$
בארץ

משבר הקורונה

המודל המתמטי של הקורונה: בסגר חלקי כל חולה מדביק עוד 1.35 בני אדם

האפידמיולוג ד"ר רמי יערי השתתף ביצירת מודל שמסייע למקבלי ההחלטות לגבש מדיניות להתמודד עם הנגיף. ככל שקצב ההדבקה מהיר כך מגיעים לשיא מהר יותר. כל הפרטים בכלכליסט

אדריאן פילוט 15:2017.03.20

"יש שלוש אפשרויות פעולה להתמודד עם נגיף הקורונה", כך אומר האפידמיולוג ד''ר רמי יערי, שהיה שותף ליצירת  המודל המתמטי שמבקש לנבא את קצב ההידבקות בקורונה, רמות החומרה של המחלה והתפלגות התמותה.

 

לדבריו, "האפשרות הראשונה היא לסגור הכל, כמו בסין, ולהביא את ההדבקה לאפס. הבעיה היא שאתה חייב לשמור על ההסגר לפרק זמן בלתי מוגבל כי הנגיף לא יעלם והוא ימשיך להסתובב בעולם. לכן חייבים לדאוג שהוא לא ישוב לישראל.

 

"בישראל נוקטים במדיניות ביניים  - סגר חלקי. השיטה הזאת שתביא להפחתה אך קרוב לוודאי שלא תעצור לגמרי את ההתפשטות. השאלה הנשאלת במקרה כזה היא כמה זמן נוכל להחזיק מעמד במצב כזה מפני עד שיימצא חיסון יכול לעבור זמן רב. 

 

"ויש את המודל ה'אנגלי' שכבר מתחילים לסגת ממנו. המודל מבוסס על ניסיון להגן על המבוגרים ולתת לנגיף להתפרץ חופשי ואז ישנה מגיפה גדולה שמגיע לכולם בתוך 3-4 חודשים. הבעיה כאן היא שלא לגמרי ברור מה יקרה עם אלה שכבר חלו: האם הם יכולים לחלות שוב או שהגוף מפתח חיסון? האם יש מצב שאנשים שחלו עדיין יישארו לא מחוסנים בסיבוב הבא? אז לא עשינו בזה כלום. הסכנה היא לא רק שלא ימצאו חיסון אלא גם לא יצליחו להגן לגמרי על המבוגרים ואז יגיעו לקריסה של מערכת הבריאות".

 

המודל שמתאר יערי, חוקר במכון גרטנר, הוא חלק ממערכת קבלת ההחלטות של משרד הבריאות ומציג הערכות לגבי תצאות של מספר תרחישים. 

בית חולים שיבא בית חולים שיבא צילום: בית החולים שיבא

 

המודל מבוסס על כמה הנחות יסוד שהן קריטיות לתוצאות: אם לא עושים כלום (תרחיש קיצון), כל אדם שנושא בנגיף מדביק עוד 2 אנשים. 20% מהנדבקים יפתחו תסמינים, מתוכם רק 15% יהפכו לחולים במצבים לא קלים. מתוך אלה, רק רבע יזדקקו למכונת הנשמה ומתוכם כ-40% ימותו בסוף. 

 

במקרה של סגר חלקי, קצב ההדבקה של כל נשא יעמוד על 1.35 (כל חולה מדביק עוד 1.35 אנשים). במצב כזה תידבק כמחצית ממחצית אוכלוסיית ישראל (כ-4.3 מיליון) וכ-846 אלף יפגינו תסמינים. מתוכם, רק 127 אלף יהפכו לחולים שמצריכים טיפול כלשהו, כאשר רק 32 אלף יזדקקו למכונות הנשמה (יש בארץ כ-3,500 מכונות) ומתוכם 12,700 ימותו בסוף. כלומר, בתרחיש כזה שיעור התמותה מתוך אלה שמפתחים מחלה משמעותית עומד על 1.5%.

 

 

אחד התדרוכים במשרד הבריאות אחד התדרוכים במשרד הבריאות צילום: שלו שלום

 

עוד עולה מהמודל כי בשיא המגיפה יהיו 340 מקרים קשים ביום ונגיע למצב של 130 מתים ליום, כאשר במצב כזה מערכת הבריאות תצטרך לספק בממוצע 10,000 מיטות (יש כעת במערכת כ-4,000 מיטות במחלקות פנימיות) ועוד 3,500 מיטות בטיפול נמרץ. מכאן ניתן להבין מדוע משרד הבריאות מבקש להטיל סגר מוחלט: אם קצב ההדבקה יורד מתחת ל-1, המספרים צונחים בצורה כזו שיהיה צורך "רק" ב-4,000 מיטות כלליות, ו-1,300 מיטות בטיפול נמרץ. אלו מספרים שהמערכת יכולה לספוג.

 

מהמודל ניתן להסיק שככל שקצב ההדבקה מהיר יותר, אז מהר יותר מגיעים לשיא, ובכך "מקצרים" את תקופת המגיפה. לדוגמה, במודל שבו שיעור ההדבקה הוא 1.2- מגיעים לשיא של כ-14.6 חודשים, והמחלה מסתיימת בעוד 30 חודשים. במצב כזה, יש דחייה של תמותה וקריסת מערכות. הנחת היסוד היא שבעוד כשנה, יימצאו תרופה או חיסון. מנגד, אם קצב ההדבקה מהיר יותר, הטווחים מתקצרים: השיא יגיע בעוד 3 חודשים והמחלה תסתיים בעוד כ-8 חודשים.

 

באשר לתמותה מקורונה, מהמודל עולה כי בכל תרחישי ההדבקה, אין תמותה כלל עד גיל 9. בני 10 עד 19 צפויים להוות רק 0.1% מהמתים מקורונה. גם שיעורם של בני 29-20 מסך המתים הוא שולי: 0.7%.

 

על פי הנתונים, התמותה היא בעיקר במבוגרים: מסך כל המתים, 32.5% יהיו מעל גיל 80, 30.3% בני 79-70 ו-24.1% בני 69-60.

 

x