בארץ

משבר הקורונה

בעולם נערכים לאיתור מחוסנים לקורונה; ישראל מדשדשת מאחור

המרדף אחר מטושים עשוי להפוך לא רלבנטי. בדיקות חדשות יעניקו "תעודת חסינות" למי שפיתחו נוגדנים למחלה, ויאפשרו לאזרחים אלו לשוב לעבודתם. ויש כבר חברה ישראלית שמתכוננת, ומבטיחה שיהיו מספיק בדיקות לכולם. אז למה במשרד הבריאות מתעכבים?

סופי שולמן 07:5702.04.20

האם הוויכוח על איכות ומספר הבדיקות לגילוי נגיף הקורונה הוא הוויכוח של אתמול? יותר ויותר מדינות מבינות כי מרבית האוכלוסיה תידבק, ואולי אפילו כבר נדבקה כפי שטוענים אפידמיולוגים בבריטניה, ולכן מה שחשוב הוא לא בדיקות PCR לגילוי קיומו של הנגיף, אלא בדיקות לאיתור הנוגדנים לו. בדיקות כאלה, הנקראות בדיקות סרולוגיות, מאפשרות לגלות למי כבר יש חסינות לווירוס - גם אם הנבדק לא מודע לכך שנדבק. המשמעות שלהן דרמטית לצרכי החזרה לשגרה והקלות בסגר, כי מי שחלה ופיתח נוגדנים לא יכול להידבק מחדש ואין מניעה כי ישוב לעבודה.

 

 

 

על פי פרסום ב"דר שפיגל" הגרמני, הרשויות במדינה מתכננות לחלק לתושבים "תעודות חיסון" כדי להקל על הסגר ולאפשר לתושבים לשוב לעבודה. גרמניהמנתכננת לבצע מאות אלפי בדיקות סרולוגיות בשבועות הקרובים. תוכנית דומה מתגבשת גם בבריטניה באמצעות ערכות ביתיות שיימכרו ברשתות הפארם.

 

 

אילון גנור אילון גנור צילום: תומי הרפז

 

גם בישראל כבר נשמעות קריאות להתחיל בביצוע בדיקות סרולוגיות, אך מקורבים למשרד הבריאות טוענים כי מוקדם מדי לבצען, משום שלהערכתם אין כמעט אוכלוסייה בישראל שכבר יש לה נוגדנים.

 

עובדת מעבדה מבצעת בדיקת PCR עובדת מעבדה מבצעת בדיקת PCR צילום: אי פי אי,

 

בצד הרופאים הבכירים בישראל יצא בקריאה לביצוע בדיקות סרולוגיות פרופ' איתן פרידמן, מומחה לגנטיקה רפואית מבית החולים שיבא תל השומר. "אם היו מיישמים את הבדיקה הסרולוגית על ידי רופא המשפחה ניתן היה להחזיר לעבודה את האנשים שכבר נחשפו לווירוס", אמר.

 

לחזור לשגרה

 

הקריאה לבדיקות סרולוגיות עוברת גם למגזר העסקי ששואף להקדים חזרה לעבודה סדירה. בין הקולות הבולטים נשמע אילון גנור, יזם סדרתי ומי שזכור כמייסד ווקלטק, החברה שהמציאה הלכה למעשה את טלפוניית האינטרנט. גנור הוא רופא בהשכלתו ובעבר הקים את חברת Virovahl בשיתוף עם קבוצת אפדיומיולוגים משוודיה. בשיחה עם "כלכליסט" אמר גנור: "ללא בדיקות סרולוגיות, הדיבורים על שיעור התמותה הם חסרי חשיבות, כי איננו יודעים כמה באמת נדבקו בווירוס".

 

חיזוק לחשיבות הבדיקות הסרולוגיות מגיע מאיסלנד, שאוכלוסייתה קטנה ולכן מבין מדינות העולם בדקה את השיעור הגבוה ביותר של אזרחים. הבדיקות שם מראות כי מחצית מהנדבקים בקורונה כלל לא הפגינו תסמינים.

 

בדיקה בבית או במעבדה

 

במגזר העסקי נערכים לביצוע בדיקות סרולוגיות באמצעות פיתוח ערכות מתאימות. רק שלשום קיבלה חברת Bio Medomics (ביו מדומיקס) האמריקאית, מקבוצת גטר, אישור חירום ממנהל התרופות והמזון האמריקאי לשימוש בערכות שלה לבדיקה מהירה. לפני כן קיבלה חברת EuroImmun (יורואימון) אישור CE, המקבילה האירופית של ה־FDA, לערכות הבדיקה שלה.

 

בדיקה סרולוגית שונה מבדיקת PCR. ראשית, אין שימוש במטושים המפורסמים, אלא דגימת דם שמזהה נוכחות של נוגדנים לווירוס הקורונה. קיימים שני סוגים של בדיקות סרולוגיות.

 

הראשונה, מהסוג שפיתחה ביו מדומיקס, היא בדיקה מהירה, שניתן לבצע בבית באמצעות דגימת דם מהאצבע וכעבור רבע שעה נותנת חיווי אם יש נוגדנים או לא. הבדיקה נגישה ונמכרת ברשתות הפארם, אך חסרונה הוא בשיעור הטעויות הגבוה.  

 

הסוג השני הוא בדיקה שפותחה על ידי יורואימון והיא דורשת מעבדה. החברה מיוצגת בישראל על ידי ביוטסט מכפר סבא. "הערכות שלנו מורכבות יותר ובודקות לא רק את נוכחות הנוגדנים, אלא את רמתם בדם", מסביר הראל תודר, מנכ"ל ביוטסט וביולוג בעצמו, "הבדיקה עוברת למעבדה והיא אמנם אורכת שלוש שעות, אך ניתן לבדוק בו זמנית עד 88 דגימות". תודר מסביר כי רמת הנוגדנים קובעת האם הנבדק עדיין מדבק או שכבר החלים לגמרי.

 

תודר מציין כי ביוטסט מצויים בקשר רציף עם מספר גורמים בישראל ובהם מעבדות שקשורות למשרד הבריאות. "כרגע הערכות נמצאות בבדיקה של גורמים שונים ואני משוכנע שזה ייכנס מהר גם בארץ. לא יהיה צוואר בקבוק בייצור ואספקה של הערכות בישראל גם אם יזדקקו להרבה כאלה", הוא מדגיש.

 

x