שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

האוצר שוב מנסה להשתלט על תאגידי הבריאות

שנה לאחר שאגף תקציבים נכשל בניסיון השתלטות על התאגידים, הממונה על השכר פועל להטיל פיקוח על שכר עובדיהם. מנהל שיבא: "התאגידים הם אלה שמסייעים לבתי החולים בקיצור תורים"

אדריאן פילוט 08:1806.02.20

הממונה על השכר באוצר פועל להשתלט על תאגידי הבריאות – הגופים הפועלים ליד בתי החולים ונהנים מעצמאות ניהולית. זאת, כשנה לאחר שנכשל ניסיון של אגף התקציבים באוצר להשתלט עליהם.

 

 

 

בדו"ח של הממונה על השכר, קובי בר נתן, שהתפרסם שלשום, הוא כתב כי "רמות השכר המונהגות בתאגידים גבוהות משמעותית מרמות השכר בבתי החולים הממשלתיים, והתקנות אף מאפשרות לשלם שכר הגבוה עד פי ארבעה מהמשולם בבתי החולים. יתרה מכך, במקרים רבים רמות שכר אלו ניתנות ללא פיקוח מסדיר על התמורה וללא כל חובת מכרזים או פרמטרים מוסדרים לקביעת רמות השכר". בעקבות זאת מציין הממונה כי "לשם יצירת פיקוח אפקטיבי על השכר במערכת הבריאות הציבורית יש להחיל את פיקוח הממונה על השכר על תאגידי הבריאות, בדומה ליתר הגופים הנתמכים והמתוקצבים".

 

דו"ח הממונה על השכר מצביע על פערי שכר משמעותיים בין בתי החולים לתאגידים. כך למשל, רנטגנאי בבית חולים מרוויח בממוצע במערכת 15.3 אלף שקל ברוטו בחודש, לעומת רנטגנאי שעובד בתאגיד ומרוויח 21.3 אלף שקל, פער של 39%.

 

 

 

קובי בר נתן הממונה על השכר, משרד האוצר קובי בר נתן הממונה על השכר, משרד האוצר צילום: באדיבות דוברות האוצר

שכרו הממוצע של מהנדס במערכת עומד על 16.8 אלף שקל בחודש, לעומת 20.1 אלף שקל בחודש שכר מהנדס שעובד רק עבור התאגיד. בנוגע לרופאים, המקרה הוא הפוך: שכרו הממוצע של רופא בתאגיד עומד על 20 אלף שקל, ואילו בבתי החולים הוא עומד על כ־34 אלף שקל (ללא סטז'רים).

 

תאגידי הבריאות הממשלתיים, המנהלים יחדיו בין 2.5–3 מיליארד שקל, הם המצאה ישראלית שנוצרה כדי לטפל בתת־התקצוב המתמשך בבתי החולים הממשלתיים. הגופים הללו הם אלו שמאפשרים לבצע מספר רב של פעולות שבבתי החולים בלתי אפשרי לבצע לרבות גיוס תרומות, קיצור תורים לניתוחים ואשפוזים, גיוס רופאים וכוח אדם, רכישת ציוד ומכשירים חדשים, ביצוע מחקרים וגם תגמול נוסף לרופאים.

 

פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל איכילוב פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל איכילוב צילום: אוראל כהן

 

בתי החולים הציבוריים בבעלות הממשלה הם: איכילוב, רמב"ם, שיבא, אסף הרופא, וולפסון, נהריה, ברזילי, הילל יפה, זיו, בני ציון ופוריה. כאשר מתייחסים למרכז רפואי, הכוונה היא לבית החולים והתאגיד שלצידו יחד. תאגידי הבריאות מהווים היום כשליש מפעילות בית החולים ובבית חולים כמו שיבא, הוא מעסיק כ־45% מהיקף העובדים (3,500).

 

 

פרופ' יצחק קרייס, מנכ"ל שיבא פרופ' יצחק קרייס, מנכ"ל שיבא צילום: שאול גולן

 

במערכת הבריאות תקפו בתגובה בחריפות את תוכן הדו"ח. "כל הפעילות של התאגידים, לרבות סוגיית השכר, מוסדרת על ידי תקנות ותחת פיקוח. הם לא עושים מה שהם רוצים. התאגיד מהווה מנגנון של ויסות לחצים כדי לאפשר למערכת עבודה תקינה. יש כללים ברורים מה מותר ומה אסור להעביר לתאגיד. הנתונים של האוצר הם מניפולציה. ככה האוצר עובד היום", אמר בכיר במשרד הבריאות. לדבריו, "מערכת הבריאות היא לא מערכת לפירומנים. זו מערכת מאוד עדינה".

 

מנהל המרכז הרפואי שיבא, פרופ' יצחק קרייס, אמר לכלכליסט כי "תאגידי הבריאות מאפשרים לבתי החולים הממשלתיים לתת את השירות הראוי למטופלים בסטנדרט גבוה ולעמוד בסביבה התחרותית של מערכת הבריאות. התאגידים הם המרכיב המרכזי ביכולת בתי החולים הממשלתיים לקצר תורים, תוך מתן אפשרות לצוותי הרפואה המובילים להמשיך ולעבוד בתשתיות בתי החולים גם אחר הצהריים ולאפשר בכך את חיזוק הרפואה הציבורית".

"אחרת תלך לפרטי"

 

לדברי קרייס, "התאגידים מפוקחים ומבוקרים בשקיפות מלאה על ידי מערכות הרגולציה השונות בישראל, לרבות משרד הבריאות, מבקר המדינה והממונה על השכר אשר לו מציגים את נתוני השכר באופן שוטף ושקוף. על התאגידים להתנהל באחריות ובתקציב מאוזן באמצעות דריקטוריונים המאושרים על ידי משרד הבריאות ועל פי כל אמות המידה הנהוגות והנדרשות בישראל".

 

מנהל בית חולים אחר הוסיף כי "הסיבה היחידה שאין עדיין הפיכה בישראל על מצב הבריאות הציבורית היא בגלל התאגידים. המדינה לא מוכנה להוסיף לא תקנים, לא רופאים ולא מיטות. אז אנו לוקחים את אותם עובדים ועושים את הניתוחים אחר הצהריים. אחרת, הרופאים ילכו לאסותא רמת החייל או להרצליה מדיקל סנטר. אז רוצים להעביר מה'פרטי' ל'ציבורי': הדרך היחידה לנהל מוסד מודרני תחרותי בסביבה של ספקים פרטיים כשאזרח דורש ממני שירות ברמה גבוהה היא התאגיד. אחרת, אתה תלך לפרטי".

 

לדבריו, "האוצר לא רוצה פיקוח, הוא רוצה שליטה. כל תאגיד מבוקר, מפוקח ושקוף, הן על ידי מבקר המדינה, ומוגבל על פי חוק העמותות. הכל מדווח. אם המדינה רוצה שהבריאות ציבורית תהיה רעה והפרטית מצוין – אז שישתלטו לי על התאגיד".

 

באוצר סירבו להגיב לידיעה.

x