שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

המתווה של המכון למחקרי ביטחון לאומי: "מעבר למצב של חיים בנוכחות הקורונה בישראל"

במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בנו מתווה אסטרטגי ליציאה ממשבר הקורונה, שיוצג למקבלי ההחלטות. השבוע גם ערכו שם סימולצייה של "משחק מלחמה" של "קבינט הקורונה" כשהרעיון הוא לשנות את נקודת האיזון, שכיום מוטת פרמטר הבריאות ופחות מתחשבת בכלכלה. ראש המכון האלוף במיל' עמוס ידלין: "צריך לעבור ממדיניות של ריחוק חברתי גורף וצמצום דרסטי של המפעלים והעסקים למצב של חיים בנוכחות הקורונה"

עמיר קורץ 07:0902.04.20

"צריך שינוי אסטרטגיה. אם עד כה נושא הבריאות הכתיב את ההתמודדות עם הקורונה וכל שאר התחומים התיישרו לפיו, אנו נדרשים כעת לאסטרטגיה של מעבר הדרגתי ומבוקר בניהול כל המערכות - בריאות, כלכלה וחברה - לפי מודל של 'חיים בנוכחות הקורונה'. היות והקורונה לא הולכת לשום מקום בטווח הזמן הקרוב, אנו לא יכולים להישאר בנקודות קצה, ואנו צריכים לבחור בנקודת איזון נכונה יותר שתתחשב בשני האילוצים: בריאות וכלכלה. לכן אני מחליט על מעבר ממדיניות של ריחוק חברתי גורף וצמצום דרסטי של המפעלים והעסקים למצב של חיים עם הקורונה בו זמנית". כך הנחה אתמול ראש הממשלה את "קבינט הקורונה". וביתר דיוק - היו אלה דבריו של ראש אמ"ן לשעבר, האלוף במיל' עמוס ידלין, שגילם את רוה"מ בסימולציית "משחק מלחמה אסטרטגי" שערך המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בסיומה הוא הוציא מתווה ליציאה ממשבר הקורונה, שיוצג למקבלי ההחלטות במדינה.

הסימולצייה הזו היתה שיאה של עבודה שנערכה בשבועיים האחרונים ב-INSS במטרה לגבש אסטרטגיית יציאה מהמשבר. לצד ידלין, העומד בראש INSS, השתתפו דמויות נוספות שגילמו בעלי תפקידים שונים – סגן ראש המכון למחקר, תא"ל במיל' איתי ברון גילם את מזכיר הממשלה, מנהל המכון, תא"ל במיל' אודי דקל ותא"ל במיל' אסף אוריון גילמו את ראשי המל"ל, הממונה על התקציבים באוצר ומנכ"ל משרד רוה"מ לשעבר יוסי קוצ'יק גילם את שר האוצר, אל"מ במיל' ד"ר אופיר מרום כהן גילם את שר הבריאות ומשתתפים נוספים גילמו את שרי המשפטים, הרווחה, ביטחון הפנים וכדומה וכמו כן השתתפו בסימולצייה דמויות בכירות מעולם הבריאות, הביטחון, האקדמיה ועוד ששימשו כיועצים פנימיים לקבינט וכמומחים חיצוניים.

 

עמוס ידלין,  ראש מכון INSS עמוס ידלין, ראש מכון INSS צילום: אוראל כהן

 

השיח בדיון, שנערך שלשום (ג') בערב באמצעות אפליקציית זום, ניסה לדמות ישיבת קבינט אמיתית שמנסה לשרטט את מתווה היציאה מהמשבר. למשתתפי הדיון הוצגו תחזיות אמת - רפואיות, כלכליות וחברתיות, והוא כלל שיח סביב חשיבות השגת תמונת מודיעין טובה יותר בזמן אמת לגבי שיעורי התחלואה בכלל האוכלוסייה ובקהילות ממוקדות ; אודות ביצוע הסגר – גורף כמו היום או נקודתי במקומות בהם התפשטות המחלה גבוהה יותר, כמו בבני ברק ; והוצגו זוויות נוספות כמו חזרת האתגר הבטחוני, בין השאר על רקע הגברת התחלואה ברשות הפלסטינית, ניהול אתגר הלמידה מרחוק של הילדים, ההיערכות לגל התפרצות שני של המחלה לקראת החורף הקרוב ועוד. וכמו בעולם האמיתי, גם כאן היו ויכוחים סביב תפיסות העולם המנוגדות של שר האוצר ושר הבריאות.

 

כך למשל שר האוצר (קוצ'יק) התייחס להשפעה של הסגר ואמר כי המצב "יותר גרוע מהגרועה שבמלחמות ישראל. עשרות אלפי עסקים יקרסו, נגיע ליותר ממיליון מובטלים, לאנשים לא יהיה מה לאכול". מנגד שר הבריאות (מרום כהן) הזהיר כי "ברגע שנשחרר את הסגר יהיה לנו קשה להחזיר אותו, ויש גם איום של התפרצות שנייה כמו בסין. לכן חשוב שהפתיחה תהיה מדורגת ואיטית". בסימולצייה הזו, בשונה ממה שחזינו עד כה במציאות, ראש הממשלה (ידלין) קיבל הכרעה אסטרטגית לתת תעדוף רב יותר לפן הכלכלי, וזאת לדבריו "בשל הדאגה שהסגר הנוקשה והאחיד שמחריף את המשבר הכלכלי יגרום לנזקים לא רק למשק אלא גם לחברה".

 

 

יוסי קוצ'יק יוסי קוצ'יק צילום: אוראל כהן

 

בעקבות גישה זו הציג המל"ל (בסימולצייה), שכמו במציאות מתכלל את הארוע, את תכלית המהלך: להגיע להתאוששות מהירה של המשק ולמצות הזדמנויות ככל האפשר במשבר, תוך מניעת מחירים בלתי נסבלים בנושא תמותה, קריסת מערכת הבריאות, חורבן המשק וערעור סדרי שלטון ודמוקרטיה. זאת לצד שמירה על מערכת בריאות מתפקדת ובמרחק ביטחון סביר ומנוהל מקו הקריסה. הרעיון האסטרטגי הוא "בלימת התפשטות הנגיף והנעה מחדש של הכלכלה והחיים", ו"מעבר ממדיניות רפואית גורפת למדיניות משקית-בריאותית מאוזנת ומובחנת" - זאת באמצעות החזרת המשק לפעילות בהדרגה, בשל המחירים הכבדים של הסגר ועיצוב שגרת חיים חדשה בנוכחות הקורונה, תוך ניהול הסיכון הבריאותי.

 

בדיון הסימולצייה הציג המל"ל חלופות להמשך תוך התמקדות בחלופה המוצעת שהיא הקלה הדרגתית במגבלות. היא כוללת: הסרתן בסדר הפוך להחלתן בשיטת ה-LIFO (ההגבלה האחרונה היא הראשונה לצאת); מובחנות בריאותית – הגבלות והקלות לפי רמת הסיכון לתחלואה קשה. כלומר: שחרור אוכלוסיות בסיכון נמוך לפי פרמטרים של גיל וגיאוגרפיה ומחוסנות לנגיף (על ידי בדיקות מתאימות), כאשר אוכלוסיות פגיעות במיוחד לתחלואה קשה יוותרו בהסגר; מובחנות כלכלית – עדיפות למנועי הצמיחה המאקרו-כלכלית, על ידי סימון ענפים, מפעלים ועסקים החיוניים לצמיחת המשק ובניית חליפה מתאימה של בדיקות שתאפשר "זיכוי" עובדים וסביבתם ; מובחנות חברתית – עדיפות גם לצרכים חברתיים, מערכת החינוך ועסקים קטנים, על ידי פתיחה דיפרנציאלית של ההסגר תוך שמירה על מרווח ביטחון בין קצב הכפלת התחלואה הקשה לבין יכולות ההנשמה בבתי החולים ודינאמיות ביכולות הפתיחה והסגירה.

 

לאחר שנערך דיון בחלופות השונות ובאיזון בין השיקולים, רוה"מ בסימולצייה ידלין הציג מתווה שתכליתו למצוא נקודת איזון נכונה. לדבריו, "כמו בדיונים על מחירי המלחמות ובדיוני סל הבריאות – יש צורך לקבל החלטות קשות לגבי רמת הסיכון שאנו מוכנים לקחת על עצמנו. נקודת העבודה של ישראל ככל הנראה נכונה לשלבי הפתיחה, אולם בהתקדם הזמן, וכאשר הכלכלה צוללת לקראת התרסקות, היא איננה מתאימה לשלבים הבאים".

 

לדברי ידלין, "המדיניות הנוכחית מבוססת על הנחת מתאר 'חמור חמור' שסבירותו נמוכה והוא לא התממש מראשית, אולי גם בזכות חלק מצעדי המנע הגורפים שננקטו. לצד ההישגים בצמצום נפגעי המגיפה שילמנו מחירים כבדים, וניהלנו תהליך עבודת מטה וקבלת החלטות לא מיטבי, גם בשל אילוצים ושיקולים פוליטיים קשים. אם לא נשפר אותו במהירות ונעבור להתנהל כבמשבר בטחון לאומי מהמעלה הראשונה, תוך הפעלת כלל משאבי המדינה, ואם לא נתחיל בצעדי הקלות משמעותיים בקרוב נמצא את עצמינו במצב בו ה'תרופה גרועה מהמחלה', והניתוח יצליח, אך החולה ימות ממחלות אחרות ובחוסר כל".

 

 

משחק סימולציה במכון למחקרי בטחון לאומי משחק סימולציה במכון למחקרי בטחון לאומי צילום: אוראל כהן

 

ידלין הציג למשתתפי הדיון שני גרפים שחייבים להתייחס אליהם במקביל – האחד הוא תחזית התחלואה הקשה (חולים קשים ומונשמים) אל מול קיבולת הטיפול הנמרץ וההנשמה במערכת הבריאות והשני גרף משוקלל של תחזית המחירים הכלכליים והחברתיים למשק. "עלינו לנטר את שני הגרפים בו זמנית ולשמור על שניהם במרווח ביטחון מהתרסקות", הוא הנחה, והכריז על החלטותיו – המהוות למעשה את מתווה היציאה של INSS מהמשבר.

 

אלה כוללות בין השאר יציאה ממדיניות הסגר הגורף וחסר ההבחנה כיום למדיניות חדשה של אבחנה דיפרנציאלית לפי רמות סיכון לתחלואה קשה ולפי מידת התרומה לאישוש המשק, גם בשחרור האוכלוסיה מהסגר וגם במגזרים שיחזרו לפעולה, כאשר המל"ל (בסימולצייה, כמובן) הונחה להכין תוכנית ברוח זו שתופעל מיד לאחר הפסח, ולהציג לקבינט מדדי משבר משוקללים בהתבסס על שני הגרפים. "עד היום הסתכלנו רק על הגרף הרפואי, אבל לא עוד", אמר ידלין.

 

בנוסף, התוכנית כוללת ארגון מחדש של הטיפול במשבר ברמת קבלת ההחלטות הלאומיות: המערכה תנוהל על ידי קבינט מצומצם שיכלול את רוה"מ ושבעה שרים: אוצר, בריאות, בטחון, רווחה, חינוך, משפטים וביטחון פנים. לצד הקבינט, יוקמו צוותי משימה מיוחדים:

 

צוות החזרת המשק לתפקוד בראשות שר האוצר, שבו יהיו חברים נגיד בנק ישראל, ושרי הבריאות, החינוך והביטחון. היעד שלו הוא צמצום הנזק למשק מכ-40-50 מיליארד שקל תוצר לחודש בהגבלות כיום לכ-10 מיליארד שקל בתוכנית מדורגת תוך חודשיים. הצוות יציב יעדים לחזרה להיקף עבודה מירבי ברמה הענפית על פי התרומה לתל"ג ; צוות משימה מיוחד לנושא הבדיקות, אחריות שתצא ממשרד הבריאות ותועבר לצוות בראשות נשיא מכון ויצמן וראש מפא"ת, וזאת כדי להביא להרחבת היקף הבדיקות, ביצוע מיפוי עמוק על פי אזורים והשגת תמונת מודיעין – "כי אי אפשר לצאת למלחמה בלי מודיעין, ובשונה הוא לא נמצא באיראן או בסוריה אלא בבני ברק ותל אביב" ; צוות רשת ביטחון לאוכלוסייה חלשה בראשות שר הרווחה, שיתמקד במתן מענה לאנשים מתחת לקו העוני, קשישים, אנשים עם מוגבלויות ועוד ; צוות בראשות שר החינוך שיכין תכנית מדורגת שתאפשר את השלמת שנת הלימודים תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים ובחזרה חלקית למוסדות הלימוד, כדי למנוע צפיפות בכיתות. בין היתר, ישקלו ביטול החופש הגדול ; צוות בראשות שר התפוצות בשיתוף ארגונים יהודיים, שיעקוב אחרי העלייה בגלי האנטישמיות שחוות קהילות יהודיות בעולם סביב מגפת הקורונה ; צוות ניצול הזדמנויות בראשות שר הכלכלה, שיזהה מה הם חלקי המשק שיוכלו לספק מענה לביקושים בעולם בעידן המגיפה, תוך מיצוי היתרונות של תעשיית ההייטק הישראלית ; וצוות הזדמנויות שיעבוד "בראייה של שנה קדימה" בראשות הרמטכ"ל במיל' גדי אייזנקוט, שיבחן את ההזדמנויות שהמשבר מייצר עבור ישראל בקידום מרכיבים בביטחון הלאומי בשלל תחומים.

 

בנוסף, כוללת התכנית מינוי ראש מערך דוברות ממשלתי מקצועי שנהנה מאמון ציבורי, שידברר לציבור את המהלכים סביב משבר הקורונה, "כי לא נכון שראש הממשלה יבזבז את זמנו בתספורות ואיפור בהכנה למסיבות עיתונאים, אלא שיהיה דובר שהעם יאמין לו", עקץ ידלין, "נגמרה תקופת ההפחדה הכללית של הציבור, צריך להסביר לו ביושר ובשקיפות מה עושים ולאן הולכים"; שילוב של מערכת הביטחון והצבא במשבר באופן משמעותי יותר, בתור מערכת הביצוע החזקה והמתורגלת במדינה, ושימוש ביתרונותיה היחסיים ; סיוע לעמותות ולמגזר השלישי שפעולתן משלימה את פעולות הממשלה ; בחינת אופן התרומה של המגזר הציבורי למאמץ הכלכלי חברתי (בנושא שכר, למשל) ; היערכות להתפרצות המחלה בשטחי איו"ש ועזה - החזרת האחריות על הנעשה בעזה לקהילה הבינלאומית במידה והמגפה תתפרץ שם ותיאום מול הרשות הפלסטינית לגבי צעדים למניעת המגיפה ביהודה ושומרון.

 

המתווה הזה של INSS וההמלצות השונות יועברו למקבלי ההחלטות, כולל רוה"מ ומי מטעמו שיהיה אמון על אסטרטגיית היציאה של ישראל מהמשבר. ידלין אמר ל"כלכליסט" כי: "יש צורך באיזון נכון יותר בין הבריאות לכלכלה. כיום מודדים את הפרמטרים הבריאותיים, כל חולה חדש ונפטר מהקורונה, אבל אף אחד לא מודד כל עסק שנסגר או כל אחוז

בתל"ג שיורד. לכן הקבינט חייב לעבוד עם שני הגרפים האלה במקביל. הדבר השני הוא חשיבות של דיפרנציאציה ביציאה מהסגר. אנו רואים את אחוזי התחלואה השונים באזורים גיאוגרפים מסויימים, וצריך לטפל בהם באופן שונה לחלוטין מבחינת שחרור הסגר, וזה גם שוני לפי גיל ומצב בריאותי. וכאן אני מגיע לנקודה השלישית והחשובה – מודיעין, מודיעין, מודיעין! שזה אומר בדיקות, בדיקות, בדיקות! – כדי שנדע בדיוק איפה אנו עומדים וכדי שנוכל לנהל את שני הגרפים במקביל. היום מנהלים רק את הגרף הבריאותי ויש שם מרווח אדיר של מאושפזים קשים לעומת מיטות. אנו יכולים להרים את הגרף הזה עוד קצת כדי שהגרף הכלכלי לא יתרסק".

 

עיקרי המתווה האסטרטגי של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ליציאה ממשבר הקרונה:

1. מעבר ממדיניות של ריחוק חברתי גורף למצב של "חיים בנוכחות קורונה" תוך הנעה מחדש של גלגלי הכלכלה.

 

2. מיפוי דיפרנציאלי לפי רמת סיכון לתחלואה קשה ולפי מידת התרומה לתל"ג, ובהתבסס גם על פרמטרים של גיל, גיאוגרפיה ועוד.

 

3. התבססות על העקרונות והמאמצים הבאים: מדיניות מגבילה בהגנה על אוכלוסיות סיכון גבוה; הכבדת מגבלות על מוקדי התפרצות; מדיניות מקלה יותר לאוכלוסיות בסיכון נמוך לתחלואה קשה.

 

4. הרחבת תמונת המודיעין: שאלונים, בדיקות נרחבות לאורך זמן, שימוש באפליקציות ועוד. נושא הבדיקות יועבר לאחריות צוות חיצוני מקצועי שיוקם.

 

5. הקמת "קבינט קורונה" בין-משרדי שיוביל את מכלול הפעילויות בתקופת המשבר. הקבינט ימנה 7 שרים ויעצב מדיניות שתשלב בין צמצום הפגיעה בכלכלה ושמירה על בריאות הציבור.

 

6. שר האוצר יציג תוכנית לפעולות הנדרשות במשק כדי לצמצם את הירידה בתוצר מכ- 40 מיליארד שקל בחודש ל- 15 מיליארד שקל.

 

7. יוקמו צוותים נוספים לטווח בינוני ורחוק: בראשות שר הרווחה, ליצירת רשת ביטחון לאוכלוסייה החלשה; בראשות שר החינוך, להשלמת שנת הלימודים; צוות ניצול הזדמנויות; וצוות תפוצות, במענה לעלייה באנטישמיות בעולם כלפי יהודים על רקע המגיפה.

 

8. משרד הביטחון יקבל אחריות על כל התחומים בהם יש לו יתרון יחסי.

 

9. מינוי ראש מערך דוברות ממשלתי – איש שזה מקצועו ונהנה מאמון מלא בציבור.

 

10. תוכן תוכנית למקרה של התפרצות מגיפה חריפה ברצועת עזה, ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים שתכלול סיוע לתושבים.

x