שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

כמה ישראלים מתים ממחלות זיהומיות? לא ידוע וגם לא נדע

הקמפיין של מפלגת כחול לבן טוען כי 5,000 איש נפטרים מדי שנה ממחלות זיהומיות בבתי החולים בישראל. הניסיון לאמת את הנתון חושף אמת מטרידה: לאף אחד אין מושג וכל אחד מספר סיפור שונה. במשרד הבריאות טוענים לשיפור משמעותי, אך גורמים במערכת הבריאות מסבירים שאין דרך למדוד את התופעה במדויק

אדריאן פילוט 06:5312.02.20

הקמפיין של כחול לבן בנושא מצוקת מערכת הבריאות הקורסת מתמקד באחת הסוגיות המורכבות והכואבות ביותר שלה: תמותה ממחלות זיהומיות בבתי חולים. לפי נתוני הלמ"ס המעודכנים ל־2016, מוות ממחלות זיהומיות בבתי החולים הוא גורם התמותה השלישי בשכיחותו בישראל, אחרי סרטן ומחלות לב, ולפני סכרת. לפי הנתונים, 5.8% מהישראלים, 2,556 איש ואישה, מתו ממחלות זיהומיות ב־2016.

 

הנתונים אינם עולים בקנה אחד עם נתונים שפרסם מבקר המדינה בדו"ח ב־2012. לפי אותו דו"ח, שהתבסס על תחשיב של המרכז הארצי למניעת זיהומים במוסדות רפואיים ולמניעת העמידות לאנטיביוטיקה, בין 4,000 ל־6,000 ישראלים נפטרו ממחלות זיהומיות ב־2011. לפי הדו"ח, כ־1,000‑4,500 פטירות היו ניתנות למניעה. שיטת החישוב של המרכז הארצי שונה מזו של הלמ"ס, ולכן קשה להשוות בין הנתונים.

 

משרד הבריאות: "שיפור משמעותי בתחום"

 

לפי דו"ח הבריאות השנתי של 2019 של ארגון ה־OECD, "בטיחות המטופל נותרה אחת הסוגיות הבוערות ביותר במדיניות הבריאות". רפואה בטוחה מקיימת קמפיינים הסברתיים על מנת להגביר את המודעות הציבורית לנושא הזיהומים הנרכשים בבתי חולים.

 

לפי אותו דו"ח, "כ־15% מההוצאות בבתי החולים במדינות ה־OECD קשורות בצורה כלשהי בטיפול בחולים החווים אירוע בטיחותי, כשלמעשה ניתן למנוע רבים מאירועים אלה. ישנם שני סוגי בעיות מבחינת בטיחות המטופלים. הסוג שקשור לזיהומים, מוגדר כ"אירועים שלא ניתן למנוע אותם באופן מלא, אך ניתן להפחית את שכיחותם באופן משמעותי".

 

לפי נתוני ה־OECD, כ־4.9% מהמטופלים במדינות מערביות סבלו ממחלה זיהומית בתוך בית החולים או כתוצאה מחיידק שהיה עמיד לאנטיביוטיקה ב־2015‑2017. זאת בעוד שב־2011‑2012 שיעור זה עמד על 5.2%. עוד עולה כי בתי החולים מקדישים 6% מההוצאות שלהם למניעת זיהומים.

 

משרד הבריאות שם את הנושא במוקד כבר לפני כחמש שנים. ב־2015־2016 תקצב המשרד תוכנית למניעת זיהומים בכ־50 מיליון שקלים לשנה. עד כה, חולקו לבתי החולים כ־200 מיליון שקל למטרה זו.

 

מעבר לכך, משרד הבריאות מפרסם דו"חות חודשיים המפרטים את הצלחת הטיפול בכל בתי החולים בארץ. לפי הנתונים הרשמיים של המשרד, התוכנית הצליחה להוריד משמעותית את ההיארעות של החיידקים בחולים בשיעור של כ־30%‑70% במקרים של אלח דם, סוג הזיהום הנפוץ ביותר.

 

שר הבריאות יעקב ליצמן שר הבריאות יעקב ליצמן צילום: אבי מועלם

 

מנכ"לית רפואה בטוחה: "אין מצב שיש שיפור"

 

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הסביר ל"כלכליסט" כי "במערכת הבריאות הישראלית, אם אתה ממקם סוגייה בראש סדר עדיפויות, דורש קשב מהמנהלים, ומקצה תקציב ייעודי לאותה המטרה, אתה רואה תוצאות מהר מאוד, תוך שנה שנתיים. כשאנחנו אומרים שניתן לראות תוצאות בפתרון בעיה מבנית במערכת הבריאות הישראלית מהר מאוד ‑ הסיפור של הזיהומים בבתי החולים הוא דוגמא קלאסית".

 

מנגד, מנכ"לית עמותת רפואה בטוחה רחל ליקוביץ' הסבירה ל"כלכליסט" כי אין אפשרות שמספר החולים במחלות הזיהומיות פחתה. לדבריה, "יש מחסור חמור בתשתיות ואין תוכנית כוללנית וארוכת טווח לטיפול בסוגיה. אין מצב שיש שיפור".

 

עניין אחד ברור: יש מחסור חמור במידע הנוגע למחלות זיהומיות, והמידע הקיים לא ניתן להבנה, אלא על ידי מומחים. במשרד הבריאות מודעים היטב לקושי הזה.

לפי ליקוביץ', "ליצמן אומר שהוא הפחית את הזיהומים ב־50%. מאיפה הוא הביא את הנתונים? מהמיזם מגן חיים של אורנה בר ברביבאי (היום חברת כנסת מטעם כחול לבן ‑ א"פ), שהיה מצומצם לכמה בתי חולים. בסך הכול מדובר בתוצאות של פיילוט שנערך בבית החולים שיבא ובנהריה. בדקו רק ארבעה חיידקים והתוצאות אינן חד־משמעיות".

 

פרופ' יהודה כרמלי, מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים במוסדות רפואיים במשרד הבריאות, אמר ל"כלכליסט" כי "אף אחד לא יודע את מספר החולים המדויק של מתים ממחלות זיהומיות באף מדינה בעולם. זה נובע מכמה סיבות: ראשית, אף אחד לא מסוגל לזהות את כל הזיהומים הקיימים בבתי החולים. שנית, אין סיווג של זיהומים כסיבת מוות. לדוגמא, אם חולה נכנס עם סרטן ונפטר בתוך בית החולים מזיהום, בתעודת הפטירה יהיה כתוב כי סיבת המוות שלו היא סרטן ולא זיהום".

 

כרמלי מסביר כי הקושי הוא עולמי ולא ייחודי לישראל: "כתבנו לא מזמן מאמר שנקרא 'אפס או יותר', שבו הוכחנו איך אפשר, תוך שימוש בשיטות מדידה שונות, להגיע למספרים שונים בצורה דרמטית". כרמלי אומר כי הוא עצמו חישב את טווח המספרים (4,000‑6,000) של הנפטרים מזיהומים לדו"ח המבקר מ־2012".

 

לדבריו, "חישבנו את המספר הזה בשלוש שיטות שונות. זה בעצם מעין ממוצע של המספרים שקיבלנו. ליתר דיוק, יש טווח. אלו הערכות שלנו. אם יגידו שזה 4,500 ולא 4,000 ‑ לא אפול מהכיסא. "למרות שמדובר בהבדלים מהותיים, זה לא משנה, המספרים הם עצומים. גם אם ירדנו מ־6,000 ל־3,000, עדיין רוב המשימה לפנינו".

 

שיטות מדידה שונות בעולם משבשות את ההשוואה

 

אז מה קרה במרכז הארצי ובבתי החולים בשנים האחרונות? כרמלי מתגאה בהתקדמות משמעותית: "המשרד נכנס בצורה רצינית לטיפול בסוגייה ב־2007‑2008 ‑ הקימו את המרכז, הקימו תשתית, וגיבשו שיטות עבודה. אלא שכל הפעילות עלתה הילוך בחמש השנים האחרונות".

 

הוא מסביר כי "בחומש האחרון הכל הואץ כי הגיע כסף ייעודי והמשרד הורה לבצע פעולות ממוקדות. בכל שנה אנחנו בונים מודל על משימות ויעדים: מי שמגיע ליעדים מקבל כסף. הדבר הזה גרם להרבה תשומת לב ארגונית ועניין מצד מוסדות ההנלנה. הוא אפשר למנהלים לאמץ ולקדם את שיטות עבודה שנקבעו, ולבתי חולים להקים יחידות יועדויות של מניעת זיהומים".

 

ומה לגבי המדידה? ישראל לא שלחה נתונים ל־OECD בעניין, והיא בולטת בהיעדרה בדו"ח. לדברי כרמלי, "אנחנו מודדים X זיהומים, חלקם מקובלים בעולם, חלקם לא. לא הכל עשינו".

 

כרמלי מסביר שיש להתייחס לנתונים בחשדנות. "באירופה כולה קיימת שיטה, שבה פעם בחמש שנים בוחרים יום אחד ואז סופרים את כל הזיהומים. יום אחד בחמש שנים. זאת שיטה מאוד מטעה. אנחנו לא פועלים בשיטה הזאת, אלא בשיטה של ארצות הברית: לוקחים זיהומים ספציפיים ועוקבים אחריהם לאורך זמן, מנטרים חיידק מסוים".

 

לגבי הטענה שאי אפשר לקרוא את הדוחות שהוא מפרסם באתר משרד הבריאות, כרמלי לא מיתמם: "כל מנהל בית חולים צריך לקרוא למומחה שלו בתחום כדי להבין מה כתוב שם. הרבה שנים האשימו אותנו שמנסים להסתיר אבל אני אומר היום: הכל גלוי. אין עניין של הסתרה.

 

"כל חודש אנחנו מפרסמים דו"חות ובזיהומים העיקריים שבהם אנחנו עוסקים, אנחנו רואים ירידה. האם מנטרים הכל? ממש לא. הרבה דברים לא מנטרים כי אי אפשר הכל. במה שכן מנטרים, היה שיפור עצום".

 

כשהמרכז הארצי התבקש לתרגם את הירידה בהיארעות של זיהומים לירידה בתמותה מהם, האומדן של המרכז היה כי הפעילות בבתי החולים בעניין הצילה 1,100 חיי אדם ב־2019.

 

כרמלי מסביר כי "מכיוון שאנחנו לא מודדים את כל הזיהומים, אנחנו מעריכים – בהערכה גסה ‑ שישנם עוד 800 מקרי מוות אחרים שהצלחנו למנוע. האם זה 500 או 1,200 ‑ אני באמת לא יודע". כך מגיעים למספר הרשמי שנוקט משרד הבריאות: מספר המתים בגין זיהומים ירד מ־5,000 ל־3,000.

 

כרמלי מסכם כי "היה מהפך, עשינו המון. אבל נשאר לנו עוד הרבה יותר לעשות. קטפנו עד היום את הפירות שהיה קל לקטוף. אנו חייבים להתחיל להתעסק בדברים שדורשים שינויים מבנים והרבה משאבים והם הדברים היקרים על רקע הצפיפות, חוסר כוח אדם וחוסר תשתיות מספיקות.

 

"אם רוצים לעשות עוד שינוי גדול כמו שעשנו בעבר, צריכים להשקיע עוד הרבה יותר כסף. המשאבים המוקעים היום במערכת, יאפשרו לנו לשמר את הקיים ואולי לשפר. אבל בקצב איטי יותר".

 

x