$
בארץ

נגיף הקורונה

נהגי התחבורה הציבורית דורשים ציוד להגנה מהדבקה

איגוד נהגי האוטובוסים דורש לחייב את המפעילים לספק לנהגים מסכות כדי להקטין את חשיפתם לנגיף. חשש לפגיעה בפריון אם הגבלות על התחבורה הציבורית יקשו להגיע למקומות העבודה

ליאור גוטמן 08:0008.03.20

איגוד ועדי התחבורה דורש לחייב את מפעילי התחבורה הציבורית לספק לנהגים ציוד מגן כדי למנוע הידבקות בנגיף הקורונה. הארגון, שמאוגד בארגון כוח לעובדים, שלח ביום חמישי האחרון מכתב לשר התחבורה בצלאל סמוטריץ', בדרישה לקבל עדכון על היערכות משרד התחבורה למיגון נהגי האוטובוסים שחשופים מדי יום לאלפי נוסעים. 

במכתב לשר, שממוען גם למנהלי חברות התחבורה הציבורית, כותב ראש ענף התחבורה באיגוד תם פרומוביץ כי "נהג תחבורה ציבורית נמצא במגע יומיומי עם אלפי נוסעים" ולכן חשוף לסכנת הקורונה. "אבקש לקבל עדכון כיצד המשרד נערך למיגון נהגי התחבורה הציבורית ברחבי המדינה וציודם בכפפות מסכות וג'ל", מוסיף פרומוביץ'. "מן ההיגיון שמשרד התחבורה יחייב את מפעילי התחבורה הציבורית לצייד את העובדים" מכיוון ש"חשיפה לציבור רב כל כך ללא מיגון מסכנת את בריאות הנהגים וגם הופכת אותם למדביקים אפשריים בקנה מידה גדול ובכך מסכנת את כלל הציבור". בקשה דומה הפנה למשרד התחבורה גם ועד עובדי הרכבת. 

שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' צילום: אלכס קולומויסקי

 

הבקשה האמורה מצטרפת לבדיקה שעושה משרד ראש הממשלה בכל הקשור להגבלת תנועת הנוסעים בתחבורה הציבורית, כפי שנחשף בחמישי האחרון ב"כלכליסט". משרד ראש הממשלה אישר כי יחד עם משרד התחבורה "ייבדקו כיווני פעולה במטרה להקטין את סיכוני ההדבקה בתחבורה הציבורית, בדגש על רכבות". בשישי האחרון אמר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו בראיון ל"ידיעות אחרונות" כי השלבים הבאים בהתמודדות עם הפצת הווירוס יכללו "הגבלת התקהלויות והטלת הגבלות על תחבורה ציבורית".

 

הגבלות כאלה עשויות להיות בעלות השפעה משמעותית על המשק. לפי מחלקת המחקר של הכנסת, נכון לסוף 2019 פועלים בישראל 16 מפעילים של אוטובוסים שבהם מתבצעות מדי יום כשני מיליון נסיעות בכ־9,700 כלי רכב. קרוב לחצי מהנסיעות הן של נוסעים משלמים והשאר מסובסדות על ידי המדינה — למשל נסיעות של חיילים וכוחות הביטחון.

 

מסיבה זו, כל הגבלה על התחבורה הציבורית תשפיע בכמה מעגלים. המעגל ראשון הוא קושי בניידות, בעיקר ברכבת ישראל, שמתפקעת מחיילים במיוחד בימי ראשון וחמישי. במעגל השני, עלולים תושבים באזורים רבים בישראל להתקשות להגיע לעבודה ובהתניידות באופן כללי.

 

מכיוון שרמת המינוע בישראל היא מהנמוכות באירופה — כ־350 מכוניות לכל אלף איש, לעומת כפול מזה באירופה — הגבלת התחבורה הציבורית תפגע במשק פגיעה כפולה. מצד אחד היא תוריד את הפריון כי עשרות אלפי אנשים ייתקעו בלי יכולת להגיע למקום העבודה שלהם, ומן הסתם לא כולם יוכלו לגשר על הפער בעבודה מהבית. הפגיעה השנייה היא החמרת פקקי התנועה עקב העובדה שרבים שמשתמשים בתחבורה הציבורית ולא יוכלו לעשות זאת יעברו להשתמש ברכב הפרטי.

 

מי שיסבול במיוחד מהגבלות כאלו הם העשירונים התחתונים מבחינה סוציו־אקונומית. לפי בנק ישראל שיעור המשתמשים באוטובוסים הוא רק כ־17% מהאוכלוסייה, וברכבת כ־3.5%, בעיקר מהעשירונים הנמוכים.

 

עדיין לא ברור כיצד ייושמו ההגבלות המתוכננות על התחבורה הציבורית. אחת המחשבות היתה להגביל את מספר הנוסעים בכל נסיעה ברכבת, בדומה להגבלת 400 הנוסעים שבוצעה ב־2019 במהלך תקופת ההרצה של קו הרכבת החשמלי ירושלים־נתב"ג. אלא שזהו פתרון שקשה ליישמו לכלל תחנות הרכבת בישראל, שלא לדבר על הפגיעה הפיננסית בחברה.

 

לגבי האוטובוסים כבר מדובר בתכנון מורכב פי כמה, בגלל האחריות שתוטל על הנהגים להגביל מספר הכניסות לכלי הרכב, מה שעלול לגרום לתרעומת ולאירועי אלימות שיצוצו בכל נסיעה ותחנה. בכירים בענף התחבורה עימם שוחח "כלכליסט" טענו שיהיה יותר קל לכפות "עוצר" מדינתי ל־14 יום, עם כל הנזק הכלכלי הכרוך בכך, מאשר לווסת את מספר הנוסעים בכל נסיעה.

x