שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בעקבות חשיפת כלכליסט

בנק ישראל נאלץ לספק נזילות בדולרים כדי לאפשר למוסדיים לפעול

משבר הקורונה יצר מחסור במטבע חוץ והקפיץ את הריבית על הלוואות דולריות קצרות מועד למשקיעים מוסדיים ל־15%. רק הזרמה של 1.5 מיליארד דולר לשוק שביצע בנק ישראל אפשרה למוסדיים להמשיך לפעול

אדריאן פילוט 08:5917.03.20

משבר הקורונה מטלטל את בנק ישראל, ודחף אותו למהלך דרמטי שלא ביצע מעולם בתולדותיו: הזרמת כסף שתאפשר נזילות במטבע חוץ, בהיקף של 1.5 מיליארד דולר. כלומר, הבנק רכש שקלים באמצעות דולרים, בהיקף זה. הבנק נקט במהלך לאור משבר קשה בגישה למטבע חוץ, שהוביל לזינוק חד בריביות להלוואות שניתנות בדולרים, כפי שנחשף אתמול באתר "כלכליסט".

 

 

"לאור התנודתיות המוגברת בשווקים הפיננסיים ברחבי העולם והלחצים לנזילות דולרית במספר רב של משקים, בנק ישראל ביצע עסקאות החלף של שקל־דולר למשך שבוע מול בנקים מקומיים. הכלי נועד לספק נזילות דולרית לבנקים המקומיים", הודיע אתמול הבנק, שעות ספורות לאחר חשיפת "כלכליסט".

נגיד בנק ישראל אמיר ירון. תחושה שהתעורר באיחור נגיד בנק ישראל אמיר ירון. תחושה שהתעורר באיחור צילום: אלכס קולומויסקי

 

כאמור, מספר שעות קודם לכן נחשף ב"כלכליסט" כי המחסור המקומי בדולרים הקפיץ את הריביות הדולריות. המחסור נוצר בין היתר מכך שחברות רב־לאומיות שפועלות בישראל משכו כספים מחוץ למדינה. עד אתמול, בבנק ישראל ראו בהתערבות בשוק הריפו הדולרי המקומי מהלך שלא בא בחשבון, אך המציאות ככל הנראה שינתה את דעתם. ריפו הן הלוואות קצרות מועד, המשמשות בעיקר גופים מוסדיים לצורכי נזילות.

 

"ריבית של 15%"

 

בנקאי בכיר אמר ל"כלכליסט" שבעקבות המחסור במטבע חוץ, "מי שרוצה הלוואה בדולרים יצטרך לשלם ריבית של 15%". הסיבה: מאז פרוץ משבר הקורונה הדולר זינק ב־7% ביחס לשקל, ונסחר לפי 3.67 שקל לדולר. אין בנמצא משתנה כלכלי בסיסי שיסביר את הזינוק. על פניו, המצב היה אמור להיות הפוך, שכן העודף במאזן התשלומים של ישראל - הדולרים שנכנסים אליה לעומת אלה שיוצאים - שבר ב־2019 שיא של כל הזמנים.

 

מה שהתחולל בפועל הוא שינוי דרמטי בשוק הריפו הדולרי. בשוק זה, המוסדיים מבצעים עסקאות שבמסגרתן הם מקבלים דולרים תמורת שקלים, שאותם הם מתחייבים להחזיר במועד עתידי קבוע מראש — בדרך כלל בתוך 24 עד 48 שעות. עסקאות מסוג זה נוטות להתגבר בימים של ירידות שערים חדות. המוסדיים, שמחזיקים בנגזרים על מניות זרות בהיקפים של 30 מיליארד דולר, נדרשו לחזק את הבטוחות שלהם, דבר שחייב אותם לגייס דולרים.

 

אלא שכאמור, היצע הדולרים קטן והולך, מה שמשאיר את המוסדיים עם אופציה אחת: נטילת הלוואות בשוק הריפו. אלה, כאמור, הגיעו לריביות גבוהות, שמהן נהנים הבנקים האמריקאים שמעמידים את אותן הלוואות. על ההנאה של האמריקאים משלמים החוסכים הישראלים, שחסכונותיהם סופגים הפסדים גדולים גם כך בשל הירידות בשווקים. "את העלויות האלו המוסדיים מגלגלים לציבור", הסביר ל"כלכליסט" גורם בנקאי בכיר.

 

נקודת המפנה

 

בנקודה זו נכנס לתמונה בנק ישראל, שבאמתחתו כ־131 מיליארד דולר, שאותם הוא יכול להזרים לשוק ולהלוות בעצמו למוסדיים. במילים אחרות, הבנק יכול להשתמש בכסף כדי ליצור שוק ריפו דולרי מקומי, שלא תלוי באמריקאים ומאפשר למשק להמשיך לתפקד בצורה תקינה - דבר שהבנק אכן עשה בסופו של דבר.

עד אתמול בנק ישראל סירב לכך, משום שבעיניו המוסדיים נסחפו ונקלעו למצב זה באשמתם. לפי הבנק, זה קרה משום שהמוסדיים הימרו על המשך התחזקות השקל, תוך שהם טוענים לביצוע גידור בהיקפים פרועים של עד 90%. בנק ישראל, לתפיסתו, לא מחויב להצלת פיננסיירים חסרי אחריות. בנוסף, בבנק ישראל טענו שהם מחויבים לספק נזילות שקלית בלבד, ולא נזילות דולרית.

 

אלא שאז נכנס לתמונה הפד, הבנק המרכזי האמריקאי, שהחליט להזרים 700 מיליארד דולר לשווקים - ובכך דחף את בנק ישראל לנהוג כמוהו. על הדרך, בנק ישראל מקבל פיחות בשקל — דבר שלו התפלל תקופה ארוכה — בלי הצורך לבצע רכישות.

 

הנגיד אמיר ירון מצביע כבר תקופה ארוכה על התחזקות השקל כגורם מכריע בהתמתנות האינפלציה, שנמצאת הרחק מתחת לקו התחתון של יעד יציבות המחירים שבו נקבה הממשלה. מכיוון שישראל בדרך למיתון, מצב זה עלול להפוך לדפלציה של ממש. עם זאת, עסקאות ריפו לא משפיעות על שער החליפין לטווח ארוך, אלא מספקות נזילות לכמה ימים בלבד. לכן, ההתערבות של בנק ישראל לראשונה בשוק הריפו הדולרי מראה שאנשי הבנק הבינו את גודל השעה, אולם רק אחרי שקיבלו דחיפה לא קטנה בכלל מכיוון ניו יורק והשוק המקומי.

x