שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

משבר הקורונה

נגיף הקורונה מכניס את התעשיות הביטחוניות לשדה קרב חדש

הדרישה הדחופה למכונות הנשמה גרמה לתעשיות הביטחונית להירתם ולעזור לחברות הרפואיות לייצר מספר גבוה של מכונות הנשמה בתוך זמן קצר, אך מדובר בציוד רפואי רגיש שכל שינוי ברכיביו דורש ניסויים ארוכים ואישורים מחמירים

אודי עציון 07:0331.03.20

זה אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר של מערכת הביטחון, והוא מתנהל בלוח זמנים קצר עוד יותר ממה שהיא רגילה, בלי טילים וחומרי נפץ. כאן המטרה היא לחסל רק את נגיף הקורונה, ובעיקר להציל חיים על רקע החשש ממחסור במכונות הנשמה בשבועות הקרובים, כשמספר החולים במצב בינוני וקשה יעלה על מספר מכונות ההנשמה שבבתי החולים בישראל, ועל רקע הקושי לייבא אותן ממפעלים בחו"ל, שמוצפים בהזמנות. 

 

 

צוות החירום שהקים משרד הביטחון ברשות ד"ר דני גולד, ראש מנהל פיתוח אמצעי לחימה (מפא"ת), עוסק בחיבור בין יצרני ציוד רפואי לתעשיות ביטחוניות, שיסייעו להם בייצור רכיבים, ולעתים אף בהרכבה סופית של מוצריהם. הצוות גם מחבר בין התעשיות לבתי חולים וגורמי רפואה אקדמיים, להקמת צוותי פיתוח משותפים וניסוי מכוונות הנשמה מאולתרות.

מחלקת הקורונה בבית החולים איכילוב. בבתי החולים נערכים לדרישה למכונות הנשמה מחלקת הקורונה בבית החולים איכילוב. בבתי החולים נערכים לדרישה למכונות הנשמה צילום: שאול גולן

 

בנוסף מתנהל מאמץ להסב במהירות טכנולוגיות צבאיות לטובת יישומים דחופים להתמודדות עם הקורונה, כמו מעקב אחרי המדדים של החולים מרחוק, כדי להקטין את סכנת ההדבקות של הצוותים הרפואיים. זאת לאחר שכ־3,000 רופאות ואחים נשלחו לבידוד לאחר מגע עם חולים לא מאובחנים, ועשרות חלו בקורונה בעצמם.

 

עבודה לפי פרוטוקול ברור

 

שני פרויקטים מרכזיים נועד לסייע ליצרניות מכשירי הנשמה ישראליות להאיץ את קצב הייצור. אינוביטק מרעננה קיבלה ממשרד הביטחון הזמנה לכ־1,000 מערכות ההנשמה, זינוק בהיקף הפעילות לחברה שבשגרה מייצרת כמה מאות מכונות בשנה. משרד הביטחון חיבר בינה לבין מפעל מסווג של התעשייה האווירית ביהוד, העוסק בשגרה בבניית לווייני ריגול למערכת הביטחון וללקוחות זרים, כדי לנצל את יכולת הייצור המגוונת שלו ברכיבים אלקטרוניים ואת יכולת ההרכבה.

 

מכונת ההנשמה של החברה מיועדת בעיקר לצוות חירום וטיפול בפצועים בשטח, אך מסוגלת לתמוך גם בחלק מנפגעי קורונה. המכונה נמצאת כבר בשימוש בבית החולים איכילוב בתל אביב, ובבתי חולים בספרד ובאיטליה, שמשתמשים בו להתגבר על המחסור העולמי במכונות הנשמה.

 

רפאל עובדת עם פלייט מדיקל ממודיעין, יצרנית ותיקה של מכונות הנשמה, גם כאן במטרה לסייע לה להאיץ את קצב הייצור, תוך שימוש בתשתיות ואנשי יצרנית כיפת ברזל. פלייט מדיקל שייכת לקבוצת מדטכניקה, וייצרה עד היום 20 אלף מכונות הנשמה. אולם כעת היא נדרשת להאיץ בבת אחת מקצב ייצור של כ־1,000 מכונות בשנה, לכמה אלפים בחודשים הקרובים.

 

הבעיה בשני הפרויקטים: מכונות הנשמה הן ציוד רפואי רגיש, שנבדק בידי גופים כמו ה־FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקאי המחמיר, לפני שיקבל אישור שימוש. למרות היכולות הטכנולוגיות הגבוהות של התעשיות הביטחוניות, לא פשוט להחליף רכיבים באותן מכונות ללא בדיקות וניסויים ארוכים. בנוסף, מדובר בשתי חברות ציוד רפואי עם שיטות ייצור שגם אותן מכתיבה הרגולציה הרפואית, ולא בהכרח מתאימות לעבודה בפסי ההרכבה הביטחוניים.

 

 

ראש מפא"ת דני גולד. ראש צוות החירום ראש מפא"ת דני גולד. ראש צוות החירום צילום: משרד הביטחון

 

שני פרויקטים אחרים מנסים לעקוף את המחסור במכונות הנשמה באמצעות הסבת מכשירי הנשמה ידניים לאוטומטיים. מיזם אחד נולד ביחידת האלקטרוניקה של חיל האוויר, במצ"א 108, ומעורבים בו מיקרוסופט ישראל, ליגת הרובוטיקה לנוער First, מהנדסים מהתעשייה האווירית, בית החולים איכילוב ומד"א, עם פוטנציאל לייצוא מהיר של מאות מכשירי הנשמה בשבוע. מיזם דומה של יוצאי תוכנית תלפיות בצה"ל, פועל בהובלת מריוס נכט וד"ר בני רוסו מחברת הביומד MDSG. במפא"צ יבחנו את התוצאות של שני הפרויקטים, ואת מי מהם לקדם אם בכלל לכיוון של ייצור.

 

אולם גם כאן, יש פרוקוטלים ברורים שהאילתורים הצבאיים יצטרכו לעבור בטרם יאושרו לשימוש. בימי שגרה מדובר בהליכים שנמשכים חודשים ארוכים, ולעתים גם שנים, כך שלא בטוח שיוכלו לבוא לידי ביטוי במשבר הנוכחי. בנוסף, גם אם יוכיחו את עצמם, מדובר במכונות שמיועדות לחולים הקלים יותר, ולא יוכלו לעזור לאלה שריאותיהם קרסו כמעט לחלוטין ונזקקים לטיפול נמרץ.

 

קריאה מרחוק של מדדים

 

המחסור במכונות הנשמה אינו הבעיה הדחופה היחידה של מערכת הבריאות. מעבר לסיכון חיי הרופאים והאחיות, מדובר בפגיעה במספר אנשי הרפואה הזמינים לטיפול בשאר החולים. במערכת הבריאות מחפשים דרכים להפחית את מספר המפגשים של הצוותים עם חולי הקורונה, כדי לצמצם את סכנת ההדבקה, בלי לפגוע באיכות הטיפול. גם כאן התגייסו התעשייה האווירית, רפאל ואלביט עם הטכנולוגיות שלהן.

 

צוות של רפאל ובית החולים רמב"ם בוחן טכנולוגיות לקריאה מרחוק של המדדים הרפואיים של החולים, כמו חום ולחץ דם. חלקם ממילא מנוטרים בזמן אמת, אולם יש צורך לשדר את הנתונים למערכת תיעוד מרכזית, בלי שאח או אחות יצטרכו לעשות זאת ידנית. ברפאל בוחנים אף שימוש בטכנולוגיות רובוטיות לביצוע המשימה.

בבית החולים שיבא בתל השומר בוחנים מערכת של חברת AnyVision ומפעל תמ"מ של התעשייה האווירית, לקבלת מדדי החולה באמצעות מצלמה טרמית של תמ"מ, וטכנולוגיות זיהוי הפנים של אניויז'ן מחולון.

 

פרויקט מקביל מתנהל בבית החולים בילינסון, ביחד עם מפעל אלתא של התעשייה האווירית, המתמחה בטכנולוגיות מכ"ם.

 

רפאל בוחנת מערכות מקבילות על בסיס ראייה ממוחשבת, חיישני חום ושימוש במערכות רובוטיות, ברמב"ם, אסף הרופא ובית החולים הדסה בירושלים.

הניסויים אושרו בידי ועדות הלסינקי של המוסדות הרפואיים, אבל גם כאן ידרשו שבועות כדי לדעת האם אפשר לסמוך על החישה מרחוק כמו על הצוות האנושי. האם המכ"ם לא מפריע בפעולתו למכשירים רפואיים אחרים, והאם ההבטחה שמדובר בתדרים שלא יכולים לסכן רקמות אנושיות אכן מתממשת.

 

 

חיטוי ושימוש חוזר בציוד

 

פרויקט נוסף של מפא"ת, שלו שותפה גם רפאל, נועד להתמודד עם המחסור בציוד הגנה לצוותים, כמו ביגוד מגן ומסיכות, שגם להם יש כרגע ביקוש עצום בעולם. אנשי משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות בודקים כיצד לאפשר שימוש חוזר ובטוח בציוד המתכלה, באמצעות טכנולוגיות חיטוי שלא היו עד כה בשימוש. בלייזר למשל, בקרינת UV, או בריסוס של חומרים שונים.

 

בינתיים העלו הניסויים כי קרינת UV לא מבטיחה חיטוי מלא של הנגיף. תרכובות חיטוי שונות עדיין בבדיקה.

 

אבחון קולי של חולים

 

ניסוי של מפא"ת בוחן את האפשרות לזהות אנשים שחלו בקורונה באמצעות שינויים בקולם. מדובר בניסוי בזק בשיתוף הסטארט־אפ Vocalis Health מבית קרן aMoon, מרכזים רפואיים וקבוצות מחקר נוספות מהאקדמיה ומצה"ל. החוקרים מחפשים "טביעת אצבע" ווקאלית ייחודית, שדרכה יוכלו לזהות הידרדרות בבריאותם של חולי קורונה.

 

יידרשו שבועות כדי לדעת האם הניסוי הצליח, כך שאפליקציה כזו עשויה לפספס את שיא המשבר, אבל אולי תלווה אותנו בחודשים הארוכים של ההתאוששות.

 

בנוסף, אלביט עורכת ניסויים ביחד עם מפא"ת במערכת לא פולשנית לבדיקות קורונה, תוך שימוש במכ"ם שפותח בסטארט־אפ EchoCare, ומסוגל לנטר נשימות ופעימות ללא מגע פיזי. מערכת כזאת תוכל לאפשר בדיקה של כל אדם לפני שיראה רופא ותסנן חולי קורונה, שיופנו מייד לטיפול ולא יסכנו את הצוות הרפואי. בשבוע הבא יתחילו ניסויים שלה בבלינסון, שצפויים להימשך כחודש. 

x