שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

נגיף הקורונה

נתניהו הכריז על הקמת קרן סיוע בהיקף של 4 מיליארד שקל

מטרתה הקרן היא סיוע לחברות שנפגעו בשל המשבר. שר האוצר כחלון: "אנחנו מטפלים במשבר הזה באופן סגמנטלי - יש עסקים שנפגעו בצורה מיידית, כמו תעופה ותיירות, שיקבלו טיפול מיידי; ויש נזקים עקיפים לעסקים, בהם נטפל במתכונת אחרת"

עמרי מילמן 14:1408.03.20

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע היום (א') בישיבת הממשלה כי היקף הקרן עליה הכריז בסוף השבוע שעבר, שמטרתה סיוע לחברות שנפגעו בשל משבר הקורונה, יעמוד על 4 מיליארד שקל. כאשר שר האוצר משה כחלון הציג בישיבה את הקרן.

 

אולם למרות ההצהרות, במשרד האוצר עדיין לא דנו בנושא ועדיין לא יודעים להשיב על השאלות בנוגע למקור כספי הסיוע, הקריטריונים לסיוע והדרך בה יינתן. בשלב זה, דנו באוצר רק עם חברת אל על וגם לגביה טרם קיבלו הכרעה האם וכמה סיוע תקבל.

 

בנימין נתניהו, יעקב ליצמן, משה כחלון ויריב לוין בנימין נתניהו, יעקב ליצמן, משה כחלון ויריב לוין צילום: דנה קופל

 

לדברי נתניהו, "אנחנו נפעל היום כדי לקדם את הצעדים שקבעתי: אחת, נחטא מתקנים ציבוריים; שתיים, נגייס את חיל האוויר וחברות התעופה כדי להבטיח בכל מצב את המשכיות שרשרת האספקה החיונית למשק הישראלי; שלוש, נגייס את מיטב המוחות בישראל כדי להפריד ביעילות בין בריאים לחולים. מחר נקיים ישיבה מאוד חשובה של גורמי המדע והבריאות במטרה להרחיב מאוד את מספר הנבדקים ולצמצם מאוד את משך הזמן הדרוש לקבלת תוצאות הבדיקה; ארבע, נקים קרן לסיוע תזרימי".

 

כאמור, שר האוצר משה כחלון הציג בדבריו, בישיבת הממשלה, את הקרן: "משרד האוצר יעמיד קרן של ארבעה מיליארד שקל בשני טקטים - שני מיליארד באופן מיידי, במסגרת הקרן לעסקים קטנים; שני המיליארד הנוספים דורשים פרוצדורה נוספת, אבל אנחנו נקיים אותה. אנחנו מטפלים במשבר הזה באופן סגמנטלי. יש עסקים שנפגעו באופן מיידי, כמו תעופה ותיירות, שיקבלו טיפול ממש מיידי. יש נזקים עקיפים לעסקים, גם שם אנחנו נטפל בזה, כמובן במתכונת אחרת".

 

לדברי כחלון הקרנות לסיוע קיימות אולם צריך להוסיף להן סעיף המאפשר סיוע בעקבות פגיעה שהתקיימה מהתפרצות הקורונה. לדבריו, "תוך 48 שעות נסיים את זה, ואפשר יהיה להגיש בקשה ולקבל את הכסף".

 

פרופ' עומר מואב ממכון אהרן למדיניות כלכלית אמר בתגובה כי "כדאי שממשלת ישראל תגלה אחריות וזהירות בשימוש בכספי ציבור. אסור שהממשלה תתחיל להציל או לסייע לחברות עסקיות בזמן משבר כלכלי. מדובר בנטל על הציבור הרחב שגם כך רבים בו יסבלו מהמשבר, אם אכן יהיה משבר. חברות עסקיות שסובלות ממשבר זמני צריכות לגייס הון במגזר הפרטי בהלוואות מהבנקים, הנפקת אגרות חוב או הנפקת מניות, לבצע צעדי ייעול, וקיצוץ זמני בשכר. לדוגמה, אין סיבה שמשלם המיסים הישראלי ישלם את השכר, הגבוה בהרבה מזה של משלם המיסים הממוצע של טייסי אלעל. חברה שאינה בת קיימה צריכה להגיע לפשיטת רגל, בוודאי שאין סיבה להחזיק במשק הישראלי, על חשבון הציבור, חברות שאינן תחרותיות.

 

"בפרט, לא ברור היכן עובר הגבול: סיוע לחברה אחת יפתח פתח למדיניות לא ברורה ולא סדורה, למי יסייעו ולמי לא. המחשבה כאילו הממשלה מסייעת לאותם עסקים הוא ספין, כי בסופו של דבר מדובר על גזרה נוספת שתיפול על כתפי משלם המיסים הישראלי. במשבר 2008-2009 ממשלת ישראל נהגה אחרת (שר האוצר בראון בממשלת אולמרט ושר האוצר שטייניץ בממשלת נתניהו), ולא נכנעה לרוב הלחצים מצד התעשיינים וההסתדרות לשפוך כסף ציבורי רב לסיוע לחברות, והכלכלה הישראלית עברה את המשבר בהצלחה אדירה.

 

"אין סיבה לנהוג אחרת הפעם. יש לציין שהעובדה שנכנסים למשבר עם גרעון מבני גבוה היא בעייתית מאוד, כפי שכלכלנים רבים הזהירו מבעוד מועד. בשנים האחרונות נהגה ממשלת ישראל בחוסר אחריות תקציבית, והגרעון הגבוה בכניסה למשבר יגדל עוד יותר (אם אכן תהיה האטה משמעותית בצמיחה), ובמצב כזה הרעיון של הזרמת סיוע במיליארדי שקלים, הוא פשוט מופרך".

x