שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

משבר הקורונה

הדרך להתגבר על הקורונה: סגר לסירוגין למשך שנה וחצי

חוקרים מאימפריאל קולג' בחנו יעילות של דרכי התמודדות עם התפשטות הקורונה, ביחס לתפוסת מיטות בבתי החולים. המחקר אמנם מתמקד בבריטניה וארה"ב, אך לפיו הצעדים שישראל נוקטת בהם הם הטובים ביותר לוויסות העומס על מערכת הבריאות

אדריאן פילוט 07:0223.03.20

מחקר שהתפרסם בשבוע שעבר על ידי חוקרים מהאימפריאל קולג' בלונדון בראשות הפרופסור ניל פרגוסון מראה כי עצירה בהתפשטות הקורונה תדרוש, לכל הפחות, שילוב של צעדים של התרחקות חברתית של כלל האוכלוסיה, בידוד ביתי של חולים מאומתים וגם של בני משפחתם. לבלימה מיטבית של התפשטות הווירוס, טוענים החוקרים כי יש לשלב עם הצעדים שלעיל גם סגירה של בתי הספר והאוניברסיטאות, כפי שעושה ישראל מאמצע חודש מרץ.

 

 

קריאה לציבור הבריטי לכבד את הנחיות הריחוק החברתי. מזרח לונדון, אתמול קריאה לציבור הבריטי לכבד את הנחיות הריחוק החברתי. מזרח לונדון, אתמול צילום: איי אף פי

 

לפי המחקר, האתגר העיקרי בנוגע לעצירת ההתפשטות הוא שסוג זה של חבילת צעדים מניעתיים כה אינטנסיבית, חייבת להישמר עד שיימצא חיסון, מה שעלול לקחת לפחות עוד שנה וחצי.

 

עיקרי המחקר מתומצתים במאמר, שכותרתו "השפעה של התערבויות לא תרופתיות להפחתת התמותה מ 19־COVID והביקוש לשירותי בריאות". החוקרים בחנו את יכולות מערכות הבריאות של בריטניה וארצות הברית, מבחינת מספר מיטות בבתי חולים, ציוד, מכונות הנשמה זמינות והיקף הצוות הרפואי.

 

לפי המחקר, ברגע שהנקיטה בחבילת הצעדים המניעתיים תופסק, ההתפשטות שוב תגבר ובמהירות. עם זאת, מסקנה נוספת שעולה מן המחקר היא כי ניתן להפעיל את צעדי המניעה לסירוגין (ראו תרשים), תוך הרפיה זמנית של הסגר לחלונות זמן קצובים, ומעקב אחר ההתפשטות.

 

ככל שהעקומה תעלה, כלומר, מספר החולים יטפס, וכל עוד לא יימצא חיסון, יהיה צורך להפעיל שוב את חבילת הצעדים המניעתיים המחמירים. החוקרים גם מטילים ספק בהצלחת סין ודרום קוריאה לעצור את ההתפשטות. לפי המחקר, לא בטוח שעצירת ההתפשטות לטווח הקצר יעילה גם לטווח הארוך, כל עוד אין חיסון.

 

אסטרטגיות עיקריות: הפחתה מול עצירה

 

במחקר מוצגות שתי אסטרטגיות עיקריות ללוחמה במגיפת הקורונה, אותה מגדירים החוקרים כ"איום החמור ביותר לבריאות הציבור מאז מגיפת השפעת H1N1 (השפעת הספרדית) ב־1918". האסטרטגיה הראשונה היא הפחתה. זו מתמקדת בהאטת התפשטות המגיפה, אך לא בהכרח בעצירתה — ומבקשת לצמצם את ביקושי השיא משירותי הבריאות, תוך הגנה (הסגר) על האוכלוסיה החשופה ביותר לסיכון מהמחלה (קשישים).

 

 

האסטרטגיה הנוספת היא עצירה, שמטרתה היא כשמה, לעצור את התפשטות הווירוס. מהמחקר עולה כי נקיטה באסטרטגיית העצירה כוללת שילוב של כל הצעדים המפורטים למעלה, עשויה להפחית את הביקוש לשירותי בריאות בשני שליש ולחתוך את מספר מקרי המוות בחצי. לפי המחקר, "במדינות המסוגלות לנקוט באסטרטגיה זאת, מדיניות העצירה היא החלופה המועדפת".

 

המטרה המרכזית: להגן על מערכות הבריאות

 

לפי אחד התרחישים שנבדק במחקר, אם הממשלות לא ינקטו באף צעד נגד התפשטות המגיפה, שיעור ההדבקה יטפס ל־81% מהאוכלוסיה, ושיא מקרי המוות יגיע בסוף חודש מאי (ההנחה היא כי ההתפרצות מתחילה במרץ), כאשר כבר בשבוע השני של אפריל, מערכת הבריאות קורסת עקב ביקושים למיטות טיפול נמרץ בהיקף של פי 30 מהביקוש הרגיל.  

אישה בשוק פרחים במזרח לונדון, אתמול אישה בשוק פרחים במזרח לונדון, אתמול צילום: איי אף פי

 

תוצאות המחקר מראות כי אסטרטגיית ההפחתה איננה חלופה שמגנה על מערכות הבריאות מפני קריסה, שעה שאסטרטגיית העצירה כן מגנה עליה. המחקר מראה כי אסטרטגיית העצירה מצליחה להפחית את שיעור ההדבקה אל מתחת ל־1. אסטרטגיית העצירה מצריכה שילוב של כל הצעדים למשך 5 חודשים.

 

"מדיניות אינטנסיבית כזו צפויה להביא להפחתה בביקושים לטיפול נמרץ כשלושה שבועות אחרי התחלת המדיניות הקשוחה", לשון המחקר. המחקר מראה כי אם חבילת הצעדים מופעלת באמצע מרץ (כמו בישראל), כבר בתחילת יולי אפשר להסיר את ההגבלות למשך חודש ימים, אז הנגיף צפוי שוב להגביר את ההתפשטות (המודל מניח כי אין אפשרות ממשית לחסל אותו כל עוד אין חיסון), מה שיצריך הפעלה מחודשת של חבילת הצעדים כבר בתחילת אוגוסט ועד אוקטובר.

 

בחודש אוקטובר המדיניות מוסרת, וכאשר מספר החולים עולה, הביקוש לשירותי רפואה עולה בהתאם, ובתחילת נובמבר יש צורך להחזיר את חבילת צעדי העצירה לתוקף. וכך, חוזר חלילה עד סוף נובמבר 2021, בהינתן שאכן יימצא חיסון.

x