שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

משבר הקורונה

בלחץ התעשיינים: חברות יצואניות הוגדרו ענף חיוני

לחצים כבדים הופעלו על משרד האוצר בידי גורמים במגזר הציבורי והפרטי בדרך להכרעה מי יוכל להמשיך לעבוד גם במתכונת חירום. בין הענפים שהוגדרו חיוניים גם החברות הגדולות במשק והיצואניות

עמרי מילמן 06:5822.03.20

באיחור של כמעט שבוע נחתמו בישיבת ממשלה טלפונית התקנות שאמורות להסדיר למי מותר לעבוד במשק, ובאיזה היקף. אם מרבית המהלכים עד כה נעשו בהסכמה רחבה יחד עם הארגונים העסקיים וההסתדרות, הרי במהלך השבוע האחרון ניסו במשרד האוצר לגבש רשימה מבלי לשתף גורמי חוץ, ופעלו "בתוך הבונקר" כפי שהגדיר זאת אחד המעורבים.

 

 

 

כל החרגה שמאפשרת עבודה בהיקפים נרחבים - יותר מ־30% במגזר הפרטי - משמעותה אפשרות הכנסה של הרבה מאוד כסף לעסק. הלחצים היו בהתאם. עם זאת, עיקר העיכוב, כך אומרים גורמים שונים, הגיע דווקא מהמגזר הציבורי שנדרש להתכנס למתכונת חירום. בסופו של דבר סוכם כי באישור המנכ"ל של כל משרד ומשרד יחד עם נציבות שירות המדינה, משרדים יוכלו להעסיק עד 35% מהעובדים בתקופה הזו. כאשר לא תתאפשר עבודה מהבית לאור חוסר המוכנות של הממשלה לכך.

 

למרות דרישות המשרדים להרחיב את הפעילות, זו הוגבלה לאור הטענה שלא סביר כי הפעילות החיונית של המגזר הציבורי תהיה גדולה יותר באופן יחסי מזו של המגזר הפרטי. עכשיו גם מתחדדת השאלה האם השירותים של הממשלה והיכולת של העובדים לעבוד מהבית היו טובים יותר לו משרדי הממשלה היו מטמיעים במסגרת עבודתם יותר שינויים טכנולוגיים.

 

 

קובי בר נתן, הממונה על השכר במשרד האוצר קובי בר נתן, הממונה על השכר במשרד האוצר צילום: דוברות משרד האוצר

 

לפי גורמים שעסקו בגיבוש התקנות, הלחץ מכיוון השרים והנהלות המשרדים, הביא לכך שעיקר עיסוקה של הממשלה בימים האחרונים, למעט משרד הבריאות, היה סביב ניסיונות לעגל פינות ולהשאיר כמה שיותר עובדים, למרות הנחיית ראש הממשלה. במקביל, נדרשו במשרד האוצר לגבש לראשונה מתודולוגיה לגבי איך צריך להשבית את המשק עם מינימום פגיעה. זו הפעם הראשונה שהממשלה אוסרת על עסקים להיפתח בהיקף כל כך נרחב. בעבר, במלחמות ובמבצעים, פיקוד העורף הנחה באופן נקודתי על צמצום פעילות או סגירת עסקים.

 

על פי הערכות, במגזר הציבורי מדובר במאות אלפי עובדים, כולל מורים, שלא יגיעו למקומות העבודה. במגזר הפרטי מדובר בהיקף גדול יותר, כשמוסיפים לרשימה את אלה שלא שלא יכולים לעבוד מהבית.

 

השרים לוחצים להחרגה

 

באופן די מביך עיקר הדיון הטלפוני ביום שישי, שארך כשעתיים וחצי, נסוב סביב הבקשה של מרבית השרים להחריג את לשכותיהם מההגבלות שחלות על כלל המגזר הפרטי והציבורי. זאת אף שברור לשרים כי אין צורך בכל עובדי הלשכה שכן המשרדים עצמם פועלים במתכונת מצומצמת. בשלב זה על פי התקנות, הלשכות מוחרגות, אולם סוכם כי יתקיים על כך דיון נוסף בשבוע הבא.

 

באותו בדיון חזרו גם ניסיונות של שרים להחריג את פעילות משרדם, אולם מלבד משרד האנרגיה - במקביל להחרגה של הענפים עליהם הוא מפקח - לא נעשה שינוי משמעותי.

 

אפילו שרת התרבות מירי רגב, כך לפי מקורות שנכחו בדיון, ביקשה להחריג את משרדה, למרות שבפועל התרבות והספורט מושבתים לחלוטין. גם שר הקליטה יואב גלנט ביקש החרגה, אולם לאור כך שהיקף הפעילות של משרדו צומצם משמעותית לא התקבלה בקשתו.

 

 

רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים צילום: אוראל כהן

 

לגבי כמה סוגיות יתקבלו החלטות עם צאת השבת, לאחר שלא הצליחו להכריע לגביהן ביום שישי. הבולטת בהן היא משרד החוץ שביקש החרגה אף שעיקר הפעילות שלו מושבתת. במגזר הציבורי עלתה דרישה נוספת, לבצע רוטציה בין העובדים, במטרה להיטיב עם רבים יותר, אולם מכיוון שהדבר יצור חשיפה כפולה להידבקות, בממשלה סירבו לאשר זאת. מי שהיה קרוב לצלחת וזכה להחרגה הוא משרד ראש הממשלה שיוכל להשאיר יותר מ־30% מהעובדים שלו.

 

לאחר הדיון נמתחה ביקורת מצד גורמים שונים על חוסר היכולת של מנהלים במשרדי הממשלה להגיד לעובדים שלהם כי הם אינם חיוניים בתקופת החירום, זאת אף שמרבית העבודה הממשלתית אינה דחופה כרגע. במיוחד לאור כך שתוקפן של התקנות הוא עד ה־16 באפריל. כלומר בפועל תקופת החופשה הכפוייה על חשבון ימי החופש שבועיים בלבד. השאלה הגדולה תתעורר בתום תקופה זו.

 

לא להתעמת עם הגדולות

 

ההחלטה המשמעותית ביותר שהתקבלה ביום שישי, בעקבות לחץ גדול של התאחדות התעשיינים ונשיאות הארגונים העסקיים היתה כי החברות היצואניות, אלה ש־25% מהמחזור שלהן מקורו בייצוא, יוחרגו מהחוק.

 

לדברי נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר, מדובר בהחרגה משמעותית, זאת מתוך חשש כי הפגיעה בהן תביא לכך שהחברות עבורן הן מייצרות יפנו לספקים אחרים בעלם. לדבריו מדובר בכ־2,000 חברות מייצאות. מתוכן על פי ההערכות הממשלה היתה מחריגה בכל מקרה את 500 החברות הגדולות מרביתן בינלאומיות, לאור הפגיעה הנרחבת שהשבתה שלהן היתה יכולה ליצור ולאור החשש של הממשלה לפתוח בחזית עם ההנהלות של אותן חברות. על פי ההערכות מדובר על כ־100 אלף עובדים, אולם כאשר מפחיתים מהם את 30 אלף העובדים שהיו נשארים בכל מקרה ואת התעשיות המוחרגות גם ככה מדובר ככל הנראה על 40 אלף עובדים נוספים שיישארו בשוק העבודה בתקופה זו. הדרישה המקורית היתה כי כלל התעשייה תוחרג, אולם זה לא התקבל. בעוד שברור היה כבר משלב מוקדם כי הענפים החיוניים לשגרה סבירה של המשק - תרופות, מזון, טואלטיקה ועוד - יוחרגו מההגבלות של העסקת עד 30% מהעובדים.

 

סוגיה נוספת שעלתה מצידם של התעשיינים והתקבלה בשלב מוקדם יחסית היתה בנוגע לתעשיות בענף הבנייה. זאת לאחר שהממשלה הבינה שהיא לא רוצה להגביל קבלנים, בין היתר מחשש לפגיעה גם בבנקים המעמידים להם אשראי, וכי צריך לאשר גם לתעשיות התומכות בענף כמו למשל חברות המייצרות מלט או גבס. יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד התעקש להמשיך את פעילותם של העובדים הסוציאליים, שהתקבלה בסופו של דבר. במהלך השבוע הרמטכל ביקש להחריג את הצבא מההגבלות, זאת למרות שעל פי הערכות ניתן להשאיר חלק ניכר מאנשי הקבע בבית לתקופה מוגבלת.

 

בממשלה מתריעים כי ההחלטות שהתקבלו עכשיו היו קלות יחסית, עובדי המגזר הציבורי יהנו מניצול של ימי החופש כאשר סביר להניח כי בחלוף הסערה תדרוש ההסתדרות לפצות את העובדים בימי חופש נוספים, ומאחר ולא מדובר בעלות תקציבית בפועל, סביר להניח ששר האוצר ייכנע לדרישה, ובמגזר העסקי חלקים נרחבים הוחרגו, כך שהפגיעה יחסית מצומצמת.

 

אולם כל זאת תחת ההנחה שאחרי פסח ניתן יהיה להקל על המשק. מה שלא ודאי כלל. אם גם אחרי פסח תמשיך השבתה חלקית, סביר להניח שתעלה הדרישה לקצץ בשכרם של עובדי המגזר הציבורי, ואז המחלוקות העזות לגבי השאלה מי חיוני ומי לא תעלה שוב בעצימות גבוהה יותר.

 

x