שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

קורונה - היום שאחרי

קמפוס אאוט, זום אין: הקורונה עושה באקדמיה מהפך שיישאר

במוסדות להשכלה גבוהה עברו במהירות שיא לאונליין וקיימת בהם הסכמה שהניסוי העולמי הענק שנערך כעת בהוראה מקוונת ישנה את פני האקדמיה. מי שנפגעו אלה תחומים שבהם דרושות מעבדות וסטודנטים שמתקשים להתרכז בבית

שחר אילן 06:5730.03.20

באקדמיה הישראלית שוררת הסכמה רחבה בעניין אחד: הקמפוס לא ייראה אחרי משבר הקורונה כמו שהוא נראה לפניו. הניסוי העולמי הענק שנערך עכשיו בלימודים אקדמיים מרחוק ישנה את התואר האקדמי דרמטית. תוך שבוע וחצי מסגירת הקמפוסים באמצע מרץ, עברו כל המוסדות להשכלה גבוהה ללימודים אקדמאיים מלאים או כמעט מלאים. כולם נערכים לאפשרות שיצטרכו לסיים סמסטר בלי שהתלמידים ייפגשו פנים אל פנים עם המרצים שלהם אפילו פעם אחת ואיש לא מטיל ספק בכך שזה אפשרי.

 

יו"ר ות"ת יפה זילברשץ ונשיא אוניברסיטת חיפה רון רובין יו"ר ות"ת יפה זילברשץ ונשיא אוניברסיטת חיפה רון רובין צילום: HERMONI, צביקה טישלר

 

במשך שנים האוניברסיטאות ידעו שהן צריכות להיערך לעידן חדש עם הרבה יותר למידה מקוונת. אבל למרצים וגם למוסדות היה נוח להמשיך עם מה שהם מכירים והמעבר לדיגיטלי נעשה בעצלתיים. עכשיו המרצים היו מוכרחים ללמוד את הטכנולוגיה. כשהמשבר יייגמר כולם כבר יידעו איך מלמדים בזום. נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' אשר כהן מספר שהם עלו תוך שבוע מ־30 קורסים מקוונים ל־3,000 ו"אין ספק שנסיים סמסטר". גם הטכניון, חיפה והאוניברסיטה הפתוחה זינקו במספרי הקורסים המקוונים וכמעט כל הקורסים של המוסדות הללו ניתנים ללימוד מרחוק.

 

"בעיני זה סוג של פרשת מים", אומר דיקן פיתוח טכנולוגיות הוראה באוניברסיטה הפתוחה פרופ' אורן סופר. "אין לי ספק שהאוניברסיטאות לא יחזרו להיות מה שהיו", מסכימה יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת) פרופ' יפה זילברשץ. "אנחנו נראה את המהפכה הרבה יותר מהר".

 

קשה עדיין לחזות את כל פרטי המהפכה הזאת, אבל ברור שאחרי המשבר יהיו הרבה יותר שיעורים שיוקלטו ויועלו לרשת לפחות בדיעבד. "גם מרצים שהתנגדו להוראה דיגיטלית, יסכימו עכשיו שהשיעור שלהם בכיתה יצולם", מעריך דיקן לימודי תואר ראשון בטכניון פרופ' חוסאם חאייק. אחת האפשרויות שמוזכרות היא שבחלק מהקורסים התלמידים יצפו בשיעור עצמו מראש ויגיעו לכיתה כדי לשאול שאלות ולקיים דיון. סופר אומר שניתן יהיה "לייצר סביבה שיתופית בנוסח ויקיפדיה שבה סטודנטים עונים לשאלות יחד". נקודה אחרת היא האם הלימודים המקוונים יכולים לספק פתרונות למחלוקת עם החרדים על הלמידה בהפרדה מגדרית.

 

שאלה כללית יותר היא איך המוסדות יתמודדו עם מבחנים. כבר ברור שאמצע הסמסטר יגיע עוד לפני תום המשבר ולכן מבחני האמצע יוחלפו בעבודות או במבחני בית. כיוון שמבחני סוף השנה עוד רחוקים, המוסדות מרשים לעצמם בינתיים לדחות את האתגר.

 

דווקא נשיא המכללה האקדמית להנדסה אפקה פרופ' עמי מויאל, איש הטכנולוגיה, מדגיש כי "אנחנו בלית ברירה באונליין, זה לא יכול להיות פתרון בהנדסה". הוא מסביר את זה בכך שחלק מהשיעורים מאוד קשים ומחייבים קשר ישיר עם המרצים וגם בכך שלימודי הנדסה היום מחייבים הקניית כישורים כמו שיתוף פעולה, יחסי אנוש והצגת מצגות. 

 

 

אחת השאלות המעניינות היא האם המוסדות יגלו עכשיו שהם יכולים להקליט את הקורס פעם אחת ואז להריץ אותו, ללא צורך במרצה ולמשל עם מנחים בלבד. נשיא אוניברסיטת חיפה פרופ' רון רובין טוען שאי אפשר לעשות תואר שלם מקוון. "יצירתיות נוצרת כשאנשים מסתכלים זה לזה בעיניים ויש סיעור מוחות", הוא אומר. זילברשץ אומרת ש"אפשר יהיה לנצל את הקמפוסים לא רק להוראה אלא גם כסביבה ליזמות וחדשנות", כלומר למשל להשתמש בשטחים הפיסיים שיתפנו, למשל להקמת מאיצי סטארט־אפים. היא מעריכה שהלימוד המקוון גם יפתח פתח לשיתופי פעולה בין מוסדות בייחוד בתחום מדעי הטבע שבו יש מחסור חמור במרצים שצפוי להחמיר. רובין סבור שהאפשרות ללמוד חלק מהקורסים באופן מקוון תפתח את האוניברסיטאות לאנשים שגרים רחוק וגם תוזיל את העלויות.

 

שוטפים באמצע השיעור

 

לדברי רובין, החשש הגדול בתחילת המשבר היה שכאשר שבע אוניברסיטאות ו־30 מכללות ילמדו במקוון בו זמנית, רשת האינטרנט או פלטפורמות הווידאו לא יעמדו בעומס. הקריסה הזאת לא הגיעה. רובין מספר שאאם היו בעיות הן היו ברמת המרצה הבודד שחיבור האינטרנט שלו היה לא מספק.

 

שלא יהיה ספק, מרצים מתלוננים על הקושי שלהם ללמוד להפעיל את המערכת. יש בעיות בניהול דיונים והרשת מתקשה לעמוד בהוספת סרטונים. דיווחים מהמכללות מגלים שיעורים שנתקעים והשידור קורס. אבל סביר שעל הקשיים האלה יתגברו. בעיה חריפה יותר שהיא שתלמידים אומרים שקשה מאוד להתרכז שעות ארוכות בשיעורים מקוונים. גם הניסיון המצטבר בעולם לא מעודד. הנתונים מלמדים שאפילו בפלטפורמות הלמידה מרחוק הבינלאומיות המבוססות ביותר, אחוזי ההשלמה של הקורסים עומדים על 10% או פחות.

 

מצד שני, למוסדות להשכלה גבוהה יש הפעם שני יתרונות בולטים. אחד הוא שהקהל שבוי ונמצא בסגר בהוראת הממשלה. הם מדווחים על נוכחות של מאות תלמידים בקורסי מבוא מקוונים. רובין מדווח על התלהבות של הסטודנטים. לעומת זאת נשיא המכללה האקדמית כנרת פרופ' שמעון גפשטיין אומר ש"הסטודנטים מצפים לחזור בהקדם לשגרת הלימודים הפרונטליים" כי "למגע והקשר האנושיים אין תחליף." היתרון השני הוא שהסטודנטים הלומדים במטרה להשיג תואר חייבים לגייס משמעת עצמית. ובכל זאת ברור שהשהות בבית יוצרת בעיות קשב. מויאל מספר ש"הם עושים סידורים באמצע. אנחנו רואים ששוטפים את הבית במהלך השיעור".

 

הפתוחה היתה הכי מוכנה

 

האוניברסיטה היחידה שהיתה מוכנה יחסית למעבר ללימוד מקוון היתה הפתוחה שחצי מהקורסים שלה התקיימו בצורה דיגיטלית גם לפני המשבר. הפתוחה מפעיליה עכשיו 700 שיעורים מקוונים שבהם לומדים 47 אלף סטודנטים באמצעות אלף מנחים. בפתוחה מדגישים שמבחינתם הקורס המקוון אינו רק השיעור עצמו ולכל קורס יש אתר שמספק לו מעטפת של ספרים דיגיטליים וספרים קוליים, מאמרים ותרגילים אינטראקטיביים.

 

כמובן לא את הכל אפשר לעשות במקוון - למשל מעבדות במדעי הטבע או התנסות של סטודנטים להוראה בכיתות. מויאל מספר שכל מעבדות המחשבים הועלו לענן וניתן לעבוד בהן מרחוק. אבל הדבר היחיד שהמוסדות יכולים לעשות כרגע לגבי ניסויים במעבדות אלקטרוניקה או כימיה הוא לקוות שעד סוף הסמסטר יהיו הקלות בסגר.

x