שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

משבר הקורונה

האוצר נכשל ביישום תוכנית הסיוע, וכבר שולף תוכנית חדשה

רק לפני כשבוע הכריזו נתניהו וכחלון על תוכנית סיוע מקיפה למגזר העסקי ומשקי הבית, שהספיקה לרשום כישלון ברוב סעיפי הביצוע. בלחץ המעסיקים ובהמלצת הנגיד צפויה להתפרסם היום תוכנית חדשה

עמרי מילמן 08:5024.03.20

יותר משבוע חלף מאז הכריזו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון על תוכנית כלכלית שהבטיחה להקל על המגזר העסקי ומשקי הבית, וכבר היום אמורה להתפרסם תוכנית נוספת שמגבש האוצר לאור דרישתו של ראש הממשלה, בהמלצת נגיד בנק ישראל ובלחץ הארגונים העסקיים השונים במשק.

 

איך לחלק את הכסף

 

המלצתו של הנגיד היא לגבש תוכנית בהיקף של 0.5%–1% מהתוצר במשק, כלומר בין 7 ל–14 מיליארד שקל. השאלה שבה ידונו עד לרגע האחרון במשרד האוצר היא כיצד לחלק את הכסף בין אלה שספגו את עיקר הפגיעה כתוצאה מהמשבר.

שר האוצר משה כחלון. חשש להישאר בלי כלים שר האוצר משה כחלון. חשש להישאר בלי כלים

 

בעוד באוצר ממשיכים לגבש תוכניות כדי לעמוד בקצב הדרישות וההצהרות של רה"מ לתקשורת, בפועל היישום לוקח זמן. אם בימים כתיקונם שבוע הוא משך זמן סביר לממשלה לבצע תוכנית שעליה היא מצהירה, בתקופת המשבר שבה עסקים רבים נדרשו להיסגר לחלוטין בהתאם להוראות משרד הבריאות, כל יום הוא משמעותי ועיכוב נוסף מגדיל את סיכויי הקריסה של יותר עסקים.

 

ברוב סעיפי התוכנית נרשם כישלון בביצוע (ראו טבלה), ובהם אי־הענקת מענקים מיוחדים למפוטרים והיעדר ביצוע תוכנית לשיפור ההכשרה המקצועית להשתלבות מהירה בשוק העבודה.

 

במשרד האוצר היו מעדיפים להשקיע את עיקר התקציבים בגופים הממשלתיים הרלבנטיים, בעיקר מערכת הבריאות, ובמידת הצורך פיקוד העורף והמשרד לביטחון פנים, ולהפנות את עיקר הסיוע דרך ערבויות חלקיות או מלאות שיקלו את הגישה של המגזר העסקי, בעיקר עסקים קטנים ועצמאים, לאשראי זול ונגיש.

 

בינתיים גם חלק ניכר מההבטחות טרם גובשו לפעילות ממשית של הממשלה. אפילו הצעד העיקרי שעליו הוכרז בתוכנית לפני שבוע — קרן הערבות בגובה של 8 מיליארד שקל — מתקדם בקצב אטי, מכיוון שכל הבקשות עוברות דרך שני משרדי רואי חשבון. באוצר ובבנק ישראל סבורים כי את הצעדים לשיקום המשק יש לבצע באופן הדרגתי לאור חוסר הוודאות ששורר כרגע בכל הנוגע להתמודדות עם נגיף הקורונה, וחוששים כי נקיטה בצעדים רבים מדי כעת תשאיר אותם ללא כלים בהמשך אם המצב יוסיף להחמיר.

 

הצעדים שמתמקדים בערבות מדינה הם בעלי עלות תקציבית נמוכה (שכן רק עבור הלוואות שלא יחזרו תידרש המדינה להכניס את היד לכיס) ומצד שני יכול להיות אפקט משמעותי לאור כך שאין לעסקים כל תזרים מזומנים כעת.

 

"להגדיל את החוב"

 

נשיא התאחדות התעשיינים ד״ר רון תומר אמר ל"כלכליסט" כי "המשקים שייצאו ראשונים ממשבר הקורונה הם אלה שיידעו לשמר ולעודד פעילות כלכלית גם במציאות המורכבת שאנחנו חווים. לצערי, הפער בין הניסיונות להגיש עזרה ראשונה ובין מהירות ההידרדרות במצב העסקים בישראל – גדול.

 

הממשלה חייבת להבין שחייבים לשריין קופה של 10%–20% תוצר כדי להבטיח את קיום המשק הישראלי, ובמצב החוב־תוצר אנחנו יכולים בהחלט להגדיל את החוב להבטיח את התוצר".  

 

x