שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

משבר הקורונה

מעגלי ההדבקה: בדרך ל־70 אלף מובטלים חדשים עד סוף השבוע

שיעור האבטלה בישראל צפוי לזנק בתוך שבוע מ־4% ל־5.5%–6%, בעיקר בשל הוצאת עשרות אלפי עובדים לחופשה ללא תשלום. שיעור האקדמאים שנרשמו בשירות התעסוקה זינק ל־60%, והדרישה ההולכת וגדלה לדמי אבטלה תשחק עוד יותר את עתודות ביטוח לאומי

שחר אילן 07:4516.03.20
נתוני האבטלה יטפסו בימים הקרובים הרבה יותר מהר מנתוני הקורונה. עד סוף השבוע מספר המובטלים הרשומים בשרות התעסוקה צפוי לגדול ב־60–80 אלף איש, כלומר ב־40%–50%. כך מעריך סמנכ"ל מעסיקים והשמה בשרות התעסוקה משה יפרח. המשמעות היא ששיעור האבטלה בישראל יזנק תוך שבוע ממצב של 4%, שנחשב להיעדר אבטלה, ל־5.5%–6% וכמובן צפויה עלייה נוספת בהמשך.

 

 

 

אתמול נוספו 3,800 נרשמים, בשבת 1,400 וביום שישי 4,800, אבל יש לא מעטים שלא הצליחו להרשם בגלל העומס על האתר של שירות התעסוקה שקרס. יפרח מציין שבהתאחדות בתי המלון צופים הוצאה לחל"ת של קרוב ל־40 אלף עובדים ובאל על מדברים על 5,000 עובדים שיצאו לחל"ת. זאת בנוסך לעובדי הקניונים, רשתות האופנה ועסקי התרבות והבידור. לדבריו החלו גם פיטורים והוצאה לחופשות של עובדי המעגל השני, לדוגמה מכבסות גדולות המשרתות בתי מלון. בסך הכל לפי ההערכה, 75% מבין 60–80 אלף המובטלים יהיו עובדים שיצאו לחל"ת.

 

תופעה מדאיגה ביותר היא ש־60% מהנרשמים בלשכה מתחילת החודש הם אקדמאים ועוד 28% בעלי השכלה על תיכונית. זאת לעומת 16% בלבד אקדמאים בכל שנת 2019, כלומר עליה של פי 4 בשיעור האקדמאים. בפברואר: 69% מהנרשמים היו עובדים כלליים וחסרי ניסיון. מתחיל מרץ 41% הם עובדי תיירות מלונאות ומסעדנות ורק 42% כלליים. אין בינתיים פיטורים בהייטק, אבל יפרח מעריך שכל עוד המשבר ואי הודאות ימשכו גם לא תהיה קליטה של עובדים.

 

 

ביטוח אבטלה הלך והתדרדר בעשרות השנים האחרונות. אם פעם הוא היה ביטוח מחליף שכר היום הוא ממלא את התפקיד הזה רק לבעלי הכנסות נמוכות. בכירים, מנהלים ועובדים ותיקים שיפוטרו יגלו שהביטוח הוא מבחינתם לעג לרש. על כל שקל שהשתכרו מעבר ל־9,000 שקל הם יקבלו רק 30% מהמשכורת. התוצאה: מובטל שהשתכר 20 אלף שקל ברוטו יקבל רק 9,000 שקל שהם 45% משכרו. צעיר (עד גיל 28) עם אותה משכורת יקבל רק 7,100 שקל שהם קצת יותר משליש משכרו.

ביטוח האבטלה אינו חל על רוב העצמאים. זה חשוב במיוחד לגבי הצעירים שמעדיפים לעתים לעבוד כפרילנסרים. שכירים צעירים מופלים לרעה פעמיים. פעם אחת מכיוון שהם יקבלו דמי אבטלה רק לתקופות קצרות של חודשיים שלושה. פעם שנייה משום שיקבלו אחוזים מבוטלים מהשכר שלהם.

 

לא תמיד זה היה כך. מחקר מגלה שהגרעון בענף ביטוח האבטלה בביטוח הלאומי הביא לקיצוץ בשווי הסיוע בגובה של כ־80%-30% בסיוע (תלוי בגיל המבוטח). כך למשל מובטל צעיר ששכרו היה בגובה השכר הממוצע במשק הפסיד 73% משווי הביטוח. הוא יקבל היום בכל תקופת הזכאות סיוע מגוחך, ששווה ל־1.2 משכורת שלו במקום 4.4 משכורות ב־1990. גם תנאי הזכאות לביטוח הוקשחו עם השנים. נתונים של חוקרת הביטוח הלאומי ד"ר מיכל קורא מאוניברסיטת חיפה מגלים שמספר המובטלים שקיבלו דמי אבטלה ירד מ־52% ב־1996 ל־39% ב־2016.

 

האם המדינה תבוא לקראת המובטלים? ב־2009, בעקבות המשבר הכלכלי העולמי שהביא למיתון ולעלייה בשיעור המובטלים, התקבלה הוראת שעה (חוק זמני) שהרחיבה את הזכאות של צעירים לדמי אבטלה ואת תקופת הזכאות. הפעם יש קושי כפול בדרך להרחבת הזכאות – גם הגרעון התקציבי העצום וגם העובדה שאין ממשלה מכהנת. השאלה היא האם יהיו לראשונה דמי אבטלה לעצמאים.

 

הרבה דובר על הסכנה ליציבות האקטוארית של הביטוח הלאומי והחשש שהיתרות שלו העומדות על כ־250 מיליארד יסתיימו בעוד כ־20 שנה מה שיביא את הארגון לקריסה ויגרום לפגיעה קשה בקצבאות. קורא מזהירה שהעלייה הדרמטית הצפויה בתשלום דמי האבטלה "תשחק עוד יותר את העתודות המוגבלות של הביטוח הלאומי ותזרז מהותית את המשבר הצפוי".

בתי ספר וגנים: לא רק מורות וגננות

"גם סייעות נהגים ומאבטחים נפגעים"

 

כ־190 אלף עובדי ההוראה של משרד החינוך (מורות, גננות ומנהלות) שמושבתים עקב משבר הקורונה הם רק קצה הקרחון. בענף החינוך מתרחשת תגובת שרשרת שנובעת מההשבתה. מדובר בעובדים בענפים המהווים מעגלים שניים ושלישיים למערכת החינוך ומספקים לה שירותים בתחומים כגון הסעות, הזנה, אבטחה, צהרונים, הדרכת טיולים ועוד. על פי הערכות מרכז השלטון המקומי, מדובר ב־200 אלף איש.

 

יו"ר איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות אבי קמינסקי אמר בשיחה ל"כלכליסט" כי "ישנם מעגלים הולכים וגדלים שנפגעים מהשבתת הלימודים. סביב 2.2 מיליון תלמידים יש כ־400 אלף עובדים". עם זאת, קמינסקי אינו מודאג במיוחד. "למשל בתחום ההסעות, אם מדובר באוטובוסים צהובים של הרשות המקומית, הנהגים מקבלים את שכרם והכל בסדר", אמר. "לעומת זאת בחברות קבלניות, ברגע שלא מבוצעת ההסעה ככל הנראה הנהגים לא יקבלו שכר. אבל גם במקרה הזה אני מעריך שכאשר יתקבלו החלטות להאריך את שנת הלימודים יהיה איזשהו קיזוז, כך גם בתחום ההזנה ולמעשה בכל התחומים שכיום עובדיהם מצויים בחופשה מאולצת".

 

ממרכז השלטון המקומי נמסר כי יצאו הנחיות חדשות בתיאום עם כל הגורמים הרלוונטיים ובהם ההסתדרות. "הרשויות המקומיות פועלות לשמור על רציפות במתן שירות לתושבים ומציבות את כוח האדם היכן שנדרש בתפקידים חלופיים, על מנת להכשיר צוותים מחליפים למקרה של בידוד עובדים. אלה 'הצבות חירום' לצורך ההיערכות הלאומית שגם מונעות פיטורי עובדים. עובד שלא נדרש לעבודה בעת הזו משוחרר ושכרו ישולם על חשבון חופשה שנתית צבורה".

נעמי צורף

 

דיטייל: המכה למוכרים בקניונים

חנויות נסגרו, עובדים נשלחו הביתה

 

רשתות הריטייל עצרו פעילות: המסחר שעבר בשנים האחרונות מהרחוב אל תוך הקניונים דומם בימים האחרונים. החל ממוצ"ש הודיעו בזו אחר זו רשתות האופנה הציבוריות וגם אלו שאינן נסחרות, על סגירת הסניפים שמרביתם פועלים בקניונים, על הוצאת עובדים לחופשות ללא תשלום ועל הפסקת תשלומים לספקים. קסטרו הודיס, פוקס, עדיקה, גולף, המשביר לצרכן, אופטיקה הלפרין, אופטיקנה ואחרות, סגרו את הסניפים בקניונים. חלק מהקמעונאים שפועלים ברחובות ובמרכזי הקניות הפתוחים המשיכו לעבוד, כפי שהורשו לפי ההוראות החדשות, עד שהגיעו שוטרים וסגרו להם את העסקים.

 

"חוסר הבהירות בהוראות גורם למצב שבו השוטר השכונתי מקבל החלטה מי יחיה ומי ימות", אמר ל"כלכליסט" עופר שחטר, מנכ"ל חברת פרומול המנהלת 40 מרכזי מסחר פתוחים. אתמול במהלך היום הגיעו שוטרים לשני מרכזים שמנהלת פרומול בבאר יעקב ובמרכז לב טל בראש העין וסגרו את כל העסקים שפעלו במרכז. גם לחנות של רשת הלפרין בראש העין הגיעה שוטרת באמצע היום והורתה למוכרת לסגור את החנות מיידית, ואיימה בקנס של 50 אלף שקל. כל זאת על אף שחנויות במרכזים הפתוחים וברחובות מורשות, בשלב זה, לעבוד כרגיל בכפוף להוראות של התקהלות עד 10 אנשים.

 

 

אם עד היום הורגשה ההאטה בעיקר בענפי התעופה והתיירות, הדממת הפעילות הקמעונאית במשק הרחיבה את מעגל העובדים הנפגעים לכלל המשק. עם כיבוי האורות בקניונים הוצאו במיידית עשרות אלפי מוכרים ועובדי חברות הקמעונאות לחופשה ללא תשלום. לאלה מצטרפים נפגעים רבים – נהגי מוניות שרשתות הקמעונאות נעזרות בהם לשינוע עובדים בשעות הערב ובסופי שבוע, חברות הובלה ושליחויות שמובילות סחורה לחנויות ולמרלו"גים, עמילי המכס שמשחררים בימים אלה הרבה פחות סחורה מחו"ל לאור הירידה במכירות ובהזמנות מלאי, חברות הפרסום, ההפקה והדיגיטל שכן הריטיילרים צמצמו פעילויות פרסום במדיות השונות. בנוסף לאלה, שוחררו מעבודתם עובדי ניקיון, תחזוקה ואבטחה בשל סגירת החנויות, חברות כנסים וארועים שבימי שיגרה עושות לא מעט כנסים לריטיילרים, והופסקה הפעילות עם חברות תיירות שמעניקות בשגרה שירותי טיסה לקניינים של הרשתות ולבכירי החברות שמייבאות סחורה מחו"ל.

 

אתמול הודיעו קבוצת הנדל"ן ביג, מליסרון, ומרכזי צים כי הם לא יגבו מחנויות סגורות את שכר הדירה הבסיסי של חודש אפריל. אלא שהמשבר החל כבר בתחילת מרץ והתעצם עוד יותר בשבוע האחרון. הקמעונאים כבר שילמו לקניונים את שכר הדירה עבור מרץ, ולמרות שבמהלך חצי חודש מרץ החנויות דוממות, באף קבוצת קניונים לא התייחסו לשבועיים המתים הללו. בעוד לא מעט עסקים קטנים ובינוניים לא ישרדו את המשבר הזה, קבוצות הקניונים הגדולות מיהרו להרגיע אתמול את המשקיעים. מליסרון ועזריאלי הוציאו הודעות מרגיעות, בניגוד גמור להודעות שהוציאו השוכרים שלהן – חברות האופנה הציבוריות פוקס, קסטרו הודיס, גולף ועדיקה.

אורנה יפת

 

נדל"ן: הסגר שישבית את הבנייה

בלי פועלי שלד וטיח אי אפשר להקים בית

 

לפחות 320 אלף שכירים ועצמאים מתפרנסים מענף הנדל"ן בישראל. 286 אלף מהם עובדים בחברות הבנייה או כקבלני משנה שמגיעים בפועל לאתרי הבנייה. בנוסף יש כ־30 אלף נותני שירותים חיוניים לענף - אדריכלים, מהנדסים, עורכי דין ושמאים.

 

על פי התאחדות הקבלנים בוני הארץ בשלב זה במרבית אתרי הבנייה עובדים כמעט כרגיל, למעט אתרים באזור ירושלים שבו חסרים כ־6,000 עובדים, תושבי הרשות הפלסטינית, המצויים בסגר בעקבות 25 מקרי קורונה שהתגלו בבית לחם. החשש המרכזי אצל חברות הבנייה הוא מסגר כללי שיימנע כניסת עובדים תושבי הרשות הפלסטינית. עובדים אלה עוסקים בעובדות טיח, שלד, וריצוף והם הבסיס לפעילות בכל אתר הבנייה. היעדרות עובדים אלה תגרום להשבתת אתרי הבנייה. נראה כי במהלך השבוע יוחלט על סגר שיימנע מעבר גבולות מהרשות הפלסטינית לישראל, ואז הפתרון שיאפשר את המשך פעילות הבנייה יהיה הלנת עשרות אלפי עובדי בניין פלסטינאים בשטח ישראל.

 

 

צינור חמצן נוסף הנחוץ לענף הבנייה הוא המימון הבנקאי. על פי נתוני בנק ישראל תיק האשראי שנותנים הבנקים לחברות הבנייה הוא הגדול בתיק האשראי המסחרי ומסתכם ב־88 מיליארד שקל. עצירה של הליווי הבנקאי תבלום את ענף הבנייה. עם פרוץ משבר הקורונה שיעור האשראי שנתנו 5 הבנקים הגדולים לחברות בניה היה 17.5%.

 

כדי לספק עוד חמצן לחברות הבנייה, אישר נגיד בנק ישראל פרופסור אמיר ירון להגדיל את שיעור האשראי ל־22%, כתוצאה מכך חברות הבנייה יוכלו לקבל עוד כ־15 מיליארד שקל. אבל גורמים בענף מדווחים על תחושה של חוסר ודאות, האטה בפרויקטים, הוצאת מאות עובדים לחל"ת ואף פיטורים. וזאת גם משום שיש חסמים בקידום תהליכים בבנייה גם בשלבים מוקדמים של ייזום ותכנון.

 

המהנדס ישראל דוד, ממלא מקום יו״ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, אומר ל"כלכליסט" כי יש כיום כעשרת אלפים מהנדסי בניין פעילים וכי רבים מהם עלולים להיפגע מהמשבר. "התהליך לקבלת היתר בנייה יושפע מהאטה בפעילות של הרגולטורים - העיריות ומוסדות התכנון". כך גם עם 6,000 אדריכלים ואלפי עורכי דין שפרנסתם תלויה בענף הנדל"ן. דוד קנפו יו"ר התאחדות האדריכלים מזהיר מפני קשיים בענף הבנייה בעקבות עצירה של דיונים בוועדת התכנון "אם הוועדות ייעצרו זה יהיה ברקס רציני לענף הבנייה".

אמיתי גזית

 

משפט: בלבול ואי ודאות

עורכי דין שמתמחים בעסקים ייפגעו

 

ההחלטה להכריז על מצב חירום ליום אחד בלבד יצרה בלבול במערכת המשפט, ובפרט בקרב עורכי הדין שאינם יודעים אם הדיונים בימים הקרובים יתקיימו כסדרם.

בישראל ישנם כ־80 אלף עורכי דין, אך רבים מהם אינם פעילים. כ־66 אלף עורכי דין נחשבים פעילים, מתוכם כ־50 אלף מועסקים במשרדי עורכי דין, 12 אלף מועסקים כיועצים משפטיים ועוד 4,600 עורכי דין משלמים דמי חבר ללשכה, אך אינם אוחזים במשרה משפטית באופן ישיר. ברשות השופטת עובדים 747 שופטים ושופטות ו־77 רשמים ורשמות.

 

אלפי עורכי דין מתוך 12 אלף היועצים המשפטיים מועסקים בשירות המדינה ובעיקר במשרד המשפטים. מרבית השירותים במשרד המשפטים פעלו אתמול במסגרת של מקרים דחופים בלבד. האפוטרופוס הכללי, רשם הירושה, רשות התאגידים רשות הפטנטים והסיוע המשפטי עברו למתכונת טיפול במקרים דחופים דרך שירות מקוון בלבד וללא קבלת קהל פרונטלית.

 

 

במשרדי עורכי הדין המצב מורכב יותר. עו"ד דודי זלמנוביץ, מנהל של חברת הייעוץ למשרדי עורכי דין GLawBal, מעריך ש"את עיקר הפגיעה יספגו עורכי הדין העוסקים בפעילות עסקית". לדברי זלמנוביץ, במצב שבו בתי המשפט סגורים או מתפקדים באופן חלקי כל מי שעוסק בליטיגציה לסוגיה ‑ מדיני עבודה ונזיקין ועד ליטיגציה מסחרית ואפילו חלק מהליטיגציה הפלילית — מוצא את עצמו נבלם. היחידים שעשויים ליהנות מהמצב הם העוסקים בתחומי חדלות פירעון, נשייה, הבראת חברות ומשרדים שעוסקים בקניון רוחני, פארמה ותרופות. לדבריו, "בתוך המשרדים קיימת היערכות לעבודה מהבית. עם זאת, קיים חשש שתקשורת רציפה כזו תהיה פתוחה להתקפות סייבר למיניהן וכבר היה ניסיון כזה שלשום שנעצר. זו השעה להעניק ימי רזרבה תזרימית למספר חודשים כדי לממן הוצאות בלתי צפויות. במידת הצורך, ההמלצה היא ששותפים בכירים במשרדים יקטינו את משיכותיהם לטובת תשלום משכורות ומשיכות של שותפים זוטרים יותר".

 

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות שיגרה אתמול מכתב לכל עובדי המערכת המשפטית, שבו ציינה את החשיבות של שמירת עצמאותה של המערכת, גם בימים אלה.

ענת רואה

 

תיירות: ענף בסכנת הכחדה

המלונות נטושים, אין נוסעים במוניות

 

הפגיעה במלונות ישראל עקב התפשטות נגיף הקורונה מוערכת באובדן הכנסות של כמיליארד שקל בממוצע לחודש. חצי מבתי המלון בישראל נסגרו ‑ כ־200 מתוך 437, וכל יום נסגרים מלונות נוספים. בענף המלונאות עובדים כ־41 אלף איש. כ־80% מתוכם הוצאו לחופשה ללא תשלום. כ־5,000 עובדים זמניים ועובדי חברות קבלן ‑ פוטרו. ב־2019 הסתכם פדיון המלונות בכ־12 מיליארד שקל. %47 מהסכום הזה הגיע מתיירות נכנסת ו־כ־%53 מתיירות פנים. כרגע ההכנסות מתיירות נכנסת שואפות לאפס ומתיירות פנים עומדות על כ־25% מההכנסות הרגילות בעונה.

 

 

גם סוכני הנסיעות סופגים פגיעה משמעותית. התאחדות סוכני הנסיעות מדווחת על היקף פגיעה של כמיליארד דולר בכל 400 הסוכנויות הפועלות בארץ. הפגיעה נגרמה מאובדן הכנסות מביטולי חופשות עד חודש יוני 2020. מעבר לכך, חלה ירידה של מעל 90% בהזמנות של חופשות. כתוצאה מכך, מספר חסר תקדים של כ־6,300 עובדים מתוך 7,000 עובדים הוצאו לחופשה ללא תשלום או פוטרו.

 

לא רק המלונות שוממים, אלא גם הרחובות. כתוצאה מכך נפגעים לא מעט מגזרים במשק, כשאחד מהם הוא ציבור נהגי המוניות. בשיחה עם יהודה בר אור, אחד מראשי איגוד נהגי המוניות, הוא מספר ששלח אתמול מכתב בהול לשרי האוצר והתחבורה בבקשה לסייע לנהגים. בר אור אומר כי "עשרות נהגים מסתובבים בכביש ורבים אחד עם השני, זה פועל יוצא של התרוקנות הרחובות מאנשים. ביקשתי שיבחנו דרכים לפצות אותנו. גם מונית היא עסק קטן". לפי בר אור, הפדיון היומי של הנהגים צנח בכ־80%.

 

בר אור מספר שצמצום הטיסות הפך את נמל התעופה בן גוריון למקום נטוש, מה שגרם לנהגי המוניות להפסיק לחפש שם נסיעות. לדבריו, "כל הנהגים שהסתובבו שם באו לחפש עבודה בתל אביב. קיבלתי עשרות טלפונים מנהגים ששואלים מה לעשות ואין לי מה להגיד להם. גם חברות ההייטק עם הנסיעות המיוחדות נסגרו".

בנתיבי ישראל (מע"צ לשעבר) ניתחו אתמול את עומסי התנועה בכבישים. מסקנתם הראשונית מצביעה על ירידה של כ־50% בהיקף הפקקים בבוקר.

נווית זומר וליאור גוטמן

 

תרבות: מאות שחקנים הוצאו לחל"ת

"כל המוסדות גדולים וקטנים ייפגעו קשה"

 

מאחורי כל מוסד תרבות שסגר את השערים עקב משבר הקורונה או הופעת רוק שהתבטלה, עומדים לא רק השחקנים, הרקדנים והאמנים אלא גם מאות עובדים וספקים ומערך שלם של שיווק, יחסי ציבור ולעתים אף חברות קייטרינג.

 

"אנחנו מנסים לעכל את המצב", אומר יו"ר פורום מוסדות התרבות איתמר גורביץ'. "כל המוסדות, הגדולים והקטנים, ייפגעו קשה. פנינו ליו"ר השלטון המקומי כדי שהרשויות ידחו את גביית הארנונה בכמה חודשים. חלק נתנו הנחות של 50%, אבל למקומות גדולים שהכנסתם הופסקה זה עדיין המון כסף".

 

 

 

גורביץ' מעריך שעשרות אלפי עובדים ייפגעו מהמצב, חלקם יפוטרו וחלקם יוצאו או כבר הוצאו לחופשות ללא תשלום. בשלב זה אין דרך להעריך במדויק שכן חלק ממוסדות התרבות עוד מתדיינים באיזה אופן להמשיך לפעול.

 

הראשון שסגר את שעריו היה התיאטרון הלאומי הבימה. 300 עובדים יצאו לחל"ת, כלומר יקבלו בהמשך 70% ממשכורתם מהביטוח הלאומי ויספגו אובדן של 30%. זה לא כולל את הספקים החיצוניים של התיאטרון - נהגים, בעלי מלאכה, פרסום, יחסי ציבור, ביטוח ועוד. בתיאטרון הקאמרי כ־350 עובדים יצאו לחל"ת וכן כ־40 שחקנים פרילנסרים. על ביטול ההצגות חודשים מרץ אפריל יפסיד התיאטרון כ־7.6 מיליון שקל.

 

בתיאטרון בית ליסין יצאו 300 עובדים ושחקנים לחופשה ללא תשלום. המנכ"לית ציפי פינס מעריכה כי עד סוף מאי צפוי אובדן הכנסות של כמעט 12 מיליון שקל. באופרה הישראלית הופסקו ההופעות ו־350 עובדים יצאו לחל"ת. הבלט הישראלי הוציא לחל"ת 40 עובדים. בגופי מחול נוספים צפויים מהלכים דומים.

 

כמו כן בוטלו הפסטיבלים המתוכננים לפסח, בהם פסטיבל חיפה להצגות ילדים. התזמורת הפילהרמונית לא מקיימת קונצרטים אך טרם הוציאה את העובדים לחל"ת. גם שוק ההופעות ספג מכה קשה מסגירת כל האולמות, וכן הופסקו הצילומים של סדרות טלוויזיה רבות. גם כל המוזיאונים סגורים למבקרים עקב המשבר, אך רובם עדיין לא החלו להוציא עובדים לחל"ת. מספר העובדים הכולל בשלושת המוזיאונים הגדולים — מוזיאון ישראל ומוזיאוני ת"א וארץ ישראל — עומד על כ־700.

מאיה נחום שחל ורעות ברנע

x