שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בלעדי לכלכליסט

המדינה תשתתף בהקמת צינור הגז למצרים להבטחת הכנסות

שותפויות הגז המחזיקות במאגרי תמר ולווייתן הציעו למדינה לשאת בעלות הקמת צינור הגז ליצוא למצרים. רשות הגז סירבה להצעה מחשש שתפסיד את דמי ההולכה שנאמדים ב־200 מיליון שקל בשנה. לכן נתיבי גז תישא ב־43% מעלות הקמת הצינור

ליאור גוטמן 08:1829.03.20

שותפויות הגז שמחזיקות במאגרי תמר ולווייתן הציעו למדינה לממן לבדן את עלות הקמת צנרת יצוא הגז החדשה למצרים, כך נודע ל"כלכליסט". ההצעה הונחה בשבועות האחרונים במסגרת השימוע להקמת מקטע חדש של צנרת מאשדוד לאשקלון, שאורכו 46 ק"מ עם תוואי מעבר דרך הים. המקטע החדש יאפשר את הגדלת יצוא הגז למצרים ואספקת גז בהיקף גדול יותר לאזור אשקלון, ולהסב את פעולת תחנת הכוח הפחמית שם לעבודה בגז טבעי. עלות הצנרת נאמדת בכ־650 מיליון שקל, כאשר המימון שהוצע היה אמור להתגלגל משותפויות הגז לחברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בצורה של הלוואה מטעם השותפויות, שתוחזר לאורך השנים עם הקמת הצינור.

 

 

 

ברשות הגז, שפועלת תחת משרד האנרגיה, בחנו את ההצעה ודחו אותה על הסף. ההיגיון היה שאם שותפויות הגז הן אלו שיקימו את הצנרת - המדינה לא תוכל לגבות את דמי ההולכה, שנאמדים בכ־200 מיליון שקל לכל שנת הזרמה. בהחלטה הסופית של הרשות מצוין שסך הכנסותיה של נתיבי גז לאורך העשור שלאחר ההקמה יסתכמו בכ־2 מיליארד שקל, ואותו המדינה חששה לאבד. מעיון בדו"ח השנתי של חברת נתיבי גז ל־2019 עולה שההכנסות שלה לשנה שעברה הסתכמו בכ־630 מיליון שקל, ולכן קבלת הכנסות הולכה מהמקטע החדש יגדיל את צבר ההכנסות שלה בכשליש.

 

 

ההחלטה הסופית היא ששותפויות הגז יישאו ב־56.5% מעלות הצינור, ונתיבי גז תישא בשאר. עוד נקבע שנתג"ז תיקח הלוואה בנקאית על סכום המימון שלה, כ־270 מיליון שקל, כאשר שותפויות הגז יעמידו ערבות בנקאית לפרעון מיידי על שווי ההלוואה, ויוסיפו עליו "קנס" של 10% מהסכום, אותו יהיה ניתן לפרוע במידה שהיצוא לא יצא לפועל.

 

ממשרד האנרגיה נמסר ש"שותפויות הגז הציעו להלוות את המימון לפרויקט הימי ולקבל החזר מלא. משק הגז הטבעי בישראל יהנה ממימון הביניים עם התחלת היצוא למצרים ואם זה לא יתקיים הוא אינו חשוף לפגיעה, בשל הערבות שמעמיד היצואן".

 

ברשות אומרים שההחלטה כמעט ומשכפלת את זו שהתקבלה ב־2014 לגבי הקמת צנרת ההולכה מלווייתן לירדן, אז נקבע ששותפות לוויתן תממן 58% מהצינור, והשאר נתיבי גז.

 

יצוא הגז החל בינואר 2020 אבל רק ממאגר לווייתן, כאשר בקיץ אמור להצטרף אליו גם מאגר תמר. בשל מגבלות הולכה, הקיבולת שאפשר להעביר בצינור נמוכה יחסית והיא לא יכולה לעמוד בהיקף ההזרמה החוזית שנחתמה מול מצרים - 2.1 מיליארד מ"ק היום, עד 6.5 מיליארד מ"ק בקיץ 2022.

 

לולא הייצוא הצינור היה קם במימון ממשלתי מלא, אבל רק בעוד כשלוש שנים, וזאת כדי לשרת את הסבת תחנת הכוח הפחמית באשקלון לעבודה בגז. לפי הוראות שר האנרגיה יובל שטייניץ, עד תחילת 2025 על התחנה לעבור לשימוש בגז טבעי.

 

הקמת הצנרת עמדה במרכז ביקורת ציבורית בשל רצון של המדינה לממן לשותפויות הגז את יכולת ההולכה החדשה למצרים דווקא כשהן רושמות ירידות חדות בבורסה.

 

מדוע פעלה אם כן המדינה פעלה להקדים את הקמת הצנרת? פרט להכנסות מהובלה המדינה מעוניינת גם בהכנסות ממיסוי ותמלוגים: והגדלה של פי שלושה בהיקף היצוא למצרים תשרת אותה בתקופה שתצטרך להתאושש ממשבר הקורונה.

 

עבור שותפויות הגז זו בשורה מעודדת. חלק מהן - דלק ונובל אנרג'י - נמצא במצב פיננסי קשה, כשמעל לדלק בבעלות יצחק תשובה מאיים הסדר החוב השני בתולדותיה. החלטה ממשלתית על הגדלת היצוא למצרים פי שלושה מההיקף הנוכחי תשרת את השותפויות בתזרים ההכנסות שלהן לשנים הקרובות. בשלב זה לא ברור איך דלק תממן את חלקה בצנרת, כ־100 מיליון שקל, אולם שאר השותפים שלה נמצאים במצב פיננסי טוב מאוד (ישראמקו סיימה את 2019 ברווח נקי של כ־1.2 מיליארד שקל), ומאחר שהצנרת משרתת את כולם ההערכות הן שימצאו הסדר ביניהן לממן את חלקן.

x