שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

משבר הקורונה

הקורונה שלחה מאות אלפי עניים לטיפול נמרץ כלכלי

נגיף האבטלה המתפשט במשק מסכן אוכלוסיות שנאבקות להתפרנס ממילא: עניים עובדים, משפחות חד־הוריות או עם מפרנס אחד, עובדים עם הכנסות לא מדווחות ומבקשי מקלט. להם, בידוד לא יעזור

שחר אילן 07:0326.03.20

300 אלף שכירים ובני משפחותיהם חיים מתחת לקו העוני ‑ כך עולה מדו"ח העוני האחרון של הביטוח הלאומי, שמתייחס לשנת 2018. מדובר באנשים שחיים מהיד לפה, נעזרים בקצבאות ובעמותות שונות, ואין להם כמעט שום יכולת לחסוך לימי צרה. אלה צפויים להיות חלק גדול מהנפגעים הקשים של משבר הקורונה.

 

 

 

אם המעמד הנמוך מהווה 21% מהאוכלוסיה, המעמד הבינוני־נמוך, כלומר אנשים שנמצאים מעל קו העוני ומועדים ליפול מתחתיו, מהווים 17%. רגישות במיוחד הן משפחות שיש להן רק מפרנס אחד, ואם הוא מפוטר או מוצא לחל"ת המשפחה נשארת ללא מפרנס. 41% מהמשפחות שיש להן רק מפרנס אחד נחשבות למשפחות עניות ו־18% נמנות על המעמד הבינוני־נמוך.

 

דמי אבטלה מזכים את המובטלים ב־40%־70% מהמשכורת בלבד, ויש להם גם תאריך תפוגה. ככל שהמשבר יימשך, כך יירבו העסקים שעלולים להגיע לפשיטת רגל, מה שיגרור הרחבה של היקף הפיטורים. למי שייפלט ממקום עבודתו יהיה קשה מאוד למצוע עבודה בשוק עם אבטלה עמוקה כל כך.

 

לדברי אתי קונור אטיאס, רכזת המחקר של מרכז אדוה לשוויון חברתי, הנפגעים הגדולים של המשבר יהיו “עובדים שנמצאים מתחת לקקו העוני או קרוב מעליו, אם הם עבדו”. הסיבה להתייחסות דווקא לעובדים היא שמובטלים ותיקים שחיים ממילא מקצבאות נמצאים במצב קשה גם בעת שגרה, אבל צפויים להיפגע פחות מנגיף האבטלה.

 

 

או מזונות או אבטלה

 

סוג משק בית שניצב כעת בפני בעיה קשה הוא משפחות חד־הוריות. בישראל 135 אלף משפחות כאלה. בראש 86% מהן (116 אלף משפחות) עומדת אישה. על פי דו"ח העוני, 52% מהמשפחות החד־הוריות ממוקמות במעמד הנמוך והבינוני־הנמוך. יש כאן איפוא שתי בעיות. הראשונה היא שבמקרה של הוצאה לחל"ת או פיטורין נפגעת כל פרנסת המשפחה. הבעיה השנייה היא של אמהות חד־הוריות שהגרושים שלהן לא משלמים מזונות ולכן הן מקבלות מזונות מהביטוח הלאומי. על פי כללי הביטוח הלאומי, קבלת דמי אבטלה מביאה לקיזוז בתשלום המזונות.

 

אתמול שיגרו שדולת הנשים וארגון כוח לעובדים מכתב לשר העבודה והרווחה אופיר אקוניס, שבו הזהירו ששמירת הכללים הקיימים עלולה לגרום לקבוצות מוחלשות ממילא להתדרדר עוד יותר לעוני. הם קוראים לאימוץ כללים חדשים, שיאפשרו לאמהות חד־הוריות לקבל את שתי הקצבאות במקביל. מנכ"לית שדולת הנשים מיכל גרא מרגליות אומרת ש"נתנו הקלות משמעותיות בדמי אבטלה, למשל קיצור תקופת האכשרה. זה לא הגיוני שדווקא לחד־הוריות יקצצו".

 

כשרק הורה אחד עובד

 

המגזר החרדי והמגזר הערבי מתאפיינים בעוני גדול שנובע, בין היתר, מאחוז גבוה במיוחד של משפחות שיש להן רק מפרנס אחד. אצל הערבים זה בדרך כלל הגבר, ואצל החרדים האישה. "הרבה גברים שהם מפרנסים יחידים יצאו לחל"ת", אומרת המנהלת השותפה של מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים סוהא סלמאן מוסא. לדבריה, רוב עובדי ענף התיירות הם ערבים וכמעט כולם הוצאו לחל"ת.

 

 

מימין: יו”ר הוועדה המיוחדת לעבודה ורווחה ח"כ עאידה תומא סלימאן ומנכ”לית שדולת הנשים מיכל גרא מרגליות מימין: יו”ר הוועדה המיוחדת לעבודה ורווחה ח"כ עאידה תומא סלימאן ומנכ”לית שדולת הנשים מיכל גרא מרגליות צילום : אוראל כהן

 

אצל החרדים בדרך כלל האישה עובדת והגבר לומד בישיבה. לכן הוצאה של האישה לחל"ת יכולה להיות מכה קשה למשפחות מרובות ילדים, שחיות גם כך מהכנסה זעומה.

 

אבל זו לא הבעיה היחידה. המשנה ליו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות ניצה קסיר מציינת שצפוי גם משבר בכל הנופג להכנסות מתרומות. זה ייפגע בכוללי האברכים ולכן בהכנסה המעטה של הגברים מהלימודים, וכן בסיוע מארגוני גמילות חסד.

 

"היכולת של אנשים לתרום הולכת וקטנה. אני יודעת שתרומות מחו"ל נעצרו", אומרת קסיר. במקביל קוצצו גם ההקצבות לאברכים מהמדינה בגלל שאין תקציב מאושר.

 

התוצאה יכולה להיות הפחתה במלגות שמשלמים הכוללים לגברים החרדים. היא גם יכולה להיות סגירה של כוללים ואובדן ההכנסה כולה, מצב שמבחינת האברך הוא שווה ערך לפיטורין. הבעיה היא שכרגע לגברים חרדים שירצו לחפש עבודה אין סיכוי למצוא אחת, בשל רמת האבטלה חסרת התקדים במשק (20%). כמובן הם אינם זכאים לדמי אבטלה.

 

עוד בעיה שקיימת בשני המגזרים היא של מפעילות המשפחתונים המושבתים. הן לא רק נותרו בלי פרנסה ובלי דמי אבטלה, אלא גם צריכות להחזיר להורים חלק מהתשלום על חודש מרץ. המענק הסמלי לעצמאים בוודאי לא יפתור להן את הבעיה.

 

יו"ר הוועדה המיוחדת לרווחה ועבודה של הכנסת ח"כ עאידה תומא סלימאן מהרשימה המשותפת, וכן חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר מיהדות התורה, ניהלו מגעים ממושכים עם האוצר על סיוע למטפלות, אבל בינתיים לא הגעו לפתרון.

 

 

משפחה שחיה במצוקה כלכלית (ארכיון) משפחה שחיה במצוקה כלכלית (ארכיון) צילום: זהר שחר

 

מוסא מציינת בעיה נוספת שבחברה הערבית יש משבר אמון ברשויות, כולל בביטוח הלאומי. חלק חוששים לבקש דמי אבטלה וגם מי שנותנים אמון ברשויות, לא תמיד יש להם חיבור לרשת או הבנה כיצד למלא את הטפסים.

 

חיילים במצוקה

 

רבות כבר נכתב על העובדה שבני 67 ומעלה אינם יכולים לקבל דמי אבטלה. מדובר בבעיה קשה במיוחד משום שרבים מהעובדים הקשישים הם עולים שיש להם פנסיה קטנה מאוד ומעסיקם בעבודת דחק כמו ניקיון או שמירה. מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר התחייב השבוע שעד פסח תהיה הודעה על סיוע לקבוצה הזו. אתמול הבטיח שר האוצר משה כחלון שהקשישים המובטלים יקבלו מענק חודשי אחיד של 4,000 שקל לחודש. אם זה אכן יקרה, זה יהיה אחד מגילויי הנדיבות הראשונים של הממשלה במשבר הזה.

 

בעיה לא מוכרת יחסית שמעלים שדולת הנשים וכח לעובדים במכתבם לאקוניס היא של נשים בנות 62 ומעלה שמקבלות קצבת זקנה וגם עובדות. על פי כללי הביטוח הלאומי הן אמורות לקבל או את קצבת הזקנה או דמי אבטלה, הגבוה שביניהן, כלומר רוב הכנסתן מעבודה תלך לאיבוד.

 

מנכ"ל ארגון הארגונים רבנים לזכויות האדם אבי דבוש ומנכ"ל "נקודת מפנה" רן מלמד פנו לשר הביטחון נפתלי בנט בדרישה להגדיל את תשלומי המשפחה של חיילים משכבות חלשות במיוחד. החיילים האלה בדרך כלל עובדים כדי לסייע למשפחה אבל עכשיו אינם יכולים לעבוד. "הכנסת המשפחות נפגעת באופן אנוש" טוענים בשני הארגונים ודורשים להעניק להם מענקים מיוחדים.

 

הסגר החלקי גרם להשבתת מרכזי התעסוקה של משרד העבודה והרווחה לאנשים עם מוגבלויות. הדבר הביא לפגיעה קשים במועסקים שאיבדו שגרה ומשמעות וכן להפסקת התשלום הסימלי שקיבלו. הם גם אינם יכולים לקבל דמי אבטלה. יו"ר פורום פ"ת לקידום תעסוקת אנשים עם מוגבלויות עודד בשן כתב למנכ"ל משרד העבודה והרווחה אביגדור קפלן ש"ההחלטה הינה גזר דין מוות לארגונים המפעליים שצריכים להמשיך לשלם שכר דירה ודמי אחזקה". הוא מצין שמשרד הבריאות מממשיך להפעיל מרכזים דומים.

 

כשאבטלה לא נספרת

 

מצבם של עצמאים שעבדו ב”שחור”, מבלי לדווח על הכנסות, לא שונה הרבה ממצבם של עצמאים שלא עושים זאת. שניהם לא מקבלים דמי אבטלה ובשלב זה גם לא פיצוי על אובדן הכנסות. לעומת זאת מצבם של שכירים שקיבלו תשלום חלקי או מלא במזומן ובשחור, לעיתים קרובות נבעל כורחם, רע מאוד. זאת כיוון שעכשיו אינם יכולים לקבל דמי אבטלה או שהם יקבלו רק על חלק ממשכורתם.

 

התופעה הזאת רווחת בייחוד במגזרים החרדי והערבי, בין היתר כדי שהמעסיק יחסוך בעלויות שכר. קסיר מציינת ש"חלק מהחרדים עובדים בצורה לא מסודרת ולכן לא זכאים לדמי אבטלה". מוסא מצביעה על קבוצה לא מבוטלת של שכירים ללא תלוש במגזר הערבי, למשל עובדות ניקיון וכן מלצרים שהמעסיקים שלהם לא מיישמים את החוק המחייב לשלם גם את הטיפים בתלוש. סלימאן אומרת שהתשלום של חלק מהשכור בשחור מיועד בין היתר לגלגך את הכספים שהמעסיקים מרוויחים בשחור. "אם ישלמו לנשים האלה לפי התלוש, הן יגיעו לפת לחם", היא אומרת.

 

מקלט למבקשי המקלט

 

הציבור החלש ביותר בישראל וממילא גם זה שנפגע ביותר מהמשבר הם מבקשי המקלט. מנהלת מדיניות ציבורי במוקד לפליטים ומהגרים סיגל רוזן אומרת ש־70% מתוך 30 אלף מבקשי המקלט פוטרו או הוצאו לחל”ת.

 

לדברי רוזן, חלק גדל מה־30% האחרים נותרו ללא פרנסה גם כן, כיוון שהיו עצמאים והעבודה שלהם מושבתת או שעבדו בשחור.

 

רוזן מציינת שלמבקשי המקלט אין כמעט חסכונות, בין היתר משום שהמדינה מנכה 56% מהשכר ברוטו שלהם.

 

ארגוני הסיוע דורשים לשחרר חלק מהפיקדון שהמדינה צוברת להם כדי לעודד את צאתם מהארץ. ל־14 אלף מבקשי מקלט נצברו 285 מיליון שקל, כלומר 20 אלף שקל בממוצע לאיש. כרגע נשקלת האפשרות לשחרר להם 2,000 שקל לחודש, אבל זה רחוק מלהספיק. הצעה נוספת של הארגונים היא לאפשר להם לעבוד בסיעוד כמטפלי בית, ובכך גם לפתור את המחסור הקשה במטפלות.

x