שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

פרשנות

כוונות משרד הבריאות יובילו לגיהנום בו אין זכויות פרט

הסמכויות שהעניק משרד הבריאות לשב"כ, למשטרה ולבתי החולים בשם הגנת הציבור פוגעות באופן לא מידתי במבודדים, חולי קורונה וקרוביהם. יו"ר איגוד הרופאים לשעבר: "נהלים דומים מוכרים מחולי שחפת, וגם אז רק כשנדרש אשפוז בכפייה"

תומר גנון 07:0223.03.20

קו ישר שצריך להטריד כיום כל אזרח במדינה מחבר בין שלושה אירועים במשבר הקורונה. מדובר בסמכויות שקיבלו הרשויות, שמטרתן לסייע למשרד הבריאות להאט את קצב התפרצות המחלה, שבלהט הרצון להשיג תוצאות נעשו תוך פגיעה לא בהכרח מידתית, ואפילו לא דרושה בכלל, בזכויות החולים וסביבתם.

 

התעסקות עם זכויות הפרט היא לא פריבילגיה במצב חירום. להיפך. את רסן הפיקוח והאיזון - ביום יום, בשוטף - פשוט אסור להסיר. זה מסוכן, זה מועד לפורענות, וזה נותן שיקול דעת בידי אנשים שבכוונה או לא יכולים לנצל לרעה את כוחם, בשם ההגנה על הציבור.

 

מתחם הבידוד בבית החולים שיבא מתחם הבידוד בבית החולים שיבא צילום: שאול גולן

 

הסמכות הבעייתית הראשונה היא לאפשר לשב"כ לאסוף עבור משרד הבריאות מידע על חולי קורונה ומי שבא במגע איתם, לצורך הכנסתם לבידוד.

 

השנייה, מתן סמכויות למשטרה לקבל ללא צו שופט מידע על מחויבי בידוד מחברות התקשורת, כדי לאכוף את האיסור של משרד הבריאות שיצאו מביתם. מפר בידוד, על צפי תקנות שעת החירום, עובר עבירה פלילית וצפוי לקנס ואולי מאסר.

 

הסמכות השלישית, שנחשפה ב"כלכליסט" בסוף השבוע, היא הנחיה של משרד הבריאות לבתי החולים להפעיל את נוהל "האח הגדול". כלומר צילום והאזנה לחולי הקורונה המאושפזים, גם הקלים שהם כרגע כ־90% מהמאושפזים, במשך 24/7.

 

בג"ץ מנסה לבלום

 

בהתערבות בג"ץ נוהל השב"כ, שמאפשר עקרונית בהסכמת החולה לאפשר לשירות גם לקבל את הטלפון הנייד של החולה כדי לחפש מיקומים, הוגבל כרגע בזמן עד מחר. נוהל המשטרה, שכולל במקור גם אפשרות לערוך חיפוש פיזי בנייד, הוקפא. את שני הנהלים יהיה ניתן להמשיך ליישם רק לאחר שתוקם ועדת חוץ ובטחון שתאשר אותם. בג"ץ הורה שהדבר יעשה עד מחר - אחרת הן תקנות השב"כ והן תקנות המשטרה יבוטלו. הסיבה היא שהוא רוצה פיקוח של חברי הכנסת על הסמכויות.

 

הבעיה העיקרית והגדולה עם סמכויות השב"כ ומשטרה הוא עקיפה של בית המשפט. הן לא מאפשרות למי שביום יום אמורים לבחון ולבדוק שיש מספיק ראיות לפני שפוגעים בזכויות שלנו, כלומר שופטים, לבלום את זה כשזה חריג ולא מבוסס. כשוועדות החוץ ובטחון תוקם חברי הכנסת יצטרכו לאשר את התקנות, וזאת נקודה שאסור לוותר בה.

 

מתחם הבידוד בבית החולים שיבא מתחם הבידוד בבית החולים שיבא

 

לגבי השב"כ צריך לוודא למשל שיש מספיק הגנות ופיקוח על האיסוף של המידע. שאין חשש שהמידע יזלוג. שהוא ישמר ויאובטח. שהגישה אליו תהיה מוגבלת ומצומצמת ככל שניתן. ואין שום סיבה לא למנות שופט שיבצע פיקוח על כל התהליך, בדגש על היישום במשרד הבריאות.

 

המבודד כ"פצצה מתקתקת"

 

עקיפת של בית המשפט במסגרת חקירה פלילית של המשטרה נגד מפרי בידוד היא אף יותר בעייתית. גם ביום יום במסגרת חקירות במגוון נושאים - אלימות, שחיתות, סמים - המשטרה זקוקה למידע על איכון טלפונים מחברות הסלולר. אלא שאז היא פונה לשופט, וצריכה להציג תשתית ראייתית מספקת לקבלת הצו שמפר ופוגע בפרטיותו של אדם. שיש למשל חשד סביר להפרה של החוק, ולא סתם שמועה או טלפון אנונימי לשוטר.

 

הממשלה טענה בתגובה לבג"ץ שביקורת שיפוטית תפגע בה, כיוון שזו תחייב אותה לפנות עשרות ואולי מאות פעמים ביום לבית המשפט. זה נשמע קצת מופרך. קשה לראות מצב שבו המשטרה מקבלת ביום אחד מידע על עשרות או מאות מבודדים שמפרים את ההוראה. ולאור העבודה שרבים מהשופטים הפליליים, לאור צמצום הפעילות בבתי המשפט, גם ככה פנויים - אין סיבה שמישהו לא יבדוק מה הראיות רגע לפני שהמשטרה רצה להוציא מידע.

 

לעניין זה אגב טוענת הממשלה שלפי החוק כיום במצבי חירום של הצלת חיים, היא רשאית גם ככה לפנות לחברת תקשורת בלי צו שיפוטי. זאת טענה קיצונית מאוד, לפיה כל מבודד ומבודד בישראל הוא בפוטנציאל "פצצה מתקתקת". גם אם מקבלים את זה, ותהיה זו עמדה קיצונית לקבל, חובה על ח"כ לוודא שתהיה סוג של הפרדה בין מבודד בשל מגע, לבין מבודד מטעמי זהירות ותקנות החירום.

 

נוהל שפוגע באמון הציבור

 

בעיה לא פחות חמורה היא נוהל "האח הגדול" של משרד הבריאות. למרות פרסומים ופניות למשרד הבריאות של חולים, משפטנים ורופאים, הוא ממשיך כרגע ללא הפרעה. וזה רע, פוגעני, ופולשני שלא לצורך.

 

משרד הבריאות טען בתגובה לחשיפת הנוהל ב"כלכליסט" כי: "השימוש באמצעי ניטור מרחוק הכוללים גם יכולת צפייה בחולה וגם אפשרות שיח איתו, נועדו לצמצם עד כמה שאפשר את חשיפת הצוותים הרפואיים לחולים מאומתים ועל ידי כך להקטין ולצמצם כמה שניתן הדבקה של אנשי צוות".

 

מומחים בתחום האתיקה הרפואית חושבים שמשרד הבריאות הלך פה צעד אחד רחוק מדי. כדאי להקשיב למה שהם אומרים. "חשוב להגן על הצוותים הרפואיים, אבל צריך גם לשמור על אמון הציבור במערכת הבריאות", אומר פרופסור נדב דוידוביץ, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון וממוחה לאתיקה רפואית. "אנחנו לא יכולים, גם במצב חירום, לעשות תהליכים חפוזים מדי בלי להתייעץ עם גורמים אתים, ולחשוב על פתרונות מידתיים ולא פולשניים לטיפול בחולי קורונה".

 

מימין: פרופ' נדב דוידוביץ' יו"ר איגוד הרופאים לשעבר ופרופ' סיגל סדצקי ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. נהלים פוגעניים מימין: פרופ' נדב דוידוביץ' יו"ר איגוד הרופאים לשעבר ופרופ' סיגל סדצקי ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. נהלים פוגעניים צילום: מיכאל קרמר

 

"במצבי חירום לא פעם למרות כוונות טובות עושים דברים שלא חושבים עליהם עד הסוף", אומר פרופסור דוידוביץ', שכיהן בעבר כיו"ר איגוד רופאי הציבור שבו חברים רופאים מתחום האפידמיולוגיה העוסק במחלות ברמת האוכלוסייה. "נהלים כאלה", אומר פרופסור דוידוביץ', "לא מוסיפים לאמון הציבור במערכת. צריך להשקיע מחשבה באמצעים ששומרים על הצוות אבל גם על פרטיות המטופל. ואפשר לחשוב על הרבה פתרונות. ההתפרצות הנוכחית תיתן דחיפה לרפואה מרחוק, אבל צריך לחשוב ולהתייעץ איך פועלים".

 

לדברי פרופ' דוידוביץ' הוא מכיר נוהל ברוח דומה רק במקרים של בידוד חולי שחפת, אולם גם שם הוא לא נעשה באופן קיצוני כל כך. "בשחפת זה מופעל במצבים קיצוניים שצריך לאשפז אנשים בכפייה בגלל חוסר היענות. זה לא המצב בקורונה ולא רלוונטי כל כך פה. אנשים מוכנים להתאשפז מרצונם, וגם לפי הידע הקיים והערכות משרד הבריאות 85%־90% יהיה חולים קל".

 

מי שכבר הציע פתרונות לנוהל הזה הם שורת משפטנים ואנשי אקדמיה מתחום הגנת הפרטיות שפנו אתמול למשרד הבריאות בנושא. "אין אנו יכולים כמובן לדעת מה קורה בפועל בכל חדר אשפוז", מציינים המומחים, "אולם אנו מבקשים שתנחו את מנהלי ומנהלות המחלקות להקפיד בשמירה על פרטיות המאושפזים. ניתן לחשוב על פתרונות פשוטים כמו הגדרת שטח בו המצלמה אינה מצלמת, או אינטרקום דו כיווני שיופעל רק בלחיצה של המאושפז או הצוות הרפואי, התראה מקדימה בעת הפעלת המצלמה או המיקרופון".

x