$
בארץ

משבר הקורונה

עתירה לבג"צ נגד איסוף המידע על חולי קורונה: "אין פיקוח על עוצמת הפגיעה בפרטיות"

לטענת העותר, עו"ד שחר בן מאיר, התקנות אושרו תוך עקיפה לא מידתית של הכנסת. "תקנות דרקוניות בצורה עצומה". השופט נועם סולברג הורה למדינה להגיש תגובה לעתירה עד מחר בצהריים

תומר גנון 15:0317.03.20

"תקנות שעת החירום שהתקינה הממשלה הן דרקוניות בצורה עצומה, ויש בהן חוסר מידתיות בולט ומובהק, וכן ניסיון להתעלם מהרשות המחוקקת כדי להתיר לרשות המבצעת בעצמה, ללא כל פיקוח, לפגוע בפרטיות כל אזרחי מדינת ישראל ללא כל הבחנה". כך טען עו"ד שחר בן מאיר בעתירה שהגיש היום (ג') לבג"ץ ובה בקשה דחופה לקבלת צו ביניים שיעצור את תקנות החירום ל-14 יום שאישרה הלילה הממשלה. השופט נועם סולברג הורה למדינה להגיש תגובה לעתירה עד מחר בצהריים (18.3), וקבע דיון ליום חמישי בבוקר (19.3).

 

 

התקנות מאפשרות לשב"כ לסייע למשרד הבריאות לקבל, לאסוף ולעבד מידע טכנולוגי על חולי קורונה. הבקשה לצו היא גם נגד התקנות שמסמיכות את המשטרה לקבל מחברות התקשורת איכון על הטלפון הנייד של החולים, וזאת ללא צו מבית המשפט.

 

העותר עו"ד שחר בן מאיר העותר עו"ד שחר בן מאיר צילום: אריאל שרוסטר

 

העתירה הוגשה נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו; ממשלת ישראל; שירות הבטחון הכללי; משטרת ישראל; משרד הבריאות ;היועץ המשפטי לממשלה; הרשות להגנת הפרטיות משרד המשפטים; והכנסת. בעתירה מבקש עו"ד בן מאיר מבג"צ להורות על פרסום כל הדרכים ליישום התקנות, וכן לנמק מדוע הן לא הובאו לאישור או פיקוח של ועדה מוועדות הכנסת.

 

"אכן אנו בסוג של 'מלחמה', לא כנגד אויב מבחוץ אלא כנגד נגיף מבפנים", נכתב בעתירה. "אכן במלחמה מסוג זה יש לנקוט אמצעים מיוחדים ולא שגרתיים. אך עדיין יש מקום, אולי דווקא במצב זה לקולו של 'הפיקולו'. התקנת תקנות ללא כל פיקוח פרלמנטרי עליהן אינו מידתי באופן בולט ומובהק. במיוחד הדבר משמעותי כאשר התקנות באות לפגוע בזכות יסוד חוקתית היא הזכות לפרטיות. התקנות מאפשרות הלכה למעשה לרשות המבצעת, ולה בלבד, ללא כל פיקוח של הרשות המחוקקת על תוכנן ועל אופן הפעלתן".

 

עוד נטען בעתירה כי לרשות המדינה יש אפשרות לנקוט באמצעי מידתי יותר וסביר יותר דרך חוק השב"כ, כאשר הדבר מלווה ומפוקח על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. "לכן, הבחירה באמצעי של תקנות שעת חירום אינה מידתית במובן שנבחר האמצעי הקיצוני ביותר, כאשר ניתן להגיש את המטרה באמצעי שפגיעתו קטנה יותר", נטען.

 

עוד נכתב כי "התקנות נוקטות בלשון כללית ואמורפית ביחס לאופן ודרכי הפעלת הסמכויות, ולמעשה מדובר בפגיעה בזכות חוקתית אשר לאף אזרח, אלא רק למפעילי הסמכות קרי הממשלה, מידע על אופן הפעלת הסמכות ועל מה יעשה במידע שייאסף".

 

x