$
בארץ

נגיף הקורונה

הביקוש לשירותים חברתיים יעלה; עמותות יתקשו לתת מענה

עמותות במגזר השלישי מגיעות למשבר הקורונה חבוטות בהיעדר תקציב מדינה מאושר; ביד שרה מדווחים על עצירת תרומות לפרויקטים בביצוע לצד עלייה בעלות ציוד בשל הפסקת ייצור בסין; חשש שפעילות מתנדבים תיעצר מחשש למגע

שחר אילן 08:2010.03.20

התמשכות של משבר הקורונה תכניס את המגזר השלישי — ענף העמותות והארגונים ללא מטרות רווח, לשפל נוסח המשבר הכלכלי העולמי של לפני יותר מעשור.

 

מבחינת העמותות, המשמעות של תרחיש כזה היא ביטול תרומות ומענקים בהיקפים עצומים וכתוצאה מכך קיצוצים בפעולות של העמותות ובמשכורות של עובדיהן, פיטורים וביטול תוכניות חדשות. הקיצוצים בתקציב המדינה בגלל הגירעון והיעדר תקציב מאושר, מחמירים עוד יותר את המצב.

 

הבעיה של הארגונים היא שתרומות הן הדבר הראשון שעסקים ובעלי הון מקצצים כאשר הם נקלעים לקשיים, חוששים מירידה בהכנסות או רואים בפועל ירידה כזאת כמו שקורה בשבועות האחרונים בענפים רבים במשק. עם זאת, בניגוד לענפי התיירות והאירועים, ההפסדים של העמותות אינם בלתי הפיכים. עדיין מקווים שם שאם המשבר יסתיים במהרה ויאושר תקציב על ידי ממשלה חדש שתקום, המגזר יתאושש עד סוף השנה.

 

מנגד, החשש הוא משקיעה למשבר כמו זה שהיכה במגזר השלישי לפני יותר מעשור. בתחילת 2009, בשיא המשבר הכלכלי העולמי, ערך המרכז לחקר המגזר השלישי באוניברסיטת בן גוריון סקר בין 220 עמותות. 81% מהארגונים דיווחו אז על קשיים כספיים, 30% קיצצו בתוכניות, 13% ביטלו תוכניות. מסקר המשך שנערך ב־2010 עלה כי 39% מהארגונים הקפיאו שכר ו־29% פיטרו או צמצמו משרות. אותם ארגונים איבדו אז כחמישית מהעובדים.

 

מה שאפיין את משבר התרומות של 2008 היה השילוב של המשבר הכלכלי העולמי עם קריסת תרמית הפירמידה של ברני מיידוף, שגרמה לכך שעשרות קרנות פילנתרופיה ותורמים גדולים איבדו חלק גדול מחסכונותיהם. הפעם השילוב הוא בין משבר הקורונה לפעולות החיסכון הקשות שנוקט האוצר בשל העובדה שאין תקציב מאושר ובשל הגירעון הגדול בתקציב. אבל כיוון שמשבר הקורונה מתקדם מהר כל כך, איש אינו יכול להעריך את גודל הפגיעה הצפויה בעולם העמותות.

 

"קודם כל מקצצים בתרומות"

 

מנכ"ל המרכז לחקר המגזר השלישי ד"ר חגי כץ, מעורכי הסקר לפני עשור, מסביר כי "הדבר הראשון שחברות ואנשי עסקים מקצצים בשעת משבר כלכלי זה פילנתרופיה". לעומת זאת, את הנזק בחלוקת ההקצבות של קרנות ירגישו העמותות בעיקר בשנה הבאה. הסיבה היא שההקצבות מבוססות על הכנסות משנים קודמות. לדברי כץ, ההתאוששות תארך שלוש עד חמש שנים. הוא מעריך שתהיה גם ירידה בתרומות הקטנות, אלה שמגיעות מעסקי בית. במקביל תהיה עלייה בביקוש לשירותי הארגונים החברתיים בגלל הפיטורים הצפויים והתמוטטות עסקים קטנים.

 

מימין: מנכ"לית שק"ל קלרה פלדמן, מנכ"ל "נקודת מפנה" רן מלמד ויו"ר המרכז הרפורמי לדת ומדינה ענת הופמן מימין: מנכ"לית שק"ל קלרה פלדמן, מנכ"ל "נקודת מפנה" רן מלמד ויו"ר המרכז הרפורמי לדת ומדינה ענת הופמן צילום: סבסטיאן שיינר

 

כץ אומר שהניסיון מהמשבר הכלכלי העולמי הקודם מלמד שבתקופה כזו יש סגירה של עמותות, אבל בעיקר צמצום גדול בהיקף הפעילות והתמקדות באוכלוסיות חלשות במיוחד. העמותות עצמן יתחילו לפטר להערכתו רק אחרי כמה חודשים, כשיתבררו ממדי המשבר.

 

הקרן החדשה לישראל מסייעת במענקים לכמאה עמותות מדי שנה. מנכ"ל הקרן מיקי גיצין אומר שהמגזר השלישי הוא הבא בתור שייפגע אחרי התיירות והאירועים. "גם אין תקציב וגם יש פגיעה בפילנתרופיה. זה ממש קטסטרופה". לדבריו, "כשיש ערעור של יציבות כלכלית תרומות זה הדבר הראשון שמפסיקים. מי שצריך להעביר את הצ'ק השנתי שלו בחודשים הקרובים, כנראה לא יעביר אותו". גיצין אומר שהקרן החדשה מספיק חזקה כדי לא לפגוע במענקים של השנה. "אבל לארגונים קטנים יותר זה יכול להיות גזר דין מוות". לדבריו, עמותות עוד לא מפטרות אבל כבר החלו לדון בכך. הוא עדיין מקווה שהמשבר יסתיים עד סוף השנה והנזק יצטמצם.

 

עיקר הפגיעה - ב־2021

 

מנכ"לית מנהיגות אזרחית, ארגון הגג של המגזר השלישי ליאור פינקל פרל אומרת שהארגונים מגיעים למשבר הכלכלי כשהם חבוטים בשל היעדר תקציב. עיקר הפגיעה צפויה לדבריה ב-2021 משום שבשל אי הודאות סביב התקציב והתרומות הארגונים לא יכולים לתכנן.

 

 

בארגון הסיוע הרפואי יד שרה מוסרים שיש עצירה של התחייבויות קיימות של תורמים לפרויקטים שכבר מתבצעים. בארגון מדווחים מצד אחד על עלייה בביקוש של הציבור לציוד, ביחוד ציוד נשימתי. מצד שני יש עלייה של 30% בעלויות המכשירים וחלקי החילוף בשל הצורך לקנות אותם באירופה ולא בסין.

יו"ר המרכז הרפורמי לדת ומדינה ענת הופמן, שנמצאת בסן פרנסיסקו, צופה שהסיור הנוכחי שלה בארצות הברית המוקדש בחלקו לגיוס כספים יקוצר מ־35 יום ל־12. הסיבה אינה דווקא חוסר רצון לתרום אלא שאנשים בארצות הברית פחות ופחות משתתפים באירועים ומגיעים לפגישות. התוצאה היא שהופמן נותנת הרצאות בקהילות מול מצלמות באולמות ריקים, כשחברי הקהילה צופים בה מהבתים.

 

הופמן עדיין מקווה שהפעם הכלכלה העולמית יותר יציבה מאשר ב־2008. לדבריה, בנקאי שאיתו התייעצה אמר לה שהנזק יהיה בלתי הפיך רק אם המשבר ימשך מעל שישה שבועות. המרכז הרפורמי לדבריה סופג מכה "אבל לא מכה שלא נוכל לעמוד בה".

 

היבט מיוחד של משבר הקורונה הוא הירידה הצפויה בהיקף ההתנדבות בסיוע למוגבלים, בשל החשש מהידבקות. ארגון שק"ל לשילוב בקהילה של אנשים עם מוגבלויות מפעיל מאות מתנדבים מנכ"לית הארגון קלרה פלדמן מביעה חשש "שבגלל הקורונה מתנדבים יפחדו לטפל באנשים עם מוגבלויות". הארגון מפעיל גם 25 מתנדבים מחו"ל במשרה מלאה. היא חוששת שסגירת הגבולות עלולה לפגוע בפרויקט. פלדמן מספרת כי "כל הזמן משרדי הממשלה אומרים לנו מה לעשות נגד הקורונה, אבל לא איך להסתדר עם הכסף".

 

מנכ"ל מרכז "נקודת מפנה" לרווחה כלכלית רן מלמד מזכיר שבשנים 2009 ו־2010 הפעילה המדינה קרן בהיקף של מאה מיליון שקל לשנה לסיוע לארגוני המגזר השלישי, כפי שהיא עושה עכשיו למגזר העסקי. בינתיים התביעה להקמת הקרן עוד לא עלתה, בעיקר כי עוד לא ברור כמה עמוק המשבר. אבל סביר שתוך שבוע שבועיים היא תגיע.

x