שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

במכון ויצמן נערכים לבצע אלפי בדיקות לאבחון קורונה

היעדר היכולת לבצע היקף גדול של בדיקות לגילוי הנגיף היא בעיה חמורה במשבר הקורונה: הפתרון עובר במעבדת מחקר של גנים, הפועלת במרכז לרפואה מותאמת אישית במכון ויצמן: "יש לנו מערכות חזקות ומתקדמות שיוכלו לבצע כמות עצומה של בדיקות ביחס למה שמבוצע כיום. כאשר המערכת תיכנס לפעולה סדירה ומלאה אנו מקווים שנגיע לאלפי בדיקות ביום"

עמיר קורץ 19:1216.03.20

אחת הבעיות החריפות איתן מתמודד משרד הבריאות במשבר הקורונה הוא היעדר יכולת לבצע היקף גדול מאוד של בדיקות לגילוי הנגיף. בעוד כיום מבוצעות בישראל מאות בדיקות ביום, ראשי המשרד הצהירו בימים האחרונים על שאיפתם לעלות לכ-2,500 בדיקות ביום בתוך שבוע.

 

 

 

אחת הדרכים להשגת מטרה זו עוברת במכון ויצמן למדע ברחובות. במכון בוחנים בימים אלה דרכים לסיוע במערך בדיקות הקורונה ולהגדלה משמעותית בהיקף הבדיקות המבוצעות בישראל לגילוי הנגיף. זאת על ידי רתימת מעבדת מחקר חדשנית מתקדמת הפועלת במכון לטובת המאמץ הלאומי.

 צילום: דוברות מכון ויצמן

 

במכון סיפרו אתמול כי לפני כמה ימים הם קיבלו פנייה ממשרד הבריאות ונערכו פגישות עבודה בין אנשי המכון בראשות הנשיא פרופ' אלון חן להנהלת משרד הבריאות, כולל מנהלת בריאות הציבור פרופ' סיגל סדצקי, ראשי המועצה לביטחון לאומי וגורמים נוספים, בפגישה המרכזית השתתף גם ראש הממשלה בנימין נתניהו. בעקבות זאת כעת נערכים במכון לביצוע בדיקות לאבחון קורונה במעבדה שבמכון ומקווים שיקבלו במהרה את האישור הדרוש לכך ממשרד הבריאות.

 

מכון ויצמן הקים בשנת 2016 בהשקעה של כ-150 מיליון דולר את המרכז הישראלי הלאומי לרפואה מותאמת אישית על-שם ננסי וסטיבן גרנד. במרכז פועלת בין היתר, מעבדה מתקדמת, ברמה עולמית. שבה מותקנים מספר מכשירי PCR המסוגלים לבצע זיהוי מהיר ויעיל של גנים.

 

בכיר בהנהלת מכון ויצמן סיפר ל"כלכליסט" כי "כדי להעלות את כמות הבדיקות בישראל צריך מכונות שיודעות לעשות את העבודה וטכנאים שיודעים להפעיל אותן. אצלנו במעבדה לרפואה מותאמת אישית יש 5-6 מכונות PCR מהמשוכללות ביותר הקיימות בעולם, שיודעות לקרוא גנים ולהתאים לכל אדם את הטיפול שמתאים לו, והכל במהירות וביעילות. כעת ניתן להשתמש במכונות לצורך אבחון נשאי קורונה. המכונות האלה יכולות במהירות וביעילות לקחת את הגן, לקרוא אותו, ולזהות האם האדם נשא של קורונה או לא".

 

לדברי הבכיר, "מדובר במערכות חזקות ומתקדמות, ואם הן יעבדו כולן במקביל נון סטופ נוכל לקבל מספרים נאים מאוד של בדיקות לאבחון קורונה מדי יום – כמות עצומה ביחס לכמות הבדיקות שנעשות כיום. זו המטרה שלנו. התכנון הוא שהטכנאים שלנו שמפעילים את הציוד הזה ומכירים אותו יעבדו מסביב לשעון. כאשר המערכת תיכנס לפעולה סדירה ומלאה אנו מקווים שנוכל להגיע לאלפי בדיקות ביום".

 

במכון ויצמן מדגישים כי ייקחו עוד כמה ימים עד שניתן יהיה להתחיל לבצע במעבדה בדיקות לאבחון קורונה. "צריך להתאים אותן לבדיקה הספציפית הזו ויש גם היבט של בטיחות ביולוגית שהמעבדות אצלנו לא ערוכות לקראתו", אומרים במכון. "לכן אנו מבצעים כעת בדיקות טכניות ובטיחותיות, והמעבדה שהיא לצרכי מחקר צריכה לקבל גם תקן ממשרד הבריאות של מעבדה רפואית, מה שניתן להניח יינתן ללא עיכובים. ההיערכות תיקח כנראה עוד כמה ימים, אך השאיפה שעוד השבוע נתחיל לערוך אצלנו את הבדיקות לאבחון קורונה".

 

במקביל לבחינת וקידום האפשרות הזו, מדעני מכון ויצמן גם מפתחים כיום שיטת בדיקה חדשה שתתבסס על תהליך שכולל פחות שלבי עבודה בהשוואה לבדיקות הקיימות, ובה בעת גם מפחית במידה רבה מאוד את הסיכון הביולוגי שאליו נחשפים הצוותים שמבצעים את הבדיקות.

 

לדברי נשיא מכון ויצמן פרופ' אלון חן, "מכון ויצמן למדע הוא חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית, ואנו רואים לעצמנו חובה וזכות לסייע ולתרום בהתמודדות של המדינה והעם בישראל עם משבר הקורונה העולמי. בעת משבר זו, אנו רותמים את יכולותינו בתחום המחקר הבסיסי, ומפעילים אותן לרווחת האנושות".
x