן רואים שתי אסטרטגיות עיקריות – או לשלוח עובדים לאבטלה ולשלם להם דמי אבטלה, או לסבסד את השכר שלהם למעסיק על מנת שהעסק יוכל להמשיך לעבוד". לדברי רותם ההוצאה למדינה בשני המקרים היא זהה. "בישראל בחרו בדרך האבטלה כי האוצר העדיף שהכסף יצא מהעתודות של ביטוח לאומי ולא דרך תמיכה תקציבית ישירה, כדי למנוע גידול בגירעון שמשתקף באופן מיידי. החיסרון בשיטת החל"ת הוא שזו מקלה על המעסיק לא להחזיר אנשים לעבודה בתום החל"ת, בטח לא כאשר צפוי מיתון". עוד מסביר רותם כי העסקים קטנים, שלהם אורך נשימה קצר יחסית, ספגו את רוב הפגיעה במשבר ולכן נמצאים בלב חבילות התמריצים של המדינות השונות.

 

 

מהמחקר עולים פערים גדולים בין היקפי הסיוע של המדינות. "אנחנו רואים כי סין גיבשה חבילה בהיקף של 1% מהתמ"ג, בעוד שבמדינות אחרות מגיעים עד ל־20% מהתמ"ג". עם זאת, לדבריו המדידה של היקף הסיוע רק על פי שיעורו מהתמ"ג אינה נכונה, ויש להוסיף למשוואה משתנים נוספים. "בסין בודדו את מחוז חוביי מוקדם, אז בכל המדינה נפגעו אולי 200 מיליון איש במחוז עצמו ובמחוזות השכנים. בנוסף, בסין רוב העסקים, בעיקר העסקים הגדולים, הם ממשלתיים והמדינה לא צריכה לתת להם סיוע – פשוט צריך להורות להם לא לפטר. בישראל למשל, כל הכלכלה נעצרה, אבל במגזר הציבורי לא פיטרו אנשים, וברוב המקומות גם לא הוציאו לחל"ת. חוץ מזה חלק מחבילות התמיכה הן לא תמיכה במשק, אלא הוצאה ממשלתית כתוספת לתקציב של משרדים שונים, שנדרשה על מנת להתמודד עם המשבר".

 

לפי רותם, חשוב להבין את דרך מתן התמיכה ולהבין שככל שהמשבר יתארך תידרש עוד תמיכה ישירה לעסקים על מנת לקיים אותם,

ולסייע באופן ישיר לחברות שהמדינה רוצה שימשיכו להתקיים, כמו אל על. סיוע שאף יכול להגיע להלאמה, שהיא חלק ממשברים, כמו שהיה עם משבר מניות הבנקים".

 

השאלה האחרונה עליה ענה המחקר היתה איך ייראה העולם ביום שאחרי. מהבדיקה עולה כי הענפים שנפגעו בעוצמה הגדולה ביותר עד כה הם תעופה, תיירות, בידור ופנאי וקמעונאות, אבל לדברי רותם זה לא השינוי היחיד שיקרה. למשל, הצפי למעבר יותר גדול של עבודה מהבית יפגע בענף הנדל"ן המניב, בדגש על משרדים. מנגד המרוויחים הם חברות טכנולוגיית האונליין, האיקומרס וחברות המשלוחים, תעשיית הפארמה ויצרניות המזון. גם מאזן הכוחות העולמי צפוי להשתנות: " מאזן הכוחות הכלכלי בעולם ישתנה. עסקים יצטרכו להתאים את עצמם למצב החדש, וכמובן גם מדינות. לסין, שיצאה ראשונה מהמשבר, יהיה יתרון ענק על מדינות שעדיין נאבקות בו – ארה"ב וחלק ניכר ממדינות אירופה".

x