שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

מעקב כלכליסט

פרופ' נדב דוידוביץ: "נוהל 'האח הגדול' לא תורם לאמון הציבור במערכת הבריאות"

דוידוביץ, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון ומומחה לאתיקה רפואית, הגיב על הנחיית משרד הבריאות לבתי החולים, שנחשפה בכלכליסט, להתקין מצלמות ומיקרופונים בחדריהם של מאושפזי הקורונה לצורך מעקב של 24/7 אחריהם; מומחי פרטיות למשרד הבריאות: "צמצמו את הפגיעה במאושפזים"

תומר גנון וענת רואה 14:1022.03.20

"חשוב להגן על הצוותים הרפואיים, אבל צריך גם לשמור על אמון הציבור במערכת הבריאות. אנחנו לא יכולים, גם במצב חירום, לעשות תהליכים חפוזים מדי בלי להתייעץ עם גורמים אתים, ולחשוב על פתרונות מידתיים ולא פולשניים לטיפול בחולי קורונה". כך אמר הבוקר (א') פרופ' נדב דוידוביץ, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון וממוחה לאתיקה רפואית,בעקבות בדיקת כלכליסט לפיה משרד הבריאות הורה לבתי החולים להפעיל נוהל "האח הגדול".

 

 

 

על פי הנוהל, בחדרי כל חולי הקורונה שאושפזו בבתי החולים, גם הקלים שמהווים כרגע כ-90% מכלל המאושפזים, יותקנו מצלמות ומיקרופונים לצורך מעקב 24/7 אחריהם. זאת לכאורה תוך פגיעה לא מידתית ולא מוצדקת בפרטיותם.

 

 

מכשיר האזנה בבית החולים לניאדו בנתניה מכשיר האזנה בבית החולים לניאדו בנתניה

 

במשרד הבריאות הגיבו אתמול בנושא וטענו כי "שימוש באמצעי ניטור מרחוק, הכוללים גם יכולת צפייה בחולה וגם אפשרות שיח איתו, נועדו לצמצם עד כמה שאפשר את חשיפת הצוותים הרפואיים לחולים מאומתים, ועל ידי כך להקטין ולצמצם כמה שניתן הדבקה של אנשי צוות".

 

"כוונות טובות, אבל בלחץ לא חושבים עד הסוף"

 

"במצבי חירום לא פעם למרות כוונות טובות עושים דברים שלא חושבים עליהם עד הסוף", אומר פרופ' דוידוביץ', שכיהן בעבר כיו"ר איגוד רופאי הציבור שבו חברים רופאים מתחום האפידמיולוגיה העוסק במחלות ברמת האוכלוסייה (למשל מגפות). "אומנם יש את חוק זכיות החולה (שמחייב צוותים רפואיים לדאוג לכבודו ופרטיותו של החולה, ת.ג וע.ר) , אבל החוק היבש לטעמי זה לא הראיה הנכונה. הנקודה היא לדבר על ערכים ונורמות.

 

"נהלים כאלה", אומר פרופ' דוידוביץ', "לא מוסיפים לאמון הציבור במערכת. צריך להשקיע מחשבה באמצעים ששומרים על הצוות אבל גם על פרטיות המטופל. ואפשר לחשוב על הרבה פתרונות. ההתפרצות הנוכחית תיתן דחיפה לרפואה מרחוק, אבל צריך לחשוב ולהתייעץ איך פועלים".

 

 

מצלמה בביה"ח לניאדו בנתניה מצלמה בביה"ח לניאדו בנתניה

 

לדברי פרופ' דוידוביץ' הוא מכיר נוהל ברוח דומה רק במקרים של בידוד חולי שחפת, אולם גם שם הוא לא נעשה באופן קיצוני כל כך. "בשחפת זה מופעל במצבים קיצוניים שצריך לאשפז אנשים בכפייה בגלל חוסר הענות. זה לא המצב בקורונה ולא רלוונטי כל כך פה. אנשים מוכנים להתאשפז מרצונם, וגם לפי הידע הקיים והערכות משרד הבריאות 85%-90% יהיה חולים קל. לכן השאיפה היא שהחולים הקלים יופנו לטיפול במלונית או בבית, גך גם נגן על הצוותים מהדבקה".

 

מומחי פרטיות למשרד הבריאות: לצמצם הפגיעה במאושפזים

 

בתוך כך, שורת מומחים ואנשי אקדמיה מתחום הגנת הפרטיות פנו הבוקר (א') במכתב למשרד הבריאות ולמנהלי בתי החולים השונים, בבקשה לבחון שוב את נוהל "האח הגדול". המומחים בהם פרופ' מאוניברסיטאות, המכון לדמוקרטיה, האגודה לזכויות האזרח ועורכי דין פרטיים העוסקים בתחום, טוענים כי יש להנחות את מנהלי המחלקות לצמצם את הפגיעה בפרטיות החולים המאושפזים בשל מחלת הקורונה בבתי המלון ובבתי המלון הייעודיים.

 

 

פרופ' נדב דוידוביץ, ראש בית הספר לבריאות הציבור אוניברסיטת בן גוריון פרופ' נדב דוידוביץ, ראש בית הספר לבריאות הציבור אוניברסיטת בן גוריון

 

"נפתח ונאמר כי משרד הבריאות, בתי החולים, העובדים במערכת הבריאות וכל המעורבים עושים עבודת קודש בהצלת חיים. אנו מעריכים עד מאוד את המאמץ הכביר", כותבים המומחים ומפרטים כי נחשפו בתקשורת וברשתות החברתיות לתלונות ממאושפזים, בעיקר בבתי החולים, על פגיעה בפרטיותם, מעבר לנדרש לצורך מעקב רפואי יעיל.

 

"בפרט", הם ציינו בתלונה בהמשך לפרסום סיפורו של רתם לבנון שאושפז בביה"ח לניאדו בנתניה, "פורסמה תלונה מחולה שבבידוד על התקנת מיקרופונים ומצלמות הפועלים ברציפות 24/7, ללא אפשרות של המאושפז לשלוט בכך, ובלא קבלת הסכמתו מראש. גם פעולות אינטימיות כהחלפת בגדים תחתונים נצפות כך, והצוות חשוף היה לשיחות טלפון פרטיות שלו".

 

פרופw קרין נהון, הבינתחומי הרצליה פרופw קרין נהון, הבינתחומי הרצליה צילום: עמית שעל

 

 

"ניתן לחשוב על פתרונות פשוטים"

 

לפי המכתב, "מובן שכל אשפוז כרוך בפגיעה בלתי נמנעת בפרטיות, שהיא חיונית כדי לתת טיפול רפואי מיטבי – אולם גם פה יש לצמצם את הפגיעה בפרטיות למינימום הדרוש, כל מאושפז לפי צרכיו והנסיבות הרפואיות שלה או שלו. גם בזמנים מאתגרים כאלה, פרטיות החולה היא עדיין זכות יסוד המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, בחוק הגנת הפרטיות – ובהקשר זה אף חשוב מאלה – חוק זכויות החולה".

 

"אין אנו יכולים כמובן לדעת מה קורה בפועל בכל חדר אשפוז", מציינים המומחים, "אולם אנו מבקשים שתנחו את מנהלי ומנהלות המחלקות להקפיד בשמירה על פרטיות המאושפזים. למשל ניתן לחשוב על פתרונות פשוטים כמו הגדרת שטח בו המצלמה אינה מצלמת, או אינטרקום דו כיווני שיופעל רק בלחיצה של המאושפז או הצוות הרפואי, התראה מקדימה בעת הפעלת המצלמה / מיקרופון ועוד".

 

על המכתב חתומים: פרופ' מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב; עו"ד חיים רביה ממשרד פרל כהן צדק לצר ברץ; פרופ' אור דונקלמן מהחוג למדעי המחשב ומרכז חקר הסייבר, משפטי ומדיניות באוניברסיטת חיפה, פרופ' קרין נהון מהמרכז הבינתחומי הרצליה; ד"ר דלית קן דרור פלדמן, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה; ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה; עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח בישראל ועו"ד שחר בן מאיר.

x