בארץ

ראיון כלכליסט

"הרחבת רשיונות הנשק החמירה את מצב הנשים"

הרחבת רשיונות נשק והימנעות מאיזוק אלקטרוני לעברייני אלימות החמירו את מצב הנשים, אומרת מיכל גרא מרגליות, מנכ”לית שדולת הנשים. גם הקיפאון הפוליטי והפער בשכר ובייצוג אינו מיטיב עם מצבן. החדשות הטובות הן שתנועת Meetoo# עשתה שינוי אמיתי

תנועת Metoo# הובילה לשינוי אמיתי, או שהיא סתם עשתה רעש?

"לחלוטין כן. 2018 היתה שנה טובה לפמיניזם הישראלי. מה ש־Metoo# עשתה לתקשורת בישראל זה מה שהמחאה החברתית עשתה לתקשורת ב־2011. זה שינה מהיסוד את אופן הסיקור בכל הקשור לפגיעה מינית. הגל השני, של #למה־לא־התלוננתי נולד מהמינוי של ברט קוואנו לבית המשפט העליון בארה"ב, ופה המחאה היתה כבר נגד המוסדות. אבל בישראל התחושה היתה שהמוסדות לא התקדמו.

 

"בדצמבר 2018 היתה המחאה הכי גדולה בכל הקשור לזכויות נשים ושוויון מגדרי, שהיתה סביב רצח נשים ואלימות נגד נשים. זו דווקא סיבה שלא הייתי מנחשת שתוציא כל כך הרבה אנשים לרחובות, בגלל שאלה בדיוק הנושאים שכל אחת אומרת לעצמה: 'זו לא אני'. אבל גם אלימות מינית וגם אלימות מגדרית — המקור שלהן הוא אותו מקור, וזה אולי הלקח הכי חשוב שיצא מ־Metoo#. פגיעות מיניות הן תוצאה של יחסי כוח בין גברים לנשים. לכן הדרך האמיתית לטפל בבעיות האלה היא לתת לנשים יותר כוח".

 

מיכל גרא מרגליות מנכ״לית שדולת הנשים מיכל גרא מרגליות מנכ״לית שדולת הנשים צילום: ענר גרין

 

מה השיגה המחאה?

"ביום שאחרי המחאה קיבלנו טלפון ממשרד ראש הממשלה. לקחתי אתי את מייסם ג'לג'ולי, פעילה חברתית במגזר הערבי ויו"ר נעמת במשולש בגלל סיבה אחת: המחאה הזאת היתה מחאה יהודית־ערבית מהתחלה עד הסוף. כל מסר שיצא — יצא בשתי שפות. זה היה דבר מדהים ויוצא דופן. בעקבות הפגישה הזאת נוספו 20 מיליון שקל לטיפול בגברים אלימים מתוך 250 מיליון שקל שיועדו לנושא כולו לחמש השנים הקרובות".

 

ראש הממשלה קשוב לנושאים האלה?

"לא. אחרי המחאה הוא כינס אותנו והבטיח לנו חקיקת בזק של חוק האזיק האלקטרוני (פיקוח על גברים מכים — נ"ב). לא היתה חקיקה ולא בזק. זה לא נושא שהוא עוסק בו. ולא רק זה, האיש המקורב לו הוא נתן אשל, שבשירות המדינה צילם עובדת מתחת לחצאית שלה. העובדה שנתניהו ממשיך לעבוד אתו מכשירה את הפעולה הזאת".

 

מה עם חברי ממשלה אחרים?

"התפקוד המחריד של גלעד ארדן בתור השר לביטחון פנים הרע את המצב. ארדן עשה רפורמה מאוד גדולה להרחבת הנשק במרחב הציבורי, רפורמה שמאוד מזיקה לנשים, ולא רק להן. קודמו בתפקיד יצחק אהרונוביץ' העביר תקנה שמאבטחים צריכים להשאיר את הנשק במקום העבודה. מי שהעבירה את התקנה הזאת בכנסת היתה מירי רגב, כיו"ר ועדת הפנים. התקנה הזאת צמצמה את הירי מנשק חוקי. אבל כשארדן נכנס לתפקיד, הוא ביטל את התקנה וביצע הרחבה מאסיבית של רשיונות נשק. הוא יצר באופן אקטיבי יותר נשק במרחב הציבורי".

 

הגבלת נשק חם בהכרח תעשה את ההבדל?

"זה לא יפתור את הבעיה. אבל אם נציל אשה או שתיים בשנה, אז הצלנו אותן. אין דבר יחיד, אגב, שיפתור את הבעיה. אבל לארדן יש גם התבטאויות מחרידות לגבי אלימות נגד נשים. הוא אומר תמיד: 'זו בעיה, אבל...'. הוא יוצר נזק.

 

המשרד לביטחון פנים גם עוצר את חוק האיזוק אלקטרוני. ההצלחה של זה היא לא 100%, זה נכון, והמשרד מפחד שאם מישהי תירצח והיה על בעלה אזיק, הם יחטפו על הראש. אבל מה לגבי הנשים שזה יכול להציל?".

 

יש ח"כיות בולטות שקידום נשים הוא בנפשן?

"אחד הדברים שאיבדנו בסיבובי הבחירות האלה הוא שיש פחות נשים בכירות במפלגות, נשים שהאג'נדה הפמינסטית היתה חלק מהן. נכנסו נשים חדשות לכנסת שאנחנו עדיין לא יודעות מיהן. נראה מי יישב בממשלה ואיך נתקדם. מאז 2018 נכנסנו לסחרור בגלל המצב הפוליטי והנושאים האלה, ולא רק הם, נמחקו. אני בטוחה שברגע שתהיה ממשלה הם יחזרו לשולחן. ועדיין זה יהיה קשה. אנחנו בעיצומו של משבר עולמי, ובעצם הקורונה ממשיכה את חוסר הוודאות הפוליטי. ובכל זאת, ברגע שתהיה קצת התייצבות, אם הנושאים האלה לא יחזרו לשולחן — יהיה שוב פיצוץ. כי נשים משוועות לפתרון".

 

רגרסיה בייצוג נשים

 

את מדברת על שינוי במבנה הכוח. איפה מתחילים?

"פמיניזם בעיני מטרתו לאפשר לכל ילד וילדה להיות מה שהם רוצים. תפקיד הממשלה הוא לייצר תמיכה לדבר הזה. חלק חשוב של התהליך הזה הוא משרד החינוך, שצריך להכניס את השוויון המגדרי מגיל אפס".

 

הילדים אולי יגדלו שווה, אבל יגיעו לשוק העבודה ואז יגלו את פערי השכר.

"בינואר 2019 משרד ראש הממשלה הודיע שהוא תומך בצעד חשוב שלנו: חופשת לידה לאבות. המודל המצליח בעולם הוא 'use or lose': חופשת לידה של חודש ייעודית לגבר, בנוסף לאשה, אבל בנפרד ממנה. זה מייצר לגיטימציה לטיפול בילדים. כל עוד גברים הם מפרנסים עיקריים ומטפלים משניים, ונשים הן תמונת המראה של זה, פערי השכר יישארו”.

 

מה העלות של הצעד הזה למשק?

"כ־350 מיליון שקל בשנה. הצעד המשלים לו הוא מעונות בחסות המדינה מסיום חופשת הלידה, שזה עלות גבוהה מאוד, אבל אלה צעדים שאמורים להביא לדחיפה כלכלית. יש נתון מדהים שנשים הן 49% מכוח העבודה, אבל הן רק 38% מהתפוקה. יש כאן מיליארדים שמתפספסים. חצי מפערי השכר היום — שעומדים על יותר מ־30% כבר מעל 20 שנה — נובעים מהפער בשעות העבודה, וחצי מהם נובעים מבידול תעסוקתי, 'מקצועות נשיים', מה שנקרא. השכר הממוצע בעשרה משלחי היד הנפוצים אצל גברים, כפול מהשכר הממוצע בעשרה משלחי היד הנפוצים של נשים. הרבה 'מקצועות נשיים' הם בחסות המדינה, כמו מורות ועובדות סוציאליות, ממש כמו שהמדינה היא המעסיקה של כבאים ושוטרים — אבל במקרה של הגברים המדינה פשוט מחליטה לתת להם שכר כפול".

 

איך מתמודדים עם מעסיקים כאלה?

"יש חוק שאנחנו רוצות שיחייב את המעסיקים לדווח על פערי שכר, מה שיוביל את המעסיק לנסות לתקן את זה. המטרה היא לא לפרסם את הנתונים, אבל שיהיה פיקוח. ואם חברה לא תשנה את המצב, יהיה קנס מנהלי שיטילו עליה".

 

מה שלושת הנושאים הכי אקוטיים לנשים בישראל?

"הראשון הוא ייצוג וכוח פוליטי, השני הוא שינוי שוק התעסוקה באמצעות חופשת לידה לאבות והשלישי הוא מאבק בהדרת נשים. ייצוג פוליטי זו בכלל לא סוגיה של תקציב. אם נשים לא יושבות סביב שולחן מקבלי ההחלטות, ההחלטות שמתקבלות לא מספיק מתחשבות בנשים. גם מבחינת מינוי שרות מצבנו גרוע, וגם במשרדי הממשלה: יש שתי מנכ"ליות מתוך 29. מצבנו היה כבר יותר טוב, יש עכשיו רגרסיה, גם במגזר הציבורי ובעיקר בתחום הכלכלי: חשבת כללית, מנכ"לית משרד האוצר, נגידה ומפקחת על הבנקים עזבו והוחלפו על ידי גברים. ויש גם את מנכ"ליות הבנקים שעזבו".

 

למה זה קורה?

"כי אם את לא שמה את הרגל על הגז, את חוזרת ל’מצב הטבעי'. הייצוג הזה פשוט נעלם".

 

את מצפה מבנק לאומי למנות אשה כמנכ"לית רק בגלל שהיא אשה?

"לא. אני מצפה בעיקר מממשלת ישראל שתבין שאם אין לה נשים במועמדות הסופיות, משהו התפספס. אנחנו כבר יודעים שנשים משפרות מאזנים של חברות, נשים מועילות כלכלית".

 

פוליטיקאיות כמו איילת שקד ומירי רגב מסוקרות בדרך פחות שוויונית?

"כן. הביטויים כלפי נשים פוליטקאיות הם מאוד קשים ומיזוגניים, מימין ומשמאל כאחד. מנגד, יש גם פוליטיקאיות שמשתפות עם זה פעולה. תשדיר הבחירות של איילת שקד ששיערה מתנפנף עם הבושם, מציג אותה על תקן דוגמנית. זה היה דוחה וסקססיטי, וזה חייב להיעלם. יש הקטנה של נשים בכל מקום, גם בפוליטיקה".

 

פרשת המין תמורת מינויים שומטת לכן את הקרקע מתחת לרגליים?

"כן, זה קשה. זה אירוע נקודתי, וימשיכו להיות מהמורות כל הזמן. הדרך הכי טובה לפרק סיפור כזה הוא שיהיו יותר נשים במעמד הזה. כשיש אשה אחת בצמרת והיא סורחת — מייחסים את זה לכולן. לשמחתי מערכת המשפט במצב טוב מאוד של ייצוג, למעט בית המשפט העליון".

 

קודם לדעת את הזכויות

 

השדולה מפעילה קווים פתוחים לנשים בנוגע לאפליה בעבודה. באיזה מקרים את נתקלת?

"הקו נותן מענה לאפליה מובהקת של נשים בעבודה, סביב נושאים כמו הריון, טיפולי פוריות, חופשת לידה, פגיעות והטרדות מיניות ופערי שכר. בזמן פרשת Meetoo# היתה לנו עלייה של יותר מפי שלושה בשיחות לקו הפתוח. 70% מהפניות נגמרות במענה טלפוני. בחלק מהמקרים אנחנו מוציאות מכתבים למעסיקים, ובחלק מהמקרים אנחנו פונות לבתי הדין לעבודה".

 

נשים חרדיות או ערביות מודעות באותה מידה לזכויות שלהן?

"הרבה פחות. באוקטובר 2017 פתחנו קו ייעודי לנשים חרדיות. בשנה הראשונה קיבלנו 1,100 פניות, בשנה השנייה קיבלנו 1,500. בסוף 2018 פתחנו את הקו שלנו בערבית. אם אצל החרדיות הפניות עוסקות בזכויות בסיסיות, אז אצל העובדות הערביות זה אפילו צעד אחד אחורה. לרוב הן לא יודעות בכלל מה הזכויות שלהן. אבל במגזר הערבי לרוב לא פונים אלינו, לכן חלק מהפעילות שלנו היא יזומה, באמצעות סדנאות. צריך לבנות שם אמון".

 

x